יוסי אלמלם
צילום: יח"צ

רימון חתמה על הסכם עם ממשלת חוף השנהב בהיקף ענק של 650 מיליון שקל

החברה תקים מתקני אספקת מים בכ-63 ישובים בחוף השנהב 
אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה יוסי אלמלם רימון

חברת רימון  רימון -3.68%  שנסחרת בבורסה בשווי של 1.15 מיליארד שקל, ממשיכה בהרחבת פעילותה בחול ומעדכנת על פרויקט של החברה הבת יורוהינקה, עם ממשלת חוף השנהב, להקמת מתקני אספקת מים בכ-63 ישובים בתמורה לכ-650 מיליון שקל.

 

עסקה גדולה לרימון

זה עדיין לא הסכם סופי. חתימה על הסכם מפורט בין הצדדים לצורך ביצוע הפרויקט כפופה להשגת המימון הדרוש לממשלת חוף השנהב לצורך ביצוע הפרויקט ולקבלת אישורים רגולטוריים. במסגרת הפרויקט, חברת הבת תבצע עבודות בתחום תשתיות המים, הכוללות תכנון וביצוע של מערכות לאספקת מים, קידוח בארות, טיפול במים, אגירת מים, הנחת צנרות ורשתות חלוקה ביישובים. 

מנכ

מנכ"ל רימון, יוסי אלמלם, בעת החתימה על מזכר ההבנות עם שר המים של חוף השנהב

רימון מתמחה בפרויקטים תת קרקעיים ופועלת בתחום זה בארץ ובעולם. החברה היא ספקית המים הפרטית הגדולה בישראל וחולשת גם בפרויקטים בתחום האנרגיה. לרימון ארבעה מגזרי פעילות: ביצוע תשתיות, רימון גלובל, מים ואיכות הסביבה, אנרגיה וגז. החברה הונפקה לראשונה בבורסה בשנת 2021. מאז ההנפקה המניה ירדה בכ-15% כשמתחילת השנה היא במינוס 7%, למרות עלייה של 6% היום. 

שווי החברה כאמור 1.15 מיליארד שקל, קצב ההכנסות שלה כמיליארד שקל בשנה והרווח מתקרב ל-80 מיליון שקל בשנה.

ההסכם הנוכחי מהווה הרחבה של פעילות החברה בחוף השנהב, זאת לאחר שברבעון השלישי אשתקד החלה החברה בביצוע הסכם קודם שנחתם מול ממשלת חוף השנהב בהיקף של 160 מיליון דולר, להקמת מתקני אספקת מים בכ-111 ישובים במדינה, וצפוי להימשך 36 חודשים מיום תחילת ההקמה. בהסכם קודם, מימון התמורה הוסדר כך שהמזמינה תיטול הלוואה מבנק אירופאי בגובה מלוא תמורת ההסכם.

בחודש יולי חתמה החברה באמצעות חברה בבעלותה, יורוהינקה צ'ילה, על מכתב קבלה לביצוע עבודות דחיקה ימית בפרויקט להקמת מתקן התפלה בצ'ילה, בתמורת ל-36 מיליון דולר. רימון תבצע את עבודות הקידוחים האופקיים בים בשיטת הדחיקה להקמת מנהרה ימית, תספק את צינורות הדחיקה ותהא אחראית על התכנון ההנדסי. בחודש יוני האחרון זכתה אופק אתרים, חברה בת של רימון, במכרז של איגודן (איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה), לביצוע עבודות שיקום וחידוש קו הולכה ראשי לביוב של איגודן בטיילת בתל אביב-יפו בתמורה לכ-109 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מהתחום 28/09/2024 20:56
    הגב לתגובה זו
    סמכו על הרבה הכנסות מפרוייקטים באפריקה, פתאום הפסיקו לשלם לתהל והחברה עמדה מול שוקת שבורה. היו עוד עניינים אבל זה היה חלק גדול מהקריסה שלה. בהצלחה לרימון וליוסי…
  • 3.
    דש 28/09/2024 03:40
    הגב לתגובה זו
    באפריקה כמו באפריקה שום כסף לא בטוח אז חתמו על חוזה אז מה
  • 2.
    אנונימי 26/09/2024 09:31
    הגב לתגובה זו
    מקווה שלא יייגמרו כמו שיכון ובינוי. ברחו מאפריקה עם הזנב והפסדים כבדים בין הרגליים
  • 1.
    YL 26/09/2024 08:16
    הגב לתגובה זו
    למי נתנו וכמה מתנות הריי באפריקה כמו בישראל שום דבר לא זז בלי זה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.