אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: לעמ

בנק ישראל לא נכנס מתחת לאלונקה - התקציב ל-2024 גדל וכולל הוצאות לא נחוצות

אדיר בן עמי | (24)

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אתמול הגיעו נציגי בנק ישראל הבכירים לוועדת הכספים וסינגרו על התקציב שהם מבקשים. זה תקציב גדול של 1.25 מיליארד שקל - גידול של 12.7% לעומת 2023. התקציב יעבור חלק, בלי התנגדויות ושאלות. רוב רובו של התקציב הוא שכר עבודה. אבל אותנו תפס סעיף אחד - קטן.

בנק ישראל מבקש 7.4 מיליון שקל על ניהול תיק ההשקעות של הקרן לאזרחי ישראל (הנקראת גם קרן העושר), לעומת פחות ממיליון שקל בשנת 2023. עלייה משמעותית בהוצאות שנועדה, לפי הבנק, עבור רכישת אמצעים טכנולוגיים, שכר, ייעוץ חיצוני ומאגרי מידע עבור ביצוע השקעות. נשאלת השאלה, מדוע הבנק צריך להגדיל את ההוצאות פי 7 ויותר בשביל לנהל תיק השקעות? אנחנו רוצים להזכיר לכם שניהול של 1 מיליארד שקל וניהול של 100 מיליארד שקל לא מצריך עוד אנשים, יש היום מכשירים עוקבי מדדים ובכמה לחיצות כפתור אפשר לנהל 1 מיליארד וגם 10 מיליארד שקל. 

האם בנק ישראל לא יכול לפזר את תיק ההשקעות על קרנות סל-תעודות סל וכו'. מה זה הבזבוז הצורם הזה בתקופה זו, ובכלל - האם היועץ הגדול מכולם צריך ייעוץ?

ושימו לב למהות הבקשה - אמצעיים טכנולוגיים, מאגרי מידע שכר ועוד. האם בנק ישראל צריך עובדים נוספים לניהול התיק, האם הוא רוצה עמדות בלומברג לכל עובד? האם בנק ישראל מעוניין במערכות AI מיוחדות? אין דבר כזה אמצעיים טכנולוגיים מיוחדים בניהול השקעות. נראה שבנק ישראל מצא כאן סעיף והתלבש עליו. הבנק יכול להביא ולרכוש אמצעיים טכנולוגיים וכל מה שהוא רוצה, אבל כולם יודעים שכדי לקנות אפל ומיקרוסופט ובטח שמכשירים עוקבי מדדים לא צריך אמצעיים מיוחדים. 

נכסי הקרן לאזרחי ישראל בתום 2023 הסתכמו לכ-1.48 מיליארד דולר, עם תשואה של 17.56% בשנת 2023. 59% מהסכום במניות, 36% באג"ח ו-5% במזומן. הקרן הזו תגדל כתוצאה מכניסת תמלוגי הגז. הרכב הקרן והפיזור בין אגרות חוב ומניות הוא די קבוע. מדובר בכספים שאמורים לספק תשואה סבירה על פני זמן וכנראה לטווח בינוני וארוך. כלומר לא בטוח בכלל שזה תיק שצריך לעשות בו שינויים תכופים. זה תיק על אוטומט. 

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעריך כי בשנת 2050 יהיו בקרן לאזרחי ישראל, בתרחיש הבסיס, כ-42.3 מיליארד דולר. הקרן לאזרחי ישראל, המוכרת יותר בשם קרן העושר, מנהלת את הכנסות מדינת ישראל מהיטלים על רווחים המופקים ממשאבי טבע בהם גז טבעי, נפט ואשלג. זהו חלק מתוך ראיה כלכלית ארוכת טווח. המטרה היא לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים. 

ככל שהקרן תגדל והיא תגדל, נציגי בנק ישראל יבקשו יותר כסף לתקציב. עוד כמה שנים אתם תראו את הסעיף הזה עומד על 20 ואולי 30 מיליון שקל. זו הדרך לייצר אבטחה סמויה, שומנים, וחוסר יעילות. במקום לשמש כדוגמה, במקום להיכנס מתחת לאלונקה, בנק ישראל מייצר הוצאות לכולנו - אנחנו משלמים את החשבון של בנק ישראל, כל אחד מאיתנו משלם בשנה 125 שקל לבנק ישראל, משפחה משלמת כ-400-500 שקל בשנה לבנק ישראל. 

