יוסי ברנע טקטונה
צילום: יח"צ
ראיון

האם טקטונה תצליח להנגיש את נכסי הקריפטו לשוק ההון? "צעד משמעותי בדרך לשם"

מנכ"ל החברה יוסי ברנע: "השיח סביב תעודות הסל של הקריפטו בארה"ב מפיח רוח חדשה בשוק ואנו נהנים מעליית הערך הזו"; על הרישיון: "הבנה של הרגולטור הישראלי על איך אנחנו מעוניינים לפעול ומה אנחנו רוצים לעשות"
דור עצמון |

חברת טקטונה טקטונה -1.13% העוסקת בפיתוח תוכנות ומסחר בנכסים דיגיטליים קיבלה רישיון לעסוק במתן שירותים בנכס פיננסי מורחב, לרבות במטבע וירטואלי, אשר תוקפו עד ליום 31 בדצמבר 2026. הרישיון ניתן לחברה הבת טקטונה קסטודי בע"מ (100%).

בחברה מדגישים כי הרישיון שקיבלה החברה הבת הוא בין הרישיונות היחידים שהונפקו ע"י רשות שוק ההון והמפקח. בנוסף, החברה בוחנת כעת כיצד לפעול ולהציע למשקיעים מוסדיים וכשירים שירותים פיננסיים שונים בהתאם לתנאי הרישיון.

הרישיון כולל הרשאה לעיסוק בתחומי פעילות הכוללים החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה, שמירה או העברה של נכס פיננסי, לרבות מטבע וירטואלי. הרישיון ניתן בכפוף לעמידה בהגבלות ותנאים המפורטים ברישיון, הכוללים חובות דיווח לרשות שוק ההון, והטמעה של תוכניות ומערכות ייעודיות לצורך ניהול סיכוני סייבר, ואיתור דפוסי התנהגות חריגה של לקוחות עם זיקה לפעילות פשיעה או טרור.

במקביל להענקת הרישיון, העניק המפקח היתר שליטה בנותן שירותים פיננסיים ליו"ר דירקטוריון החברה, יריב גילת. במסגרת ההיתר, הותר לגילת להחזיק באמצעי שליטה בחברה, בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר, שעיקרם הגדלת שיעור ההחזקה של מר גילת במניות החברה, כך שיעמוד לפחות על 22.5% (בדילול מלא), בתקופה שלא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההיתר.

בדוחותיה הכספיים ל-2023 שפרסמה אתמול רשמה טקטונה הכנסות של כ-4 מיליון דולר לעומת 2.8 מיליון דולר ב-2022. החברה, שעברה תוכנית התייעלות, רשמה בשורה התחתונה רווח של כ-700 אלף דולר לעומת הפסד של כ-11 מיליון דולר ב-2022.

מניית טקטונה זינקה ב-39% מתחילת השנה למחיר של 50 אג' ושווי שוק של 40.9 מיליון שקל.

יוסי ברנע, מנכ"ל החברה, אומר בריאיון לביזפורטל כי "החזון של טקטונה הוא להנגיש את עולם הנכסים הדיגיטליים לשוק ההון הישראלי. אנחנו מאמינים גדולים בטכנולוגיה ובפוטנציאל שלה ומרגישים שלישראל יש את היכולת להיות מובילה גם בעולמות האלו. לאור זאת אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור לנכסים קריפטוגרפיים ודיגיטליים בין אם זה החזקה, רוכשים, סוחרים, משקיעים ועוד במטרה לייצר ערך למשקיעים שלנו. את רוב עבודות התשתית וההשקעות שלנו התחלנו בתקופה של ירידות (2023) ובה דאגנו להישאר עם חשיפה כמה שיותר גדולה ולהתייעל כדי שעלויות החברה תרדנה כמה שאפשר בלי לפגוע ביכולת שלה להישאר עם אינטרס בעולמות האלו. לקראת סוף השנה ולאור השיח סביב תעודות הסל בארה"ב אנחנו רואים רוח חדשה בשוק שמגבה ותומכת בנכסים בעולמות הללו. כתוצאה מכך הייתה לנו יכולת להינות מעליית הערך הזו.

