אלספק: הכפילה את הרווח במחצית ל-6.3 מיליון שקל; נסחרת במכפיל רווח של 7
אלספק אלספק 2.03% מדווחת על הכנסות בסך 46 מיליון שקל במחצית הראשונה לשנה, צמיחה של 40% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד. החברה רשמה צמיחה בשני התחומים העיקריים שלה - מערכות מדידה לרשתות חשמל ואנרגיה ומערכות ניטור, ניהול הספק ויעול של רשתות חשמל ואנרגיה. תחום חשוב שהחברה ספקית משמעותית בו הוא מערכות המדידה והניהול לתחנות רוח.
הרווח במחצית הסתכם ב-6.3 מיליון שקל כפול מתקופה קודמת. מדובר על קצב רווחים של 12.6 מיליון שקל כשהחברה נסחרת בשווי של 84 מיליון שקל (אחרי עלייה של 13%). מדובר במכפיל רווח של כ-7 כשלחברה קופת מזומנים נטו של 20 מיליון שקל.
מנגד, צבר ההזמנות של החברה דווקא ירד - מ-22 מיליון שקל בסוף 2022 ל-18 מיליון שקל בסוף המחצית הראשונה.
הנהלת החברה מעדכנת כי במגזר המערכות הספק-יעול נרשמה עליה בשיעור של כ-7% ל-20.8 מיליון שקל, ובמגזר מערכות המדידה וניתוח נרשמה עליה בשיעור של כ-40% ל-25.2 מיליון שקל.
הרווח הגולמי הסתכם ב-23 מיליון שקל (50% מסך ההכנסות), צמיחה של 34% ביחס למחצית המקבילה אשתקד שהסתכם ב-16.5 מיליון שקל. בשורת הרווח התפעולי נרשמה צמיחה של 67% כאשר הרווח התפעולי הסתכם ב-5.5 מיליון שקל לעומת 3.3 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הגידול ברווח מיוחס גם להכנסות מימון של 1.3 מיליון שקל.
שערי המט"ח עזרו לרווח
החברה נהנתה מעליית שערי המט"ח. שערי הדולר והאירו עלו בשיעור של כ-5% וכ-7% בהתאמה במחצית הראשונה. הנהלת החברה מדגישה כי עיקר מכירותיה מיועדות ליצוא, ולכן לתנודתיות שערי המטבעות השפעה מהותית על התוצאות העסקיות:
נתוני מט"ח
תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת עבר משלילי לחיובי בסך 1.2 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי של 3.4 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד; תזרים המזומנים מפעילות שוטפת נובע בעיקר מהרווח הנקי בתוספת פחת והפחתות בקיזוז השינוי בהון החוזר, בעיקר גידול ביתרת הלקוחות ובמלאי חומרי הגלם.
מניית אלספק רשמה עלייה של 60% מתחילת השנה ונסחרת במחיר של 4.4 שקל ושווי שוק של 88 מיליון שקל עם מכפיל על פי הרווחים במחצית של כ-7.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
