צחי ועידו חגג
צילום: שי תמיר
ראיון

האחים חג'ג' חזרו לנהל והמניה זינקה ב-60% - "הרבה התעניינו ברני צים, זו חברה טובה ועסקה טובה"

האחים צחי ועידו חג'ג' בראיון בלעדי על תחום ההתחדשות העירונית, על הרווח הגולמי החזוי בפרויקטים, על הרווח באלקטריאון ועל עסקת רני צים

האחים חג'ג' - צחי ועידו, בנו את חברת הנדל"ן הגדולה שלהם בעשר אצבעות. חוש עסקי, מקצועיות, ניצול הזדמנות ותכונות נופות הפכו אותם להצלחה גדולה. לפני מספר שנים הם זזו קצת הצידה. הם נתנו לתמיר אמר, מנכ"ל מנוסה וטוב לנהל את החברה. אמר עשה את הדברים כמו שצריך, אבל החצי שנה האחרונה מלמדת שהמצב הכי טוב לבעלי המניות הוא שבעלי הבית הם גם המנהלים. האחים חג'ג' חזרו להיות מעורבים והמניה זינקה ב-60% לשווי של 1.25 מיליארד שקל וזאת אחרי שהיתה תקועה במשך תקופה ארוכה וראתה חברות נדל"ן קטנות ממנה מזנקות והופכות גדולות ממנה.

חברת חג'ג' מוכרת בעיקר בפרויקטי ענק בתל אביב, אבל היא פרוסה על פני מקומות נוספים ופעילויות נוספות. לאחרונה נכנסה לפעילות בצים התחדשות שהיא בין הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית ושלשום דיווחה על רכישת 25% מקבוצת רני צים בתמורה ל-160 מיליון שקל. במקביל ברבעונים האחרונים יש שיפור בעסקים - המכירות עולות והרווח הגולמי הצפוי בפרוקיטים בביצוע עומד על 1.7 מיליארד שקל.

הצבר הזה הוא בלי פרויקטים של ההתחדשות עירונית וללא הפרויקטים שנכנסים באופן שוטף לקבוצה עצמה. החזרה של האחים לניהול שוטף הרימה את המניה, הביאה עסקאות ובמקביל הפעילות משתפרת, אבל נראה שאת הרווח הגבוה ביותר השנה עשה צחי חג'ג' מהשקעה במניית אלקטריאון - הוא השקיע כ-100 מיליון שקל שהפכו למעל 340 מיליון בפחות משנה. 

ונחזור לנדל"ן. בשיחה לביזפורטל אומרים האחים חג'ג' על עסקת רני צים - "״הרבה מאוד חברות התעניינו בעסקה הזאת, ואנחנו שמחים שאנחנו אלה שביצענו אותה בסוף. אנו בטוחים שהמיומנות של רני צים במרכזי קניות, יחד עם היכולות, האיתנות הפיננסית והניסיון שאנחנו מביאים בקבוצת חג׳ג׳ יביאו לעסקה הזאת הצלחה גדולה. יש ערך גדול בקבוצה של רני צים ואנחנו מאמינים שביחד נשביח אותה".

האחים לא הסכימו לומר מה היעד שלהם, אבל בין השורות אפשר להבין שמבחינתם מדובר בעסקה הזדמנותית. "צים מרכזי קניות היא אחת מהחברות הגדולות בתחום עם התמחות במקומות מסוימים שאין לאחרים יכולת וגישה. אנחנו מאמינים גם בתחום וגם ובחברה, אבל לא נוכל להתנבא על ערך עתידי"

מה היקף הפעילות של הקבוצה שלכם כרגע?

"אנחנו בונים עכשיו במקביל יותר מ-2000 יחידות דיור באזורי הביקוש המרכזיים בתל אביב, ובמקביל למימוש הצבר הזה אנחנו כבר עובדים על הפרוייקטים הבאים באזור המרכז ובכל רחבי המדינה״.

הצבר של הרווחים הגולמיים בפרוקטים מגיע כאמור ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכו פרויקט בבלי 3 צפוי להניב רווח של 540 מיליון שקל. הפרויקטים האלו מתוכננים בהערכה גסה להסתיים בטווח של 5 שנים, כך שעל פניו יש כאן רווח גולמי ממוצע שנתי של קרוב ל-300 מיליון שקל וזה רק בפרויקטים של חג'ג' (בלי התחדשות) ובלי פרויקטים נוספים.הסכום הזה הוא מעל לקצב הנוכחי ושל שנה שעברה של 200-240 מיליון שקל בשורה של הרווח הגולמי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף כאמור נכנסה הקבוצה לתחום ההתחדשות העירונית. ספרו על פעילות צים התחדשות עירונית

״השותפות החדשה שלנו בחג׳ג׳ צים נדל״ן הופכת את הקבוצה לשחקן מוביל בתחום ההתחדשות העירונית בזכות בנייה של מעל 20,000 יחידות דיור בכל רחבי המדינה. בעסקה הזאת הרחבנו את הפעילות שלנו מעבר לייזום כדי לתת מענה לביקוש הגדול  בתחום ההתחדשות העירונית, ואנחנו עושים זאת תוך התבססות על מינוף נמוך. כבר בשנה הבאה נכנסים עשרה פרוייקטים לביצוע״.

הפעילות הזו אפשר להעריך עשויה להיות אטרקטיבית לגופים מוסדיים שרוכשים בשנה האחרונה נתחים מגופים כאלו. העסקה האחרונה היתה של מיטב בהכשרה התחדשות. אבל יש כבר 5 עסקאות של מוסדיים שנכנסו לתחום במטרה להנפיק את החברה לאחר מכן. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלקטריאון בדרך להתרסק, עשו סיבוב לפני שהבלון מתפוצץ (ל"ת)
    בום 04/12/2024 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המניה עוד תטוס (ל"ת)
    דביר 03/12/2024 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע ותיק 03/12/2024 16:35
    הגב לתגובה זו
    אחים מוכשרים חוש עסקי מפותח והשקעות עם הרבה נתונים מצוינים והצלחה ענקית. מגע זהב בכל דבר כולל אלקטריאון.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.