עליה לצורך עליה? מחיר הנפט נוסק ב-8%; הגבוה ב-7 השנים האחרונות
מחירי הנפט ממשיכים לעלות בשעה זו מעל ל-8% על רקע פלישת רוסיה לשטחה הטריטוריאלי של אוקראינה לקראת סוף השבוע הקודם וזה נסחר כעת במחיר היקר ביותר על פיו נסחר מאז יולי 2014. מחיר הנפט מסוג WTI עומד בשעת כתיבת שורות אלו על 104.25 דולר לחבית, מחיר הנפט מסוג Brent עומד כעת על 105.69 דולר לחבית. מחירי הנפט חצו לראשונה את רף 100 הדולר במהלך יום חמישי האחרון, אז פלשה רוסיה לאוקראינה, דבר שהציט את פחד המשקיעים מפני פגיעה בשרשראות אספקת הנפט העולמית מהסיבה שרוסיה היא אחת מיצאניות הנפט הגדולות בעולם, וזאת לאחר שהשוק בין כה וכו נמצא היה במחסור טרם הפלישה. ביום שני האחרון הודיעה קנדה כי תטיל חרם על יבוא נפט רוסי למדינה, אם כי עד כה היא המדינה היחידה שיצאה בהכרזה כזו מקרב כל מדינות העולם. מנגד, מדינות רבות כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה כבר הכריזו כי יטילו סנקציות כלכליות כאלו ואחרות על רוסיה, אם כי אף אחת מהן לא הייתה מכוונת באופן ישיר לייצוא הנפט מהמדינה. טרם ניתן לדעת אם אותן מדינות אכן יטילו סנקציות דומות גם על הנפט, כפי שעשתה קנדה. מנגד, את השפעות התקיפה על מחירי הנפט ניתן כבר לראות בשטח כאמור. "גופים מוסדיים ועד בתי סחר לסחורות כבר החלו להקצות מחדש את המשאבים שלהם", מוסר בנק ההשקעות JPMorgan ומוסיף כי "העליות במחירי הנפט וההבדלים בין מחירי החוזים העתידיים הקרובים לרחוקים מעידים באופן חד חד ערכי על חוסר רצון לסחור בנפט רוסי". מנגד חשוב לציין כי גם אם יופעלו בסופו של דבר סנקציות הנפט כנגד רוסיה, היא ללא ספק נכנסת למשבר במאזן איתן יחסית. המדינה נהנית מרזרבה של 600 מיליארד דולר והמדינה, שחזתה ככלל הנראה אפשרות להידרדרות נוספת מול המערב כבר לפני שנים, צמצמה ככל יכולתה את החשיפה לדולר מ-22% מכלל היתרות לפני פרוץ המשבר הקודם בשנת 2014, ל-16.4% בשנת 2021, לפני פרוץ המשבר הנוכחי. כאמור, גם טרם הפלישה הרוסית לאוקראינה היו מחירי הנפט גבוהים מאוד תודות לכמה גורמים. בשנתיים שחלפו מאז שפרצה מגפת הקורונה, אז נפגש הנפט - ביחד עם משאבי אנרגיה רבים נוספים - עם ירידה חסרת תקדים בערכו בעקבות סגרי הענק שהתחוללו אז בעולם ומנעו מהציבור לצאת מהבית ובכך התירו את התלות בדלק. נזכיר כי בחודש אפריל 2020 הפך מחיר הנפט לשלילי כתוצאה מכך שהוא נסחר באמצעות חוזים עתידיים, שמחייבים את הלקוח לקבל אליו את חבית הנפט במידה והוא אינו מוכר את החוזה עד מועד הפקיעה. לנפט כמובן יש תאריך תפוגה, לכן לא יכול אדם פשוט "להחזיק" חביות של נפט אצלו בבית. באותה מידה, לא יכלו בתי הזיקוק לשמור את הנפט אצלם באחסון עד שהדרישה העולמית תזנק בשנית. ככל שהתאושש העולם ממגפת הקורונה, כך התאושש גם מחיר הנפט וערכו החל לעלות באופן הדרגתי. עם התפרצות נגיף האומיקרון, הניחו גורמים רבים בתעשיית האנרגיה כי מחירי הנפט יצנחו שוב כתוצאה מאותם סגרים שיחולו בעקבות הואריאנט. דבר זה לא קרה, ובזמן שמלאי הנפט בעולם נשארו ברמתם טרום ההתאוששות, הביקוש לנפט חזר לרמתו המקורית. עוד טרם פלישת רוסיה לאוקראינה מסר ארגון אופ"ק+, אליו משתייכת גם רוסיה, כי הוא מתכנן לעלות את תפוקת הייצוא שלו ב-400 אלף חביות ביום החל מחודש מרץ. בסמוך לפרסום ההודעה ציינו אנליסטים מברוקרית הנפט PMV כי על אף שמדובר בהגדלת היצע הנפט העולמי, המהלך צפוי להתפרש דווקא כהקטנת המלאי הרזרבי של הארגון יותר מאשר עלייה במלאי הנפט הגלובלי הזמין, ובכך להעלות את המחירים אף יותר. ארגון אופ"ק (המדינות המייצאות נפט) וכן חברותיו ההיקפיות (אופ"ק +, שכאמור כוללת גם את רוסיה עצמה),כבר הודיעה כי יפגש בהמשך השבוע על מנת לדון בתפוקת הנפט של הארגון במהלך חודש אפריל ובהתייחסות ישירה לפלישה הרוסית. ועדת האנרגיה הבינלאומי הודיעה לאחרונה כי תשחרר קרוב ל-60 מיליון חביות נפט ממאגרי האנרגיה העולמיים, כך על פי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס בו ציטטה את שר התעשייה של יפן. עוד נמסר כי מתוך אותם חביות, קרוב ל-30 מיליון ישוחררו על ידי ארצות הברית.
- 2.מייק1 02/03/2022 09:01הגב לתגובה זועלית מחיר הנפט יגרום לעלות מנית דלק קבוצה בעלת השליטה המלאה בחברת איתקה המפיקה נפט במספר שדות באירופה.
- 1.אז למה המפגרת בזן יורדת ולא עולה (ל"ת)בזן 01/03/2022 20:00הגב לתגובה זו
- ירוק 05/03/2022 14:25הגב לתגובה זותרויח שם יותר
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
