איפה משקיעים הישראלים וכמה מתכננים להגדיל את ההשקעה בארץ?
36% מהמשקיעים בישראל מתכננים להגדיל את השקעותיהם בשוק ההון בשנה הקרובה כך עולה מסקר שמפרסם היום בנק מזרחי טפחות. עוד עולה, כי 71% מהמשקיעים הישראלים דבקו בתיק שלהם בשנה וחצי האחרונות ולא שינו אותו עקבות המלחמה.
בנק מזרחי טפחות מפרסם היום את סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024", אשר בוצע על ידי מכון המחקר KANTAR ובחן את ההעדפות, המוטיבציות והצרכים של המשקיעים הפעילים בישראל המחזיקים בתיק השקעות בשווי של לפחות 100 אלף שקל (למעלה מ-500 משיבים), זאת על רקע המציאות המורכבת בישראל ובהתייחס לאירועים גלובליים המשפיעים על השווקים.
איך המשקיע הישראלי מקבל החלטות?
הסקר חושף את הפרופיל של המשקיע הישראלי בשוק ההון - רובם גברים (64%), שכירים (59%). נתון מעט מפתיע נוגע למצטרפים החדשים, כאשר 43% מהמשקיעים שנסקרו נכנסנו לשוק ההון בחמש השנים האחרונות. באשר לתמהיל התיק, 36% משקיעים רק בישראל, 8% רק בחו"ל ו-55% משלבים בין שני האפיקים. בתוך כך, 57% מהמשקיעים מושקעים במניות ישראליות.
9 מתוך 10 משקיעים ציינו כי מרכיב ההחלטה המרכזי שלהם בנודע להשקעה הוא התשואה. כשנשאלו מה היו עושים אם היו מקבלים מיליון שקל במתנה, איפה היו משקיעים - 39% בחרו בהשקעת נדל"ן ואילו 35% השיבו כי ישקיעו בשוק ההון. בנוסף, 39% העידו שהם מוכנים לסכן את כספם למען סיכוי לרווח גדול יותר, ו-52% מוכנים לספוג עד 5% הפסד לפני שיעזבו השקעה, לצד ממצאים אלו, עולה כי 61% נוטים להשקעות סולידיות עם סיכון נמוך.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- מיומנו של יועץ השקעות - טעויות שמשקיעים עושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024". קרדיט: מזרחי טפחות.
במקומות הראשונים ביחס למוצרים הפיננסיים המובילים של המשקיעים הפעילים ניתן למצוא את התוכניות חיסכון ופקדונות (טווח ארוך/קצר) וקופת גמל להשקעה (71%) ואחריהם המניות הישראליות (57%). כעל פי הסקר, השיקולים המרכזיים להשקעה הינם תשואה וזמינות הכסף, ומקורות המידע המשמעותיים ביותר למשקיעים הישראליים הם התקשורת הכלכלית (40%) יועץ השקעות בבנק (37%), חברים ומשפחה (36%) ודוחות כספיים של חברות באתר הבורסה (25%).
לבסוף נמצא ש-56% מהמשקיעים פועלים עצמאית דרך פלטפורמה דיגיטלית או אפליקציה של הבנק, אך בפועל רוב המשקיעים משתפים פעולה עם גורם מקצועי. יותר ממחצית מהמשיבים בוחרים לשלב השקעות בישראל ובחו"ל, בהתייחס למלחמת חרבות ברזל, 71% השיבו כי לא ישנו את תמהיל ההשקעות שלהם, 7% אף דיווחו כי ישקיעו יותר בישראל, ו-15% דיווח על השקעה יתרה בחו"ל
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024". קרדיט: מזרחי טפחות.
- 2.עברון 17/12/2024 16:10הגב לתגובה זובתקוה שהחרדים יתגייסו לצה"ל וישתלבו בשוק העבודה והכלכלה. הדבר ידחוף את המשק הישראלי.
- שלמה 17/12/2024 22:03הגב לתגובה זולנצח נחיה כפרזיטים
- 1.סווינגר 17/12/2024 12:20הגב לתגובה זובמהלך השנתיים האחרונות. 80% בארהב, 20% ישראל. בישראל אני סוחר, ואת הרווחים מעביר לחו"ל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
