שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
אלי כהן תוקף את משרד האוצר ומבהיר: "לא נוציא את שברון מהמשק - אבל ננקוט צעדים אם תנצל את כוחה"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיבלה הבוקר את דיווחו של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן שהתייחס גם למשק הגז הטבעי, מתח ביקורת על האוצר ואמר כי מצד אחד לא נכון לפגוע בשברון ולהוציא ענקית כמוה מהמשק הישראלי כשאין ענקיות אחרות שרוצות לבוא, והוסיף: "עם זאת, אמרתי לשברון - אם תעלו מחירים לשוק הישראלי יהיה לזה מחיר. אנחנו בעד שברון כל עוד היא לא תנצל את כוחה לרעה נגד המשק הישראלי".
כזכור, מוקדם יותר השנה אמר יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, שיש מונופול בתחום ושצריך להגביל את המחירים: "התערבות ממשלתית בשוק הגז הטבעי - צעד הכרחי, ישראל במצב דומה לזה שהיה טרום מתווה הגז. אנחנו חזרנו למעשה להיות באותו מצב שהיה טרום מתווה הגז. לאחר שכריש נמכר, יש לנו ספק אחד עם אחזקה צולבת בשני המאגרים המשמעותיים, וככל שלא יימצאו עוד מאגרים בקרוב, אנחנו עומדים בפני מצב דומה למצב שהיה לפני המתווה", אמר גרדוס ב-וועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה. עובדתית עבור החברות הגדולות - עדיף להן למכור בחו"ל כי המחירים שם גבוהים יותר. לעומתו של גרדוס, במשרד האנרגיה וגם מומחים בתחום מסבירים שיש מספיק גז במאגרים והתמחור בישראל הוא בהחלט סביר וריאלי.
השר סקר שורה של צעדים שביצע המשרד, בהן התחרות בחשמל, וציין כי כמיליון וחצי ישראלים כבר הצטרפו לרפורמה וחוסכים 400-1,200 שקלים בשנה. הוא הוסיף כי התכנית היא להשקיע 40 מיליארד שקל בתשתיות בשנתיים הקרובות, והכוונה היא לעמוד עד 2030 ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת. היו"ר ביטן ציין כי הוועדה עסקה לאחרונה בכל מיני חסמים ואמר כי יש בעיות שצריך לפתור אם רוצים לעמוד ביעד. באשר לתחנות הכוח אמר השר כהן כי אין שום כוונה להקים תחנות מיותרות ולבצע השקעה מיותרת על חשבון הצרכנים. לדבריו, עד 2029 צריך שתי תחנות בלבד והן אושרו ומקודמות. הוא הוסיף כי הרבעון האחרון של 2026 יהיה האחרון שבו אמור להיות שימוש בפחם לייצור חשמל.
באשר לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי אמר השר כהן: "נחלק רישיונות נוספים, אנחנו רוצים להגדיל עתודות גז ישראלי. ראינו פופוליזם וחוסר אחריות של האוצר. במקום לחזק את שברון, שתבצע עוד קידוחים, באים החכמים של האוצר וראש אגף התקציבים, שחושב שבכותרות בעיתונים הוא יסדר לעצמו את הגוב הבא, ואומרים בואו נפגע בשברון ונוציא אותה. אין ענקיות אחרות שרוצות לבוא. עם זאת, אמרתי לשברון - אם תעלו מחירים לשוק הישראלי יהיה לזה מחיר. אנחנו בוחנים את ההסכם מול חברת החשמל ומצפים שהמחירים יישארו אטרקטיביים ונמוכים. אנחנו בעד שברון כל עוד לא ינצלו את כוחם לרעה נגד המשק הישראלי. אני רוצה עוד חברות אמריקאיות, והדרך ליצור תחרות היא באמצעות מציאת מאגרים נוספים לא באמצעות הוצאת שחקנים. דואופול לא פותר את הבעיה".
