אופ"ק+: נייצא 400 אלף חביות נפט נוספות כל יום
אופ"ק - ארגון המדינות המייצאות נפט, הודיע הבוקר בסיכום עם הפורום הנרחב יותר אופ"ק+ כי מדינות הארגון יאיצו את תוכניותם להגביר את תפוקת יצוא הנפט שלהן וזאת חרף העובדה כי מחירי הנפט הגולמי נסחרים ברמה גבוהה, כשגם התפרצויות האומיקרון בעולם לא מורידות את הביקושים לנפט. מנגד לחצים גיאופוליטים בדגש על רוסיה-אוקראינה ואיראן-איחוד האמירויות מביאים לחששות מירידה בתפוקה שדווקא תעלה את המחירים. החוזים העתידיים על חבית מסוג טקסס מתוק (WTI) עומד כעת על כ-87.71 דולר בעוד שמחיר הנפט מסוג ברנט עומד כעת על כ-87.81 דולר לחבית.
אצל ברוקרית הנפט PVM, האנליסט סטפן ברנקוק כתב בסקירה שפרסם כי העלאת התפוקה הזו דווקא תביא לעליית מחירים ולא לירידתן, וזו משום שלטענתו תתפרש כהפחתה של הקיבולת הרזרבית של אופ"ק+, ולא ממש כעלייה במלאי הגלובלי של הנפט הזמין בעולם. כעת מהווה הנפט שמיוצא מטעם מדינות אופ"ק כ-40% מכלל אספקת הנפט העולמי.
ההחלטה התקבלה על ידי ארגון אופ"ק וכן על ידי שותפים מהפורום המורחב יותר אופ"ק+. במסגרת ההחלטה נקבע כי החברות תעלנה את תפוקת הנפט אותן הן מייצאות בכ-400 אלף חביות ביום החל מחודש מרץ, וזאת לטענתם על מנת לבצע פתיחה מחודשת ומתונה של מאגרי הנפט.
המהלך שהובל על ידי אחת ממנהיגות הארגון - ערב הסעודית וכן על ידי רוסיה (שנכללת באופ"ק+), נועד כמו כן להשיב את אספקת הנפט מצד המדינות הללו למספרים עליה עמדו בעבר, לאחר שנחתכו ביותר מ-10 מיליון חבילות נפט ביום. בתחילת משבר הקורונה צנחו מחירי הנפט גם לרמה שלילית ולכן חתך הארגון את כמויות האספקה וזאת על מנת להעלות את המחירים ולסייע לכלכלה העולמית להתאושש בהדרגתיות.
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אופ"ק+ ספג לאחרונה לחצים מצד צרכני הנפט המובילים בעולם - ארה"ב והודו אשר ביקשו ממנו לסייע להתאוששות הכלכלה בשנית, לאחר חששות מצד גופים רבים בוול-סטריט כי מחירי הנפט יגיעו בקרוב לכ-100 דולר לחבית.
- 2.פלג 05/02/2022 13:36הגב לתגובה זוחברות אופק יודעות שזה העשור האחרון שלהם.. האנרגיה הירוקה תהיה יותר ויותר משמעותית לקראת סוף העשור הנוכחי.. חברות אופק יעשו הרבה מניפולציות כדי להעלות את מחירי הנפטש כדי לסחוט את הלימון שלהם, ולקראת סוף העשור כשהאנרגיות הירוקות יתחילו להתבסס הם יגרמו להורדת מחירים כדי להתחרות באנרגיה הירוקה..המחיר יעלה מעל 100$, למעשה הם יעלו אותו ככל שיוכלו עד שהעולם יתעצבן עליהם.. הרף יהיה *כמה גבוה שאפשר*..
- 1.לילי 05/02/2022 13:09הגב לתגובה זוההחלטה מדברת על פתיחה מחודשת של מאגרים קיימים . הם לא צריכים לחפש נפט . נדרש מהן רק ללחוץ על הכפתור ולהגביר את הזרימה .
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
