TV

גדעון תדמור: "נקדם את פיתוח לוויתן מהר ככל האפשר"

מנהלי דלק מספרים על פרויקט לוויתן; יוסי אבו : "למדינה יש חלק קריטי בפיתוח התעשייה - יש לנו שותפות גדולה עם המדינה"
אבי שאולי | (7)

"נקדם את פיתוח לוויתן מהר ככל האפשר", כך מבטיח יו"ר דלק קידוחים, בראיון ל-Bizportal. גדעון תדמור ומנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, סיפרו על הפרויקט הגדול שבדרך, מדוע לא פותח עד היום, קשיי הרגולציה והמו"מ עם וודסייד ומדינות שכנות.

בשבוע שעבר מספר מנכ"לים ושותפים בחברות הגז ונפט בישראל דיברו בכנס גז ונפט של חברת ארנסט אנד יאנג ומשרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן

ושות במלון דן תל-אביב. הם ענו לשאלות בנושא "ייצוא גז טבעי מישראל והשלכותיו".

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים יהש: "הסתכלו עלינו כעל עוף מוזר כשדיברנו על טכנולוגיית LNG, אלא שמרבית הסחר בעולם נעשה בצנרת. האלטרנטיבה הראשונה מבחינתנו זה מצריים והשנייה זה ירדן- זה שוק שיכול להיות נפלא, שכן מעבר לדלת. שוק שלישח טורקיה - שוק מעניין של 50 BCM. יש שם שני מתקני הנזלה".

אורי אלדובי: "הממונה על הגבלים מונע תחרות במשק"

יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו יהש: "עם השקעות כאלה גדולות צריך שותפות וזה עושה עסק טוב. לגבי העתיד: הפוטנציאל האמיתי של 'לוויתן' הוא בייצוא וזה אינטרס של המדינה. יש לזה השלכות גיאופוליטיות - יש אש ולהבות במדינות השכנות ולכולנו מכנה משותף אחד - הצורך באנרגיה. כדאי שהמדינה תתעורר ותסייע בייצוא הגז. המטריה המדינית חשובה ובלעדיה אף אחד לא יחתום איתנו על חוזה גדול".

אורי אלדובי, מייסד הזדמנות יהש ויו"ר איגוד מחפשי הגז והנפט: "בלי ייצוא לא תהיה תחרות. עצרו את העבודה של התעשייה למשך שלוש שנים עם ששינסקי ורגולציה אחרת. הממונה פוגע בכניסת שחקנים גדולים לישראל".

רו"ח יוסי אלפיה מארנסט אנד יאנג: "אין היום אנשים במנהיגות המדינה כמו אריק שרון שדחף את השלמת פרויקט ים טטיס".

יגאל לנדאו: "לרגולטור יש סמכות ואפס אחריות. הוא גם לא נבחר ציבור"

שאול מרידור, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "אני חושב שבראש וראשונה צריך להגיע להחלטות מהר יחסית. לצערי הרב לא כל חברי הממשלה מבינים שמדובר במשימה לאומית - ייצוא גז טוב למדינת ישראל".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    להלאים 28/01/2014 02:55
    הגב לתגובה זו
    ליותן......ושהכסף יתחלק בין כל האזרחים במקום הכיס השמן של מר תשובה ! הזדמנות אחת בכל החיים .....
  • 6.
    דנה 23/01/2014 02:12
    הגב לתגובה זו
    לברוחחחחח
  • 5.
    מוטי 22/01/2014 18:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להפסיק לתקוע מקלות בגלגלים ולהתחיל להנות מהמשאב היקר הזה -גז. האם נזכה לזה עוד בימינו?
  • 4.
    פול 22/01/2014 16:28
    הגב לתגובה זו
    ור"מ שותק ולא פועל אלא אחרי הקלעים. האי-וודאות חוגגת והענף עומד דום
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 22/01/2014 15:57
    הגב לתגובה זו
    ל אחר!!!!!!!!! כל סוכני ארצות הברית החוצהההההההההההההה
  • 2.
    יופיטר שוקי הון 22/01/2014 15:55
    הגב לתגובה זו
    את המדינה לחבור לקבוצת דלק ולמצוא מפעיל אחר !!! הכי טוב הנזלה !! LNG עזבו אתכם מטורקיה!!!
  • 1.
    יופיטר שוקי הון 22/01/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    אז המדינה עם קבוצת דלק תמצא מפעיל אחרררררר קבוצת דלק+דלק קידוחים שותפי המדינה
נפט (גרוק)נפט (גרוק)

הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט

ג׳יי פי מורגן, גולדמן זאקס ועוד מעריכים כי עודף ההפקה הגלובלי ימשיך ללחוץ מטה על מחירי הנפט, ומזהירים כי מפיקות ייאלצו לצמצם פעילות אם השוק לא יתאזן, למרות ביקוש יציב

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט

אנליסטים מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בוול סטריט מציגים בשבועות האחרונים תחזיות מאוחדות למדי לגבי שוק הנפט: השנים 2026–2027 צפויות להיות מאתגרות, גם לאחר ירידה של כמעט 20% במחירי הנפט מתחילת השנה. למרות ביקוש שנשאר יציב, ההיצע ממשיך לטפס וללחוץ מטה על המחירים.


בג׳יי פי מורגן מציבים תרחיש בסיס שלפיו נפט ברנט ירד לכ־58 דולר לחבית בשנת 2026, כאשר מחיר ה־WTI האמריקאי ייסחר בפער של ארבעה דולרים מתחתיו. לפי התחזית, הירידה תימשך גם ב־2027, אם כי בקצב מתון יותר. האסטרטגים בבנק מדגישים כי ההתראות על עודף היצע נשמעות כבר יותר משנה והנתונים רק מתחזקים.גם בגולדמן זאקס מציגים תחזית דומה לשנה הקרובה, אך עם התאוששות אפשרית בהמשך. הבנק מעריך כי 2027 תהיה נקודת מפנה, וכי המחירים יחלו לעלות ב־2028 בחזרה לרמות של 76–80 דולר לחבית, בהנחה שהשוק יחזור לאיזון ופרויקטי הפקה חדשים יידרשו כדי לענות על ביקוש גבוה יותר.


ההיצע ממשיך לגדול

למרות שהביקוש לנפט נותר יציב ואף הפתיע לטובה השנה, ההיצע הגלובלי ממשיך לגדול. קבוצת OPEC+ הגדילה בחודשים האחרונים את תפוקותיה לאחר תקופה ארוכה של קיצוצים, והוסיפה מעל שני מיליון חביות ביום לשוק. בארה״ב, תעשיית הפצלים מתקרבת לשיא חדש נוסף בייצור.עד אמצע 2025, חלק מהתוספת בהיצע נבלעה בזכות רכישות משמעותיות של סין, שהמשיכה למלא מאגרים בקצב מהיר. גם במדינות המזרח התיכון הביקוש המקומי נותר גבוה, בעוד בתי זיקוק בהודו הגדילו את רכישות הנפט מרוסיה במחירים מוזלים יחסית לשוק.


לצד ההפקה הגוברת, גורם נוסף שמכביד על השוק הוא היקף המלאים בים. יותר ממיליארד חביות מאוחסנות כיום במכליות ברחבי העולם, הכמות הגדולה ביותר מאז 2023. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה העריכה כי בשנת 2026 צפוי היצע־יתר של כארבעה מיליון חביות ביום, אם קווי הייצור יישארו ללא שינוי.


במקווארי מתייחסים לנתונים הללו כבסיס לתחזית מחירים חלשה במיוחד בשנים הקרובות. האנליסטים בבנק האוסטרלי צופים כי שנת 2026 תלווה בלחץ משמעותי על מחירי הנפט, ועשויה לדרוש צעדי התאמת הפקה מצד המפיקות הגדולות. התחזית שלהם קובעת מחיר יעד של כ־61 דולר לברנט.