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ יסמין סאקס פרידמן אמרה כי החשש הוא שלא ימצאו עוד מאגרים וצריך לחשוב גם מה יקרה מעבר לעוד 23 שנה, ולדאוג לדור העתיד. היו"ר ביטן אמר מנגד כי אולי עוד 20 שנה לא יהיה בכלל צורך בשימוש בגז, והעתיד יכול להיות הפוך ולכן צריך לשקול שיקולים נוספים. השר כהן הגיב ואמר: "לגבי המחירים אנחנו אומרים בצורה ברורה תהייה העלאת מחירים - לא נעבור על זה לסדר היום". מנכ"ל המשרד, עו"ד יוסי דיין, ציין: "אם יהיה צורך להילחם בחברות שמעלות מחירים ניתן יהיה לעשות את זה בכל עת. כרגע אין צורך. מי שמנצל את כוחו לרעה אנחנו נפעל נגדו". והשר כהן הוסיף: שברון נכון לעכשיו לא מנצלת את כוחה, ואם היא תנצל אנחנו נפעל. רווחים הוגנים כן, רווחים חזיריים לא. חלק מהיצרנים הפרטיים פעלו להרוויח רווח חזירי, ורווח חזירי לא יהיה בבית ספרינו. משרד האנרגיה רגיש למחיר ולא שוקט על השמרים".
באשר למשק המים אמר השר כהן: "זה לא סוד שאני לא חובב תאגידים. הקימו אותם כי ראשי הרשויות לקחו כספים של משק המים למקומות אחרים, אבל האוצר עשה טריק והעביר את זה לחברות פרטיות כי רצה לגבות מע"מ. ח"כ מטי צרפתי הרכבי אמרה כי יש 56 תאגידים ו-256 רשויות ואם זה יחזור לרשויות הגבר עלול לעלות את ההוצאות. לדבריה, "יכול להיות שצריך לתקן כשלים אבל לא להחזיר לרשויות". היו"ר ביטן העריך כי המהלך לא יחסוך משכורות וכוח אדם ואמר כי יכולה להיות בעיה אחרת עם האוצר, שירצה 2-3 מיליארד שקל על התשתית. השר כהן התייחס ואמר כי הכוונה היא לא לאשר לכל רשות ניהול עצמאי, אלא רק לרשויות שמוכיחות יכולות ניהול, שבאה לידי ביטוי בפחת מים נמוך ובאחוזי גבייה גבוהים, והעריך שיהיה חיסכון בכוח אדם.
נציג לובי 99, אופיר פרלוביץ, אמר כי המלצות ועדת דיין עלולות לעלות מיליארדים למשק וכ-1,000 שקלים לחשבון החשמל של כל בית אב, וכי צריך להגדיל את חובת השמירה של גז למשק ולהוציא את שברון מאחר המאגרים. נציג פורום ארלוזורוב, אילן פרידמן, התייחס למס הפחמן ואמר כי הוא יפגע בעניים וישית את רוב העלויות על הציבור וצרכני החשמל, והציע לתקן חקיקה ולבצע החזר לאוכלוסיות חלשות. נציג התאחרות התעשיינים, נתנאל היימן, אמר כי מה שמדאיג את התעשייה זה זמינות החשמל, מאחר ויש צרכנים שלא מצליחים לקבל הסכמים מהחברות הפרטיות.
- שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
- מתקן סולארי עם אגירה: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
השר כהן הגיב לכל הדברים ואמר כי יוודא מחיר הוגן לכולם, ולא רק לחברת החשמל. הוא הוסיף כי עמדת לובי 99 מסכנת את המשק וגרמה לכך שבעשור האחרון לא היו קידוחים ותגליות. "ההבדל הוא שהאחריות היא עלינו ודבר אחד ברור, מי שיעז לנצל לרעה את כוחו נבוא איתו חשבון. נבטיח מחיר כמה שיותר נמוך לצרכן הישראלי", אמר. באשר לזמינות החשמל אמר השר כהן כי הרפורמה הצליחה מעל המצופה ובמקום הערכה של כחצי מיליון מצטרפים הצטרפו אליה מיליון וחצי, ולכן המשרד פועל להגדיל היצע כדי לתת מענה לתעשיינים ולעסקים. הוא הוסיף כי הוא מסכים שמס הפחמן מיותר ופוגע בצרכנים, ולא יגרום לצמצום פליטות אלא יתרום הכנסות לקופת האוצר.
