אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

אינפלציה של 4% וריבית שיכולה לעלות - ההערכה הפסימית של דויטשה למשק הישראלי

שער הדולר עשוי לזנק, הגירעון יעלה על התחזיות, הצמיחה תרד; אחרי הורדות הדירוג של חברות מודי'ס ו-S&P, כלכלני דויטשה פסימים להמשך - ההתאוששות מהמלחמה תהיה איטית
עמית בר | (9)

אחרי שחברת הדירוג מודי'ס הפחיתה את הדירוג של ישראל בשתי רמות, הגיעה  חברת הדירוג S&P והורידה את דירוג האשראי של ישראל ברמה אחת. שתי החברות נותנות אופק שלילי בעיקר בגלל המלחמה ואי הבהירות הפוליטית והפנימית. מודי'ס שלילית יותר מ-S&P ועדיין הגופים האלו לצד חברת הדירוג השלישית - פיץ' פסימיים על כלכלת ישראל. 

   מלחמה בכמה חזיתות    (דובר צה"ל)

 

חברות הדירוג פסימיות - הכלכלנים בעולם מאמצים את הפסימיות

על רקע הורדות הדירוג והתפתחות המלחמה בצפון, לצד השבועיים בהם ישראל חיסלה תשתיות גדולות של חיזבאללה, במקביל לחיסול הבכירים לרבות חיסול הראש, חסן נסראללה וכנראה הראש שהחליף - האשם סאפי א-דין, הכלכלנים בעולם מודאגים.

אצלנו יש בקרב הכלכלנים המקומיים סוג של המתנה להמשך, אין התייחסות שלילית לעלייה בחיסולים, יש דאגה לגבי ההמשך. התקיפה של איראן היא עליית מדרגה, אבל גם היא לא בטוח שתביא להערכות שליליות, אחרי הכל, הצלחנו לסכל את ההתקפה. עם זאת, לכולם ברור שתקציב הביטחון יגדל. השבועות האחרונים מאמצע ספטמבר מבטאים עליית מדרגה בהתקפות, כשבנוסף להגנה האווירית שסיכלה את ההתקפות של איראן, מתבטאים בתוספת תקציבית לביטחון של קרוב ל-20 מיליארד שקל. עוד חור בתקציב שצריך לטפל בו. כל זה כשתקציב הביטחון השנתי הקבוע יעלה ב-25 מיליארד שקל לפי הערכות משרד הביטחון ומשרד האוצר. 

 

הוצאות הביטחון ממשיכות לעלות

על רקע ההתפתחויות האחרונות, פרסמו כלכלני דויטשה בנק סקירה על הכלכלה המקומית. להערכתם, הסיכונים הגיאופוליטיים עלו דרמטית מאמצע ספטמבר. לגישתם, החיסולים מביאים לעליית מדרגה בסיכון. זאת ועוד - התקיפה האיראנית עשויה להערכתם להביא להסלמה נוספת.

על רקע ההתפתחויות שער הדולר זינק ל-3.81 שקלים - עלייה של 2.5% כשהנפט מזנק השבוע בכ-8%. 

 

דויטשה - התאוששות איטית, האינפלציה תעלה ל-4%

בדויטשה מאמצים את הגישה של מודי'ס וכותבים שההתאוששות תהיה איטית אחרי המלחמה. להבדיל מהגישה שטוענת שאחרי המלחמה יש התאוששות מהירה ושגשוג, טוענים בדויטשה שיש סיכונים גיאולפוליטיים מוגברים, בעיות היצע, מחסור בעובדים שיקשו על התאוששות בהמשך, וכל זה כאשר הצמיחה לנפש שלילית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על פי כלכלני דויטשה הצמיחה השנה תהיה 1%, לעומת 1.8% בתחזית קודמת. זו צמיחה שמבטאת ירידה של הצמיחה לנפש (כמות התושבים עולה בכ-1.5%-2% בשנה).

בדויטשה מעריכים כי תחזית הגירעון של האוצר - 6.6% יומרנית מדי. הגירעון להערכתם יעמוד על 7.3% השנה ועל 5.5% בשנה הבאה, כשהאוצר מצפה לגירעון של 4% בשנה הבאה.

