אנרגיות סולאריות: לנופר יש אפסייד
צילום: CC
דוחות

אלספק: הכפילה את הרווח במחצית ל-6.3 מיליון שקל; נסחרת במכפיל רווח של 7

ההכנסות במחצית עלו ב-40% ל-46 מיליון שקל; הצבר ירד מ-22 מיליון ל-18 מיליון שקל
עדן ספיר |

אלספק אלספק -0.78% מדווחת על הכנסות בסך 46 מיליון שקל במחצית הראשונה לשנה, צמיחה של 40% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד. החברה רשמה צמיחה בשני התחומים העיקריים שלה - מערכות מדידה לרשתות חשמל ואנרגיה ומערכות ניטור, ניהול הספק ויעול של רשתות חשמל ואנרגיה. תחום חשוב שהחברה ספקית משמעותית בו הוא מערכות המדידה והניהול לתחנות רוח. 

הרווח במחצית הסתכם ב-6.3 מיליון שקל כפול מתקופה קודמת. מדובר על קצב רווחים של 12.6 מיליון שקל כשהחברה נסחרת בשווי של 84 מיליון  שקל (אחרי עלייה של 13%). מדובר במכפיל רווח של כ-7 כשלחברה קופת מזומנים נטו של 20 מיליון שקל. 

מנגד, צבר ההזמנות של החברה דווקא ירד - מ-22 מיליון שקל בסוף 2022 ל-18 מיליון שקל בסוף המחצית הראשונה. 

הנהלת החברה מעדכנת כי במגזר המערכות הספק-יעול נרשמה עליה בשיעור של כ-7% ל-20.8 מיליון שקל, ובמגזר מערכות המדידה וניתוח נרשמה עליה בשיעור של כ-40%  ל-25.2 מיליון שקל.  

הרווח הגולמי הסתכם ב-23 מיליון שקל (50% מסך ההכנסות), צמיחה של 34% ביחס למחצית המקבילה אשתקד שהסתכם ב-16.5 מיליון שקל. בשורת הרווח התפעולי נרשמה צמיחה של 67% כאשר הרווח התפעולי הסתכם ב-5.5 מיליון שקל לעומת 3.3 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הגידול ברווח מיוחס גם להכנסות מימון של 1.3 מיליון שקל.

שערי המט"ח עזרו לרווח 

החברה נהנתה מעליית שערי המט"ח. שערי הדולר והאירו עלו בשיעור של כ-5% וכ-7% בהתאמה במחצית הראשונה. הנהלת החברה מדגישה כי עיקר מכירותיה מיועדות ליצוא, ולכן לתנודתיות שערי המטבעות השפעה מהותית על התוצאות העסקיות: 

נתוני מט

   נתוני מט"ח

תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת עבר משלילי לחיובי בסך 1.2 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי של 3.4 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד; תזרים המזומנים מפעילות שוטפת נובע בעיקר מהרווח הנקי בתוספת פחת והפחתות בקיזוז השינוי בהון החוזר, בעיקר גידול ביתרת הלקוחות ובמלאי חומרי הגלם. 

מניית אלספק רשמה עלייה של 60% מתחילת השנה ונסחרת במחיר של 4.4 שקל ושווי שוק של 88 מיליון שקל עם מכפיל על פי הרווחים במחצית של כ-7. 

גרף אלספק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%