נס ממשיכה להתרחב: רוכשת את דלתא אלקטרוניקה

בסכום כולל של 7.75 מיליון דולר. דלתא מתמחה בפתרונות לעסקים, בעיקר בתחום ה-ERP ו-CRM.נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות, רביב צולר, ציין כי רכישתה של דלתא היא ציון דרך חשוב בהגשמת אסטרטגיית הצמיחה של נס
רם דגן |

נס טכנולוגיות הודיעה היום על רכישה של חברה נוספת במזרח אירופה. נס תרכוש את דלתא אלקטרוניקה הסלובקית בסכום כולל של 7.75 מיליון דולר ועוד 3.25 מיליון דולר באם תעמוד ביעדים. רכישה זו הינה הרכישה השלישית של נס השנה במזרח אירופה כאשר קדמו לה רכישת החברה הרומנית ראדיקס באפריל 2005 ורכישת החברה הצ'כית אפקון ביוני 2005.

נס טכנולוגיות הודיעה על חתימת הסכם לרכישת דלתא אלקטרוניקה, חברה סלובקית מובילה לשירותים ופתרונות בתחום טכנולוגיית המידע. בשנת 2004 הסתכמו הכנסותיה של דלתא אלקטרוניקה בלמעלה מ-18 מיליון דולר ואף דיווחה על רווחים.

נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות, רביב צולר, ציין כי רכישתה של דלתא היא ציון דרך חשוב נוסף בהגשמת אסטרטגיית הצמיחה של נס ועומדת בקריטריונים העיקריים של נס ברכישות מסוג זה.

נס טכנולוגיות (NASDAQ: NSTC) הודיעה על חתימת הסכם לרכישת Delta Electronic Services s.a. (Delta E.S.), חברה סלובקית מובילה לשירותים ופתרונות בתחום טכנולוגיית המידע. בשנת 2004 הסתכמו הכנסותיה של Delta E.S. בלמעלה מ-18 מיליון דולר והחברה הייתה רווחית.

רכישת Delta E.S, הנמצאת בבעלות פרטית, מרחיבה את נוכחותה של נס במרכז ומזרח אירופה ומתווספת לרכישות הנוספות של החברה הרומנית Radix Company SA באפריל 2005 והחברה הצ'כית Efcon s.a. ביוני 2005.

מחיר הרכישה, בעיסקת מזומנים, הינו 7.75 מיליון דולר. בנוסף לכך, במידה ו-Delta E.S. תעמוד ביעדים עסקיים מסוימים עד לסוף 2005 ובמהלך הרבעון הראשון של 2006, תשלם נס סכום נוסף של עד 3.25 מיליון דולר. הרכישה צפויה להיסגר במהלך הרבעון השלישי של 2005 בכפוף לתנאי סגירה מקובלים.

Delta E.S. הינה אחת החברות בעלות קצב הגידול המהיר ביותר בסלובקיה בשנים האחרונות בתחום שירותי ופתרונות מחשוב. החברה מתמחה בפתרונות לעסקים, בעיקר בתחומים של - ERP ו- CRM. ל-Delta E.S שותפות הדוקה עם ספקי פתרונות מחשוב מובילים דוגמת SAP, HP ואחרים. על לקוחות החברה נמנות חברות בעלות מוניטין, בעיקר מהסקטור הציבורי, אנרגיה ותשתית אותם היא משרתת מזה זמן רב. כמו כן, לחברה פעילויות בצ'כיה ובגרמניה. סלובקיה היא מדינה חברה באיחוד האירופי ובברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) ונמצאת בתהליך מואץ של רפורמות ממשלתיות והפרטה, שהם גורמים המאיצים את צמיחת שוק הפתרונות ושירותי המחשוב במדינה.

עם השלמת הרכישה תשנה Delta E.S. את שמה לנס סלובקיה (Ness Slovakia). וצלאב קליין, מנכ"ל Delta E.S., יכהן כמנכ"ל נס סלובקיה וידווח לאיוואן הרושקה, נשיא נס אירופה.

רביב צולר, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות, ציין כי רכישתה של Delta E.S. היא ציון דרך חשוב נוסף בהגשמת אסטרטגיית הצמיחה של נס ועומדת בקריטריונים העיקריים של נס ברכישות מסוג זה. "המטרה שלנו היא לזהות עסקים רווחיים וצומחים שיגדילו את הרווח למניה של נס תוך חיזוק מעמדה של החברה בשווקי היעד, המעסיקים כוח אדם מקומי מיומן ומקצועי שמובל ע"י מנהלים מוכשרים" אמר צולר. "השוק הסלובקי נמצא בצמיחה ניכרת ובתהליך של אימוץ הטכנולוגיות והתהליכים העסקיים הטובים ביותר. אנו מאמינים כי הרחבת פעילותנו בסלובקיה תספק הזדמנויות חדשות לנס, תוך מיצוב החברה בצורה טובה יותר בתחום היצע שירותי מיקור החוץ ב-near-shore עבור השווקים האירופיים".

וצלאב קליין, מנכ"ל Delta E.S., ציין כי "אנו נלהבים להצטרף לנס טכנולוגיות, שהינה חברה גלובלית מובילה בתחום שירותי המיחשוב. כחלק אינטגרלי מנס נחזק את מעמדנו בשוק המקומי ונפיק תועלת רבה משיתוף יכולות ומשאבים עם פעילויות נס השונות בעולם. אני משוכנע כי איכותם הגבוהה של הפתרונות והשירותים של נס יחזקו את שוק טכנולוגיית המידע ההולך ומתפתח בסלובקיה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.