יוסי אלמלם
צילום: יח"צ

רימון חתמה על הסכם עם ממשלת חוף השנהב בהיקף ענק של 650 מיליון שקל

החברה תקים מתקני אספקת מים בכ-63 ישובים בחוף השנהב 
אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה יוסי אלמלם רימון

חברת רימון  רימון 3.11%  שנסחרת בבורסה בשווי של 1.15 מיליארד שקל, ממשיכה בהרחבת פעילותה בחול ומעדכנת על פרויקט של החברה הבת יורוהינקה, עם ממשלת חוף השנהב, להקמת מתקני אספקת מים בכ-63 ישובים בתמורה לכ-650 מיליון שקל.

 

עסקה גדולה לרימון

זה עדיין לא הסכם סופי. חתימה על הסכם מפורט בין הצדדים לצורך ביצוע הפרויקט כפופה להשגת המימון הדרוש לממשלת חוף השנהב לצורך ביצוע הפרויקט ולקבלת אישורים רגולטוריים. במסגרת הפרויקט, חברת הבת תבצע עבודות בתחום תשתיות המים, הכוללות תכנון וביצוע של מערכות לאספקת מים, קידוח בארות, טיפול במים, אגירת מים, הנחת צנרות ורשתות חלוקה ביישובים. 

מנכ

מנכ"ל רימון, יוסי אלמלם, בעת החתימה על מזכר ההבנות עם שר המים של חוף השנהב

רימון מתמחה בפרויקטים תת קרקעיים ופועלת בתחום זה בארץ ובעולם. החברה היא ספקית המים הפרטית הגדולה בישראל וחולשת גם בפרויקטים בתחום האנרגיה. לרימון ארבעה מגזרי פעילות: ביצוע תשתיות, רימון גלובל, מים ואיכות הסביבה, אנרגיה וגז. החברה הונפקה לראשונה בבורסה בשנת 2021. מאז ההנפקה המניה ירדה בכ-15% כשמתחילת השנה היא במינוס 7%, למרות עלייה של 6% היום. 

שווי החברה כאמור 1.15 מיליארד שקל, קצב ההכנסות שלה כמיליארד שקל בשנה והרווח מתקרב ל-80 מיליון שקל בשנה.

ההסכם הנוכחי מהווה הרחבה של פעילות החברה בחוף השנהב, זאת לאחר שברבעון השלישי אשתקד החלה החברה בביצוע הסכם קודם שנחתם מול ממשלת חוף השנהב בהיקף של 160 מיליון דולר, להקמת מתקני אספקת מים בכ-111 ישובים במדינה, וצפוי להימשך 36 חודשים מיום תחילת ההקמה. בהסכם קודם, מימון התמורה הוסדר כך שהמזמינה תיטול הלוואה מבנק אירופאי בגובה מלוא תמורת ההסכם.

בחודש יולי חתמה החברה באמצעות חברה בבעלותה, יורוהינקה צ'ילה, על מכתב קבלה לביצוע עבודות דחיקה ימית בפרויקט להקמת מתקן התפלה בצ'ילה, בתמורת ל-36 מיליון דולר. רימון תבצע את עבודות הקידוחים האופקיים בים בשיטת הדחיקה להקמת מנהרה ימית, תספק את צינורות הדחיקה ותהא אחראית על התכנון ההנדסי. בחודש יוני האחרון זכתה אופק אתרים, חברה בת של רימון, במכרז של איגודן (איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה), לביצוע עבודות שיקום וחידוש קו הולכה ראשי לביוב של איגודן בטיילת בתל אביב-יפו בתמורה לכ-109 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מהתחום 28/09/2024 20:56
    הגב לתגובה זו
    סמכו על הרבה הכנסות מפרוייקטים באפריקה, פתאום הפסיקו לשלם לתהל והחברה עמדה מול שוקת שבורה. היו עוד עניינים אבל זה היה חלק גדול מהקריסה שלה. בהצלחה לרימון וליוסי…
  • 3.
    דש 28/09/2024 03:40
    הגב לתגובה זו
    באפריקה כמו באפריקה שום כסף לא בטוח אז חתמו על חוזה אז מה
  • 2.
    אנונימי 26/09/2024 09:31
    הגב לתגובה זו
    מקווה שלא יייגמרו כמו שיכון ובינוי. ברחו מאפריקה עם הזנב והפסדים כבדים בין הרגליים
  • 1.
    YL 26/09/2024 08:16
    הגב לתגובה זו
    למי נתנו וכמה מתנות הריי באפריקה כמו בישראל שום דבר לא זז בלי זה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.68%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מוסיף 1.9%, הבנקים מאבדים 0.9% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.5% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.9%, בעוד ת"א ביטוח יציב על שערי הפתיחה בנטיה לעליות קלות. ת"א נדל"ן עולה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.49%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך