השקעה מניות
צילום: Jason Briscoe on Unsplash

איפה משקיעים הישראלים וכמה מתכננים להגדיל את ההשקעה בארץ?

סקר חדש שמפרסם היום בנק מזרחי טפחות חושף אור על אופי המשקיע הישראלי (גברים, שכירים) והעדפות ההשקעה שלהם (55% משלבים בין ישראל לחו"ל) והאופן שבו המלחמה השפיעה על תיק המניות שלהם 
איתן גרסטנפלד | (3)

36% מהמשקיעים בישראל מתכננים להגדיל את השקעותיהם בשוק ההון בשנה הקרובה כך עולה מסקר שמפרסם היום בנק מזרחי טפחות. עוד עולה, כי 71% מהמשקיעים הישראלים דבקו בתיק שלהם בשנה וחצי האחרונות ולא שינו אותו עקבות המלחמה.

בנק מזרחי טפחות מפרסם היום את סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024", אשר בוצע על ידי מכון המחקר KANTAR ובחן את ההעדפות, המוטיבציות והצרכים של המשקיעים הפעילים בישראל המחזיקים בתיק השקעות בשווי של לפחות 100 אלף שקל (למעלה מ-500 משיבים), זאת על רקע המציאות המורכבת בישראל ובהתייחס לאירועים גלובליים המשפיעים על השווקים.  

איך המשקיע הישראלי מקבל החלטות?

הסקר חושף את הפרופיל של המשקיע הישראלי בשוק ההון - רובם גברים (64%), שכירים (59%). נתון מעט מפתיע נוגע למצטרפים החדשים, כאשר 43% מהמשקיעים שנסקרו נכנסנו לשוק ההון בחמש השנים האחרונות. באשר לתמהיל התיק, 36% משקיעים רק בישראל, 8% רק בחו"ל ו-55% משלבים בין שני האפיקים. בתוך כך, 57% מהמשקיעים מושקעים במניות ישראליות. 

9 מתוך 10 משקיעים ציינו כי מרכיב ההחלטה המרכזי שלהם בנודע להשקעה הוא התשואה. כשנשאלו מה היו עושים אם היו מקבלים מיליון שקל במתנה, איפה היו משקיעים - 39% בחרו בהשקעת נדל"ן ואילו 35% השיבו כי ישקיעו בשוק ההון. בנוסף, 39% העידו שהם מוכנים לסכן את כספם למען סיכוי לרווח גדול יותר, ו-52% מוכנים לספוג עד 5% הפסד לפני שיעזבו השקעה, לצד ממצאים אלו, עולה כי 61% נוטים להשקעות סולידיות עם סיכון נמוך.

סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024". קרדיט: מזרחי טפחות.

במקומות הראשונים ביחס למוצרים הפיננסיים המובילים של המשקיעים הפעילים ניתן למצוא את התוכניות חיסכון ופקדונות (טווח ארוך/קצר) וקופת גמל להשקעה (71%) ואחריהם המניות הישראליות (57%).  כעל פי הסקר, השיקולים המרכזיים להשקעה הינם תשואה וזמינות הכסף, ומקורות המידע המשמעותיים ביותר למשקיעים הישראליים הם התקשורת הכלכלית (40%) יועץ השקעות בבנק (37%), חברים ומשפחה (36%) ודוחות כספיים של חברות באתר הבורסה (25%). 

לבסוף נמצא ש-56% מהמשקיעים פועלים עצמאית דרך פלטפורמה דיגיטלית או אפליקציה של הבנק, אך בפועל רוב המשקיעים משתפים פעולה עם גורם מקצועי. יותר ממחצית מהמשיבים בוחרים לשלב השקעות בישראל ובחו"ל, בהתייחס למלחמת חרבות ברזל, 71% השיבו כי לא ישנו את תמהיל ההשקעות שלהם, 7% אף דיווחו כי ישקיעו יותר בישראל, ו-15% דיווח על השקעה יתרה בחו"ל 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024". קרדיט: מזרחי טפחות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עברון 17/12/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    בתקוה שהחרדים יתגייסו לצה"ל וישתלבו בשוק העבודה והכלכלה. הדבר ידחוף את המשק הישראלי.
  • שלמה 17/12/2024 22:03
    הגב לתגובה זו
    לנצח נחיה כפרזיטים
  • 1.
    סווינגר 17/12/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    במהלך השנתיים האחרונות. 80% בארהב, 20% ישראל. בישראל אני סוחר, ואת הרווחים מעביר לחו"ל.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר

תמיר חכמוף |

עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.

הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.  


רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -0.08%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.