עליה לצורך עליה? מחיר הנפט נוסק ב-8%; הגבוה ב-7 השנים האחרונות
מחירי הנפט ממשיכים לעלות בשעה זו מעל ל-8% על רקע פלישת רוסיה לשטחה הטריטוריאלי של אוקראינה לקראת סוף השבוע הקודם וזה נסחר כעת במחיר היקר ביותר על פיו נסחר מאז יולי 2014. מחיר הנפט מסוג WTI עומד בשעת כתיבת שורות אלו על 104.25 דולר לחבית, מחיר הנפט מסוג Brent עומד כעת על 105.69 דולר לחבית. מחירי הנפט חצו לראשונה את רף 100 הדולר במהלך יום חמישי האחרון, אז פלשה רוסיה לאוקראינה, דבר שהציט את פחד המשקיעים מפני פגיעה בשרשראות אספקת הנפט העולמית מהסיבה שרוסיה היא אחת מיצאניות הנפט הגדולות בעולם, וזאת לאחר שהשוק בין כה וכו נמצא היה במחסור טרם הפלישה. ביום שני האחרון הודיעה קנדה כי תטיל חרם על יבוא נפט רוסי למדינה, אם כי עד כה היא המדינה היחידה שיצאה בהכרזה כזו מקרב כל מדינות העולם. מנגד, מדינות רבות כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה כבר הכריזו כי יטילו סנקציות כלכליות כאלו ואחרות על רוסיה, אם כי אף אחת מהן לא הייתה מכוונת באופן ישיר לייצוא הנפט מהמדינה. טרם ניתן לדעת אם אותן מדינות אכן יטילו סנקציות דומות גם על הנפט, כפי שעשתה קנדה. מנגד, את השפעות התקיפה על מחירי הנפט ניתן כבר לראות בשטח כאמור. "גופים מוסדיים ועד בתי סחר לסחורות כבר החלו להקצות מחדש את המשאבים שלהם", מוסר בנק ההשקעות JPMorgan ומוסיף כי "העליות במחירי הנפט וההבדלים בין מחירי החוזים העתידיים הקרובים לרחוקים מעידים באופן חד חד ערכי על חוסר רצון לסחור בנפט רוסי". מנגד חשוב לציין כי גם אם יופעלו בסופו של דבר סנקציות הנפט כנגד רוסיה, היא ללא ספק נכנסת למשבר במאזן איתן יחסית. המדינה נהנית מרזרבה של 600 מיליארד דולר והמדינה, שחזתה ככלל הנראה אפשרות להידרדרות נוספת מול המערב כבר לפני שנים, צמצמה ככל יכולתה את החשיפה לדולר מ-22% מכלל היתרות לפני פרוץ המשבר הקודם בשנת 2014, ל-16.4% בשנת 2021, לפני פרוץ המשבר הנוכחי. כאמור, גם טרם הפלישה הרוסית לאוקראינה היו מחירי הנפט גבוהים מאוד תודות לכמה גורמים. בשנתיים שחלפו מאז שפרצה מגפת הקורונה, אז נפגש הנפט - ביחד עם משאבי אנרגיה רבים נוספים - עם ירידה חסרת תקדים בערכו בעקבות סגרי הענק שהתחוללו אז בעולם ומנעו מהציבור לצאת מהבית ובכך התירו את התלות בדלק. נזכיר כי בחודש אפריל 2020 הפך מחיר הנפט לשלילי כתוצאה מכך שהוא נסחר באמצעות חוזים עתידיים, שמחייבים את הלקוח לקבל אליו את חבית הנפט במידה והוא אינו מוכר את החוזה עד מועד הפקיעה. לנפט כמובן יש תאריך תפוגה, לכן לא יכול אדם פשוט "להחזיק" חביות של נפט אצלו בבית. באותה מידה, לא יכלו בתי הזיקוק לשמור את הנפט אצלם באחסון עד שהדרישה העולמית תזנק בשנית. ככל שהתאושש העולם ממגפת הקורונה, כך התאושש גם מחיר הנפט וערכו החל לעלות באופן הדרגתי. עם התפרצות נגיף האומיקרון, הניחו גורמים רבים בתעשיית האנרגיה כי מחירי הנפט יצנחו שוב כתוצאה מאותם סגרים שיחולו בעקבות הואריאנט. דבר זה לא קרה, ובזמן שמלאי הנפט בעולם נשארו ברמתם טרום ההתאוששות, הביקוש לנפט חזר לרמתו המקורית. עוד טרם פלישת רוסיה לאוקראינה מסר ארגון אופ"ק+, אליו משתייכת גם רוסיה, כי הוא מתכנן לעלות את תפוקת הייצוא שלו ב-400 אלף חביות ביום החל מחודש מרץ. בסמוך לפרסום ההודעה ציינו אנליסטים מברוקרית הנפט PMV כי על אף שמדובר בהגדלת היצע הנפט העולמי, המהלך צפוי להתפרש דווקא כהקטנת המלאי הרזרבי של הארגון יותר מאשר עלייה במלאי הנפט הגלובלי הזמין, ובכך להעלות את המחירים אף יותר. ארגון אופ"ק (המדינות המייצאות נפט) וכן חברותיו ההיקפיות (אופ"ק +, שכאמור כוללת גם את רוסיה עצמה),כבר הודיעה כי יפגש בהמשך השבוע על מנת לדון בתפוקת הנפט של הארגון במהלך חודש אפריל ובהתייחסות ישירה לפלישה הרוסית. ועדת האנרגיה הבינלאומי הודיעה לאחרונה כי תשחרר קרוב ל-60 מיליון חביות נפט ממאגרי האנרגיה העולמיים, כך על פי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס בו ציטטה את שר התעשייה של יפן. עוד נמסר כי מתוך אותם חביות, קרוב ל-30 מיליון ישוחררו על ידי ארצות הברית.