כלכלני דויטשה חוששים מפריצה אינפלציונית. הם מדגישים את בעיות ההיצע ואת הביקושים החזקים. הצריכה הפרטית לגישתם חזקה ולצד אבטלה נמוכה מהווה פקטור חשוב בהערכות לעלייה באינפלציה. הם סבורים שהאינפלציה תעלה לקצב של 4% בשנה ורק לקראת סוף שנת 2025 תרד לקצב של 3%. 

 

האם בנק ישראל יעלה את הריבית?

בדויטשה סבורים שלא יהיה שינוי בריבית בזמן הקרוב. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לא ישנה את הריבית בהודעה הקרובה השבוע, אבל לגישתם יש סיכוי שהריבית דווקא תעלה אם המלחמה תסלים ותתבטא בהשלכות חמורות על היציבות הפיננסית.

  נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון   - אפשרות להעלאת ריבית        

בתרחיש הבסיס שלהם הם רואים את הריבית יורדת ל-4% לקראת סוף השנה. ירידה של 0.5% מהרייבת כיום - 4.5%, וירידה איטית יותר מההערכה הנוכחית של בנק ישראל שצופה ריבית של 4.25% ברבעון השני. בתרחיש פחות סביר הם כאמור מספקים עליית ריבית כשלגישתם זה יהיה בעיקר כדי להילחם בעליית שער החליפין, דבר שעשוי להגיע בגלל הסלמה במלחמה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יותם 06/10/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    אם החרדים ימשיכו לבזוז את הקופה
  • 7.
    שלמה 06/10/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה. שיתגייסו לצה"ל.
  • הרבה שנאה נוטפת ממך, אבל עניינית אין זה קשר לנושא (ל"ת)
    שני 06/10/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלמנטרי ווטסון. 06/10/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים או קלקלנים ?
  • 5.
    00000000000000000000000000000 מוחלט ! (ל"ת)
    "מר קלקלה ובטחון " 06/10/2024 06:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קשקש 06/10/2024 05:58
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להתחמק מהבעיות שנגרמות למשק הישראלי ולשאר המשקים בעולם כולם ממתינים לבחירות בארה"ב כי זה המפתח להמשך ההידרדרות העולמית כאשר המדדים הראשיים בשיא של כול הזמנים
  • 3.
    העורב 06/10/2024 05:07
    הגב לתגובה זו
    כל השביעי באוקטובר קרה בשל מחסום כושל בינינו לבינם. גם עוד מאה אוגדות ומאה מיליארד לא ימנעו אסון נוסף אם נקים את אותה גדר מחדש.
  • 2.
    כלכלן בסיסי 06/10/2024 04:48
    הגב לתגובה זו
    לא יורידו ריבית והאינפלציה תעלה במצב הטוב , במצב היותר גרוע יעלו גם ריבית
  • 1.
    שלמה 06/10/2024 02:41
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל חי ובעזרת ה' יצליח בגדול , אני ממשיך כל הזמן לקנות מניות במנות עוד עשור ניפגש ...
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמטק מאבדת 2.5%, נקסט ויז׳ן 2%; אלמור מזנקת 9% - ירידות במדדים

מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א, במקביל הדולר ממשיך במגמת ההיחלשות; ישראל טוענת להפרה של ההסכם בעזה ולאחר דיון מצומצם בקבינט התגובה תפורסם

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 1.2% ברקע הירידה במחיר החבית.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם - כשהתגובה תפורסם בקרוב. 


פינרג'י שוב מספקת כותרות וממשיכה לעלות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 11.81%    לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.

ותובנה פיננסית: החברה שורפת 16 מיליון במחצית, יש לה 22 מיליון בקופה. הנתונים נכון לסוף יוני, זה אומר שעכשיו יש כנראה אולי 10 מיליון שקל - החברה צריכה כסף. כשחברה צריכה כסף היא צריכה להנפיק והרבה פעמים זה פוגע במשקיעים הקיימים, כשחברה צריכה כסף איכשהו יש פתאום הודעות טובות שמעלות את הנייר. זה נכון סטטיסטית - אנחנו לא מתכוונים למקרה הספציפי הזה. זו נקודה כללית שמשקיע צריך לקחת בחשבון - המוטיבציה של הבעלים והמנהלים להעלות את המחיר לקראת הנפקה (כדי שהיה תצליח במחיר טוב) היא גבוהה.