יורם נוה מנכל כלל ביטוח
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"מקס תתרום כ-170 מיליון שקל לרווח בשנה רגילה"

בשיחה עם ביזפורטל, יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח, התייחס לדוחות האחרונים ולשנה הקרובה: "אם לא יהיו הפתעות נמשיך להציג תוצאות טובות"; על אי אישור עסקת הראל-ישראכרט: "הרגולטורים צריכים להבין שהתחרות העיקרית היא מול הבנקים"
נושאים בכתבה יורם נוה כלל

כלל  כלל עסקי ביטוח 3.31% סיימה את 2023 עם רווח של 305 מיליון שקל, ובנטרול הוצאות חד פעמיות ברבעון הרביעי הציגה תשואה על ההון של 8%. זה עדיין קצת רחוק מהמתחרות שלה, אבל היא בכיוון, וגם מקס צפויה לעזור לה להשתפר בנושא הזה בתקופה הקרובה - היא הציגה ב-2023 תשואה על ההון של 14%.

אפרופו מקס - עסקת המיזוג של כלל-מקס הייתה אמורה להוות תקדים לעסקת הראל הראל השקעות 0.87% -ישראכרט ישראכרט -0.14% , או כך לפחות קיוו החברות: "כשיצאנו לדרך היה ברור לנו שאנחנו תוך 90 יום מקבלים אישור וזאת בגלל שהייתה כבר עסקה דומה. אחרי 10 חודשים קיבלנו תשובה שלילית" אמר לנו בשיחה רן עוז, מנכ"ל ישראכרט לאחרונה. הראל החליטה לא לערער על החלטת הרשות שהתנגדה למיזוג, ועל פניו בכלל אמורים להיות מרוצים, אבל יורם נוה, מנכ"ל כלל, דווקא אומר אחרת: "הרגולטורים צריכים להבין שהתחרות העיקרית היא מול הבנקים, אז אני חושב שנקודת האיזון צריכה לעודד תחרות בבנקים גם אם יש חשש קטן בעולם הביטוח".

שוחחנו עם נוה על התוצאות של 2023, ההסתכלות לעתיד, וגם על עסקת הראל-ישראכרט.

איך ראית את שנת 2023?

"כלל ביטוח רכשה את מקס במהלך 2023. את ההשפעה על השורה התחתונה צופים בכלל לראות החל מ-2024. החברה יצרה למעשה רגל אסטרטגית נוספת של כרטיסי אשראי ואשראי צרכני לצד עסקי הביטוח וזה הופך אותנו לקבוצה הרבה יותר מגוונת. אנחנו צומחים מאוד יפה בפעילות הליבה שלנו. בנטרול האירועים של הרבעון האחרון - מלחמת חרבות ברזל ותוכנית פרישה לעובדים - החברה רשמה רווח של כ-170 מיליון שקל שזה תשואה שנתית של כ-8% על ההון". 

איך אתה רואה את 2024?

"הרבעון האחרון של 2023 אולי נותן הצצה לתרחיש הריאלי של 2024. אם לא יהיו הפתעות מיוחדות נמשיך להציג תוצאות טובות. בנוסף אנחנו מאוד מוטים שוק הון אז אם התיקון בתל אביב יימשך ויציבות בעולם סביר שנמשיך לשפר את הרווחיות והתשואה על ההון".

התשואה על ההון תהיה דו ספרתית?

"אני לא מעריך שהיא תהיה דו ספרתית בשנה הבאה בהינתן שעדיין לא צפויים עדיין דמי ניהול משתנים. ברבעון האחרון, בנטרול האירועים החד פעמיים, הייתה תשואה של כ- 8%. צריך לזכור שמעבר למלחמה השאלה גם מה יהיה בשוק ההון. כמו שאמרתי, אם שוק ההון ימשיך בקו החיובי אז הכל אפשרי".

איך תתרום מקס לפעילות השנה?

"מצד אחד ראו ברבעון האחרון במידה מסוימת את ההשפעה של מקס, למרות שגם בשבילה זה לא היה רבעון רגיל בכלל. אפשר להניח שברווח דומה להשנה אז בניכוי הוצאות המימון התרומה לשנה מלאה היא כ-170 מיליון שקל לרווח בשנה רגילה".

איך תיראה כלל ביטוח עוד 3-4 שנים מהיום?

"האתגר של הקבוצה הוא להמשיך לשפר את הרווח החיתומי של הקבוצה. נמשיך לצמוח במקומות שאנחנו רוצים - אלמנטרי, בריאות, ריסק, חיסכון ופנסיה. אנחנו רוצים להמשיך לחזק את פעילות הליבה הביטוחית ולהמשיך להתייעל בה. השנה קטנו בכ-165 עובדים בפעילות הביטוח. במקביל נחפש מיזוגים ורכישות בתחום ליבת הביטוח ככל שנראה דברים מעניינים. אנחנו מאוד מרוצים מהרכישה של מקס ורוצים להמשיך כמובן לחזק גם את הפעילות הזאת. ככל שהרגולטורים יחליטו שהם רוצים לראות את חברות האשראי כמי שיגבירו את התחרות בעולם הבנקאות, זה יוסיף לנו עוד ערך שנוכל לממש".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה אתה חושב על כך שלא אישרו להראל לרכוש את ישראכרט?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dw 28/03/2024 19:26
    הגב לתגובה זו
    המניה נסחרת משמעותית מתחת להונה העצמי, לכן במקום להתחיל לחלק דיבידנדים שווה לשקול לבצע בייבק במניה
  • 2.
    משקיע 28/03/2024 18:47
    הגב לתגובה זו
    נשלטת על ידי הועד ומקורבים מושחתים
  • dw 28/03/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    בינתיים השוק מכיר את הויכוח לגבי רכישת מקס, ונראה שיורם צדק ואקירוב (ואני) טעינו. זה היה ויכוח לגיטימי ואני שמח לאכול את הכובע ולכן המניה עלתה השנה. המניה עדיין נסחרת משמעותית מתחת להונה העצמי.
  • 1.
    מבין 28/03/2024 16:09
    הגב לתגובה זו
    לא שם שם שקלמסוכן
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.