שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
אלי כהן תוקף את משרד האוצר ומבהיר: "לא נוציא את שברון מהמשק - אבל ננקוט צעדים אם תנצל את כוחה"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיבלה הבוקר את דיווחו של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן שהתייחס גם למשק הגז הטבעי, מתח ביקורת על האוצר ואמר כי מצד אחד לא נכון לפגוע בשברון ולהוציא ענקית כמוה מהמשק הישראלי כשאין ענקיות אחרות שרוצות לבוא, והוסיף: "עם זאת, אמרתי לשברון - אם תעלו מחירים לשוק הישראלי יהיה לזה מחיר. אנחנו בעד שברון כל עוד היא לא תנצל את כוחה לרעה נגד המשק הישראלי".
כזכור, מוקדם יותר השנה אמר יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, שיש מונופול בתחום ושצריך להגביל את המחירים: "התערבות ממשלתית בשוק הגז הטבעי - צעד הכרחי, ישראל במצב דומה לזה שהיה טרום מתווה הגז. אנחנו חזרנו למעשה להיות באותו מצב שהיה טרום מתווה הגז. לאחר שכריש נמכר, יש לנו ספק אחד עם אחזקה צולבת בשני המאגרים המשמעותיים, וככל שלא יימצאו עוד מאגרים בקרוב, אנחנו עומדים בפני מצב דומה למצב שהיה לפני המתווה", אמר גרדוס ב-וועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה. עובדתית עבור החברות הגדולות - עדיף להן למכור בחו"ל כי המחירים שם גבוהים יותר. לעומתו של גרדוס, במשרד האנרגיה וגם מומחים בתחום מסבירים שיש מספיק גז במאגרים והתמחור בישראל הוא בהחלט סביר וריאלי.
השר סקר שורה של צעדים שביצע המשרד, בהן התחרות בחשמל, וציין כי כמיליון וחצי ישראלים כבר הצטרפו לרפורמה וחוסכים 400-1,200 שקלים בשנה. הוא הוסיף כי התכנית היא להשקיע 40 מיליארד שקל בתשתיות בשנתיים הקרובות, והכוונה היא לעמוד עד 2030 ביעד של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת. היו"ר ביטן ציין כי הוועדה עסקה לאחרונה בכל מיני חסמים ואמר כי יש בעיות שצריך לפתור אם רוצים לעמוד ביעד. באשר לתחנות הכוח אמר השר כהן כי אין שום כוונה להקים תחנות מיותרות ולבצע השקעה מיותרת על חשבון הצרכנים. לדבריו, עד 2029 צריך שתי תחנות בלבד והן אושרו ומקודמות. הוא הוסיף כי הרבעון האחרון של 2026 יהיה האחרון שבו אמור להיות שימוש בפחם לייצור חשמל.
באשר לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי אמר השר כהן: "נחלק רישיונות נוספים, אנחנו רוצים להגדיל עתודות גז ישראלי. ראינו פופוליזם וחוסר אחריות של האוצר. במקום לחזק את שברון, שתבצע עוד קידוחים, באים החכמים של האוצר וראש אגף התקציבים, שחושב שבכותרות בעיתונים הוא יסדר לעצמו את הגוב הבא, ואומרים בואו נפגע בשברון ונוציא אותה. אין ענקיות אחרות שרוצות לבוא. עם זאת, אמרתי לשברון - אם תעלו מחירים לשוק הישראלי יהיה לזה מחיר. אנחנו בוחנים את ההסכם מול חברת החשמל ומצפים שהמחירים יישארו אטרקטיביים ונמוכים. אנחנו בעד שברון כל עוד לא ינצלו את כוחם לרעה נגד המשק הישראלי. אני רוצה עוד חברות אמריקאיות, והדרך ליצור תחרות היא באמצעות מציאת מאגרים נוספים לא באמצעות הוצאת שחקנים. דואופול לא פותר את הבעיה".
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- טיוטת דוח הגז: המלצות לחיזוק הביטחון האנרגטי ועידוד חיפושים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ יסמין סאקס פרידמן אמרה כי החשש הוא שלא ימצאו עוד מאגרים וצריך לחשוב גם מה יקרה מעבר לעוד 23 שנה, ולדאוג לדור העתיד. היו"ר ביטן אמר מנגד כי אולי עוד 20 שנה לא יהיה בכלל צורך בשימוש בגז, והעתיד יכול להיות הפוך ולכן צריך לשקול שיקולים נוספים. השר כהן הגיב ואמר: "לגבי המחירים אנחנו אומרים בצורה ברורה תהייה העלאת מחירים - לא נעבור על זה לסדר היום". מנכ"ל המשרד, עו"ד יוסי דיין, ציין: "אם יהיה צורך להילחם בחברות שמעלות מחירים ניתן יהיה לעשות את זה בכל עת. כרגע אין צורך. מי שמנצל את כוחו לרעה אנחנו נפעל נגדו". והשר כהן הוסיף: שברון נכון לעכשיו לא מנצלת את כוחה, ואם היא תנצל אנחנו נפעל. רווחים הוגנים כן, רווחים חזיריים לא. חלק מהיצרנים הפרטיים פעלו להרוויח רווח חזירי, ורווח חזירי לא יהיה בבית ספרינו. משרד האנרגיה רגיש למחיר ולא שוקט על השמרים".
באשר למשק המים אמר השר כהן: "זה לא סוד שאני לא חובב תאגידים. הקימו אותם כי ראשי הרשויות לקחו כספים של משק המים למקומות אחרים, אבל האוצר עשה טריק והעביר את זה לחברות פרטיות כי רצה לגבות מע"מ. ח"כ מטי צרפתי הרכבי אמרה כי יש 56 תאגידים ו-256 רשויות ואם זה יחזור לרשויות הגבר עלול לעלות את ההוצאות. לדבריה, "יכול להיות שצריך לתקן כשלים אבל לא להחזיר לרשויות". היו"ר ביטן העריך כי המהלך לא יחסוך משכורות וכוח אדם ואמר כי יכולה להיות בעיה אחרת עם האוצר, שירצה 2-3 מיליארד שקל על התשתית. השר כהן התייחס ואמר כי הכוונה היא לא לאשר לכל רשות ניהול עצמאי, אלא רק לרשויות שמוכיחות יכולות ניהול, שבאה לידי ביטוי בפחת מים נמוך ובאחוזי גבייה גבוהים, והעריך שיהיה חיסכון בכוח אדם.
נציג לובי 99, אופיר פרלוביץ, אמר כי המלצות ועדת דיין עלולות לעלות מיליארדים למשק וכ-1,000 שקלים לחשבון החשמל של כל בית אב, וכי צריך להגדיל את חובת השמירה של גז למשק ולהוציא את שברון מאחר המאגרים. נציג פורום ארלוזורוב, אילן פרידמן, התייחס למס הפחמן ואמר כי הוא יפגע בעניים וישית את רוב העלויות על הציבור וצרכני החשמל, והציע לתקן חקיקה ולבצע החזר לאוכלוסיות חלשות. נציג התאחרות התעשיינים, נתנאל היימן, אמר כי מה שמדאיג את התעשייה זה זמינות החשמל, מאחר ויש צרכנים שלא מצליחים לקבל הסכמים מהחברות הפרטיות.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
השר כהן הגיב לכל הדברים ואמר כי יוודא מחיר הוגן לכולם, ולא רק לחברת החשמל. הוא הוסיף כי עמדת לובי 99 מסכנת את המשק וגרמה לכך שבעשור האחרון לא היו קידוחים ותגליות. "ההבדל הוא שהאחריות היא עלינו ודבר אחד ברור, מי שיעז לנצל לרעה את כוחו נבוא איתו חשבון. נבטיח מחיר כמה שיותר נמוך לצרכן הישראלי", אמר. באשר לזמינות החשמל אמר השר כהן כי הרפורמה הצליחה מעל המצופה ובמקום הערכה של כחצי מיליון מצטרפים הצטרפו אליה מיליון וחצי, ולכן המשרד פועל להגדיל היצע כדי לתת מענה לתעשיינים ולעסקים. הוא הוסיף כי הוא מסכים שמס הפחמן מיותר ופוגע בצרכנים, ולא יגרום לצמצום פליטות אלא יתרום הכנסות לקופת האוצר.
- 3.נחומי 11/06/2025 22:16הגב לתגובה זוכישלון
- 2.אנונימי 11/06/2025 15:28הגב לתגובה זושיגידו תודה ששברון פה ומילה של טראמפ כולם עומדים דום אז שלא יהיו גיבורים וחמדנים
- 1.אנונימי 11/06/2025 14:26הגב לתגובה זו4 שח לחודשיים בחשבון אצלי זה לא 200 שח לשנה על מה הוא מברבר

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט
מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה,
וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.
נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא, כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה.
למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע.
הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי?
- אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.