אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

אינפלציה של 4% וריבית שיכולה לעלות - ההערכה הפסימית של דויטשה למשק הישראלי

שער הדולר עשוי לזנק, הגירעון יעלה על התחזיות, הצמיחה תרד; אחרי הורדות הדירוג של חברות מודי'ס ו-S&P, כלכלני דויטשה פסימים להמשך - ההתאוששות מהמלחמה תהיה איטית
עמית בר | (9)

אחרי שחברת הדירוג מודי'ס הפחיתה את הדירוג של ישראל בשתי רמות, הגיעה  חברת הדירוג S&P והורידה את דירוג האשראי של ישראל ברמה אחת. שתי החברות נותנות אופק שלילי בעיקר בגלל המלחמה ואי הבהירות הפוליטית והפנימית. מודי'ס שלילית יותר מ-S&P ועדיין הגופים האלו לצד חברת הדירוג השלישית - פיץ' פסימיים על כלכלת ישראל. 

   מלחמה בכמה חזיתות    (דובר צה"ל)

 

חברות הדירוג פסימיות - הכלכלנים בעולם מאמצים את הפסימיות

על רקע הורדות הדירוג והתפתחות המלחמה בצפון, לצד השבועיים בהם ישראל חיסלה תשתיות גדולות של חיזבאללה, במקביל לחיסול הבכירים לרבות חיסול הראש, חסן נסראללה וכנראה הראש שהחליף - האשם סאפי א-דין, הכלכלנים בעולם מודאגים.

אצלנו יש בקרב הכלכלנים המקומיים סוג של המתנה להמשך, אין התייחסות שלילית לעלייה בחיסולים, יש דאגה לגבי ההמשך. התקיפה של איראן היא עליית מדרגה, אבל גם היא לא בטוח שתביא להערכות שליליות, אחרי הכל, הצלחנו לסכל את ההתקפה. עם זאת, לכולם ברור שתקציב הביטחון יגדל. השבועות האחרונים מאמצע ספטמבר מבטאים עליית מדרגה בהתקפות, כשבנוסף להגנה האווירית שסיכלה את ההתקפות של איראן, מתבטאים בתוספת תקציבית לביטחון של קרוב ל-20 מיליארד שקל. עוד חור בתקציב שצריך לטפל בו. כל זה כשתקציב הביטחון השנתי הקבוע יעלה ב-25 מיליארד שקל לפי הערכות משרד הביטחון ומשרד האוצר. 

 

הוצאות הביטחון ממשיכות לעלות

על רקע ההתפתחויות האחרונות, פרסמו כלכלני דויטשה בנק סקירה על הכלכלה המקומית. להערכתם, הסיכונים הגיאופוליטיים עלו דרמטית מאמצע ספטמבר. לגישתם, החיסולים מביאים לעליית מדרגה בסיכון. זאת ועוד - התקיפה האיראנית עשויה להערכתם להביא להסלמה נוספת.

על רקע ההתפתחויות שער הדולר זינק ל-3.81 שקלים - עלייה של 2.5% כשהנפט מזנק השבוע בכ-8%. 

 

דויטשה - התאוששות איטית, האינפלציה תעלה ל-4%

בדויטשה מאמצים את הגישה של מודי'ס וכותבים שההתאוששות תהיה איטית אחרי המלחמה. להבדיל מהגישה שטוענת שאחרי המלחמה יש התאוששות מהירה ושגשוג, טוענים בדויטשה שיש סיכונים גיאולפוליטיים מוגברים, בעיות היצע, מחסור בעובדים שיקשו על התאוששות בהמשך, וכל זה כאשר הצמיחה לנפש שלילית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על פי כלכלני דויטשה הצמיחה השנה תהיה 1%, לעומת 1.8% בתחזית קודמת. זו צמיחה שמבטאת ירידה של הצמיחה לנפש (כמות התושבים עולה בכ-1.5%-2% בשנה).

בדויטשה מעריכים כי תחזית הגירעון של האוצר - 6.6% יומרנית מדי. הגירעון להערכתם יעמוד על 7.3% השנה ועל 5.5% בשנה הבאה, כשהאוצר מצפה לגירעון של 4% בשנה הבאה.

כלכלני דויטשה חוששים מפריצה אינפלציונית. הם מדגישים את בעיות ההיצע ואת הביקושים החזקים. הצריכה הפרטית לגישתם חזקה ולצד אבטלה נמוכה מהווה פקטור חשוב בהערכות לעלייה באינפלציה. הם סבורים שהאינפלציה תעלה לקצב של 4% בשנה ורק לקראת סוף שנת 2025 תרד לקצב של 3%. 

 

האם בנק ישראל יעלה את הריבית?

בדויטשה סבורים שלא יהיה שינוי בריבית בזמן הקרוב. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לא ישנה את הריבית בהודעה הקרובה השבוע, אבל לגישתם יש סיכוי שהריבית דווקא תעלה אם המלחמה תסלים ותתבטא בהשלכות חמורות על היציבות הפיננסית.

  נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון   - אפשרות להעלאת ריבית        

בתרחיש הבסיס שלהם הם רואים את הריבית יורדת ל-4% לקראת סוף השנה. ירידה של 0.5% מהרייבת כיום - 4.5%, וירידה איטית יותר מההערכה הנוכחית של בנק ישראל שצופה ריבית של 4.25% ברבעון השני. בתרחיש פחות סביר הם כאמור מספקים עליית ריבית כשלגישתם זה יהיה בעיקר כדי להילחם בעליית שער החליפין, דבר שעשוי להגיע בגלל הסלמה במלחמה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יותם 06/10/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    אם החרדים ימשיכו לבזוז את הקופה
  • 7.
    שלמה 06/10/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה. שיתגייסו לצה"ל.
  • הרבה שנאה נוטפת ממך, אבל עניינית אין זה קשר לנושא (ל"ת)
    שני 06/10/2024 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלמנטרי ווטסון. 06/10/2024 09:52
    הגב לתגובה זו
    כלכלנים או קלקלנים ?
  • 5.
    00000000000000000000000000000 מוחלט ! (ל"ת)
    "מר קלקלה ובטחון " 06/10/2024 06:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קשקש 06/10/2024 05:58
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להתחמק מהבעיות שנגרמות למשק הישראלי ולשאר המשקים בעולם כולם ממתינים לבחירות בארה"ב כי זה המפתח להמשך ההידרדרות העולמית כאשר המדדים הראשיים בשיא של כול הזמנים
  • 3.
    העורב 06/10/2024 05:07
    הגב לתגובה זו
    כל השביעי באוקטובר קרה בשל מחסום כושל בינינו לבינם. גם עוד מאה אוגדות ומאה מיליארד לא ימנעו אסון נוסף אם נקים את אותה גדר מחדש.
  • 2.
    כלכלן בסיסי 06/10/2024 04:48
    הגב לתגובה זו
    לא יורידו ריבית והאינפלציה תעלה במצב הטוב , במצב היותר גרוע יעלו גם ריבית
  • 1.
    שלמה 06/10/2024 02:41
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל חי ובעזרת ה' יצליח בגדול , אני ממשיך כל הזמן לקנות מניות במנות עוד עשור ניפגש ...
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?