על מה התשלום - בעיקר על עובדים שמשתכרים ברמה הכי גבוהה במגזר הציבורי. 

 

תקציב של 1.25 מיליארד שקל לשנת 2024

ועדת הכספים לא תיגע בבקשה של בנק ישראל. ניהול התיק של הבנק בסכום של 7.4 מיליון שקל, אפילו לא העלה שאלונת בוועדה. גם לא הזינוק פי 7 בעלויות. זה כסף קטן. אבל כסף קטן בכל סעיף, גם בבנק ישראל וגם בעוד עשרות ומאות גורמים ממשלתייםף חברות ממשלתיות, משרדים ממשלתיים, מצטבר לכסף מאוד גדול. זה כסף שאנחנו צריכים אותו למלחמה. מבנק ישראל היה מצופה שיחזיק את עצמו גם עם ההוצאה הזו. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ולסעיפים אחרים בתקציב - סעיף שיתוף נתוני אשראי עומד בתקציב 2024 על כ-95.8 מיליון שקל, נמוך בכ-17.3% בהשוואה לשנת 2023. לפי דברי ההסבר של בנק ישראל, הקיטון נובע בעיקר מדחיית פרויקטים שנובע מגיוס מילואים נרחב. בנוסף, מתוכנן הקמת מיזם חדש של מאגר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים שצפוי לתרום להגברת הנגישות לאשראי של עסקים אלו וכן לקידום התחרות בשוק האשראי.

סעיף הדפסת כסף בתקציב 2024 עומד על כ-108.1 מיליון שקל, גבוה בכ-34% בהשוואה לשנת 2023. לפי דברי ההסבר, הגידול נובע מעליה בביקוש למזומנים, וכן מושפע מעלויות חומרי הגלם וההובלה. סעיף השקעות בתקציב 2024 עומד על כ-68.1 מיליון שקל, גבוה בכ-50.2%. לפי דברי ההסבר של בנק ישראל, הגידול נובע בעיקר מפרויקטים חדשים בתחומי הטכנולוגיה, המטבע וכן עבור תשתיות למערכות תשלומים. נכון לדצמבר 2023 עמד סך מחזור המזומנים על 129.1 מיליארד שקל, לעומת 80.6 מיליארד בינואר 2020.

פרופ' שוקי שמר, יו"ר המועצה המנהלית בבנק ישראל הציג את התקציב והסביר שזה התקציב בהינתן היעדים להשגת מטרות הבנק, תוך התחשבות בהתפתחות השינויים והתאמות לחרבות ברזל - "אנחנו ערים לכך שיש הרבה מאוד אי וודאיות סביב המלחמה, ייתכן שיצטרכו להיות התאמות במהלך השנה. נוכח כך היינו חייבים לתת לבנק גמישות מסוימת בניהול המשאבים במהלך השנה, כמובן תוך הקפדה על תוכנית העבודה, בשנים קודמות זה לא היה. ייתכן שבהתאם לשינויים שיהיו, שהבנק יידרש לפרויקטים נוספים". חרבות ברזל אמורה לייצר חיסכון, לא עוד הוצאות.

במהלך הדיון שניכר שהיה סביב נושאים לא רלבנטיים יו"ר הוועדה משה גפני דיבר על הצורך לאזן בין רווחי הבנקים לתועלת הציבור. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון השיב - "אנחנו עושים לאורך כל הדרך ניסיונות ומצליחים במידה רבה לקדם את המערכת הפיננסית ובתוכה גם התחרות במערכת הבנקאית, גם בצד הפיקדונות, אבל אנחנו לא חוצים את הקו שאנחנו נכנסים למנגנוני השוק. נביא עוד גופים שיתנו פתרונת ללוקחי האשראי ולנותני הפיקודנות. יחד עם זאת, אחד הנושאים שתמיד עולים לנו מעבר למערכת הבנקאות, הדגש הוא על יציבות, התחושה שזה נעלם לעיתים לנגד עינם של מקבלי ההחלטות, ואנחנו מנסים ליצור איזון בעניין".

