דיוויד קוסטמן מנכל אאוטבריין
צילום: נועם גלאי

מיזוג עם מחיר כבד: אאוטבריין מפטרת 200 עובדים בעקבות המיזוג עם טידס

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה אאוטבריין

המיזוג בין אאוטבריין הישראלית לחברת טידס (Teads) הצרפתית הושלם, אך כצפוי במקביל למיזוג, הקבוצה מפטרת עובדים. ככל הנראה יפוטרו 10% מכוח האדם כ-200 עובדים, הרוב הגדול מחוץ לישראל. בעשרות יפוטרו על פי ההערכות כמה עשרות עובדים.

צמצומים במטרה לחסוך עשרות מיליוני דולרים

באאוטבריין מגדירים את הפיטורים כחלק מ"מימוש סינרגיות" – ביטול תפקידים כפולים כתוצאה מהאיחוד עם טידס. על פי הערכות החברה, מהלך ההתייעלות יביא לחיסכון של 65 עד 75 מיליון דולר עד 2026.

בעוד שבישראל הפגיעה נחשבת למוגבלת, העובדים במוקדי הפעילות של טידס ואאוטבריין בעולם מתמודדים עם גל פיטורים נרחב. אאוטבריין, שהתמודדה בשנים האחרונות עם האטה בצמיחה וירידה חדה בערך מנייתה, רואה במיזוג דרך להתייעל ולהתחזק בשוק הפרסום הדיגיטלי.


המיזוג, שעליו הוכרז בקיץ האחרון, כולל תשלום של 625 מיליון דולר במזומן, תוספת של 25 מיליון דולר בתשלום עתידי, ו-35 מיליון מניות של אאוטבריין, שהיו שוות במועד החתימה 169 מיליון דולר. טידס, שהייתה בבעלות תאגיד התקשורת האירופי אלטיס, של פטריק דהרי נרכשה כעת על ידי אאוטבריין, אך המותג טידס נשמר – והחברה תפעל תחתיו.


המספרים שמאחורי המיזוג: 

– 2,000 עובדים אחרי הפיטורים
– 20,000 מפרסמים בפלטפורמה
– 2 מיליארד צרכנים נחשפים לפרסומות בחודש
– הכנסות משותפות של 623 מיליון דולר
– רווח תפעולי מתואם (EBITDA) של 230 מיליון דולר

המיזוג מגיע לאחר תקופה לא פשוטה עבור אאוטבריין. החברה, שהונפקה בנאסד"ק ב-2021 לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, איבדה קרוב ל-80% מערכה מאז. בשנה האחרונה גם המייסד והמנכ"ל המשותף ירון גלאי פרש מתפקידו, והותיר את דיקי קוסטמן כמנכ"ל היחיד.

קיראו עוד ב"קריירה"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רפאל 08/02/2025 11:49
    הגב לתגובה זו
    האמנתי להם כמו שהאמנתי שנתניהו הנוכל יביא בטחון ובסוף הפסדתי את כספי ופרצה מלחמת 710.
  • 1.
    אנונימי 06/02/2025 07:29
    הגב לתגובה זו
    איפה האחריות על אובדן 80 אחוז מהכסף עושקי זקנים יתומים ואלמנות.
תאי ישר אדריכל ושותף במשרד ישר ארדיכלים קרדיט: אליעד סודאיתאי ישר אדריכל ושותף במשרד ישר ארדיכלים קרדיט: אליעד סודאי

ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״

מדור קריירה ו-AI: שיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים

הדס ברטל |

בישראל ישנם כ-13,700 אדריכלים, כאשר ההערכה היא כי רק כמחציתם הם אדריכלים פעילים העוסקים במקצוע. השכר הממוצע בו נע בין 15 אלף ל-25 אלף שקלים. מתחילים בשכר נמוך יחסית של כ-10 אלף של, אחרי 2-3 שנים מתקרבים לממוצע, אחרי 10 שנים נמצאים מעל הממוצע. אדריכלים רבים מרוויחים גם משמעותית מעל הממוצע, 30 אלף ומעלה. אדריכל זה מקצוע חשוב ומכניס. ההערכה היא כי בענף האדריכלות ישנו מחסור בעובדים כאשר בעשור האחרון נוספו רק כאלף -אלפיים אדריכלים חדשים. יחד עם נקודת הפתיחה הזו, רצינו לבדוק איך מהפכת ה-AI משפיעה על העבודה ועל האדריכלים עצמם בשיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים.

ספר קצת על עליכם:
משרד ישר אדריכלים יושב בתל-אביב ועובד בכל הארץ. יש לנו קרוב ל-160 עובדים. בונים מגדלים וגם לא מגדלים המשמשים לתעסוקה, למסחר, שימוש ציבורי ולמגורים. מאוד מאמינים בקידמה טכנולוגית ומנסים להיות בחזית.


איך ה-AI משפיע על העבודה?
אצלנו ה-AI מגיע בעיקר בשלבי התכנון המוקדמים של פיתוח קונספט ורעיונות. הוא לא מייצר רעיונות בעצמו אבל הוא כן עוזר להביא רעיונות ראשוניים להדמיות ריאליסטיות באופן מהיר יותר, בזה יש לו יכולת גדולה. בשלב מאוחר יותר יש את כל העבודה מול הרשויות וההיתרים הנדרשים, אנחנו אימנו את כלי ה-AI עם מודלים שיכולים לעזור לנו בלייעל תהליכים ולשאול שאלות הקשורות לתקנות וחוקים.


