שרון גולדברג
צילום: יחצ
דוחות

מיטרוניקס לא צופה צמיחה בשנה הקרובה וצוללת במסחר

החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-23 מיליון שקלים, ירידה של 2.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מדובר בחברה לייצור רובוטים לבריכות (עובדת על עונתיות), כך שהרבעון הרביעי שלה בדרך כלל חלש יותר. אבל החשש הוא ההמשך: בשנה קרובה החברה צופה גידול אורגני של 0%-6%; צופה הכנסות של 2.7 מיליארד ב-2025
איציק יצחקי | (1)

ברבעון האחרון גדלו ההכנסות של חברת מיטרוניקס מיטרוניקס -0.1% ב-32.2%. הם עומדים על 239 מיליון שקל לעומת 180 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. אבל קרה לחברה משהו נוסף - היא לא צופה צמיחה בשנה הקרובה (בנטרול רכישת ECCXI). ההערכה הרשמית של החברה היא צמיחה של 0% עד 6%, כלומר קיפאון. חשוב לציין: מדובר ביצרנית רובוטים לבריכות, זו חברה שעובדת על עונתיות, לכן הרבעון 4 הוא פחות חשוב, אבל הבעיה היא לא הרבעון הקרוב אלא התחזית.

החברה צופה שההכנסות יגדלו בשנה הקרובה ב-13% עד 20%, אבל זה בעיקר בגלל רכישת ECCXI ואיחוד התוצאות. ומה בשנים הבאות? החברה צופה שבשנת 2025 היא תרשום הכנסות של 2.7 מיליארד שקל ושיעור רווחיות תפעולית של 15% עד 19%. כלומר - במקום צמיחה של 27% בשנה החברה צופה כעת של 15% בשנה בלבד.

הרווח הגולמי עלה ב-40% ועומד על 91 מיליון שקל. הכנסות החברה ב-2022 נאמדו ב-1.786 מיליארד דולר, לעומת 1.409 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד - עליה של 26.8%. הרווח הגולמי עלה ב-21% עד לכדי 718 מיליון שקל, לעומת 593 מיליון אשתקד.

ברבעון הרביעי רשמה הפסד תפעולי של כ-23 מיליון שקל, ירידה של 2.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור ההפסד התפעולי נשחק באופן יחסי בעיקר בשל הגורמים שהשפיעו על הרווחיות הגולמית כמתואר לעיל, ובשל שחיקה בשיעורן של הוצאות המחקר והפיתוח והנהלה וכלליות מהמכירות אשר קוזזה בחלקה בשל עלייה ניכרת בעלויות השילוח ובשל איחוד לראשונה של ECCXI. בשורה התחתונה היא רשמה הפסד נקי ברבעון הרביעי של 36 מיליון שקל, לעומת הפסד של 4 מיליון שקל אשתקד

החברה רשמה בשנה כולה רווח תפעולי של 292 מיליון שקל, לעומת 277 מיליון אשתקד - עליה של 5.4%. הרווח הנקי השנתי רשם גם הוא ירידה של 5.2% והסתכם ב-227 מיליון שקל, לעומת 240 מיליון אשתקד. הירידה נובעת בעיקרה מהשחיקה ברווחיות התפעולית ומעליית הוצאות המימון נטו בתקופת הדוח.

דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד של 44 מיליון שקל - 0.4015 שקל למניה.

צבר ההזמנות של החברה ליום 31 בדצמבר, 2022 הסתכם לסך של 450.3 מיליון שקל, לעומת 741.4 מיליון שקל ב-2021 - קיטון של כ-39%. בסוף שנת 2020 ובסוף 2019, טרום פריצת משבר הקורונה, צבר ההזמנות הסתכם ל-302.4 מיליון שקל ול-175.2 מיליון שקל, בהתאמה. כלומר, עדיין מדובר בגידול לעומת המצב שלפני הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בדיוק הזמן לקניה לט"א. (ל"ת)
    ליאור 22/03/2023 13:24
    הגב לתגובה זו
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”