יציבות זה חשוב, אבל הרווחים של הבנקים הם לא יציבים, הם מנופחים. 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    שלמה 31/01/2024 18:33
    הגב לתגובה זו
    שופטים , מרצים , עובדי בנק ישראל וכל החברות הלא יצרניות שאמורות לתת שרות גוזלות את האזרח הקטן שעובד לפרנסתו הגיע הזמן להתחיל לנקות אורוות שכר לקבוע מקסימום שכר במגזר הציבורי , ב15,000 בחודש יהיה הרבה עובדים שיהיו מוכנים לעבוד לא פחות טוב ורוב הסיכויים שיותר מאלו שיש היום לא צריך לתת 30
  • 13.
    אני 31/01/2024 14:43
    הגב לתגובה זו
    ..כל השמנים האלה (עיריות,ארגונים העובדים החזקים, תאגידים למיניהם, הסתדרות, לוקחי השוחד והמושחתים..). ומההשלה שלנו מתנפתחת ממיסים כמו כן לא מחלקת לאזרחים את הכסף מקרן העושר (מצבורי הגז..) , כל כמה שנים באה מכה שמאלצת את הממשלה לחלק את הגזל שגזלו מאיתנו, הבעיה היא שרוב כספי הגזל מגיעים (גם הם..) למושחתים ולמקורבים שבמערכת, האזרח הפשוט מקבל כסף לפיצוחים, למול תשלומי משכנתא הולכים וגואים...
  • 12.
    אני 31/01/2024 14:12
    הגב לתגובה זו
    כל המדינה בנויה סקטורים סקטורים, כל אחד דואג לעצמו: הטייסים, הצבא (הפנסיות השמנות ושאר הטבות..), ההסתדרות, המורים, חברת החשמל'מקורות, העיריות, הנמלים וכו'....כל אחד אוכל את השני. וכולם ביחד אוכלים את האזרח קשה היום. בין אם זה בזמן "שלום" ובין אם זה בעיתות מלחמה. עם ישראל הוא העם הכי טוב בעולם, אבל יש הרבה מקורבים/אינטרסנטים/מושחתים שמביאים אותנו למצב רוחני כמו שאנו נמצאים בו. והמצב הסוציואקונומי של האזרח במעמד הביניים= עבד לכל דבר. מדינה עשירה אזרחים עניים, מה גם שהם השכפץ של המדינה. היחידים שנכנסים מתחת לאלונקה הם המילואימניקים, חיילי הסדיר, אלו שעושים את העבודה השחורה, בעוד שלמעלה מ**ינים עליהם בקשת. ארגוני סיוע פרטיים ואזרחיים מדהימים!!!!עורף מדהים, בעל חוזק מטורף, בעוד הממשלות רופסות וחסרות שיניים. אנשים משלמים בחיים שלהם גם המלחמה וגם בעורף, ולאף אחד מבעלי השררה המקורבים והמושחתים לא איכפת לו. ממשיכים לגדל דור של עבדים למשכנתא ולמחירים הגואים. ממשלות עמ*ק. לשמחתי הדור הצעיר יותר הרבה הרבה יותר טוב מזה הקודם. אולי יגדל פה דור חדש שיחליף את ממשלות הזדון.
  • 11.
    הרוב חשב 31/01/2024 13:08
    הגב לתגובה זו
    הוא אדם ישר,אז חשבו
  • 10.
    כנראה 31/01/2024 13:06
    הגב לתגובה זו
    ו"הסוחר מוונציה" היהודי לא עליו
  • 9.
    כנראה 31/01/2024 13:04
    הגב לתגובה זו
    את אוזני הפיל של הפיל בחדר
  • 8.
    העורב 31/01/2024 11:12
    הגב לתגובה זו
    כשהנסדק עבר את ה-40 אחוז והסנופי 25 אחוז.(קרן העושר משקיעה רק בחו"ל). היו קונים מכשיר עוקב ושוכחים מהאמצעים הטכנולוגיים והצוות המעושר והיו משיגים כפליים תשואה בלי להוציא שקל.
  • 7.
    העורב 31/01/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
