יוסי ברנע טקטונה
צילום: יח"צ
ראיון

האם טקטונה תצליח להנגיש את נכסי הקריפטו לשוק ההון? "צעד משמעותי בדרך לשם"

מנכ"ל החברה יוסי ברנע: "השיח סביב תעודות הסל של הקריפטו בארה"ב מפיח רוח חדשה בשוק ואנו נהנים מעליית הערך הזו"; על הרישיון: "הבנה של הרגולטור הישראלי על איך אנחנו מעוניינים לפעול ומה אנחנו רוצים לעשות"
דור עצמון |

חברת טקטונה טקטונה -0.62% העוסקת בפיתוח תוכנות ומסחר בנכסים דיגיטליים קיבלה רישיון לעסוק במתן שירותים בנכס פיננסי מורחב, לרבות במטבע וירטואלי, אשר תוקפו עד ליום 31 בדצמבר 2026. הרישיון ניתן לחברה הבת טקטונה קסטודי בע"מ (100%).

בחברה מדגישים כי הרישיון שקיבלה החברה הבת הוא בין הרישיונות היחידים שהונפקו ע"י רשות שוק ההון והמפקח. בנוסף, החברה בוחנת כעת כיצד לפעול ולהציע למשקיעים מוסדיים וכשירים שירותים פיננסיים שונים בהתאם לתנאי הרישיון.

הרישיון כולל הרשאה לעיסוק בתחומי פעילות הכוללים החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה, שמירה או העברה של נכס פיננסי, לרבות מטבע וירטואלי. הרישיון ניתן בכפוף לעמידה בהגבלות ותנאים המפורטים ברישיון, הכוללים חובות דיווח לרשות שוק ההון, והטמעה של תוכניות ומערכות ייעודיות לצורך ניהול סיכוני סייבר, ואיתור דפוסי התנהגות חריגה של לקוחות עם זיקה לפעילות פשיעה או טרור.

במקביל להענקת הרישיון, העניק המפקח היתר שליטה בנותן שירותים פיננסיים ליו"ר דירקטוריון החברה, יריב גילת. במסגרת ההיתר, הותר לגילת להחזיק באמצעי שליטה בחברה, בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר, שעיקרם הגדלת שיעור ההחזקה של מר גילת במניות החברה, כך שיעמוד לפחות על 22.5% (בדילול מלא), בתקופה שלא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההיתר.

בדוחותיה הכספיים ל-2023 שפרסמה אתמול רשמה טקטונה הכנסות של כ-4 מיליון דולר לעומת 2.8 מיליון דולר ב-2022. החברה, שעברה תוכנית התייעלות, רשמה בשורה התחתונה רווח של כ-700 אלף דולר לעומת הפסד של כ-11 מיליון דולר ב-2022.

מניית טקטונה זינקה ב-39% מתחילת השנה למחיר של 50 אג' ושווי שוק של 40.9 מיליון שקל.

יוסי ברנע, מנכ"ל החברה, אומר בריאיון לביזפורטל כי "החזון של טקטונה הוא להנגיש את עולם הנכסים הדיגיטליים לשוק ההון הישראלי. אנחנו מאמינים גדולים בטכנולוגיה ובפוטנציאל שלה ומרגישים שלישראל יש את היכולת להיות מובילה גם בעולמות האלו. לאור זאת אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור לנכסים קריפטוגרפיים ודיגיטליים בין אם זה החזקה, רוכשים, סוחרים, משקיעים ועוד במטרה לייצר ערך למשקיעים שלנו. את רוב עבודות התשתית וההשקעות שלנו התחלנו בתקופה של ירידות (2023) ובה דאגנו להישאר עם חשיפה כמה שיותר גדולה ולהתייעל כדי שעלויות החברה תרדנה כמה שאפשר בלי לפגוע ביכולת שלה להישאר עם אינטרס בעולמות האלו. לקראת סוף השנה ולאור השיח סביב תעודות הסל בארה"ב אנחנו רואים רוח חדשה בשוק שמגבה ותומכת בנכסים בעולמות הללו. כתוצאה מכך הייתה לנו יכולת להינות מעליית הערך הזו.

