רימון חתמה על הסכם עם ממשלת חוף השנהב בהיקף ענק של 650 מיליון שקל
חברת רימון רימון -0.05% שנסחרת בבורסה בשווי של 1.15 מיליארד שקל, ממשיכה בהרחבת פעילותה בחול ומעדכנת על פרויקט של החברה הבת יורוהינקה, עם ממשלת חוף השנהב, להקמת מתקני אספקת מים בכ-63 ישובים בתמורה לכ-650 מיליון שקל.
עסקה גדולה לרימון
זה עדיין לא הסכם סופי. חתימה על הסכם מפורט בין הצדדים לצורך ביצוע הפרויקט כפופה להשגת המימון הדרוש לממשלת חוף השנהב לצורך ביצוע הפרויקט ולקבלת אישורים רגולטוריים. במסגרת הפרויקט, חברת הבת תבצע עבודות בתחום תשתיות המים, הכוללות תכנון וביצוע של מערכות לאספקת מים, קידוח בארות, טיפול במים, אגירת מים, הנחת צנרות ורשתות חלוקה ביישובים.
מנכ"ל רימון, יוסי אלמלם, בעת החתימה על מזכר ההבנות עם שר המים של חוף השנהב
רימון מתמחה בפרויקטים תת קרקעיים ופועלת בתחום זה בארץ ובעולם. החברה היא ספקית המים הפרטית הגדולה בישראל וחולשת גם בפרויקטים בתחום האנרגיה. לרימון ארבעה מגזרי פעילות: ביצוע תשתיות, רימון גלובל, מים ואיכות הסביבה, אנרגיה וגז. החברה הונפקה לראשונה בבורסה בשנת 2021. מאז ההנפקה המניה ירדה בכ-15% כשמתחילת השנה היא במינוס 7%, למרות עלייה של 6% היום.
- בהיקף של 230 מיליון שקל: קבוצת רימון זכתה בפרויקט הנחת צנרת בסמוך לנמל הדרום
- הכנסות רימון ברבעון עלו ב-20% ל-244 מ' שקל; הצבר עלה ל-2.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי החברה כאמור 1.15 מיליארד שקל, קצב ההכנסות שלה כמיליארד שקל בשנה והרווח מתקרב ל-80 מיליון שקל בשנה.
ההסכם הנוכחי מהווה הרחבה של פעילות החברה בחוף השנהב, זאת לאחר שברבעון השלישי אשתקד החלה החברה בביצוע הסכם קודם שנחתם מול ממשלת חוף השנהב בהיקף של 160 מיליון דולר, להקמת מתקני אספקת מים בכ-111 ישובים במדינה, וצפוי להימשך 36 חודשים מיום תחילת ההקמה. בהסכם קודם, מימון התמורה הוסדר כך שהמזמינה תיטול הלוואה מבנק אירופאי בגובה מלוא תמורת ההסכם.
בחודש יולי חתמה החברה באמצעות חברה בבעלותה, יורוהינקה צ'ילה, על מכתב קבלה לביצוע עבודות דחיקה ימית בפרויקט להקמת מתקן התפלה בצ'ילה, בתמורת ל-36 מיליון דולר. רימון תבצע את עבודות הקידוחים האופקיים בים בשיטת הדחיקה להקמת מנהרה ימית, תספק את צינורות הדחיקה ותהא אחראית על התכנון ההנדסי. בחודש יוני האחרון זכתה אופק אתרים, חברה בת של רימון, במכרז של איגודן (איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה), לביצוע עבודות שיקום וחידוש קו הולכה ראשי לביוב של איגודן בטיילת בתל אביב-יפו בתמורה לכ-109 מיליון שקל.
- 4.מהתחום 28/09/2024 20:56הגב לתגובה זוסמכו על הרבה הכנסות מפרוייקטים באפריקה, פתאום הפסיקו לשלם לתהל והחברה עמדה מול שוקת שבורה. היו עוד עניינים אבל זה היה חלק גדול מהקריסה שלה. בהצלחה לרימון וליוסי…
- 3.דש 28/09/2024 03:40הגב לתגובה זובאפריקה כמו באפריקה שום כסף לא בטוח אז חתמו על חוזה אז מה
- 2.אנונימי 26/09/2024 09:31הגב לתגובה זומקווה שלא יייגמרו כמו שיכון ובינוי. ברחו מאפריקה עם הזנב והפסדים כבדים בין הרגליים
- 1.YL 26/09/2024 08:16הגב לתגובה זולמי נתנו וכמה מתנות הריי באפריקה כמו בישראל שום דבר לא זז בלי זה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
אלביט מערכות. קרדיט: אלביט מערכותאלביט סוגרת חוזים בכ-150 מיליון דולר להגנת מטוסים באירופה
מערכות הלייזר נגד טילי כתף נכנסות לעוד ציי מטוסים, כולל מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו, על רקע דרישה גוברת להגנה לפלטפורמות אוויריות יקרות
אלביט Elbit Systems Ltd. 2.47% , חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות הפועלת מול צבאות וגופי ביטחון בארץ ובעולם, זוכה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכות DIRCM להגנה עצמית מפני טילים מונחי חום. העסקאות כוללות התקנה של המערכות על צי מטוסים של מדינה באירופה, לצד הזמנות נוספות לציי מטוסי תובלה של מדינות אירופאיות החברות בנאט"ו.
במונחים תפעוליים, מדובר בעוד שכבת הגנה שנכנסת למטוסים שמבצעים משימות עם ערך גבוה, בעיקר תובלה אווירית אסטרטגית. ההקשר ברור, יותר פעילות ליד אזורים מאוימים, יותר טיסות לשדות תעופה קדמיים, ויותר צורך להעלות את רמת השרידות בלי להחליף את הפלטפורמה עצמה.
DIRCM נכנס לשגרה המבצעית של מטוסי תובלה
DIRCM הוא פתרון שמיועד להתמודד עם איום נפוץ יחסית בשטח, טילי כתף מונחי חום מסוג Manpads. המערכת מזהה את האיום, מבצעת מעקב, ומשבשת את יכולת הביות של הטיל באמצעות קרן לייזר, כך שהוא מאבד נעילה על המטוס.
באלביט מדברים על משפחת המערכות J-MUSIC, שמותקנת על מגוון מטוסים בעולם. היתרון בציים גדולים הוא שמדובר בשדרוג שניתן להטמיע בהדרגה, לפי סוגי מטוסים ופרופיל משימות, ולא כמהלך חד שמחייב השבתה ממושכת של צי שלם.
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצורך הזה מתחזק במיוחד במטוסי תובלה, כי אלה כלי טיס שנכנסים לגבהים נמוכים יותר בשלב ההמראה והנחיתה, ולעיתים עובדים במרחבים שבהם קשה לבנות מעטפת הגנה קרקעית מלאה. לכן מדינות מסתכלות על DIRCM כעוד רכיב שמאפשר להפעיל את המטוס בביטחון גבוה יותר לאורך זמן.
