אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

אינפלציה של 4% וריבית שיכולה לעלות - ההערכה הפסימית של דויטשה למשק הישראלי

שער הדולר עשוי לזנק, הגירעון יעלה על התחזיות, הצמיחה תרד; אחרי הורדות הדירוג של חברות מודי'ס ו-S&P, כלכלני דויטשה פסימים להמשך - ההתאוששות מהמלחמה תהיה איטית
עמית בר | (9)

אחרי שחברת הדירוג מודי'ס הפחיתה את הדירוג של ישראל בשתי רמות, הגיעה  חברת הדירוג S&P והורידה את דירוג האשראי של ישראל ברמה אחת. שתי החברות נותנות אופק שלילי בעיקר בגלל המלחמה ואי הבהירות הפוליטית והפנימית. מודי'ס שלילית יותר מ-S&P ועדיין הגופים האלו לצד חברת הדירוג השלישית - פיץ' פסימיים על כלכלת ישראל. 

   מלחמה בכמה חזיתות    (דובר צה"ל)

 

חברות הדירוג פסימיות - הכלכלנים בעולם מאמצים את הפסימיות

על רקע הורדות הדירוג והתפתחות המלחמה בצפון, לצד השבועיים בהם ישראל חיסלה תשתיות גדולות של חיזבאללה, במקביל לחיסול הבכירים לרבות חיסול הראש, חסן נסראללה וכנראה הראש שהחליף - האשם סאפי א-דין, הכלכלנים בעולם מודאגים.

אצלנו יש בקרב הכלכלנים המקומיים סוג של המתנה להמשך, אין התייחסות שלילית לעלייה בחיסולים, יש דאגה לגבי ההמשך. התקיפה של איראן היא עליית מדרגה, אבל גם היא לא בטוח שתביא להערכות שליליות, אחרי הכל, הצלחנו לסכל את ההתקפה. עם זאת, לכולם ברור שתקציב הביטחון יגדל. השבועות האחרונים מאמצע ספטמבר מבטאים עליית מדרגה בהתקפות, כשבנוסף להגנה האווירית שסיכלה את ההתקפות של איראן, מתבטאים בתוספת תקציבית לביטחון של קרוב ל-20 מיליארד שקל. עוד חור בתקציב שצריך לטפל בו. כל זה כשתקציב הביטחון השנתי הקבוע יעלה ב-25 מיליארד שקל לפי הערכות משרד הביטחון ומשרד האוצר. 

 

הוצאות הביטחון ממשיכות לעלות

על רקע ההתפתחויות האחרונות, פרסמו כלכלני דויטשה בנק סקירה על הכלכלה המקומית. להערכתם, הסיכונים הגיאופוליטיים עלו דרמטית מאמצע ספטמבר. לגישתם, החיסולים מביאים לעליית מדרגה בסיכון. זאת ועוד - התקיפה האיראנית עשויה להערכתם להביא להסלמה נוספת.

על רקע ההתפתחויות שער הדולר זינק ל-3.81 שקלים - עלייה של 2.5% כשהנפט מזנק השבוע בכ-8%. 

 

דויטשה - התאוששות איטית, האינפלציה תעלה ל-4%

בדויטשה מאמצים את הגישה של מודי'ס וכותבים שההתאוששות תהיה איטית אחרי המלחמה. להבדיל מהגישה שטוענת שאחרי המלחמה יש התאוששות מהירה ושגשוג, טוענים בדויטשה שיש סיכונים גיאולפוליטיים מוגברים, בעיות היצע, מחסור בעובדים שיקשו על התאוששות בהמשך, וכל זה כאשר הצמיחה לנפש שלילית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על פי כלכלני דויטשה הצמיחה השנה תהיה 1%, לעומת 1.8% בתחזית קודמת. זו צמיחה שמבטאת ירידה של הצמיחה לנפש (כמות התושבים עולה בכ-1.5%-2% בשנה).

בדויטשה מעריכים כי תחזית הגירעון של האוצר - 6.6% יומרנית מדי. הגירעון להערכתם יעמוד על 7.3% השנה ועל 5.5% בשנה הבאה, כשהאוצר מצפה לגירעון של 4% בשנה הבאה.

כלכלני דויטשה חוששים מפריצה אינפלציונית. הם מדגישים את בעיות ההיצע ואת הביקושים החזקים. הצריכה הפרטית לגישתם חזקה ולצד אבטלה נמוכה מהווה פקטור חשוב בהערכות לעלייה באינפלציה. הם סבורים שהאינפלציה תעלה לקצב של 4% בשנה ורק לקראת סוף שנת 2025 תרד לקצב של 3%. 

 

האם בנק ישראל יעלה את הריבית?

בדויטשה סבורים שלא יהיה שינוי בריבית בזמן הקרוב. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לא ישנה את הריבית בהודעה הקרובה השבוע, אבל לגישתם יש סיכוי שהריבית דווקא תעלה אם המלחמה תסלים ותתבטא בהשלכות חמורות על היציבות הפיננסית.

  נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון   - אפשרות להעלאת ריבית        

בתרחיש הבסיס שלהם הם רואים את הריבית יורדת ל-4% לקראת סוף השנה. ירידה של 0.5% מהרייבת כיום - 4.5%, וירידה איטית יותר מההערכה הנוכחית של בנק ישראל שצופה ריבית של 4.25% ברבעון השני. בתרחיש פחות סביר הם כאמור מספקים עליית ריבית כשלגישתם זה יהיה בעיקר כדי להילחם בעליית שער החליפין, דבר שעשוי להגיע בגלל הסלמה במלחמה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יותם 06/10/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    אם החרדים ימשיכו לבזוז את הקופה
  • 7.
    שלמה 06/10/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה. שיתגייסו לצה"ל.
  • הרבה שנאה נוטפת ממך, אבל עניינית אין זה קשר לנושא (ל"ת)
    שני 06/10/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלמנטרי ווטסון. 06/10/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים או קלקלנים ?
  • 5.
    00000000000000000000000000000 מוחלט ! (ל"ת)
    "מר קלקלה ובטחון " 06/10/2024 06:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קשקש 06/10/2024 05:58
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להתחמק מהבעיות שנגרמות למשק הישראלי ולשאר המשקים בעולם כולם ממתינים לבחירות בארה"ב כי זה המפתח להמשך ההידרדרות העולמית כאשר המדדים הראשיים בשיא של כול הזמנים
  • 3.
    העורב 06/10/2024 05:07
    הגב לתגובה זו
    כל השביעי באוקטובר קרה בשל מחסום כושל בינינו לבינם. גם עוד מאה אוגדות ומאה מיליארד לא ימנעו אסון נוסף אם נקים את אותה גדר מחדש.
  • 2.
    כלכלן בסיסי 06/10/2024 04:48
    הגב לתגובה זו
    לא יורידו ריבית והאינפלציה תעלה במצב הטוב , במצב היותר גרוע יעלו גם ריבית
  • 1.
    שלמה 06/10/2024 02:41
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל חי ובעזרת ה' יצליח בגדול , אני ממשיך כל הזמן לקנות מניות במנות עוד עשור ניפגש ...
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.