"הדוחות השנתיים מעידים על כך ומראים את הירידה הדרמטית של עשרות אחוזים בעלויות התפעול של החברה ומצד שני רואים את עליית הערך בזכות ההחזקות וההשקעות של החברה. עליית ערך לצד הורדת עלויות שם אותנו במצב מאוד טוב ביחס לסוף השנה שעברה שמאז המצב הולך ומשתפר לאור עליות ערך בשוק ולכן אנחנו אופטימיים להמשך השנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהי אסטרטגיית הצמיחה של טקטונה?

"החברה עוסקת כיום בהרבה דברים בין אם זה השקעות שותפים עסקיים, מסחר מבוסס אלגוריתם, החזקות נכסים, ניהול דינמי לש תיקי הנכסים ועוד. הרבה מהערך נובע מהניהול האקטיבי שאנחנו עושים לנכסים הללו מעבר להחזקה פסיבית. בנוסף אנחנו אחרי עבודה מאוד ארוכה של רשות שוק ההון בהמלכה זכינו ברישיון 'נותן שירותים פיננסיים' לרבות נכסים דיגיטליים מה שמעיד על הבנה של הרגולטור הישראלי על איך אנחנו מעוניינים לפעול ומה אנחנו רוצים לעשות. המטרה היא לאפשר להתייחס לנכסים האלה כלכל נכס בסיס אחר שאנחנו מכירים מהעולם הפיננסי. אין שום הבדל מהותי בין הפוטנציאל של נכסים דיגיטליים לפוטנציאל של נכסים פיננסיים אחרים לרבות ניירות ערך, אג"ח סחורות, מתכות ועוד. נמשיך לבחון כיצד אנחנו נוכל להעניק לשוק המוסדי ולמשקיעים את היכולת להיחשף ולהינות גם ממוצרים וגם משירותים של נכסים דיגיטליים".

איך העלייה בביטקוין ובקריפטו בחודשים האחרונים משפיעה על הפעילות שלכם ועל הרווחים שלכם?

"נהירה של הכסף והביקוש לשוק הזה לא נובעת רק מצרכים ספקולטיביים, הימורים וכו' אלא אנחנו מזהים כסף יותר מבוסס שנכנס לשוק הזה בגלל אסדרה, התייחסות רגולטורית של מדינות לעולם הנכסים הדיגיטליים וכמובן הופעת תעודות הסל. במקביל אנחנו רואים את איכות הכסף שנכנס ואיכות השמות שמחפשים חשיפה פיננסית, לצד הגופים והבנקים שתורמים לאסדרה של התחומים האלה בארה"ב ובאירופה, כל אלו הם בעינינו כיוון מאוד חיובי שמייצר לשוק הזה יסודות יותר חזקים שעליהם אנחנו נמשיך ונבנה כמה שאפשר.

"ה-EBITDA שלנו היה קצת מעל מיליון דולר והרווח הנקי היה כ-700 אלף דולר. שווי ההחזקות שלנו נכון למועד הדוח הוא סביב ה-8.5 מיליון דולר וכאמור אנחנו לא מתייחסים לנכסים הללו באופן פסיבי אלא כל הזמן מממשים, מחליפים ומנהלים אותם אקטיבית".

מה משמעות הרישיון שקיבלתם הבוקר עבור החברה?

"היכולת היום של אזרח לרכוש ביטקוין למשל בשקלים דרך חשבון הבנק שלו ואח"כ למכור אותו ולקבל את התמורה בשקלים היא רק דרך מחזיקי רישיון למתן שירותים פיננסיים. הרישיון הזה הוא אחד האלמנטים שמאפשר להיכנס ולצאת מהנכס בצורה מוסדרת מול הבנק והרגולציה בדיוק כמו כל נכס פיננסי אחר. עדיין מוקדם לדבר על אילו הכנסות תיווצרנה עבורנו כתוצאה מכך אבל מדובר בצעד חשוב מבחינתנו בדרך לחלום להנגיש את הנכסים הדיגיטליים לשוק ההון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים