השקעה מניות
צילום: Jason Briscoe on Unsplash

איפה משקיעים הישראלים וכמה מתכננים להגדיל את ההשקעה בארץ?

סקר חדש שמפרסם היום בנק מזרחי טפחות חושף אור על אופי המשקיע הישראלי (גברים, שכירים) והעדפות ההשקעה שלהם (55% משלבים בין ישראל לחו"ל) והאופן שבו המלחמה השפיעה על תיק המניות שלהם 
איתן גרסטנפלד | (3)

36% מהמשקיעים בישראל מתכננים להגדיל את השקעותיהם בשוק ההון בשנה הקרובה כך עולה מסקר שמפרסם היום בנק מזרחי טפחות. עוד עולה, כי 71% מהמשקיעים הישראלים דבקו בתיק שלהם בשנה וחצי האחרונות ולא שינו אותו עקבות המלחמה.

בנק מזרחי טפחות מפרסם היום את סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024", אשר בוצע על ידי מכון המחקר KANTAR ובחן את ההעדפות, המוטיבציות והצרכים של המשקיעים הפעילים בישראל המחזיקים בתיק השקעות בשווי של לפחות 100 אלף שקל (למעלה מ-500 משיבים), זאת על רקע המציאות המורכבת בישראל ובהתייחס לאירועים גלובליים המשפיעים על השווקים.  

איך המשקיע הישראלי מקבל החלטות?

הסקר חושף את הפרופיל של המשקיע הישראלי בשוק ההון - רובם גברים (64%), שכירים (59%). נתון מעט מפתיע נוגע למצטרפים החדשים, כאשר 43% מהמשקיעים שנסקרו נכנסנו לשוק ההון בחמש השנים האחרונות. באשר לתמהיל התיק, 36% משקיעים רק בישראל, 8% רק בחו"ל ו-55% משלבים בין שני האפיקים. בתוך כך, 57% מהמשקיעים מושקעים במניות ישראליות. 

9 מתוך 10 משקיעים ציינו כי מרכיב ההחלטה המרכזי שלהם בנודע להשקעה הוא התשואה. כשנשאלו מה היו עושים אם היו מקבלים מיליון שקל במתנה, איפה היו משקיעים - 39% בחרו בהשקעת נדל"ן ואילו 35% השיבו כי ישקיעו בשוק ההון. בנוסף, 39% העידו שהם מוכנים לסכן את כספם למען סיכוי לרווח גדול יותר, ו-52% מוכנים לספוג עד 5% הפסד לפני שיעזבו השקעה, לצד ממצאים אלו, עולה כי 61% נוטים להשקעות סולידיות עם סיכון נמוך.

סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024". קרדיט: מזרחי טפחות.

במקומות הראשונים ביחס למוצרים הפיננסיים המובילים של המשקיעים הפעילים ניתן למצוא את התוכניות חיסכון ופקדונות (טווח ארוך/קצר) וקופת גמל להשקעה (71%) ואחריהם המניות הישראליות (57%).  כעל פי הסקר, השיקולים המרכזיים להשקעה הינם תשואה וזמינות הכסף, ומקורות המידע המשמעותיים ביותר למשקיעים הישראליים הם התקשורת הכלכלית (40%) יועץ השקעות בבנק (37%), חברים ומשפחה (36%) ודוחות כספיים של חברות באתר הבורסה (25%). 

לבסוף נמצא ש-56% מהמשקיעים פועלים עצמאית דרך פלטפורמה דיגיטלית או אפליקציה של הבנק, אך בפועל רוב המשקיעים משתפים פעולה עם גורם מקצועי. יותר ממחצית מהמשיבים בוחרים לשלב השקעות בישראל ובחו"ל, בהתייחס למלחמת חרבות ברזל, 71% השיבו כי לא ישנו את תמהיל ההשקעות שלהם, 7% אף דיווחו כי ישקיעו יותר בישראל, ו-15% דיווח על השקעה יתרה בחו"ל 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סקר "המשקיע הישראלי לשנת 2024". קרדיט: מזרחי טפחות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עברון 17/12/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    בתקוה שהחרדים יתגייסו לצה"ל וישתלבו בשוק העבודה והכלכלה. הדבר ידחוף את המשק הישראלי.
  • שלמה 17/12/2024 22:03
    הגב לתגובה זו
    לנצח נחיה כפרזיטים
  • 1.
    סווינגר 17/12/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    במהלך השנתיים האחרונות. 80% בארהב, 20% ישראל. בישראל אני סוחר, ואת הרווחים מעביר לחו"ל.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים