יוסי אבו ניו מד
צילום: שלומי יוסף

ניו מד ורציו רוצות להתרחב בים התיכון - הן שתיים מהמציעות במכרז הרביעי של המדינה לחיפוש גז במים הכלכליים של ישראל

החברות שכבר מחזיקות במאגר לוויתן (ניו מד 45% ורציו 15%) רוצות לחפש עוד גז. כל אחת מהן הגישה במסגרת קבוצה נפרדת - ניו מד עם שתי שותפות בינלאומיות שכל אחת מהן מחזיקה ב-33%. לכאורה, הן נמצאות ב'עדיפות שניה' מבחינת המדינה כי הן כבר קיימות אבל - ניו מד מחזיקה ב-33% מהקבוצה, כך שזה נמוך מהמגבלה שהציב משרד האנרגיה; בניו מד מעריכים: תוצאות המכרז עד סוף השנה
נתנאל אריאל | (2)

חברות ניו מד ניו-מד אנרג יהש 0%  ורציו רציו יהש 0%  הן שתיים מהמתחרות על קבלת הרישיונות במכרז הרביעי של המדינה שנסגר אתמול. ניו מד שבשליטת קבוצת דלק דלק קבוצה 0% של יצחק תשובה אומרת שהיא הגישה הצעה יחד עם שתי שותפות בין לאומיות חדשות. האם מדובר על אדנוק ו-BP שהגישו הצעת רכש לניו מד? בינתיים בחברות לא מאשרים, אבל בכל מקרה - ניו מד מחזיקה ב-33.3% מהשותפות ושתי השותפות הבינלאומיות שאיתה מחזיקות ביתרת ה-66.6%, כך שזה עומד במגבלה של משרד האנרגיה. משרד האנרגיה שם בעדיפות שניה חברות שכבר פועלות במים הכלכליים של ישראל אבל לא במקרה שיש בקבוצה לפחות 50% שהיא חברה חדשה, וניו מד לכאורה עומדת בקריטריון הזה.

בניו מד גם מעריכים שהתוצאות למכרז יתקבלו עד סוף השנה הקרובה. לכאורה, התוצאות אמורות להתקבל תוך כחודש אבל בחברה נותנים למשרד האנרגיה יותר זמן 'נשימה'.

רציו ניגשה גם היא למכרז והגישה הצעה כחלק מקבוצה אחרת. עם זאת, היא לא מעדכנת מי השותפות שלה ובכמה היא מחזיקה. 

אתמול ננעל המרכז הרביעי לחיפוש גז טבעי במים הכלכליים של ישראל כאשר 4 קבוצות התחרו. מדובר על 9 חברות כאשר 5 מתוכן חדשות. השאלה המעניינת היא כמובן מי החברות שניגשו ומי השחקניות הבינלאומיות החדשות שרוצות להיכנס לתחרות על האפשרות למציאת גז. ככל הנראה בין המתמודדות יש לפחות מספר חברות חדשות מחו"ל.

 

החברות הגישו 6 הצעות לקבלת רישיונות באזורים שהוצעו במסגרת ההליך. משרד האנרגיה הציע ארבעה מקבצים של רישיונות חיפוש (Zones) כאשר כל קבוצה יכולה לזכות לכל היותר ב-2 בלבד. שם מסבירים כי "ההחלטה לשווק את השטחים במקבצים של רישיונות, נועדה לאפשר התאמה נכונה יותר של אזורי החיפוש למבנים הגיאולוגים הקיימים בים אשר עשויים להכיל משאבים טבעיים". במהלך 8 השנים האחרונות נתנה המדינה 18 רישיונות לחיפושי גז טבעי ונפט ונקדחו 4 קידוחי אקספלורציה (חיפוש).

נקבעו גם מגבלות על חברות קיימות שכבר מחזיקות במאגרים (תמר, לוויתן וכריש) - על פי המכרז, יש עדיפות לקבוצות שיש מפעיל חדש או שחקן חדש בשיעור העולה על 50% לעומת קבוצות שלא עומדות בתנאי זה. כלומר, קבוצה שיש בה שחקן קיים בשוק הישראלי ולא מכילה מפעיל חדש או שחקן חדש בשיעור העולה על 50% תוכל לזכות רק במקרה שבו לא הגישה לאותו מקבץ אף קבוצה שכן מכילה מפעיל חדש או שחקן חדש בשיעור העולה על 50%. 

המפה של חיפושי הגז:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכריש 17/07/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    השער שלהם לא משקף את שווין ואת הפוטנציאל של ליוויתן
  • אנונימי 17/07/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
    התחילו את העליות שלהם.נחכה לדוחות של לוויתן
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".