נס ממשיכה להתרחב: רוכשת את דלתא אלקטרוניקה
נס טכנולוגיות הודיעה היום על רכישה של חברה נוספת במזרח אירופה. נס תרכוש את דלתא אלקטרוניקה הסלובקית בסכום כולל של 7.75 מיליון דולר ועוד 3.25 מיליון דולר באם תעמוד ביעדים. רכישה זו הינה הרכישה השלישית של נס השנה במזרח אירופה כאשר קדמו לה רכישת החברה הרומנית ראדיקס באפריל 2005 ורכישת החברה הצ'כית אפקון ביוני 2005.
נס טכנולוגיות הודיעה על חתימת הסכם לרכישת דלתא אלקטרוניקה, חברה סלובקית מובילה לשירותים ופתרונות בתחום טכנולוגיית המידע. בשנת 2004 הסתכמו הכנסותיה של דלתא אלקטרוניקה בלמעלה מ-18 מיליון דולר ואף דיווחה על רווחים.
נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות, רביב צולר, ציין כי רכישתה של דלתא היא ציון דרך חשוב נוסף בהגשמת אסטרטגיית הצמיחה של נס ועומדת בקריטריונים העיקריים של נס ברכישות מסוג זה.
נס טכנולוגיות (NASDAQ: NSTC) הודיעה על חתימת הסכם לרכישת Delta Electronic Services s.a. (Delta E.S.), חברה סלובקית מובילה לשירותים ופתרונות בתחום טכנולוגיית המידע. בשנת 2004 הסתכמו הכנסותיה של Delta E.S. בלמעלה מ-18 מיליון דולר והחברה הייתה רווחית.
רכישת Delta E.S, הנמצאת בבעלות פרטית, מרחיבה את נוכחותה של נס במרכז ומזרח אירופה ומתווספת לרכישות הנוספות של החברה הרומנית Radix Company SA באפריל 2005 והחברה הצ'כית Efcon s.a. ביוני 2005.
מחיר הרכישה, בעיסקת מזומנים, הינו 7.75 מיליון דולר. בנוסף לכך, במידה ו-Delta E.S. תעמוד ביעדים עסקיים מסוימים עד לסוף 2005 ובמהלך הרבעון הראשון של 2006, תשלם נס סכום נוסף של עד 3.25 מיליון דולר. הרכישה צפויה להיסגר במהלך הרבעון השלישי של 2005 בכפוף לתנאי סגירה מקובלים.
Delta E.S. הינה אחת החברות בעלות קצב הגידול המהיר ביותר בסלובקיה בשנים האחרונות בתחום שירותי ופתרונות מחשוב. החברה מתמחה בפתרונות לעסקים, בעיקר בתחומים של - ERP ו- CRM. ל-Delta E.S שותפות הדוקה עם ספקי פתרונות מחשוב מובילים דוגמת SAP, HP ואחרים. על לקוחות החברה נמנות חברות בעלות מוניטין, בעיקר מהסקטור הציבורי, אנרגיה ותשתית אותם היא משרתת מזה זמן רב. כמו כן, לחברה פעילויות בצ'כיה ובגרמניה. סלובקיה היא מדינה חברה באיחוד האירופי ובברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) ונמצאת בתהליך מואץ של רפורמות ממשלתיות והפרטה, שהם גורמים המאיצים את צמיחת שוק הפתרונות ושירותי המחשוב במדינה.
עם השלמת הרכישה תשנה Delta E.S. את שמה לנס סלובקיה (Ness Slovakia). וצלאב קליין, מנכ"ל Delta E.S., יכהן כמנכ"ל נס סלובקיה וידווח לאיוואן הרושקה, נשיא נס אירופה.
רביב צולר, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות, ציין כי רכישתה של Delta E.S. היא ציון דרך חשוב נוסף בהגשמת אסטרטגיית הצמיחה של נס ועומדת בקריטריונים העיקריים של נס ברכישות מסוג זה. "המטרה שלנו היא לזהות עסקים רווחיים וצומחים שיגדילו את הרווח למניה של נס תוך חיזוק מעמדה של החברה בשווקי היעד, המעסיקים כוח אדם מקומי מיומן ומקצועי שמובל ע"י מנהלים מוכשרים" אמר צולר. "השוק הסלובקי נמצא בצמיחה ניכרת ובתהליך של אימוץ הטכנולוגיות והתהליכים העסקיים הטובים ביותר. אנו מאמינים כי הרחבת פעילותנו בסלובקיה תספק הזדמנויות חדשות לנס, תוך מיצוב החברה בצורה טובה יותר בתחום היצע שירותי מיקור החוץ ב-near-shore עבור השווקים האירופיים".
וצלאב קליין, מנכ"ל Delta E.S., ציין כי "אנו נלהבים להצטרף לנס טכנולוגיות, שהינה חברה גלובלית מובילה בתחום שירותי המיחשוב. כחלק אינטגרלי מנס נחזק את מעמדנו בשוק המקומי ונפיק תועלת רבה משיתוף יכולות ומשאבים עם פעילויות נס השונות בעולם. אני משוכנע כי איכותם הגבוהה של הפתרונות והשירותים של נס יחזקו את שוק טכנולוגיית המידע ההולך ומתפתח בסלובקיה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