    פשוט בושה הדיון בכנסת. בזבזו זמן על כמה דרוזים וכמה חרדים התקבלו לבנק ופתאום "נגמר הזמן" ו"לא הספיקו" לדבר על השכר והגמל. אז אני אספר לכם : לבנק יש מעל 1000 עובדים (קיבלו מעל 100 חדשים השנה) והשכר ה מ מ ו צ ע שם מעל 30000 ש"ח כלומר פי שלש מהשכר הממוצע במשק. 67 אחוז מהתקציב הולך לשכר וגמלאות והבנק נמצא בגרעון של 60 מיליארד ש"ח ! שישים מיליארד ש"ח הפסדים, כשכל בנק מרכזי בעולם נמצא ברווח ומעביר את רווחיו לתקציב המדינה ! והפנסיות ? מעל 300 מיליון ש"ח מוקדשים לפנסיות לפי המצגת שהציגה המנכלית המעושרת. 300 מיליון ש"ח ! מאות גמלאים מקבלים עשרות אלפי ש"ח כשהם עובדים במקומות אחרים. ועל שכר הספרנית כבר דיברנו ?
  • 6.
    קונילימל 31/01/2024 09:18
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת הביזה הנוראית של הקופה הציבורית ע"י ההנהגה החרדית, בחסות נתניהו הכושל.
  • לאה 31/01/2024 18:32
    הגב לתגובה זו
    המתועבים ממשיכים לבזוז
  • מה? 31/01/2024 21:49
    המתועבים ממשיכים לבזוז את הפנסיות התקציביות?
  • מה? 31/01/2024 15:52
    הגב לתגובה זו
    אתה מקבל פנסיה תקציבית? תשאל את גנץ מה דעתו.
  • 5.
    לומר שלנהל תיק של 100 מליון זה דומה למיהול תיק של 31/01/2024 09:16
    הגב לתגובה זו
    לומר שלנהל תיק של 100 מליון זה דומה למיהול תיק של מיליארדים זה לא חכם. מיוחד.
  • הרוב 31/01/2024 13:07
    הגב לתגובה זו
    מה יש פה "לנהל"
  • העורב 31/01/2024 19:24
    למרות שגם חלק קטן מיתרות המטח מושקע בנ"ע בחו"ל. מדובר על קרן העושר וראינו מה ה"ניהול" הניב : חצי ממה שהיו משיגים עם קרנות עוקבות אחר המדדים בארה"ב בלי ניהול ובלי אמצעים טכנולוגיים במיליונים.
  • לני 31/01/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    זה מאוד נכון, תראה מה קורה אצל גופי הכספים שמנהלים
  • 4.
    אור 31/01/2024 09:12
    הגב לתגובה זו
    מוסד מסואב עם יותר מ 50% אבטלה ,היה מצופה להידוק החגורה גם מיושבי מגדל השן הזה!
  • העורב 31/01/2024 11:02
    הגב לתגובה זו
    שבשם "עצמאות הבנק" אין לועדת הכספים אפשרות להצביע בנושא התקציב של הבנק אלא רק "לדון בנושא". 30000 ש"ח שכר ממוצע בבנק ויותרמ-300 מיליון לשנה לפנסיות ! גמלאים מקבלים עשרות אלפים לחודש ועובדים במקומות אחרים ! חפשו בגוגל "מיהם הגמלאים המאושרים של בנק ישראל"
  • 3.
    משרדי המסורת והמורשת 31/01/2024 08:57
    הגב לתגובה זו
    כמו כן בריכה באחוזה בקיסריה משרד האין מודיעין משרד האין שיתוף פעולה איזורי הוצאות אבטחה על הגיבור ממיאמי יאיר מחדליהו מיליארדים רבים לחינוך חרדי בלי לימודי ליבה וקצבאות לסרבני עבודה חרדים
  • מישהו 31/01/2024 14:13
    הגב לתגובה זו
    הקטן נגד החרדים על כל שקל שאברך מקבל הוא מכניס כפול 3 כסף נקי מחו''ל לשימוש פה בארץ אותו דבר תלמידי ישיבות מחו''ל מכניסים לפה כספים מחו''ל לבזבוז פה בארץ
  • לני 31/01/2024 16:58
    נפלאות דרכי האל.
  • אני 31/01/2024 10:01
    הגב לתגובה זו
    כי הרבה מצביעי ימין אומרים לא לבזבוז ואתה אומר לא לבזבוז שלכם, אבל כן לבזבוזים שלי. צביעות היא תכונה מכוערת, אבל גם חוסר שכל לא עוזר לך להעריך נכון ה״אויב״ הימני.
  • 2.
    חזירות זה לא כשר!!! (ל"ת)
    אפי 31/01/2024 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לקצץ את מצבת העובדים ב 70% ולקצץ שכר ב30% (ל"ת)
    זליג 31/01/2024 08:19
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה ומה המתאם בין וול סטריט לת"א?

