"השילוב בינינו זה פשוט להתכופף ולהרים את הכסף מהרצפה"
חברת נאייקס המפתחת פתרונות תוכנה לקמעונאים מתרחבת ורוכשת את חברת Retail Pro שעובדת עם לקוחות גדולים כמו אדידס, נייק, סוני ורולקס. בראיון לביזפורטל אמר מנכ"ל נאייקס, יאיר נחמד: "הם מביאים משהו שלא היה בהישג ידינו. הם 30 שנה בעיקר בתחום ויש להם למעלה מ-9,000 לקוחות למעלה מ-150 אלף נקודות מכירה אבל הם לא ידעו להציע שירותי סליקה. המפיצים שלהם יכולים להציע עכשיו גם את הפתרונות שאנחנו מציעים".
אז איך העסקה הזאת הולכת לתרום לכם?
"בעסקה אחת אנחנו מקבלים 80 מפיצים וזה דרמטי. הם חברה רווחית שמוכרת כמה עשרות מיליוני דולרים ומרוויחה 4 מיליון דולר בשנה והשילוב של הלקוחות הקיימים שלנו בתוספת הלקוחות שלהם הולכים להרחיב את הפעילות שלנו בצורה משמעותית".
שווי העסקה הוא בערך בשווי של 5% מהשווי של נאייקס, איך העסקה תמומן?
"עוד אחד מהדברים החיוביים בעסקה הזו בעינינו זה שהעסקה במימון בנקאי כך שלא עשינו דילול משקיעים. היחס חוב-EBITDA שלנו יהיה נמוך אז אין לנו בעיה מהבחינה הזו. יש פה ערך למשקיעים בלי דילול".
איך היחס בין החברות הולך להיראות בתקופה הקרובה?
"השנה הקרובה הולכת להיות בעיקר היכרות בין הצוותים - אנחנו נכיר את כל המפיצים שלהם והם יכירו את כל המוצרים שלנו. כל הצוות שלהם נשאר וגם הם מאוד מרוצים מהעסקה הזו. כמו שאנחנו רואים את זה השילוב של המפיצים שלהם והמוצרים שלנו יתן תשואה ודאית ברמה שזה פשוט להתכופף ולהרים את הכסף מהרצפה".
- נאייקס מגייסת 566 מיליון שקל ומרחיבה את פעילות טעינת הרכבים החשמליים
- נאייקס מציגה צמיחה בשורה העליונה והתחתונה - מה המכפיל שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתם בוחנים עסקאות נוספות בסגנון הזה?
"אחת מהרגליים של אסטרטגיית הצמיחה שלנו זה התרחבות. אנחנו כל הזמן בוחנים עסקאות חדשות. מה שמנחה אותנו זה בעיקר ה-Go to Market בגלל שהמטרה שלנו היא להיות תוך 4.5 שנים חברה שמוכרת מיליארד דולר. כבר אמרנו למשקיעים שהשנה נמכור סדר גודל של 235 מיליון דולר ואנחנו כבר למעלה מ-10 שנים מציגים צמיחה שנתית של 35%. השנה נעבור ל-EBITDA מתואם חיובי ושנה הבאה נעבור לתזרים חיובי".
בשבוע הבא נאייקס תדווח את תוצאותיה לרבעון השלישי. ברבעון השני נאייקס דיווחה על הפסד למניה של 12 סנט, לעומת 31 סנט ברבעון הראשון. ההכנסות עמדו 56.2 מיליון דולר, צמיחה של 36.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות החוזרות מדמי שימוש חודשיים ועמלות סליקה צמחו בכ-42.9%, לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. שיעור הרווח הגולמי עומד על 37%, ברבעון הראשון שיעור הרווח הגולמי עמד על 34%.
- 3.מאיפה יש להם 35 מיליון דולר לקנות חברה אם אין להם כסף? (ל"ת)פוגי 01/11/2023 13:11הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 31/10/2023 10:14הגב לתגובה זולפני שמפנטזים על מיליארד דולר אולי כדאי שקודם יצליחו להרוויח משהו על המכירות הנוכחיות שלהם? נייר בועה.
- 1.גגג 30/10/2023 19:30הגב לתגובה זומתאים לשנות ה2000
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
