השקעה מניות
צילום: Jason Briscoe on Unsplash

איפה משקיעים הישראלים וכמה מתכננים להגדיל את ההשקעה בארץ?

סקר חדש שמפרסם היום בנק מזרחי טפחות חושף אור על אופי המשקיע הישראלי (גברים, שכירים) והעדפות ההשקעה שלהם (55% משלבים בין ישראל לחו"ל) והאופן שבו המלחמה השפיעה על תיק המניות שלהם 
איתן גרסטנפלד | (3)

36% מהמשקיעים בישראל מתכננים להגדיל את השקעותיהם בשוק ההון בשנה הקרובה כך עולה מסקר שמפרסם היום בנק מזרחי טפחות. עוד עולה, כי 71% מהמשקיעים הישראלים דבקו בתיק שלהם בשנה וחצי האחרונות ולא שינו אותו עקבות המלחמה.

בנק מזרחי טפחות מפרסם היום את סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024", אשר בוצע על ידי מכון המחקר KANTAR ובחן את ההעדפות, המוטיבציות והצרכים של המשקיעים הפעילים בישראל המחזיקים בתיק השקעות בשווי של לפחות 100 אלף שקל (למעלה מ-500 משיבים), זאת על רקע המציאות המורכבת בישראל ובהתייחס לאירועים גלובליים המשפיעים על השווקים.  

איך המשקיע הישראלי מקבל החלטות?

הסקר חושף את הפרופיל של המשקיע הישראלי בשוק ההון - רובם גברים (64%), שכירים (59%). נתון מעט מפתיע נוגע למצטרפים החדשים, כאשר 43% מהמשקיעים שנסקרו נכנסנו לשוק ההון בחמש השנים האחרונות. באשר לתמהיל התיק, 36% משקיעים רק בישראל, 8% רק בחו"ל ו-55% משלבים בין שני האפיקים. בתוך כך, 57% מהמשקיעים מושקעים במניות ישראליות. 

9 מתוך 10 משקיעים ציינו כי מרכיב ההחלטה המרכזי שלהם בנודע להשקעה הוא התשואה. כשנשאלו מה היו עושים אם היו מקבלים מיליון שקל במתנה, איפה היו משקיעים - 39% בחרו בהשקעת נדל"ן ואילו 35% השיבו כי ישקיעו בשוק ההון. בנוסף, 39% העידו שהם מוכנים לסכן את כספם למען סיכוי לרווח גדול יותר, ו-52% מוכנים לספוג עד 5% הפסד לפני שיעזבו השקעה, לצד ממצאים אלו, עולה כי 61% נוטים להשקעות סולידיות עם סיכון נמוך.

סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024". קרדיט: מזרחי טפחות.

במקומות הראשונים ביחס למוצרים הפיננסיים המובילים של המשקיעים הפעילים ניתן למצוא את התוכניות חיסכון ופקדונות (טווח ארוך/קצר) וקופת גמל להשקעה (71%) ואחריהם המניות הישראליות (57%).  כעל פי הסקר, השיקולים המרכזיים להשקעה הינם תשואה וזמינות הכסף, ומקורות המידע המשמעותיים ביותר למשקיעים הישראליים הם התקשורת הכלכלית (40%) יועץ השקעות בבנק (37%), חברים ומשפחה (36%) ודוחות כספיים של חברות באתר הבורסה (25%). 

לבסוף נמצא ש-56% מהמשקיעים פועלים עצמאית דרך פלטפורמה דיגיטלית או אפליקציה של הבנק, אך בפועל רוב המשקיעים משתפים פעולה עם גורם מקצועי. יותר ממחצית מהמשיבים בוחרים לשלב השקעות בישראל ובחו"ל, בהתייחס למלחמת חרבות ברזל, 71% השיבו כי לא ישנו את תמהיל ההשקעות שלהם, 7% אף דיווחו כי ישקיעו יותר בישראל, ו-15% דיווח על השקעה יתרה בחו"ל 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024". קרדיט: מזרחי טפחות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עברון 17/12/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    בתקוה שהחרדים יתגייסו לצה"ל וישתלבו בשוק העבודה והכלכלה. הדבר ידחוף את המשק הישראלי.
  • שלמה 17/12/2024 22:03
    הגב לתגובה זו
    לנצח נחיה כפרזיטים
  • 1.
    סווינגר 17/12/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    במהלך השנתיים האחרונות. 80% בארהב, 20% ישראל. בישראל אני סוחר, ואת הרווחים מעביר לחו"ל.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת

טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך