אלספק: הכפילה את הרווח במחצית ל-6.3 מיליון שקל; נסחרת במכפיל רווח של 7
אלספק אלספק 0.26% מדווחת על הכנסות בסך 46 מיליון שקל במחצית הראשונה לשנה, צמיחה של 40% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד. החברה רשמה צמיחה בשני התחומים העיקריים שלה - מערכות מדידה לרשתות חשמל ואנרגיה ומערכות ניטור, ניהול הספק ויעול של רשתות חשמל ואנרגיה. תחום חשוב שהחברה ספקית משמעותית בו הוא מערכות המדידה והניהול לתחנות רוח.
הרווח במחצית הסתכם ב-6.3 מיליון שקל כפול מתקופה קודמת. מדובר על קצב רווחים של 12.6 מיליון שקל כשהחברה נסחרת בשווי של 84 מיליון שקל (אחרי עלייה של 13%). מדובר במכפיל רווח של כ-7 כשלחברה קופת מזומנים נטו של 20 מיליון שקל.
מנגד, צבר ההזמנות של החברה דווקא ירד - מ-22 מיליון שקל בסוף 2022 ל-18 מיליון שקל בסוף המחצית הראשונה.
הנהלת החברה מעדכנת כי במגזר המערכות הספק-יעול נרשמה עליה בשיעור של כ-7% ל-20.8 מיליון שקל, ובמגזר מערכות המדידה וניתוח נרשמה עליה בשיעור של כ-40% ל-25.2 מיליון שקל.
הרווח הגולמי הסתכם ב-23 מיליון שקל (50% מסך ההכנסות), צמיחה של 34% ביחס למחצית המקבילה אשתקד שהסתכם ב-16.5 מיליון שקל. בשורת הרווח התפעולי נרשמה צמיחה של 67% כאשר הרווח התפעולי הסתכם ב-5.5 מיליון שקל לעומת 3.3 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הגידול ברווח מיוחס גם להכנסות מימון של 1.3 מיליון שקל.
שערי המט"ח עזרו לרווח
החברה נהנתה מעליית שערי המט"ח. שערי הדולר והאירו עלו בשיעור של כ-5% וכ-7% בהתאמה במחצית הראשונה. הנהלת החברה מדגישה כי עיקר מכירותיה מיועדות ליצוא, ולכן לתנודתיות שערי המטבעות השפעה מהותית על התוצאות העסקיות:
נתוני מט"ח
תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת עבר משלילי לחיובי בסך 1.2 מיליון שקל לעומת תזרים שלילי של 3.4 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד; תזרים המזומנים מפעילות שוטפת נובע בעיקר מהרווח הנקי בתוספת פחת והפחתות בקיזוז השינוי בהון החוזר, בעיקר גידול ביתרת הלקוחות ובמלאי חומרי הגלם.
מניית אלספק רשמה עלייה של 60% מתחילת השנה ונסחרת במחיר של 4.4 שקל ושווי שוק של 88 מיליון שקל עם מכפיל על פי הרווחים במחצית של כ-7.

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