איפה הוא תורם?
הוא מאוד מייעל זמנים. הוא יכול לקצר את הדרך מהסקיצה והרעיון הראשוני אל הדמיה שנראית מוגמרת בכמה שניות. זה דבר מאוד טוב והרבה פעמים, זה יכול להיות בעוכרינו כי ליצירה יש תהליך שהוא תלוי זמן והתפתחות ומחשבה שהיא לא יכולה להיות רגעית. אם כל התהליך מתקצר אז צריך להיות ערים לזה. באופן כללי כל התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות שמקצרת תהליכים היא גם מייצרת עבודה נוספת. אם פעם לפני כמה שנים לפרזנטציה של קונספט, אדריכלים היו מביאים או סקיצות או הדמיות ריאליסטיות, אז היום כשאפשר לעשות את כל זה יותר בקלות ובמהירות, ואנחנו נביא גם אנימציות, VR (מציאות וירטואלית) וסרטים שיוצגו לכל פרזנטציה. כל פעם שהגיעה טכנולוגיה שמקצרת עבודה בדברים מסוימים אז אנחנו משקיעים את האנרגיה בלהיות משוכללים יותר בדברים אחרים.

משרד ישר אדריכלים צילום איתי רוקבן
משרד ישר אדריכלים - קרדיט: איתי רוקבן

יש גם חסרונות מקומות בו הוא נכשל?
כמובן. יש אי דיוקים שצריך לעשות כל הזמן עם בינה מלאכותית. הדמיות שאנחנו עושים בעצמנו הן מדויקות לפי הכוונות שלנו, אבל עם הדמיות של AI, לעין מקצועית זה קל לראות, קל שמדובר ב-AI אם לא השקיעו בה זמן. אנחנו משתדלים להשקיע זמן, זה לא שגר ושלח, גם בבינה מלאכותית צריך לעשות תיקונים ולשים לב לפרטים.

עובדים
צילום: דאלי

עובד במגזר הציבורי? אתה כנראה טיפש מהחברים שלך במגזר הפרטי - לא נעים, אבל זו עובדה

על פי מחקר של בנק ישראל - עובדים צעירים במגזר הציבורי פחות איכותיים ובעלי פחות מיומנויות מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי במקומות אחרים בעולם

עובדים דור א' במגזר הציבורי לוקחים את כל הקופה ולא משאירים לעובדים חדשים. הפער בשכר ענק, פי כמה. בעוד שוותיקים מרוויחים משכורות עתק , הרבה מעבר לשכר הממוצע במשק, התרומה שלהם לארגון הציבורי נמוכה. מי שכן סיפק עבודה הם הצעירים, אלו שמרוויחים מעט יחסית לוותיקים. הם גם מרוויחים מעט יחסים לקולגות בני גילם במקומות אחרים. המצב הזה ייצר תופעה ברורה שעכשיו משלמים את המחיר עלייה: נטישה של הצעירים מהמגזר הציבורי, ליתר דיוק: נטישה של הצעירים האיכותיים. למה לבחור-בחורה איכותיים להרוויח יחסית מעט ולראות את העובד לידם לא עושה הרבה ומרוויח פי 2-3? למה להם להגיע לשירות הציבורי ולא ללכת למגזר העסקי ולהיות מתוגמלים יותר?   

במשך שנים, אנחנו מתריעים כאן על השכר הגבוה מדי, השכר המשחית של עובדים וותיקים ועל כך שזה פוגע גם במי שעושה את העבודה - הצעירים שיעזבו, ואכן הם עוזבים. מי שנשאר אלו בינוניים מטה. מחקר של בנק ישראל על יכולות ומיומניות של עובדים צעירים במגזר הציבורי מוכיח שעובדי המגזר הציבורי נחותים באיכות שלהם מהמגזר העסקי. הם מוציאים ציונים נמוכים דרמטית במבחני מיומנות שונים גם ביחס לכאלו שבמגזר הפרטי וגם ביחס למגזר הציבורי בעולם.

משבר ההון האנושי במגזר הציבורי: ירידה חדה במיומנויות העובדים הצעירים

מחקר חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, מלמד כי ההון האנושי במגזר הציבורי הישראלי פחות איכותי ומיומן מעובדי המגזר הפרטי.  המחקר, המתבסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC בשני גליו (2014 ו-2022), מגלה כי "היחס בין מיומנויות היסוד הממוצעות של עובדים צעירים, בעיקר גברים, במגזר הציבורי לבין אלו של מקביליהם במגזר העסקי ירד בעשור האחרון".

הנתונים חושפים תמונה קשה במיוחד עבור גברים צעירים (גילאי 25-40) במגזר הציבורי. במיומנויות מתמטיקה נרשמה ירידה של 22.6 נקודות (מ-280 ל-258), ובמיומנויות קריאה ירידה של 30.8 נקודות (מ-281 ל-251). לשם השוואה, במגזר העסקי הירידה הייתה מתונה הרבה יותר - 8.5 נקודות במתמטיקה ו-13.6 נקודות בקריאה.

המחקר מדגיש כי "הירידה היחסית של 14 עד 17 נקודות אצל הגברים הצעירים במגזר הציבורי יכולה להיות שקולה לירידה של 5 עד 6 אחוזים בפריון העבודה של העובד", וזאת "דומה להשפעה הנאמדת של ירידה בשנת לימוד".