"הריבית משפיעה על שוק הדיור יותר מהמלחמה; ההסכם עם הפניקס יאפשר לנו להוציא לפועל פרויקטים"
אב-גד אב-גד 2.03% הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית היא חברה יחסית קטנה, היא נסחרת לפי שווי של קצת מעל ל-250 מיליון שקל, אבל היא צומחת מהר - מהשיחה האחרונה שלנו עם המנכ"ל ראם רצון המניה עלתה כבר ב-51%. מאז קיבלה החברה מספר אישורים לפרויקטים חדשים והציגה התקדמות בפרויקטים הקיימים, אתמול דיווחה החברה על הסכם גדול עם הפניקס הפניקס 0.15% שתשקיע עד 400 מיליון שקל בפרויקטים של החברה בתמורה לזכויות בהם. ההשקעה של הפניקס משמעותית, לא רק שהיא תספק לאב-גד סכום השווה לשיעור של בין 60% ל-75% מההון העצמי לפרויקטים, היא גם תביא מהידע שלה בתחום. הפניקס כבר השקיעה בחברות נוספות כמו אאורה אאורה 0.83% ב-2022. לפי ההסכם ההוא, הפניקס שמה 600 מיליון שקל בפרויקטים של אטרקצ'י ושות' - היא משקיעה עד 65% מההון העצמי בפרויקטים שלה ומקבל 30% מכל פרויקט. צורת ההשקעה הזאת היא יתרון עצום עבור חברות הנדל"ן. כך הן מגייסות כסף דרך השקעה, כלומר - בחינם. כלומר, אאורה מגייסת כסף ומעדיפה לממש מאשר ללוות כסף בריבית גבוהה. אם היא תגדיל את החוב, היא מגדילה גם את הסיכון וזה היה על פניו מהלך חכם מבחינתה. זה מאפשר להם לעשות את זה מבלי לדלל משקיעים או לקחת סיכוני ריבית. בעבר, הפניקס הייתה אמורה לרכוש גם רבע מהבעלות בקבוצת צרפתי (תמורת 113 מיליון שקל), אך ההסכם התפוצץ בשל התנגדות המשקיעים של צרפתי. הפניקס השקיעה גם 20 מיליון שקל באלקטרה נדל"ן אלקטרה נדלן -0.54% . ב-2018, היא רכשה 25% באקרו אקרו 0.04% , ונראה כי היד עוד נטויה. שאלנו את רצון כמה ההסכם עם הפניקס, שמתחילה להגדיל את כוחה בשוק הנדל"ן, משמעותי. "ההסכם מאפשר לנו להוציא לפועל את צבר הפרויקטים הגדול שלנו. יש לנו כמות גדולה של פרויקטים שמבשילים ומתקדמים ואנחנו צריכים השקעה הונית גדולה בהם - ההסכם עם הפניקס יאפשר לנו להוציא אותם לפועל", הוא אומר. הפניקס כבר השקיעו בעבר בחברות דומות בתחום, אתה חושב שבנוסף לכסף הם יביאו עוד ערך מוסף לשולחן? "עצם זה שגורם כמו הפניקס נכנס להשקעה בחברה תורם לנו המון מהרבה בחינות, מהידע, מהניסיון מהיכולות ומהאיתנות הפיננסית. אני מקווה שנוכל להפרות אחד את השני בצורה הדדית". באיזה פרויקטים הם יקבלו זכויות? "אנחנו נציע להם פרויקטים שלנו בתחום ההתחדשות העירונית שהם לקראת התחלה והם יודיעו לנו אם הם מעוניינים או לא. הרעיון הוא שהם ישקיעו בכל פרויקט שעומד בקריטריונים מסוימים של רווחיות. במסגרת ההסכם זה בין 25-100 מיליון שקל הון עצמי לפרויקט". לגבי מחירי הדיור - לאן אתם חושבים שהשוק ילך? "בחודשיים האחרונים אנחנו מרגישים גידול מאוד משמעותי במכירת הדירות. אם הייתה שנה קשה במובן הזה אז בחודשיים האחרונים יש התעוררות משמעותית. אם תוסיף לזה את ההאטה בקצב הביצוע בגלל המחסור בפועלים שמקטינה את ההיצע אז אני חושב שבשנה-שנה וחצי הקרובות אנחנו נראה התגברות משמעותית בביקושים. לגבי המחירים אני לא יודע אם וכמה הם יעלו, אבל יהיו הרבה מכירות". אתה חושב שהמלחמה שאולי נרגעה בזמן האחרון היא מה שהביא לעלייה בביקושים? "אני לא יודע אם זאת המלחמה, אני חושב שהירידה בריבית והצפי להמשך ירידה בריבית יותר משפיעה". מאז שדיברנו פעם אחרונה לפני 3 חודישם המניה עלתה ב-51%. אתם עדיין נסחרים בשווי יחסית נמוך של קצת מעל 250 מיליון שקל, אתה חושב שהמשקיעים מתחילים לראות את הפוטנציאל מתממש? "אני מקווה שכן. אני מקווה שהמשקיעים נותנים אמון בחברה. אני חושב שהעליה במניה באה על רקע אישור של כמה פרויקטים וההתקדמות שלהם. התוצאות ממשיכות להגיע והמשקיעים רואים את זה. אני מקווה שהעסקה עם הפניקס תאפשר לנו גם להוציא לפועל את הפרויקטים האלה".
- 1.פנסיונר חביב מתלאביב 26/02/2024 14:50הגב לתגובה זואין סיבה שאב-גד לא תתפתח להיות בגודל של אאורה. חברה רזה עם הנהלה מצויינת. מחזיק במניה לא ממליץ על כלום.
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%
המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.
בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.
בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%.
במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.54% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל
2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה.
לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה. זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
