רימון חתמה על הסכם עם ממשלת חוף השנהב בהיקף ענק של 650 מיליון שקל
חברת רימון רימון -4.5% שנסחרת בבורסה בשווי של 1.15 מיליארד שקל, ממשיכה בהרחבת פעילותה בחול ומעדכנת על פרויקט של החברה הבת יורוהינקה, עם ממשלת חוף השנהב, להקמת מתקני אספקת מים בכ-63 ישובים בתמורה לכ-650 מיליון שקל.
עסקה גדולה לרימון
זה עדיין לא הסכם סופי. חתימה על הסכם מפורט בין הצדדים לצורך ביצוע הפרויקט כפופה להשגת המימון הדרוש לממשלת חוף השנהב לצורך ביצוע הפרויקט ולקבלת אישורים רגולטוריים. במסגרת הפרויקט, חברת הבת תבצע עבודות בתחום תשתיות המים, הכוללות תכנון וביצוע של מערכות לאספקת מים, קידוח בארות, טיפול במים, אגירת מים, הנחת צנרות ורשתות חלוקה ביישובים.
מנכ"ל רימון, יוסי אלמלם, בעת החתימה על מזכר ההבנות עם שר המים של חוף השנהב
רימון מתמחה בפרויקטים תת קרקעיים ופועלת בתחום זה בארץ ובעולם. החברה היא ספקית המים הפרטית הגדולה בישראל וחולשת גם בפרויקטים בתחום האנרגיה. לרימון ארבעה מגזרי פעילות: ביצוע תשתיות, רימון גלובל, מים ואיכות הסביבה, אנרגיה וגז. החברה הונפקה לראשונה בבורסה בשנת 2021. מאז ההנפקה המניה ירדה בכ-15% כשמתחילת השנה היא במינוס 7%, למרות עלייה של 6% היום.
- בהיקף של 230 מיליון שקל: קבוצת רימון זכתה בפרויקט הנחת צנרת בסמוך לנמל הדרום
- הכנסות רימון ברבעון עלו ב-20% ל-244 מ' שקל; הצבר עלה ל-2.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי החברה כאמור 1.15 מיליארד שקל, קצב ההכנסות שלה כמיליארד שקל בשנה והרווח מתקרב ל-80 מיליון שקל בשנה.
ההסכם הנוכחי מהווה הרחבה של פעילות החברה בחוף השנהב, זאת לאחר שברבעון השלישי אשתקד החלה החברה בביצוע הסכם קודם שנחתם מול ממשלת חוף השנהב בהיקף של 160 מיליון דולר, להקמת מתקני אספקת מים בכ-111 ישובים במדינה, וצפוי להימשך 36 חודשים מיום תחילת ההקמה. בהסכם קודם, מימון התמורה הוסדר כך שהמזמינה תיטול הלוואה מבנק אירופאי בגובה מלוא תמורת ההסכם.
בחודש יולי חתמה החברה באמצעות חברה בבעלותה, יורוהינקה צ'ילה, על מכתב קבלה לביצוע עבודות דחיקה ימית בפרויקט להקמת מתקן התפלה בצ'ילה, בתמורת ל-36 מיליון דולר. רימון תבצע את עבודות הקידוחים האופקיים בים בשיטת הדחיקה להקמת מנהרה ימית, תספק את צינורות הדחיקה ותהא אחראית על התכנון ההנדסי. בחודש יוני האחרון זכתה אופק אתרים, חברה בת של רימון, במכרז של איגודן (איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה), לביצוע עבודות שיקום וחידוש קו הולכה ראשי לביוב של איגודן בטיילת בתל אביב-יפו בתמורה לכ-109 מיליון שקל.
- 4.מהתחום 28/09/2024 20:56הגב לתגובה זוסמכו על הרבה הכנסות מפרוייקטים באפריקה, פתאום הפסיקו לשלם לתהל והחברה עמדה מול שוקת שבורה. היו עוד עניינים אבל זה היה חלק גדול מהקריסה שלה. בהצלחה לרימון וליוסי…
- 3.דש 28/09/2024 03:40הגב לתגובה זובאפריקה כמו באפריקה שום כסף לא בטוח אז חתמו על חוזה אז מה
- 2.אנונימי 26/09/2024 09:31הגב לתגובה זומקווה שלא יייגמרו כמו שיכון ובינוי. ברחו מאפריקה עם הזנב והפסדים כבדים בין הרגליים
- 1.YL 26/09/2024 08:16הגב לתגובה זולמי נתנו וכמה מתנות הריי באפריקה כמו בישראל שום דבר לא זז בלי זה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
