"הריבית משפיעה על שוק הדיור יותר מהמלחמה; ההסכם עם הפניקס יאפשר לנו להוציא לפועל פרויקטים"
אב-גד אב-גד 2.19% הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית היא חברה יחסית קטנה, היא נסחרת לפי שווי של קצת מעל ל-250 מיליון שקל, אבל היא צומחת מהר - מהשיחה האחרונה שלנו עם המנכ"ל ראם רצון המניה עלתה כבר ב-51%. מאז קיבלה החברה מספר אישורים לפרויקטים חדשים והציגה התקדמות בפרויקטים הקיימים, אתמול דיווחה החברה על הסכם גדול עם הפניקס הפניקס 2.43% שתשקיע עד 400 מיליון שקל בפרויקטים של החברה בתמורה לזכויות בהם. ההשקעה של הפניקס משמעותית, לא רק שהיא תספק לאב-גד סכום השווה לשיעור של בין 60% ל-75% מההון העצמי לפרויקטים, היא גם תביא מהידע שלה בתחום. הפניקס כבר השקיעה בחברות נוספות כמו אאורה אאורה 2.5% ב-2022. לפי ההסכם ההוא, הפניקס שמה 600 מיליון שקל בפרויקטים של אטרקצ'י ושות' - היא משקיעה עד 65% מההון העצמי בפרויקטים שלה ומקבל 30% מכל פרויקט. צורת ההשקעה הזאת היא יתרון עצום עבור חברות הנדל"ן. כך הן מגייסות כסף דרך השקעה, כלומר - בחינם. כלומר, אאורה מגייסת כסף ומעדיפה לממש מאשר ללוות כסף בריבית גבוהה. אם היא תגדיל את החוב, היא מגדילה גם את הסיכון וזה היה על פניו מהלך חכם מבחינתה. זה מאפשר להם לעשות את זה מבלי לדלל משקיעים או לקחת סיכוני ריבית. בעבר, הפניקס הייתה אמורה לרכוש גם רבע מהבעלות בקבוצת צרפתי (תמורת 113 מיליון שקל), אך ההסכם התפוצץ בשל התנגדות המשקיעים של צרפתי. הפניקס השקיעה גם 20 מיליון שקל באלקטרה נדל"ן אלקטרה נדלן 2.43% . ב-2018, היא רכשה 25% באקרו אקרו 4.21% , ונראה כי היד עוד נטויה. שאלנו את רצון כמה ההסכם עם הפניקס, שמתחילה להגדיל את כוחה בשוק הנדל"ן, משמעותי. "ההסכם מאפשר לנו להוציא לפועל את צבר הפרויקטים הגדול שלנו. יש לנו כמות גדולה של פרויקטים שמבשילים ומתקדמים ואנחנו צריכים השקעה הונית גדולה בהם - ההסכם עם הפניקס יאפשר לנו להוציא אותם לפועל", הוא אומר. הפניקס כבר השקיעו בעבר בחברות דומות בתחום, אתה חושב שבנוסף לכסף הם יביאו עוד ערך מוסף לשולחן? "עצם זה שגורם כמו הפניקס נכנס להשקעה בחברה תורם לנו המון מהרבה בחינות, מהידע, מהניסיון מהיכולות ומהאיתנות הפיננסית. אני מקווה שנוכל להפרות אחד את השני בצורה הדדית". באיזה פרויקטים הם יקבלו זכויות? "אנחנו נציע להם פרויקטים שלנו בתחום ההתחדשות העירונית שהם לקראת התחלה והם יודיעו לנו אם הם מעוניינים או לא. הרעיון הוא שהם ישקיעו בכל פרויקט שעומד בקריטריונים מסוימים של רווחיות. במסגרת ההסכם זה בין 25-100 מיליון שקל הון עצמי לפרויקט". לגבי מחירי הדיור - לאן אתם חושבים שהשוק ילך? "בחודשיים האחרונים אנחנו מרגישים גידול מאוד משמעותי במכירת הדירות. אם הייתה שנה קשה במובן הזה אז בחודשיים האחרונים יש התעוררות משמעותית. אם תוסיף לזה את ההאטה בקצב הביצוע בגלל המחסור בפועלים שמקטינה את ההיצע אז אני חושב שבשנה-שנה וחצי הקרובות אנחנו נראה התגברות משמעותית בביקושים. לגבי המחירים אני לא יודע אם וכמה הם יעלו, אבל יהיו הרבה מכירות". אתה חושב שהמלחמה שאולי נרגעה בזמן האחרון היא מה שהביא לעלייה בביקושים? "אני לא יודע אם זאת המלחמה, אני חושב שהירידה בריבית והצפי להמשך ירידה בריבית יותר משפיעה". מאז שדיברנו פעם אחרונה לפני 3 חודישם המניה עלתה ב-51%. אתם עדיין נסחרים בשווי יחסית נמוך של קצת מעל 250 מיליון שקל, אתה חושב שהמשקיעים מתחילים לראות את הפוטנציאל מתממש? "אני מקווה שכן. אני מקווה שהמשקיעים נותנים אמון בחברה. אני חושב שהעליה במניה באה על רקע אישור של כמה פרויקטים וההתקדמות שלהם. התוצאות ממשיכות להגיע והמשקיעים רואים את זה. אני מקווה שהעסקה עם הפניקס תאפשר לנו גם להוציא לפועל את הפרויקטים האלה".
- 1.פנסיונר חביב מתלאביב 26/02/2024 14:50הגב לתגובה זואין סיבה שאב-גד לא תתפתח להיות בגודל של אאורה. חברה רזה עם הנהלה מצויינת. מחזיק במניה לא ממליץ על כלום.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
