מיזוג עם מחיר כבד: אאוטבריין מפטרת 200 עובדים בעקבות המיזוג עם טידס
אאוטבריין
המיזוג בין אאוטבריין הישראלית לחברת טידס (Teads) הצרפתית הושלם, אך כצפוי במקביל למיזוג, הקבוצה מפטרת עובדים. ככל הנראה יפוטרו 10% מכוח האדם כ-200 עובדים, הרוב הגדול מחוץ לישראל. בעשרות יפוטרו על פי ההערכות כמה עשרות עובדים.
צמצומים במטרה לחסוך עשרות מיליוני דולרים
באאוטבריין מגדירים את הפיטורים כחלק מ"מימוש סינרגיות" – ביטול תפקידים כפולים כתוצאה מהאיחוד עם טידס. על פי הערכות החברה, מהלך ההתייעלות יביא לחיסכון של 65 עד 75 מיליון דולר עד 2026.
בעוד שבישראל הפגיעה נחשבת למוגבלת, העובדים במוקדי הפעילות של טידס ואאוטבריין בעולם מתמודדים עם גל פיטורים נרחב. אאוטבריין, שהתמודדה בשנים האחרונות עם האטה בצמיחה וירידה חדה בערך מנייתה, רואה במיזוג דרך להתייעל ולהתחזק בשוק הפרסום הדיגיטלי.
המיזוג, שעליו הוכרז בקיץ האחרון, כולל תשלום של 625 מיליון דולר במזומן, תוספת של 25 מיליון דולר בתשלום עתידי, ו-35 מיליון מניות של אאוטבריין, שהיו שוות במועד החתימה 169 מיליון דולר. טידס, שהייתה בבעלות תאגיד התקשורת האירופי אלטיס, של פטריק דהרי נרכשה כעת על ידי אאוטבריין, אך המותג טידס נשמר – והחברה תפעל תחתיו.
- הרווח נעלם: טידס מתקשה להתייצב אחרי המיזוג עם אאוטבריין
- מה קורה במניות האד טק הישראליות והאם הן מעניינות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המספרים שמאחורי המיזוג:
– 2,000 עובדים אחרי הפיטורים
– 20,000 מפרסמים בפלטפורמה
– 2 מיליארד צרכנים נחשפים לפרסומות בחודש
– הכנסות משותפות של 623 מיליון דולר
– רווח תפעולי מתואם (EBITDA) של 230 מיליון דולר
המיזוג מגיע לאחר תקופה לא פשוטה עבור אאוטבריין. החברה, שהונפקה בנאסד"ק ב-2021 לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, איבדה קרוב ל-80% מערכה מאז. בשנה האחרונה גם המייסד והמנכ"ל המשותף ירון גלאי פרש מתפקידו, והותיר את דיקי קוסטמן כמנכ"ל היחיד.
- 2.רפאל 08/02/2025 11:49הגב לתגובה זוהאמנתי להם כמו שהאמנתי שנתניהו הנוכל יביא בטחון ובסוף הפסדתי את כספי ופרצה מלחמת 710.
- 1.אנונימי 06/02/2025 07:29הגב לתגובה זואיפה האחריות על אובדן 80 אחוז מהכסף עושקי זקנים יתומים ואלמנות.
מחשבון קרדיט ביזפורטלבכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
מה המשמעות של השינוי במדרגות המס על השכר שלכם? בואו לבדוק אם תרוויחו מהשינוי של האוצר
שכר התקציב החדש שאושר על ידי הממשלה כולל ריווח מדרגות המס. מדובר בעצם עם שינוי מדרגות מס שבשורה התחתונה יוסיף לשכירים כסף בנטו. ההחלטה שהתקבלה ואושרה בממשלה היא על השינוי במדרגות מס, אלא שמדובר רק ממדרגות מס של 16,150 שקלים ומעלה בחודש. כלומר, דווקא שכירים
שמרוויחים מעט (ולמעשה כל שכר עד 16,150 שקל בחודש), לא יושפעו לטובה, בעוד ששכירים שמרוויחים מעל הסכום הזה מקבלים "מתנה" - מדרגות מרווחות יותר שזה אומר מדרגות של 20% מס במקום 31% לשכר גבוה יותר. וזאת רק דוגמה, המרווחים משתנים ברמות שכר רבות, הנה הטבלה של האוצר:
שכר עד 16,150 שקל - אין שינוי בהכנסות
16,500 שקל - תוספת של 38 שקלים בחודש
17,000 שקל - תוספת של 93 שקלים בחודש
17,500 שקל - תוספת של 148 שקלים בחודש
18,000 שקל - תוספת של 203 שקלים בחודש
18,500 שקל - תוספת של 258 שקלים בחודש
19,000 שקל - תוספת של 313 שקל
19,000 עד 22,000 שקל - תוספת של 314 שקל
22,500 שקלים - תוספת של 314 שקלים בחודש
23,000 שקלים - תוספת של 336 שקלים בחודש
23,500 שקלים - תוספת של 356 שקלים בחודש
24,000 שקלים - תוספת של 376 שקלים בחודש
24,500 שקלים - תוספת של 396 שקלים בחודש
25,000 שקלים - תוספת של 416 שקלים בחודש
25,100 שקלים ומעלה - תוספת של 420 שקלים בחודש
בשורה התחתונה אתם תרוויחו עד 420 שקל בחודש, כ-5,000 שקלים בשנה. זה תלוי כמובן ברמת השכר - בשכר של 19 אלף שקל אתם תרוויחו (תשלמו פחות מס) בסך 313 שקלים בחודש, כ-3,762 שקלים בשנה. יודגש כי אלו הממצאים בהתאם לנתוני האוצר.
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הפער שנובע השינוי במרווחים של מדרגות השכר לכל רמת שכר והכנו את המחשבון שמופיע כאן. הפער בתשלומי המס הוא בעצם הרווח שלכם, התוספת לשכר נטו.
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
