אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אתמול הגיעו נציגי בנק ישראל הבכירים לוועדת הכספים וסינגרו על התקציב שהם מבקשים. זה תקציב גדול של 1.25 מיליארד שקל - גידול של 12.7% לעומת 2023. התקציב יעבור חלק, בלי התנגדויות ושאלות. רוב רובו של התקציב הוא שכר עבודה. אבל אותנו תפס סעיף אחד - קטן.

בנק ישראל מבקש 7.4 מיליון שקל על ניהול תיק ההשקעות של הקרן לאזרחי ישראל (הנקראת גם קרן העושר), לעומת פחות ממיליון שקל בשנת 2023. עלייה משמעותית בהוצאות שנועדה, לפי הבנק, עבור רכישת אמצעים טכנולוגיים, שכר, ייעוץ חיצוני ומאגרי מידע עבור ביצוע השקעות. נשאלת השאלה, מדוע הבנק צריך להגדיל את ההוצאות פי 7 ויותר בשביל לנהל תיק השקעות? אנחנו רוצים להזכיר לכם שניהול של 1 מיליארד שקל וניהול של 100 מיליארד שקל לא מצריך עוד אנשים, יש היום מכשירים עוקבי מדדים ובכמה לחיצות כפתור אפשר לנהל 1 מיליארד וגם 10 מיליארד שקל. 

האם בנק ישראל לא יכול לפזר את תיק ההשקעות על קרנות סל-תעודות סל וכו'. מה זה הבזבוז הצורם הזה בתקופה זו, ובכלל - האם היועץ הגדול מכולם צריך ייעוץ?

ושימו לב למהות הבקשה - אמצעיים טכנולוגיים, מאגרי מידע שכר ועוד. האם בנק ישראל צריך עובדים נוספים לניהול התיק, האם הוא רוצה עמדות בלומברג לכל עובד? האם בנק ישראל מעוניין במערכות AI מיוחדות? אין דבר כזה אמצעיים טכנולוגיים מיוחדים בניהול השקעות. נראה שבנק ישראל מצא כאן סעיף והתלבש עליו. הבנק יכול להביא ולרכוש אמצעיים טכנולוגיים וכל מה שהוא רוצה, אבל כולם יודעים שכדי לקנות אפל ומיקרוסופט ובטח שמכשירים עוקבי מדדים לא צריך אמצעיים מיוחדים. 

נכסי הקרן לאזרחי ישראל בתום 2023 הסתכמו לכ-1.48 מיליארד דולר, עם תשואה של 17.56% בשנת 2023. 59% מהסכום במניות, 36% באג"ח ו-5% במזומן. הקרן הזו תגדל כתוצאה מכניסת תמלוגי הגז. הרכב הקרן והפיזור בין אגרות חוב ומניות הוא די קבוע. מדובר בכספים שאמורים לספק תשואה סבירה על פני זמן וכנראה לטווח בינוני וארוך. כלומר לא בטוח בכלל שזה תיק שצריך לעשות בו שינויים תכופים. זה תיק על אוטומט. 

• יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
• אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעריך כי בשנת 2050 יהיו בקרן לאזרחי ישראל, בתרחיש הבסיס, כ-42.3 מיליארד דולר. הקרן לאזרחי ישראל, המוכרת יותר בשם קרן העושר, מנהלת את הכנסות מדינת ישראל מהיטלים על רווחים המופקים ממשאבי טבע בהם גז טבעי, נפט ואשלג. זהו חלק מתוך ראיה כלכלית ארוכת טווח. המטרה היא לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים. 

ככל שהקרן תגדל והיא תגדל, נציגי בנק ישראל יבקשו יותר כסף לתקציב. עוד כמה שנים אתם תראו את הסעיף הזה עומד על 20 ואולי 30 מיליון שקל. זו הדרך לייצר אבטחה סמויה, שומנים, וחוסר יעילות. במקום לשמש כדוגמה, במקום להיכנס מתחת לאלונקה, בנק ישראל מייצר הוצאות לכולנו - אנחנו משלמים את החשבון של בנק ישראל, כל אחד מאיתנו משלם בשנה 125 שקל לבנק ישראל, משפחה משלמת כ-400-500 שקל בשנה לבנק ישראל. 

על מה התשלום - בעיקר על עובדים שמשתכרים ברמה הכי גבוהה במגזר הציבורי. 

תקציב של 1.25 מיליארד שקל לשנת 2024

• מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות
• מימון שיחזור ככרטיסי טיסה: העסקה בין איסתא לישראייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

ולסעיפים אחרים בתקציב - סעיף שיתוף נתוני אשראי עומד בתקציב 2024 על כ-95.8 מיליון שקל, נמוך בכ-17.3% בהשוואה לשנת 2023. לפי דברי ההסבר של בנק ישראל, הקיטון נובע בעיקר מדחיית פרויקטים שנובע מגיוס מילואים נרחב. בנוסף, מתוכנן הקמת מיזם חדש של מאגר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים שצפוי לתרום להגברת הנגישות לאשראי של עסקים אלו וכן לקידום התחרות בשוק האשראי.

סעיף הדפסת כסף בתקציב 2024 עומד על כ-108.1 מיליון שקל, גבוה בכ-34% בהשוואה לשנת 2023. לפי דברי ההסבר, הגידול נובע מעליה בביקוש למזומנים, וכן מושפע מעלויות חומרי הגלם וההובלה. סעיף השקעות בתקציב 2024 עומד על כ-68.1 מיליון שקל, גבוה בכ-50.2%. לפי דברי ההסבר של בנק ישראל, הגידול נובע בעיקר מפרויקטים חדשים בתחומי הטכנולוגיה, המטבע וכן עבור תשתיות למערכות תשלומים. נכון לדצמבר 2023 עמד סך מחזור המזומנים על 129.1 מיליארד שקל, לעומת 80.6 מיליארד בינואר 2020.

פרופ' שוקי שמר, יו"ר המועצה המנהלית בבנק ישראל הציג את התקציב והסביר שזה התקציב בהינתן היעדים להשגת מטרות הבנק, תוך התחשבות בהתפתחות השינויים והתאמות לחרבות ברזל - "אנחנו ערים לכך שיש הרבה מאוד אי וודאיות סביב המלחמה, ייתכן שיצטרכו להיות התאמות במהלך השנה. נוכח כך היינו חייבים לתת לבנק גמישות מסוימת בניהול המשאבים במהלך השנה, כמובן תוך הקפדה על תוכנית העבודה, בשנים קודמות זה לא היה. ייתכן שבהתאם לשינויים שיהיו, שהבנק יידרש לפרויקטים נוספים". חרבות ברזל אמורה לייצר חיסכון, לא עוד הוצאות.

במהלך הדיון שניכר שהיה סביב נושאים לא רלבנטיים יו"ר הוועדה משה גפני דיבר על הצורך לאזן בין רווחי הבנקים לתועלת הציבור. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון השיב - "אנחנו עושים לאורך כל הדרך ניסיונות ומצליחים במידה רבה לקדם את המערכת הפיננסית ובתוכה גם התחרות במערכת הבנקאית, גם בצד הפיקדונות, אבל אנחנו לא חוצים את הקו שאנחנו נכנסים למנגנוני השוק. נביא עוד גופים שיתנו פתרונת ללוקחי האשראי ולנותני הפיקודנות. יחד עם זאת, אחד הנושאים שתמיד עולים לנו מעבר למערכת הבנקאות, הדגש הוא על יציבות, התחושה שזה נעלם לעיתים לנגד עינם של מקבלי ההחלטות, ואנחנו מנסים ליצור איזון בעניין".

יציבות זה חשוב, אבל הרווחים של הבנקים הם לא יציבים, הם מנופחים.