רימון חתמה על הסכם עם ממשלת חוף השנהב בהיקף ענק של 650 מיליון שקל
חברת רימון רימון 0% שנסחרת בבורסה בשווי של 1.15 מיליארד שקל, ממשיכה בהרחבת פעילותה בחול ומעדכנת על פרויקט של החברה הבת יורוהינקה, עם ממשלת חוף השנהב, להקמת מתקני אספקת מים בכ-63 ישובים בתמורה לכ-650 מיליון שקל.
עסקה גדולה לרימון
זה עדיין לא הסכם סופי. חתימה על הסכם מפורט בין הצדדים לצורך ביצוע הפרויקט כפופה להשגת המימון הדרוש לממשלת חוף השנהב לצורך ביצוע הפרויקט ולקבלת אישורים רגולטוריים. במסגרת הפרויקט, חברת הבת תבצע עבודות בתחום תשתיות המים, הכוללות תכנון וביצוע של מערכות לאספקת מים, קידוח בארות, טיפול במים, אגירת מים, הנחת צנרות ורשתות חלוקה ביישובים.
מנכ"ל רימון, יוסי אלמלם, בעת החתימה על מזכר ההבנות עם שר המים של חוף השנהב
רימון מתמחה בפרויקטים תת קרקעיים ופועלת בתחום זה בארץ ובעולם. החברה היא ספקית המים הפרטית הגדולה בישראל וחולשת גם בפרויקטים בתחום האנרגיה. לרימון ארבעה מגזרי פעילות: ביצוע תשתיות, רימון גלובל, מים ואיכות הסביבה, אנרגיה וגז. החברה הונפקה לראשונה בבורסה בשנת 2021. מאז ההנפקה המניה ירדה בכ-15% כשמתחילת השנה היא במינוס 7%, למרות עלייה של 6% היום.
- בהיקף של 230 מיליון שקל: קבוצת רימון זכתה בפרויקט הנחת צנרת בסמוך לנמל הדרום
- הכנסות רימון ברבעון עלו ב-20% ל-244 מ' שקל; הצבר עלה ל-2.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי החברה כאמור 1.15 מיליארד שקל, קצב ההכנסות שלה כמיליארד שקל בשנה והרווח מתקרב ל-80 מיליון שקל בשנה.
ההסכם הנוכחי מהווה הרחבה של פעילות החברה בחוף השנהב, זאת לאחר שברבעון השלישי אשתקד החלה החברה בביצוע הסכם קודם שנחתם מול ממשלת חוף השנהב בהיקף של 160 מיליון דולר, להקמת מתקני אספקת מים בכ-111 ישובים במדינה, וצפוי להימשך 36 חודשים מיום תחילת ההקמה. בהסכם קודם, מימון התמורה הוסדר כך שהמזמינה תיטול הלוואה מבנק אירופאי בגובה מלוא תמורת ההסכם.
בחודש יולי חתמה החברה באמצעות חברה בבעלותה, יורוהינקה צ'ילה, על מכתב קבלה לביצוע עבודות דחיקה ימית בפרויקט להקמת מתקן התפלה בצ'ילה, בתמורת ל-36 מיליון דולר. רימון תבצע את עבודות הקידוחים האופקיים בים בשיטת הדחיקה להקמת מנהרה ימית, תספק את צינורות הדחיקה ותהא אחראית על התכנון ההנדסי. בחודש יוני האחרון זכתה אופק אתרים, חברה בת של רימון, במכרז של איגודן (איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה), לביצוע עבודות שיקום וחידוש קו הולכה ראשי לביוב של איגודן בטיילת בתל אביב-יפו בתמורה לכ-109 מיליון שקל.
- 4.מהתחום 28/09/2024 20:56הגב לתגובה זוסמכו על הרבה הכנסות מפרוייקטים באפריקה, פתאום הפסיקו לשלם לתהל והחברה עמדה מול שוקת שבורה. היו עוד עניינים אבל זה היה חלק גדול מהקריסה שלה. בהצלחה לרימון וליוסי…
- 3.דש 28/09/2024 03:40הגב לתגובה זובאפריקה כמו באפריקה שום כסף לא בטוח אז חתמו על חוזה אז מה
- 2.אנונימי 26/09/2024 09:31הגב לתגובה זומקווה שלא יייגמרו כמו שיכון ובינוי. ברחו מאפריקה עם הזנב והפסדים כבדים בין הרגליים
- 1.YL 26/09/2024 08:16הגב לתגובה זולמי נתנו וכמה מתנות הריי באפריקה כמו בישראל שום דבר לא זז בלי זה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אקוואריוס אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
