אינפלציה של 4% וריבית שיכולה לעלות - ההערכה הפסימית של דויטשה למשק הישראלי
אחרי שחברת הדירוג מודי'ס הפחיתה את הדירוג של ישראל בשתי רמות, הגיעה חברת הדירוג S&P והורידה את דירוג האשראי של ישראל ברמה אחת. שתי החברות נותנות אופק שלילי בעיקר בגלל המלחמה ואי הבהירות הפוליטית והפנימית. מודי'ס שלילית יותר מ-S&P ועדיין הגופים האלו לצד חברת הדירוג השלישית - פיץ' פסימיים על כלכלת ישראל.
מלחמה בכמה חזיתות (דובר צה"ל)
חברות הדירוג פסימיות - הכלכלנים בעולם מאמצים את הפסימיות
על רקע הורדות הדירוג והתפתחות המלחמה בצפון, לצד השבועיים בהם ישראל חיסלה תשתיות גדולות של חיזבאללה, במקביל לחיסול הבכירים לרבות חיסול הראש, חסן נסראללה וכנראה הראש שהחליף - האשם סאפי א-דין, הכלכלנים בעולם מודאגים.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אצלנו יש בקרב הכלכלנים המקומיים סוג של המתנה להמשך, אין התייחסות שלילית לעלייה בחיסולים, יש דאגה לגבי ההמשך. התקיפה של איראן היא עליית מדרגה, אבל גם היא לא בטוח שתביא להערכות שליליות, אחרי הכל, הצלחנו לסכל את ההתקפה. עם זאת, לכולם ברור שתקציב הביטחון יגדל. השבועות האחרונים מאמצע ספטמבר מבטאים עליית מדרגה בהתקפות, כשבנוסף להגנה האווירית שסיכלה את ההתקפות של איראן, מתבטאים בתוספת תקציבית לביטחון של קרוב ל-20 מיליארד שקל. עוד חור בתקציב שצריך לטפל בו. כל זה כשתקציב הביטחון השנתי הקבוע יעלה ב-25 מיליארד שקל לפי הערכות משרד הביטחון ומשרד האוצר.
הוצאות הביטחון ממשיכות לעלות
על רקע ההתפתחויות האחרונות, פרסמו כלכלני דויטשה בנק סקירה על הכלכלה המקומית. להערכתם, הסיכונים הגיאופוליטיים עלו דרמטית מאמצע ספטמבר. לגישתם, החיסולים מביאים לעליית מדרגה בסיכון. זאת ועוד - התקיפה האיראנית עשויה להערכתם להביא להסלמה נוספת.
על רקע ההתפתחויות שער הדולר זינק ל-3.81 שקלים - עלייה של 2.5% כשהנפט מזנק השבוע בכ-8%.
דויטשה - התאוששות איטית, האינפלציה תעלה ל-4%
בדויטשה מאמצים את הגישה של מודי'ס וכותבים שההתאוששות תהיה איטית אחרי המלחמה. להבדיל מהגישה שטוענת שאחרי המלחמה יש התאוששות מהירה ושגשוג, טוענים בדויטשה שיש סיכונים גיאולפוליטיים מוגברים, בעיות היצע, מחסור בעובדים שיקשו על התאוששות בהמשך, וכל זה כאשר הצמיחה לנפש שלילית.- כשהאוצר בונה על צמיחה של 5.2%, האנלסיטים מסתפקים אם נעבור את ה-4%
- פרטנר: צמיחה מתונה אך עקבית גם ברבעון השלישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
על פי כלכלני דויטשה הצמיחה השנה תהיה 1%, לעומת 1.8% בתחזית קודמת. זו צמיחה שמבטאת ירידה של הצמיחה לנפש (כמות התושבים עולה בכ-1.5%-2% בשנה).
בדויטשה מעריכים כי תחזית הגירעון של האוצר - 6.6% יומרנית מדי. הגירעון להערכתם יעמוד על 7.3% השנה ועל 5.5% בשנה הבאה, כשהאוצר מצפה לגירעון של 4% בשנה הבאה.
כלכלני דויטשה חוששים מפריצה אינפלציונית. הם מדגישים את בעיות ההיצע ואת הביקושים החזקים. הצריכה הפרטית לגישתם חזקה ולצד אבטלה נמוכה מהווה פקטור חשוב בהערכות לעלייה באינפלציה. הם סבורים שהאינפלציה תעלה לקצב של 4% בשנה ורק לקראת סוף שנת 2025 תרד לקצב של 3%.
האם בנק ישראל יעלה את הריבית?
בדויטשה סבורים שלא יהיה שינוי בריבית בזמן הקרוב. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לא ישנה את הריבית בהודעה הקרובה השבוע, אבל לגישתם יש סיכוי שהריבית דווקא תעלה אם המלחמה תסלים ותתבטא בהשלכות חמורות על היציבות הפיננסית.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון - אפשרות להעלאת ריבית
בתרחיש הבסיס שלהם הם רואים את הריבית יורדת ל-4% לקראת סוף השנה. ירידה של 0.5% מהרייבת כיום - 4.5%, וירידה איטית יותר מההערכה הנוכחית של בנק ישראל שצופה ריבית של 4.25% ברבעון השני. בתרחיש פחות סביר הם כאמור מספקים עליית ריבית כשלגישתם זה יהיה בעיקר כדי להילחם בעליית שער החליפין, דבר שעשוי להגיע בגלל הסלמה במלחמה.
- 8.יותם 06/10/2024 12:50הגב לתגובה זואם החרדים ימשיכו לבזוז את הקופה
- 7.שלמה 06/10/2024 12:49הגב לתגובה זויש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה. שיתגייסו לצה"ל.