- 3.נחומי 11/06/2025 22:16הגב לתגובה זוכישלון
- 2.אנונימי 11/06/2025 15:28הגב לתגובה זושיגידו תודה ששברון פה ומילה של טראמפ כולם עומדים דום אז שלא יהיו גיבורים וחמדנים
- 1.אנונימי 11/06/2025 14:26הגב לתגובה זו4 שח לחודשיים בחשבון אצלי זה לא 200 שח לשנה על מה הוא מברבר
החתימה על הזיכיוןמתקן סולארי עם אגירה יוקם באשלים: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון
הפרויקט, שיוקם בתוך מתחם תרמו-סולארי קיים בנגב, ישלב ייצור חשמל סולארי ומערכות אגירה בהיקף גדול. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2026 ולהימשך כשנה וחצי, בעלות של עד כ-600 מיליון שקל. עם תחילת ההפעלה המסחרית, החשמל יימכר במחירי שוק למנהל מערכת החשמל
שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי הודיעו על חתימה על הסכם זיכיון עם מדינת ישראל להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן סולארי בשילוב מערכות אגירת אנרגיה באתר אשלים שבנגב. הפרויקט יוקם במתכונת BOT, שבמסגרתה היזמים מקימים ומפעילים את המתקן ולאחר תום תקופת הזיכיון הוא עובר לבעלות המדינה. המתקן יוקם באמצעות נגב אנרגיה PV, שמוחזקת בבעלות שווה של שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי. לפי הודעת החברות, ההספק המותקן צפוי להגיע לכ-150 מגה ואט, לצד קיבולת אגירה של כ-460 מגה ואט לשעה. השילוב הזה נועד לאפשר אספקת חשמל גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, בעיקר בשעות הערב, ולתרום ליציבות רשת החשמל.
הפרויקט יוקם בתוך השטח של המתקן התרמו־סולארי שפועל כיום באשלים. בכך, לפי החברות, מתאפשר שימוש בתשתיות קיימות ובקרקע שכבר הוקצתה לייצור אנרגיה, ללא צורך בהקצאת
שטחים חדשים. מדובר במהלך שמחבר בין ייצור תרמו־סולארי קיים לבין ייצור פוטו־וולטאי ואגירה - שילוב שאינו נפוץ בפרויקטים בהיקף כזה. עלות ההקמה הצפויה מוערכת בטווח של 603-573 מיליון שקל. ההכנסות השנתיות בשנת פעילות מלאה נאמדות בטווח של 93-73 מיליון שקל, עם EBITDA
חזוי של 53-37 מיליון שקל.
לאחר סיום עבודות ההקמה וקבלת האישורים הרגולטוריים, המתקן צפוי להתחיל בפעילות מסחרית. החשמל שייוצר בו יימכר למנהל מערכת החשמל במחירי שוק, ובמקביל תיבחן אפשרות למכירת מכסות זמינות במסגרת הסכמים בילטרליים. לפי הערכות החברות, עבודות ההקמה צפויות להתחיל ברבעון הראשון של 2026 ולהימשך כ-18 חודשים.
מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, יובל סקורניק, מסר לאחר פרסום ההודעה כי “החתימה על הסכם הזיכיון באשלים מהווה ציון דרך משמעותי עבור החברה ומדגישה את יכולותינו בהובלת פרויקטים מורכבים המשלבים ייצור חשמל ואגירה”. לדבריו, מדובר בהמשך מימוש צבר הפרויקטים של החברה בישראל.
- מאחורי הקלעים: מי מנסה לקנות את שיכון ובינוי אנרגיה ולמה המניה ממריאה?
- כ-3,000 יח"ד: "קריית אתא מערב" של שיכון ובינוי נדל"ן יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקרן נוי נמסר כי הפרויקט מבוסס על שילוב של טכנולוגיה פוטו־וולטאית ומערכות אגירה על גבי תשתית קיימת. בהודעת הקרן צוין כי “בחרנו להוביל מהלך מורכב של ‘הלבשת’ טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה מודרנית על תשתית קיימת, מתוך הבנה שיעילות בניצול הקרקע היא צו השעה”, וכי המהלך נועד גם לספק תשואה למשקיעים לצד תרומה למשק האנרגיה.