- 2.מייק1 02/03/2022 09:01הגב לתגובה זועלית מחיר הנפט יגרום לעלות מנית דלק קבוצה בעלת השליטה המלאה בחברת איתקה המפיקה נפט במספר שדות באירופה.
- 1.אז למה המפגרת בזן יורדת ולא עולה (ל"ת)בזן 01/03/2022 20:00הגב לתגובה זו
- ירוק 05/03/2022 14:25הגב לתגובה זותרויח שם יותר
דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.
מימון תשתיותהשקעות תשתית בעידן של אי־ודאות: איך מממנים פרויקטים של מילארדים בעת מלחמה?
המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות, החוסכים נהנים מתשואות יציבות, והלוואי והמדינה תעניק יציבות גם כן. משתתפי הפאנל שעסק במימון תשתיות כבר מתכוננים ליום שאחרי המלחמה
תשתיות אנרגיה נושא המימון תופס חלק נכבד בעולם התשתיות, שכן מדובר בפרוייקטים ארוכים, מורכבים, עם דרישות מימון גבוהות. בפאנל שנערך בנושא בהשתתפות ליאור סוסונקין, מנהל מערך האשראי והתשתיות, מגדל ביטוח ופיננסים, שי לינדנר, סמנכ”ל כספים שפיר הנדסה ואיתי פלד, סמנכ”ל כספים קרן ג’נריישן, צללו חברי הפאנל לתחום שנמצא בלב סדר היום הכלכלי־ביטחוני של ישראל.
"התשתיות הן עוגן יציב גם בתקופות משבר"
לדברי סוסונקין, הגופים המוסדיים ממשיכים לראות בתשתיות יעד השקעה מרכזי גם על רקע המלחמה המתמשכת: "סיכוני מלחמה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל, אבל תשתיות נהנות מהגנות חזקות, כולל סעיפי 'כוח עליון' במכרזים. המדינה עומדת מאחורי פרויקטים כאלה גם בתקופות הקשות ביותר", ציין. לדבריו, הצרכים הלאומיים רק מתעצמים, והמשקיעים יכולים ליהנות מתשואה יציבה לטווח ארוך.
לינדר הציג תמונת מצב בענף מאז 7 באוקטובר: "בתחום הבניה, בין לילה נעלמו שני שלישים מהעובדים בענף. לקח חודשים עד שהמדינה אפשרה הכנסת עובדים זרים. במקביל, מהנדסים רבים גויסו למילואים, פרויקטים נעצרו, אך הצלחנו להתאושש ולהחזיר חלק מהפעילות". הוא הוסיף: "רק לאחרונה הצלחנו להשלים חיבור של הקו האדום והירוק בירושלים, תוך כדי ירי טילים".
- דיווחה על הזמנות, אבל זה רק "פוטנציאל להזמנות" - המקרה של טורבוג'ן
- רמ"י יוצאת במגה-פרויקט שיספק כשליש מצריכת החשמל של המדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המלחמה חידדה את הצורך בשירותי תשתית רציפים"
פלד התייחס ליתרונות המובהקים של שיטת PPP: "המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות: מים, אנרגיה, תחבורה. השיטה הזו משלבת יעילות של השוק הפרטי עם ביטחון של המדינה. זהו מודל שמביא תועלת לציבור וגם לחוסכים". לדבריו, למרות שהנוכחות של מממנים בינלאומיים בישראל עדיין מצומצמת, "שוק החוב המקומי, הבנקים והמוסדיים, חזק דיו כדי לממן פרויקטים של מיליארדי שקלים".
