TV

גדעון תדמור: "נקדם את פיתוח לוויתן מהר ככל האפשר"

מנהלי דלק מספרים על פרויקט לוויתן; יוסי אבו : "למדינה יש חלק קריטי בפיתוח התעשייה - יש לנו שותפות גדולה עם המדינה"
אבי שאולי | (7)

"נקדם את פיתוח לוויתן מהר ככל האפשר", כך מבטיח יו"ר דלק קידוחים, בראיון ל-Bizportal. גדעון תדמור ומנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, סיפרו על הפרויקט הגדול שבדרך, מדוע לא פותח עד היום, קשיי הרגולציה והמו"מ עם וודסייד ומדינות שכנות.

בשבוע שעבר מספר מנכ"לים ושותפים בחברות הגז ונפט בישראל דיברו בכנס גז ונפט של חברת ארנסט אנד יאנג ומשרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן

ושות במלון דן תל-אביב. הם ענו לשאלות בנושא "ייצוא גז טבעי מישראל והשלכותיו".

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים יהש: "הסתכלו עלינו כעל עוף מוזר כשדיברנו על טכנולוגיית LNG, אלא שמרבית הסחר בעולם נעשה בצנרת. האלטרנטיבה הראשונה מבחינתנו זה מצריים והשנייה זה ירדן- זה שוק שיכול להיות נפלא, שכן מעבר לדלת. שוק שלישח טורקיה - שוק מעניין של 50 BCM. יש שם שני מתקני הנזלה".

אורי אלדובי: "הממונה על הגבלים מונע תחרות במשק"

יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו יהש: "עם השקעות כאלה גדולות צריך שותפות וזה עושה עסק טוב. לגבי העתיד: הפוטנציאל האמיתי של 'לוויתן' הוא בייצוא וזה אינטרס של המדינה. יש לזה השלכות גיאופוליטיות - יש אש ולהבות במדינות השכנות ולכולנו מכנה משותף אחד - הצורך באנרגיה. כדאי שהמדינה תתעורר ותסייע בייצוא הגז. המטריה המדינית חשובה ובלעדיה אף אחד לא יחתום איתנו על חוזה גדול".

אורי אלדובי, מייסד הזדמנות יהש ויו"ר איגוד מחפשי הגז והנפט: "בלי ייצוא לא תהיה תחרות. עצרו את העבודה של התעשייה למשך שלוש שנים עם ששינסקי ורגולציה אחרת. הממונה פוגע בכניסת שחקנים גדולים לישראל".

רו"ח יוסי אלפיה מארנסט אנד יאנג: "אין היום אנשים במנהיגות המדינה כמו אריק שרון שדחף את השלמת פרויקט ים טטיס".

יגאל לנדאו: "לרגולטור יש סמכות ואפס אחריות. הוא גם לא נבחר ציבור"

שאול מרידור, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "אני חושב שבראש וראשונה צריך להגיע להחלטות מהר יחסית. לצערי הרב לא כל חברי הממשלה מבינים שמדובר במשימה לאומית - ייצוא גז טוב למדינת ישראל".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    להלאים 28/01/2014 02:55
    הגב לתגובה זו
    ליותן......ושהכסף יתחלק בין כל האזרחים במקום הכיס השמן של מר תשובה ! הזדמנות אחת בכל החיים .....
  • 6.
    דנה 23/01/2014 02:12
    הגב לתגובה זו
    לברוחחחחח
  • 5.
    מוטי 22/01/2014 18:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להפסיק לתקוע מקלות בגלגלים ולהתחיל להנות מהמשאב היקר הזה -גז. האם נזכה לזה עוד בימינו?
  • 4.
    פול 22/01/2014 16:28
    הגב לתגובה זו
    ור"מ שותק ולא פועל אלא אחרי הקלעים. האי-וודאות חוגגת והענף עומד דום
  • 3.
    יופיטר שוקי הון 22/01/2014 15:57
    הגב לתגובה זו
    ל אחר!!!!!!!!! כל סוכני ארצות הברית החוצהההההההההההההה
  • 2.
    יופיטר שוקי הון 22/01/2014 15:55
    הגב לתגובה זו
    את המדינה לחבור לקבוצת דלק ולמצוא מפעיל אחר !!! הכי טוב הנזלה !! LNG עזבו אתכם מטורקיה!!!
  • 1.
    יופיטר שוקי הון 22/01/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    אז המדינה עם קבוצת דלק תמצא מפעיל אחרררררר קבוצת דלק+דלק קידוחים שותפי המדינה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.45%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.