פגישת טראמפ-שי, הדוחות של ענקיות הטק, מניות הארביטראז' ועוד

מערכת ביזפורטל |

הלילה הגדול של ענקיות היה אתמול אחרי סגירת המסחר בוול סטריט עם דוחות כספיים של גוגל, מיקרוסופט ומטא. גוגל עולה אחרי המסחר, מטא ומיקרוסופט יורדות חזק. כולן ממשיכות להשקיע ב-AI - אנבידיה עלתה אחרי המסחר בוול סטריט ב-2% והתממשה לעלייה של 0.8% ועדיין מדובר על זינוק של 9% בשלושה ימים. 

העליות האלו מניעות את כל השווקים וגם את הבורסה בת"א. למה בעצם? מה הקשר בין דוחות ענקיות הטק לבורסה המקומית? כשחברות הטכנולוגיה מפרסמות תוצאות טובות ועולות, זה ממשיך לייצר אווירה חיובית. אווירה חיובית זה גורם שמשפיע על השווקים - לא הכל זה מספרים וניתוחים, מניות עולות גם ואפילו בעיקר כשיש סנטימנט חיובי. אז העליות בשנים האחרונות בוול סטריט מקרינות על כל העולם. 

מעבר לכך, הן מייצרות תמחור השוואתי עולה. כשאנחנו מנתחים שוק מסוים ומשווים אותו לשוק אחר כאמת מידה, אז כאשר השוק האחר - עולה, גם השוק שאנחנו בוחנים עולה, ובפשטות - אם מכפילי הרווח של ה-S&P 500 עלו במהלך כמה שנים מ-15 ל-30, אז צפוי שמכפילי הרווח של השווקים באירופה ובשאר המקומות גם יעלו, ולרוב בשיעור קרוב. קוראים לזה תמחור יחסי והוא פועל גם בהשוואה של שווקים וגם בהשוואה של מניות. אם שתי מניות מאותו תחום נסחרות במכפיל רווח של 20, ואחת מזנקת בחודשיים למכפיל של 28, ייתכן מאוד שבהמשך השנייה תזנק אחריה.


ועוד סיבה שוול סטריט משפיעה על ישראל - יש מניות דואליות שנסחרות בישראל ובוול סטריט וכששם עולה הן גם עולות. הן חוזרות לבורסה בת"א אחרי ערב-לילה של מסחר בוול סטריט ומשפיעות מאוד על המסחר בת"א. יש סיבות נוספות לרבות החשיבות של הטכנולוגיה על השוק המקומי ועל הכלכלה המקומית, אבל אלו הקשרים העיקריים בין וול סטריט לת"א. אתמול וול סטריט עלתה - לסקירת וול סטריט, אבל המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.2% ( לטבלה המלאה של מניות הארביטאז') - הכיצד?  ובכן, ראשית זה לא מדע מדויק. יש מעל 120 מניות ישראליות בוול סטריט, באזור 50 מניות דואליות. הן לא בהכרח מתנהגות כמו המדדים או כמו ענקיות הטק. שנית, יש זמן חפיפה במסחר - בסוף המסחר אצלנו ובתחילת המסחר בוול סטריט (לרוב בין 16:30 עד 17:25, עכשיו ולזמן קצר מ-15:30 עד 17:25 בגלל הזזת השעון). בזמן הזה ההשפעות של וול סטריט כבר מתבטאות במחירי המניות הדואליות. כלומר, אם וול סטריט רק לשם הדגמה עלתה 2% עד 17:25 וזה מתבטא במניות הדואליות, אבל סגרה לבסוןף על האפס והדואליות בהתאם, אז ת"א תפתח למחרת עם ארביטראז' שלילי משמעותי כי הדואליות ירדו 2% (למרות שוול סטריט על האפס).

וזה אפילו מורכב יותר. יש מסחר שאחרי הסגירה בוול סטריט. אז אם שם יש שינויים, זה אמור להתבטא במניות הדואליות וגם בארביטראז', כלומר מי שרוצה לקבל תמונה מלאה צריך להבין בבוקר מה ההשפעה של הדואליות ומה ההשפעה של החוזים על וול סטריט.