- הרבה שנאה נוטפת ממך, אבל עניינית אין זה קשר לנושא (ל"ת)שני 06/10/2024 13:23הגב לתגובה זו
- 6.אלמנטרי ווטסון. 06/10/2024 09:52הגב לתגובה זוכלכלנים או קלקלנים ?
- 5.00000000000000000000000000000 מוחלט ! (ל"ת)"מר קלקלה ובטחון " 06/10/2024 06:56הגב לתגובה זו
- 4.קשקש 06/10/2024 05:58הגב לתגובה זואי אפשר להתחמק מהבעיות שנגרמות למשק הישראלי ולשאר המשקים בעולם כולם ממתינים לבחירות בארה"ב כי זה המפתח להמשך ההידרדרות העולמית כאשר המדדים הראשיים בשיא של כול הזמנים
- 3.העורב 06/10/2024 05:07הגב לתגובה זוכל השביעי באוקטובר קרה בשל מחסום כושל בינינו לבינם. גם עוד מאה אוגדות ומאה מיליארד לא ימנעו אסון נוסף אם נקים את אותה גדר מחדש.
- 2.כלכלן בסיסי 06/10/2024 04:48הגב לתגובה זולא יורידו ריבית והאינפלציה תעלה במצב הטוב , במצב היותר גרוע יעלו גם ריבית
- 1.שלמה 06/10/2024 02:41הגב לתגובה זועם ישראל חי ובעזרת ה' יצליח בגדול , אני ממשיך כל הזמן לקנות מניות במנות עוד עשור ניפגש ...
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
כשהאוצר בונה על צמיחה של 5.2%, האנלסיטים מסתפקים אם נעבור את ה-4%
משרד האוצר מכוון לצמיחה של 5.2% ב-2026. אבל בלידר שוקי הון הרבה פחות אופטימיים. בבית ההשקעות מעריכים שהמשק יתקשה לעבור צמיחה של כ 4% בשנה, בגלל המגבלות בשוק העבודה, בענף הבנייה, בצריכה הפרטית ובתיירות.
זה לא ויכוח תיאורטי על אחוז לכאן או לכאן, זה משהו שיכול להשפיע ישירות על התקציב. תחזית הצמיחה של האוצר היא הבסיס לחישוב יחס החוב לתוצר, יעד הגירעון ורמת ההוצאות שהמדינה מרשה לעצמה. אם בפועל הצמיחה תהיה נמוכה ממה שהאוצר מניח, יש פה סיכון שהכנסות המדינה ממסים ב 2026 לא יעמדו ביעד, ואז יהיה צורך או לקצץ בהוצאות או לחפש מקורות הכנסה נוספים.
איך האוצר מגיע ל 5.2% ולמה בלידר מדברים על 4%
בלידר מסבירים שהמספר 5.2% מושפע גם מאופן חישוב הצמיחה השנתית. הנתון משקף את השינוי בין ממוצע התוצר ב 2026 לבין הממוצע של 2025, ולא את השינוי מסוף שנה לסוף שנה. בתרחיש שהם מציגים, הצמיחה ב 2025 עומדת על כ 3.1%, ובכל זאת מתקבלת ב 2026 צמיחה של כ-1.9% גם אם בפועל הפעילות כמעט לא גדלה. זה מה שהם מכנים ״השפעת קצה״ - מצב שבו נתון הצמיחה נראה גבוה בעיקר בגלל רמת פתיחה גבוהה, ולא בגלל האצה אמיתית במהלך השנה. במילים אחרות, חלק מהצמיחה שבאה לידי ביטוי במספר 5.2% היא צמיחה ״סטטיסטית״, שנובעת מהשנה הקודמת, ולא קפיצה חדשה בפעילות הריאלית.
על בסיס זה בונים בלידר את תרחיש הצמיחה לשנת 2026. בהנחה של צמיחה ליניארית במהלך השנה, סביב 2% בממוצע, מתקבלת צמיחה שנתית של 3% פלוס - נמוך משמעותית מהתחזית של 5.2% באוצר. בנוסף הם כותבים כי ״לאור המגבלות שתוארו - השקעות, עובדים זרים, צריכה פרטית, תיירות וייצור - ייתכן שהצמיחה בפועל תהיה נמוכה יותר״, כך שגם רף של 4% צמיחה ייחשב שאפתני. זה עדיין תרחיש של משק צומח, אך בקצב מתון יותר ממה שמשתמע מהמספר הרשמי של האוצר.
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- סיכום שבועי בת"א - המאקרו הכביד והמדדים סגרו שבוע שלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע התחזית עומדות שורה של מגבלות ריאליות. ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב 7% לעומת התקופה שלפני המלחמה, בעיקר עקב מחסור בעובדים; היעדרות העובדים הפלסטינים לא הושלמה באופן מלא על ידי עובדים זרים וישראלים, והדבר מעכב פרויקטים ומגדיל עלויות. בענף שנחשב מנוע חשוב של פעילות במשק, צמצום כזה פוגע בשרשרת שלמה של קבלנים, ספקים, נותני שירותים ופיננסים. קשה לצפות לגידול מהיר בצריכה הפרטית על רקע צמצום התמיכות הממשלתיות, וחלק ניכר מהגידול בצריכה צפוי להיות מופנה לחו״ל עם חזרתן של חברות התעופה הזרות והתרחבות הנסיעות. הצריכה הציבורית צפויה להישאר יציבה במקרה הטוב, ובנק ישראל אף צופה ירידה קלה, כך שגם מצד הממשלה לא צפויה דחיפה משמעותית לפעילות.