"הדוחות השנתיים מעידים על כך ומראים את הירידה הדרמטית של עשרות אחוזים בעלויות התפעול של החברה ומצד שני רואים את עליית הערך בזכות ההחזקות וההשקעות של החברה. עליית ערך לצד הורדת עלויות שם אותנו במצב מאוד טוב ביחס לסוף השנה שעברה שמאז המצב הולך ומשתפר לאור עליות ערך בשוק ולכן אנחנו אופטימיים להמשך השנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהי אסטרטגיית הצמיחה של טקטונה?

"החברה עוסקת כיום בהרבה דברים בין אם זה השקעות שותפים עסקיים, מסחר מבוסס אלגוריתם, החזקות נכסים, ניהול דינמי לש תיקי הנכסים ועוד. הרבה מהערך נובע מהניהול האקטיבי שאנחנו עושים לנכסים הללו מעבר להחזקה פסיבית. בנוסף אנחנו אחרי עבודה מאוד ארוכה של רשות שוק ההון בהמלכה זכינו ברישיון 'נותן שירותים פיננסיים' לרבות נכסים דיגיטליים מה שמעיד על הבנה של הרגולטור הישראלי על איך אנחנו מעוניינים לפעול ומה אנחנו רוצים לעשות. המטרה היא לאפשר להתייחס לנכסים האלה כלכל נכס בסיס אחר שאנחנו מכירים מהעולם הפיננסי. אין שום הבדל מהותי בין הפוטנציאל של נכסים דיגיטליים לפוטנציאל של נכסים פיננסיים אחרים לרבות ניירות ערך, אג"ח סחורות, מתכות ועוד. נמשיך לבחון כיצד אנחנו נוכל להעניק לשוק המוסדי ולמשקיעים את היכולת להיחשף ולהינות גם ממוצרים וגם משירותים של נכסים דיגיטליים".

איך העלייה בביטקוין ובקריפטו בחודשים האחרונים משפיעה על הפעילות שלכם ועל הרווחים שלכם?

"נהירה של הכסף והביקוש לשוק הזה לא נובעת רק מצרכים ספקולטיביים, הימורים וכו' אלא אנחנו מזהים כסף יותר מבוסס שנכנס לשוק הזה בגלל אסדרה, התייחסות רגולטורית של מדינות לעולם הנכסים הדיגיטליים וכמובן הופעת תעודות הסל. במקביל אנחנו רואים את איכות הכסף שנכנס ואיכות השמות שמחפשים חשיפה פיננסית, לצד הגופים והבנקים שתורמים לאסדרה של התחומים האלה בארה"ב ובאירופה, כל אלו הם בעינינו כיוון מאוד חיובי שמייצר לשוק הזה יסודות יותר חזקים שעליהם אנחנו נמשיך ונבנה כמה שאפשר.

"ה-EBITDA שלנו היה קצת מעל מיליון דולר והרווח הנקי היה כ-700 אלף דולר. שווי ההחזקות שלנו נכון למועד הדוח הוא סביב ה-8.5 מיליון דולר וכאמור אנחנו לא מתייחסים לנכסים הללו באופן פסיבי אלא כל הזמן מממשים, מחליפים ומנהלים אותם אקטיבית".

מה משמעות הרישיון שקיבלתם הבוקר עבור החברה?

"היכולת היום של אזרח לרכוש ביטקוין למשל בשקלים דרך חשבון הבנק שלו ואח"כ למכור אותו ולקבל את התמורה בשקלים היא רק דרך מחזיקי רישיון למתן שירותים פיננסיים. הרישיון הזה הוא אחד האלמנטים שמאפשר להיכנס ולצאת מהנכס בצורה מוסדרת מול הבנק והרגולציה בדיוק כמו כל נכס פיננסי אחר. עדיין מוקדם לדבר על אילו הכנסות תיווצרנה עבורנו כתוצאה מכך אבל מדובר בצעד חשוב מבחינתנו בדרך לחלום להנגיש את הנכסים הדיגיטליים לשוק ההון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.