נפט
צילום: iStock

עליה לצורך עליה? מחיר הנפט נוסק ב-8%; הגבוה ב-7 השנים האחרונות

הפלישה הרוסית לאוקראינה ממשיכה לדחוק את מחירי הנפט כלפי מעלה, זאת לאחר שהשוק סבל ממחסור ניכר עוד טרם לפלישה, בעיקר בעקבות מדיניות אופ"ק+ שסרב לפעול להורדת המחירים
תומר אמן | (3)

מחירי הנפט ממשיכים לעלות בשעה זו מעל ל-8% על רקע פלישת רוסיה לשטחה הטריטוריאלי של אוקראינה לקראת סוף השבוע הקודם וזה נסחר כעת במחיר היקר ביותר על פיו נסחר מאז יולי 2014.  מחיר הנפט מסוג WTI עומד בשעת כתיבת שורות אלו על 104.25 דולר לחבית, מחיר הנפט מסוג Brent עומד כעת על 105.69 דולר לחבית. מחירי הנפט חצו לראשונה את רף 100 הדולר במהלך יום חמישי האחרון, אז פלשה רוסיה לאוקראינה, דבר שהציט את פחד המשקיעים מפני פגיעה בשרשראות אספקת הנפט העולמית מהסיבה שרוסיה היא אחת מיצאניות הנפט הגדולות בעולם, וזאת לאחר שהשוק בין כה וכו נמצא היה במחסור טרם הפלישה.  ביום שני האחרון הודיעה קנדה כי תטיל חרם על יבוא נפט רוסי למדינה, אם כי עד כה היא המדינה היחידה שיצאה בהכרזה כזו מקרב כל מדינות העולם. מנגד, מדינות רבות כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה כבר הכריזו כי יטילו סנקציות כלכליות כאלו ואחרות על רוסיה, אם כי אף אחת מהן לא הייתה מכוונת באופן ישיר לייצוא הנפט מהמדינה.  טרם ניתן לדעת אם אותן מדינות אכן יטילו סנקציות דומות גם על הנפט, כפי שעשתה קנדה.  מנגד, את השפעות התקיפה על מחירי הנפט ניתן כבר לראות בשטח כאמור. "גופים מוסדיים ועד בתי סחר לסחורות כבר החלו להקצות מחדש את המשאבים שלהם", מוסר בנק ההשקעות JPMorgan ומוסיף כי "העליות במחירי הנפט וההבדלים בין מחירי החוזים העתידיים הקרובים לרחוקים מעידים באופן חד חד ערכי על חוסר רצון לסחור בנפט רוסי".  מנגד חשוב לציין כי גם אם יופעלו בסופו של דבר סנקציות הנפט כנגד רוסיה, היא ללא ספק נכנסת למשבר במאזן איתן יחסית. המדינה נהנית מרזרבה של 600 מיליארד דולר והמדינה, שחזתה ככלל הנראה אפשרות להידרדרות נוספת מול המערב כבר לפני שנים, צמצמה ככל יכולתה את החשיפה לדולר מ-22% מכלל היתרות לפני פרוץ המשבר הקודם בשנת 2014, ל-16.4% בשנת 2021, לפני פרוץ המשבר הנוכחי.  כאמור, גם טרם הפלישה הרוסית לאוקראינה היו מחירי הנפט גבוהים מאוד תודות לכמה גורמים. בשנתיים שחלפו מאז שפרצה מגפת הקורונה, אז נפגש הנפט - ביחד עם משאבי אנרגיה רבים נוספים - עם ירידה חסרת תקדים בערכו בעקבות סגרי הענק שהתחוללו אז בעולם ומנעו מהציבור לצאת מהבית ובכך התירו את התלות בדלק. נזכיר כי בחודש אפריל 2020 הפך מחיר הנפט לשלילי כתוצאה מכך שהוא נסחר באמצעות חוזים עתידיים, שמחייבים את הלקוח לקבל אליו את חבית הנפט במידה והוא אינו מוכר את החוזה עד מועד הפקיעה. לנפט כמובן יש תאריך תפוגה, לכן לא יכול אדם פשוט "להחזיק" חביות של נפט אצלו בבית. באותה מידה, לא יכלו בתי הזיקוק לשמור את הנפט אצלם באחסון עד שהדרישה העולמית תזנק בשנית.  ככל שהתאושש העולם ממגפת הקורונה, כך התאושש גם מחיר הנפט וערכו החל לעלות באופן הדרגתי. עם התפרצות נגיף האומיקרון, הניחו גורמים רבים בתעשיית האנרגיה כי מחירי הנפט יצנחו שוב כתוצאה מאותם סגרים שיחולו בעקבות הואריאנט. דבר זה לא קרה, ובזמן שמלאי הנפט בעולם נשארו ברמתם טרום ההתאוששות, הביקוש לנפט חזר לרמתו המקורית.  עוד טרם פלישת רוסיה לאוקראינה מסר ארגון אופ"ק+, אליו משתייכת גם רוסיה, כי הוא מתכנן לעלות את תפוקת הייצוא שלו ב-400 אלף חביות ביום החל מחודש מרץ. בסמוך לפרסום ההודעה ציינו אנליסטים מברוקרית הנפט PMV כי על אף שמדובר בהגדלת היצע הנפט העולמי, המהלך צפוי להתפרש דווקא כהקטנת המלאי הרזרבי של הארגון יותר מאשר עלייה במלאי הנפט הגלובלי הזמין, ובכך להעלות את המחירים אף יותר.  ארגון אופ"ק (המדינות המייצאות נפט) וכן חברותיו ההיקפיות (אופ"ק +, שכאמור כוללת גם את רוסיה עצמה),כבר הודיעה כי יפגש בהמשך השבוע על מנת לדון בתפוקת הנפט של הארגון במהלך חודש אפריל ובהתייחסות ישירה לפלישה הרוסית.  ועדת האנרגיה הבינלאומי הודיעה לאחרונה כי תשחרר קרוב ל-60 מיליון חביות נפט ממאגרי האנרגיה העולמיים, כך על פי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס בו ציטטה את שר התעשייה של יפן. עוד נמסר כי מתוך אותם חביות, קרוב ל-30 מיליון ישוחררו על ידי ארצות הברית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מייק1 02/03/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    עלית מחיר הנפט יגרום לעלות מנית דלק קבוצה בעלת השליטה המלאה בחברת איתקה המפיקה נפט במספר שדות באירופה.
  • 1.
    אז למה המפגרת בזן יורדת ולא עולה (ל"ת)
    בזן 01/03/2022 20:00
    הגב לתגובה זו
  • ירוק 05/03/2022 14:25
    הגב לתגובה זו
    תרויח שם יותר
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.