האם טקטונה תצליח להנגיש את נכסי הקריפטו לשוק ההון? "צעד משמעותי בדרך לשם"
חברת טקטונה טקטונה -2.3% העוסקת בפיתוח תוכנות ומסחר בנכסים דיגיטליים קיבלה רישיון לעסוק במתן שירותים בנכס פיננסי מורחב, לרבות במטבע וירטואלי, אשר תוקפו עד ליום 31 בדצמבר 2026. הרישיון ניתן לחברה הבת טקטונה קסטודי בע"מ (100%).
בחברה מדגישים כי הרישיון שקיבלה החברה הבת הוא בין הרישיונות היחידים שהונפקו ע"י רשות שוק ההון והמפקח. בנוסף, החברה בוחנת כעת כיצד לפעול ולהציע למשקיעים מוסדיים וכשירים שירותים פיננסיים שונים בהתאם לתנאי הרישיון.
הרישיון כולל הרשאה לעיסוק בתחומי פעילות הכוללים החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה, שמירה או העברה של נכס פיננסי, לרבות מטבע וירטואלי. הרישיון ניתן בכפוף לעמידה בהגבלות ותנאים המפורטים ברישיון, הכוללים חובות דיווח לרשות שוק ההון, והטמעה של תוכניות ומערכות ייעודיות לצורך ניהול סיכוני סייבר, ואיתור דפוסי התנהגות חריגה של לקוחות עם זיקה לפעילות פשיעה או טרור.
במקביל להענקת הרישיון, העניק המפקח היתר שליטה בנותן שירותים פיננסיים ליו"ר דירקטוריון החברה, יריב גילת. במסגרת ההיתר, הותר לגילת להחזיק באמצעי שליטה בחברה, בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר, שעיקרם הגדלת שיעור ההחזקה של מר גילת במניות החברה, כך שיעמוד לפחות על 22.5% (בדילול מלא), בתקופה שלא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההיתר.
- "אנחנו רוצים להיות קוינבייס הישראלית"
- ב-42% דיסקאונט: אחרי ה״התרחבות האסטרטגית״, טקטונה מדללת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדוחותיה הכספיים ל-2023 שפרסמה אתמול רשמה טקטונה הכנסות של כ-4 מיליון דולר לעומת 2.8 מיליון דולר ב-2022. החברה, שעברה תוכנית התייעלות, רשמה בשורה התחתונה רווח של כ-700 אלף דולר לעומת הפסד של כ-11 מיליון דולר ב-2022.
מניית טקטונה זינקה ב-39% מתחילת השנה למחיר של 50 אג' ושווי שוק של 40.9 מיליון שקל.
יוסי ברנע, מנכ"ל החברה, אומר בריאיון לביזפורטל כי "החזון של טקטונה הוא להנגיש את עולם הנכסים הדיגיטליים לשוק ההון הישראלי. אנחנו מאמינים גדולים בטכנולוגיה ובפוטנציאל שלה ומרגישים שלישראל יש את היכולת להיות מובילה גם בעולמות האלו. לאור זאת אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור לנכסים קריפטוגרפיים ודיגיטליים בין אם זה החזקה, רוכשים, סוחרים, משקיעים ועוד במטרה לייצר ערך למשקיעים שלנו. את רוב עבודות התשתית וההשקעות שלנו התחלנו בתקופה של ירידות (2023) ובה דאגנו להישאר עם חשיפה כמה שיותר גדולה ולהתייעל כדי שעלויות החברה תרדנה כמה שאפשר בלי לפגוע ביכולת שלה להישאר עם אינטרס בעולמות האלו. לקראת סוף השנה ולאור השיח סביב תעודות הסל בארה"ב אנחנו רואים רוח חדשה בשוק שמגבה ותומכת בנכסים בעולמות הללו. כתוצאה מכך הייתה לנו יכולת להינות מעליית הערך הזו.
