"הריבית משפיעה על שוק הדיור יותר מהמלחמה; ההסכם עם הפניקס יאפשר לנו להוציא לפועל פרויקטים"
אב-גד אב-גד -1.5% הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית היא חברה יחסית קטנה, היא נסחרת לפי שווי של קצת מעל ל-250 מיליון שקל, אבל היא צומחת מהר - מהשיחה האחרונה שלנו עם המנכ"ל ראם רצון המניה עלתה כבר ב-51%. מאז קיבלה החברה מספר אישורים לפרויקטים חדשים והציגה התקדמות בפרויקטים הקיימים, אתמול דיווחה החברה על הסכם גדול עם הפניקס הפניקס 2.64% שתשקיע עד 400 מיליון שקל בפרויקטים של החברה בתמורה לזכויות בהם. ההשקעה של הפניקס משמעותית, לא רק שהיא תספק לאב-גד סכום השווה לשיעור של בין 60% ל-75% מההון העצמי לפרויקטים, היא גם תביא מהידע שלה בתחום. הפניקס כבר השקיעה בחברות נוספות כמו אאורה אאורה -3.73% ב-2022. לפי ההסכם ההוא, הפניקס שמה 600 מיליון שקל בפרויקטים של אטרקצ'י ושות' - היא משקיעה עד 65% מההון העצמי בפרויקטים שלה ומקבל 30% מכל פרויקט. צורת ההשקעה הזאת היא יתרון עצום עבור חברות הנדל"ן. כך הן מגייסות כסף דרך השקעה, כלומר - בחינם. כלומר, אאורה מגייסת כסף ומעדיפה לממש מאשר ללוות כסף בריבית גבוהה. אם היא תגדיל את החוב, היא מגדילה גם את הסיכון וזה היה על פניו מהלך חכם מבחינתה. זה מאפשר להם לעשות את זה מבלי לדלל משקיעים או לקחת סיכוני ריבית. בעבר, הפניקס הייתה אמורה לרכוש גם רבע מהבעלות בקבוצת צרפתי (תמורת 113 מיליון שקל), אך ההסכם התפוצץ בשל התנגדות המשקיעים של צרפתי. הפניקס השקיעה גם 20 מיליון שקל באלקטרה נדל"ן אלקטרה נדלן 0.27% . ב-2018, היא רכשה 25% באקרו אקרו 0.47% , ונראה כי היד עוד נטויה. שאלנו את רצון כמה ההסכם עם הפניקס, שמתחילה להגדיל את כוחה בשוק הנדל"ן, משמעותי. "ההסכם מאפשר לנו להוציא לפועל את צבר הפרויקטים הגדול שלנו. יש לנו כמות גדולה של פרויקטים שמבשילים ומתקדמים ואנחנו צריכים השקעה הונית גדולה בהם - ההסכם עם הפניקס יאפשר לנו להוציא אותם לפועל", הוא אומר. הפניקס כבר השקיעו בעבר בחברות דומות בתחום, אתה חושב שבנוסף לכסף הם יביאו עוד ערך מוסף לשולחן? "עצם זה שגורם כמו הפניקס נכנס להשקעה בחברה תורם לנו המון מהרבה בחינות, מהידע, מהניסיון מהיכולות ומהאיתנות הפיננסית. אני מקווה שנוכל להפרות אחד את השני בצורה הדדית". באיזה פרויקטים הם יקבלו זכויות? "אנחנו נציע להם פרויקטים שלנו בתחום ההתחדשות העירונית שהם לקראת התחלה והם יודיעו לנו אם הם מעוניינים או לא. הרעיון הוא שהם ישקיעו בכל פרויקט שעומד בקריטריונים מסוימים של רווחיות. במסגרת ההסכם זה בין 25-100 מיליון שקל הון עצמי לפרויקט". לגבי מחירי הדיור - לאן אתם חושבים שהשוק ילך? "בחודשיים האחרונים אנחנו מרגישים גידול מאוד משמעותי במכירת הדירות. אם הייתה שנה קשה במובן הזה אז בחודשיים האחרונים יש התעוררות משמעותית. אם תוסיף לזה את ההאטה בקצב הביצוע בגלל המחסור בפועלים שמקטינה את ההיצע אז אני חושב שבשנה-שנה וחצי הקרובות אנחנו נראה התגברות משמעותית בביקושים. לגבי המחירים אני לא יודע אם וכמה הם יעלו, אבל יהיו הרבה מכירות". אתה חושב שהמלחמה שאולי נרגעה בזמן האחרון היא מה שהביא לעלייה בביקושים? "אני לא יודע אם זאת המלחמה, אני חושב שהירידה בריבית והצפי להמשך ירידה בריבית יותר משפיעה". מאז שדיברנו פעם אחרונה לפני 3 חודישם המניה עלתה ב-51%. אתם עדיין נסחרים בשווי יחסית נמוך של קצת מעל 250 מיליון שקל, אתה חושב שהמשקיעים מתחילים לראות את הפוטנציאל מתממש? "אני מקווה שכן. אני מקווה שהמשקיעים נותנים אמון בחברה. אני חושב שהעליה במניה באה על רקע אישור של כמה פרויקטים וההתקדמות שלהם. התוצאות ממשיכות להגיע והמשקיעים רואים את זה. אני מקווה שהעסקה עם הפניקס תאפשר לנו גם להוציא לפועל את הפרויקטים האלה".
- 1.פנסיונר חביב מתלאביב 26/02/2024 14:50הגב לתגובה זואין סיבה שאב-גד לא תתפתח להיות בגודל של אאורה. חברה רזה עם הנהלה מצויינת. מחזיק במניה לא ממליץ על כלום.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
