עליה לצורך עליה? מחיר הנפט נוסק ב-8%; הגבוה ב-7 השנים האחרונות
מחירי הנפט ממשיכים לעלות בשעה זו מעל ל-8% על רקע פלישת רוסיה לשטחה הטריטוריאלי של אוקראינה לקראת סוף השבוע הקודם וזה נסחר כעת במחיר היקר ביותר על פיו נסחר מאז יולי 2014. מחיר הנפט מסוג WTI עומד בשעת כתיבת שורות אלו על 104.25 דולר לחבית, מחיר הנפט מסוג Brent עומד כעת על 105.69 דולר לחבית. מחירי הנפט חצו לראשונה את רף 100 הדולר במהלך יום חמישי האחרון, אז פלשה רוסיה לאוקראינה, דבר שהציט את פחד המשקיעים מפני פגיעה בשרשראות אספקת הנפט העולמית מהסיבה שרוסיה היא אחת מיצאניות הנפט הגדולות בעולם, וזאת לאחר שהשוק בין כה וכו נמצא היה במחסור טרם הפלישה. ביום שני האחרון הודיעה קנדה כי תטיל חרם על יבוא נפט רוסי למדינה, אם כי עד כה היא המדינה היחידה שיצאה בהכרזה כזו מקרב כל מדינות העולם. מנגד, מדינות רבות כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה כבר הכריזו כי יטילו סנקציות כלכליות כאלו ואחרות על רוסיה, אם כי אף אחת מהן לא הייתה מכוונת באופן ישיר לייצוא הנפט מהמדינה. טרם ניתן לדעת אם אותן מדינות אכן יטילו סנקציות דומות גם על הנפט, כפי שעשתה קנדה. מנגד, את השפעות התקיפה על מחירי הנפט ניתן כבר לראות בשטח כאמור. "גופים מוסדיים ועד בתי סחר לסחורות כבר החלו להקצות מחדש את המשאבים שלהם", מוסר בנק ההשקעות JPMorgan ומוסיף כי "העליות במחירי הנפט וההבדלים בין מחירי החוזים העתידיים הקרובים לרחוקים מעידים באופן חד חד ערכי על חוסר רצון לסחור בנפט רוסי". מנגד חשוב לציין כי גם אם יופעלו בסופו של דבר סנקציות הנפט כנגד רוסיה, היא ללא ספק נכנסת למשבר במאזן איתן יחסית. המדינה נהנית מרזרבה של 600 מיליארד דולר והמדינה, שחזתה ככלל הנראה אפשרות להידרדרות נוספת מול המערב כבר לפני שנים, צמצמה ככל יכולתה את החשיפה לדולר מ-22% מכלל היתרות לפני פרוץ המשבר הקודם בשנת 2014, ל-16.4% בשנת 2021, לפני פרוץ המשבר הנוכחי. כאמור, גם טרם הפלישה הרוסית לאוקראינה היו מחירי הנפט גבוהים מאוד תודות לכמה גורמים. בשנתיים שחלפו מאז שפרצה מגפת הקורונה, אז נפגש הנפט - ביחד עם משאבי אנרגיה רבים נוספים - עם ירידה חסרת תקדים בערכו בעקבות סגרי הענק שהתחוללו אז בעולם ומנעו מהציבור לצאת מהבית ובכך התירו את התלות בדלק. נזכיר כי בחודש אפריל 2020 הפך מחיר הנפט לשלילי כתוצאה מכך שהוא נסחר באמצעות חוזים עתידיים, שמחייבים את הלקוח לקבל אליו את חבית הנפט במידה והוא אינו מוכר את החוזה עד מועד הפקיעה. לנפט כמובן יש תאריך תפוגה, לכן לא יכול אדם פשוט "להחזיק" חביות של נפט אצלו בבית. באותה מידה, לא יכלו בתי הזיקוק לשמור את הנפט אצלם באחסון עד שהדרישה העולמית תזנק בשנית. ככל שהתאושש העולם ממגפת הקורונה, כך התאושש גם מחיר הנפט וערכו החל לעלות באופן הדרגתי. עם התפרצות נגיף האומיקרון, הניחו גורמים רבים בתעשיית האנרגיה כי מחירי הנפט יצנחו שוב כתוצאה מאותם סגרים שיחולו בעקבות הואריאנט. דבר זה לא קרה, ובזמן שמלאי הנפט בעולם נשארו ברמתם טרום ההתאוששות, הביקוש לנפט חזר לרמתו המקורית. עוד טרם פלישת רוסיה לאוקראינה מסר ארגון אופ"ק+, אליו משתייכת גם רוסיה, כי הוא מתכנן לעלות את תפוקת הייצוא שלו ב-400 אלף חביות ביום החל מחודש מרץ. בסמוך לפרסום ההודעה ציינו אנליסטים מברוקרית הנפט PMV כי על אף שמדובר בהגדלת היצע הנפט העולמי, המהלך צפוי להתפרש דווקא כהקטנת המלאי הרזרבי של הארגון יותר מאשר עלייה במלאי הנפט הגלובלי הזמין, ובכך להעלות את המחירים אף יותר. ארגון אופ"ק (המדינות המייצאות נפט) וכן חברותיו ההיקפיות (אופ"ק +, שכאמור כוללת גם את רוסיה עצמה),כבר הודיעה כי יפגש בהמשך השבוע על מנת לדון בתפוקת הנפט של הארגון במהלך חודש אפריל ובהתייחסות ישירה לפלישה הרוסית. ועדת האנרגיה הבינלאומי הודיעה לאחרונה כי תשחרר קרוב ל-60 מיליון חביות נפט ממאגרי האנרגיה העולמיים, כך על פי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס בו ציטטה את שר התעשייה של יפן. עוד נמסר כי מתוך אותם חביות, קרוב ל-30 מיליון ישוחררו על ידי ארצות הברית.
- 2.מייק1 02/03/2022 09:01הגב לתגובה זועלית מחיר הנפט יגרום לעלות מנית דלק קבוצה בעלת השליטה המלאה בחברת איתקה המפיקה נפט במספר שדות באירופה.
- 1.אז למה המפגרת בזן יורדת ולא עולה (ל"ת)בזן 01/03/2022 20:00הגב לתגובה זו
- ירוק 05/03/2022 14:25הגב לתגובה זותרויח שם יותר
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