"הדוחות השנתיים מעידים על כך ומראים את הירידה הדרמטית של עשרות אחוזים בעלויות התפעול של החברה ומצד שני רואים את עליית הערך בזכות ההחזקות וההשקעות של החברה. עליית ערך לצד הורדת עלויות שם אותנו במצב מאוד טוב ביחס לסוף השנה שעברה שמאז המצב הולך ומשתפר לאור עליות ערך בשוק ולכן אנחנו אופטימיים להמשך השנה".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מהי אסטרטגיית הצמיחה של טקטונה?
"החברה עוסקת כיום בהרבה דברים בין אם זה השקעות שותפים עסקיים, מסחר מבוסס אלגוריתם, החזקות נכסים, ניהול דינמי לש תיקי הנכסים ועוד. הרבה מהערך נובע מהניהול האקטיבי שאנחנו עושים לנכסים הללו מעבר להחזקה פסיבית. בנוסף אנחנו אחרי עבודה מאוד ארוכה של רשות שוק ההון בהמלכה זכינו ברישיון 'נותן שירותים פיננסיים' לרבות נכסים דיגיטליים מה שמעיד על הבנה של הרגולטור הישראלי על איך אנחנו מעוניינים לפעול ומה אנחנו רוצים לעשות. המטרה היא לאפשר להתייחס לנכסים האלה כלכל נכס בסיס אחר שאנחנו מכירים מהעולם הפיננסי. אין שום הבדל מהותי בין הפוטנציאל של נכסים דיגיטליים לפוטנציאל של נכסים פיננסיים אחרים לרבות ניירות ערך, אג"ח סחורות, מתכות ועוד. נמשיך לבחון כיצד אנחנו נוכל להעניק לשוק המוסדי ולמשקיעים את היכולת להיחשף ולהינות גם ממוצרים וגם משירותים של נכסים דיגיטליים".
איך העלייה בביטקוין ובקריפטו בחודשים האחרונים משפיעה על הפעילות שלכם ועל הרווחים שלכם?
"נהירה של הכסף והביקוש לשוק הזה לא נובעת רק מצרכים ספקולטיביים, הימורים וכו' אלא אנחנו מזהים כסף יותר מבוסס שנכנס לשוק הזה בגלל אסדרה, התייחסות רגולטורית של מדינות לעולם הנכסים הדיגיטליים וכמובן הופעת תעודות הסל. במקביל אנחנו רואים את איכות הכסף שנכנס ואיכות השמות שמחפשים חשיפה פיננסית, לצד הגופים והבנקים שתורמים לאסדרה של התחומים האלה בארה"ב ובאירופה, כל אלו הם בעינינו כיוון מאוד חיובי שמייצר לשוק הזה יסודות יותר חזקים שעליהם אנחנו נמשיך ונבנה כמה שאפשר.
"ה-EBITDA שלנו היה קצת מעל מיליון דולר והרווח הנקי היה כ-700 אלף דולר. שווי ההחזקות שלנו נכון למועד הדוח הוא סביב ה-8.5 מיליון דולר וכאמור אנחנו לא מתייחסים לנכסים הללו באופן פסיבי אלא כל הזמן מממשים, מחליפים ומנהלים אותם אקטיבית".
מה משמעות הרישיון שקיבלתם הבוקר עבור החברה?
"היכולת היום של אזרח לרכוש ביטקוין למשל בשקלים דרך חשבון הבנק שלו ואח"כ למכור אותו ולקבל את התמורה בשקלים היא רק דרך מחזיקי רישיון למתן שירותים פיננסיים. הרישיון הזה הוא אחד האלמנטים שמאפשר להיכנס ולצאת מהנכס בצורה מוסדרת מול הבנק והרגולציה בדיוק כמו כל נכס פיננסי אחר. עדיין מוקדם לדבר על אילו הכנסות תיווצרנה עבורנו כתוצאה מכך אבל מדובר בצעד חשוב מבחינתנו בדרך לחלום להנגיש את הנכסים הדיגיטליים לשוק ההון".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
