מיזוג עם מחיר כבד: אאוטבריין מפטרת 200 עובדים בעקבות המיזוג עם טידס
אאוטבריין
המיזוג בין אאוטבריין הישראלית לחברת טידס (Teads) הצרפתית הושלם, אך כצפוי במקביל למיזוג, הקבוצה מפטרת עובדים. ככל הנראה יפוטרו 10% מכוח האדם כ-200 עובדים, הרוב הגדול מחוץ לישראל. בעשרות יפוטרו על פי ההערכות כמה עשרות עובדים.
צמצומים במטרה לחסוך עשרות מיליוני דולרים
באאוטבריין מגדירים את הפיטורים כחלק מ"מימוש סינרגיות" – ביטול תפקידים כפולים כתוצאה מהאיחוד עם טידס. על פי הערכות החברה, מהלך ההתייעלות יביא לחיסכון של 65 עד 75 מיליון דולר עד 2026.
בעוד שבישראל הפגיעה נחשבת למוגבלת, העובדים במוקדי הפעילות של טידס ואאוטבריין בעולם מתמודדים עם גל פיטורים נרחב. אאוטבריין, שהתמודדה בשנים האחרונות עם האטה בצמיחה וירידה חדה בערך מנייתה, רואה במיזוג דרך להתייעל ולהתחזק בשוק הפרסום הדיגיטלי.
המיזוג, שעליו הוכרז בקיץ האחרון, כולל תשלום של 625 מיליון דולר במזומן, תוספת של 25 מיליון דולר בתשלום עתידי, ו-35 מיליון מניות של אאוטבריין, שהיו שוות במועד החתימה 169 מיליון דולר. טידס, שהייתה בבעלות תאגיד התקשורת האירופי אלטיס, של פטריק דהרי נרכשה כעת על ידי אאוטבריין, אך המותג טידס נשמר – והחברה תפעל תחתיו.
- הרווח נעלם: טידס מתקשה להתייצב אחרי המיזוג עם אאוטבריין
- מה קורה במניות האד טק הישראליות והאם הן מעניינות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המספרים שמאחורי המיזוג:
– 2,000 עובדים אחרי הפיטורים
– 20,000 מפרסמים בפלטפורמה
– 2 מיליארד צרכנים נחשפים לפרסומות בחודש
– הכנסות משותפות של 623 מיליון דולר
– רווח תפעולי מתואם (EBITDA) של 230 מיליון דולר
המיזוג מגיע לאחר תקופה לא פשוטה עבור אאוטבריין. החברה, שהונפקה בנאסד"ק ב-2021 לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, איבדה קרוב ל-80% מערכה מאז. בשנה האחרונה גם המייסד והמנכ"ל המשותף ירון גלאי פרש מתפקידו, והותיר את דיקי קוסטמן כמנכ"ל היחיד.
- 2.רפאל 08/02/2025 11:49הגב לתגובה זוהאמנתי להם כמו שהאמנתי שנתניהו הנוכל יביא בטחון ובסוף הפסדתי את כספי ופרצה מלחמת 710.
- 1.אנונימי 06/02/2025 07:29הגב לתגובה זואיפה האחריות על אובדן 80 אחוז מהכסף עושקי זקנים יתומים ואלמנות.
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקפרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?
ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.
המסגרת החוקית: מה אומר החוק?
בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.
עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.
התמריצים הכלכליים להמשך עבודה
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקפרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?
ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.
המסגרת החוקית: מה אומר החוק?
בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.
עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.
התמריצים הכלכליים להמשך עבודה
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.
