עשרות רבות של שנים עם כמעט אפס סיכון למלחמה בעולם המערבי, גידלו בישראל ובעולם דור של מנהלי השקעות ומקרואיסטים שרבים מהם אינם נותנים משקל לסיכון שבמלחמה. שנים רבות של ניתוחי אינפלציה, מגמות ריבית, גירעונות תקציביים, גירעונות במאזני תשלומים, דירוגי אשראי ומגמות ענפיות ובינ-ענפיות השכיחו מן הלב של חלקם את היכולת של שינויים גיאופוליטיים לטרוף את הקלפים.

כפי שאראה כאן היקף הסיכונים הגיאופוליטיים הגלובליים הוא כנראה הגבוה מאז מלחמת העולם השנייה. ההסתברות להתממשות אחד התרחישים היא קטנה, אך בהחלט קיימת. ואז זה עלול להיות מאד לא נעים לשווקים. מכיוון ששוקי המניות רגישים יותר לסיכונים אלו משוקי האג"ח, המסקנה המתבקשת היא הקטנה מסוימת של החשיפה למניות והגדלת רכיב האג"ח בתיקי ההשקעות. אולי אפילו הגדלת רכיב הפיקדונות הקצרים. ברור שמבחינה פסיכולוגית זהו מהלך לא קל, על רקע המחירים המעניינים יחסית של המניות ביחס לשנתיים האחרונות, אך שוקי האג"ח והפיקדונות נותנים פיצוי בדמות ריביות ותשואות לפדיון גבוהות בהרבה ממה שראינו כבר יותר מעשור.

הפתעות גיאופוליטיות ואחרות בתחילת העשור השלישי של המאה

הקורונה שהגיעה משום מקום והיתה הפתעה מוחלטת, טרפה את כל התחזיות ויצרה תנועת בנג'י בשווקים. הם קרסו בתחילת 2020 בעקבות היסטריית הסגרים והפחדים מווירוס בלתי ידוע שאין לו תרופה או חיסון (באותה עת) ובהמשך קפצו חזרה אף גבוה יותר, בעקבות הרחבה מוניטרית מאסיבית, כמוה העולם טרם ראה.

בתחילת 2022 כשהקורונה הייתה כבר ברובה מאחורינו ואופטימיות זהירה בכל הנוגע לתיקון שרשראות האספקה וירידה באינפלציה לפנינו, התממשות מלחמת רוסיה אוקראינה טרפה שוב את הקלפים. פוטין, לבד, הצליח לשנות את כל תחזיות האינפלציה והריבית. זה עוד החלק הקטן במה שרודן אחד לבדו הצליח לשנות – ולא לטובה. פוטין יצר במו ידיו מוות המוני בשדות הקרב ונזק כלכלי כבד לרוסיה ולמשקיעים הזרים שהשקיעו בה, שייקח עשרות שנים לתקן. תגובת המערב יצרה דה-גלובליזציה, סנקציות וחרמות בינלאומיות, עלייה חריגה במחירי האנרגיה וקפיצה במחירי סחורות בפרט ובמדדי מחירים בכלל, שאלו בתורם הביאו לגל גדול של רעב במדינות עולם שלישי. ההמשך יהיה פשיטות רגל במדינות בעלות חוב חיצוני גבוה, עקב עליית נטל הריביות, אי שקט חברתי, הפלת משטרים ועוד. פוטין שלא בטובתו גם חיזק במו ידיו את נאט"ו והביא לפתיחת מרוץ חימוש גלובלי בדגש על אירופה.

• זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיכון למלחמה גרעינית – הגבוה מאז מלחמת העולם השנייה

קיימים לא פחות משלושה אזורי סכסוך בעלי פוטנציאל להתלקחות גרעינית. הראשון – אוקראינה שם פוטין ובכירי ממשל וצבא מאיימים, כמעט כלאחר יד, שהם יאלצו להשתמש בנשק גרעיני טקטי, אם הדברים "לא יסתדרו" כרצונם. השני – צפון קוריאה שמנהיגה הטוטליטרי קים ג'ונג-און מאיים בשיגור טילים גרעיניים טקטיים על דרום קוריאה, רק בשביל הכייף. השלישי – התלקחות סכסוך בין סין לארה"ב על רקע "מלחמת השבבים". למעשה, מאז מלחמת העולם השנייה לא היה סיכון בשלוש חזיתות שונות למלחמה גרעינית, על כל ההשלכות מכך. חשוב להדגיש שהסיכויים להתממשות הסיכונים האלו, בכל אחת מהחזיתות - נמוכים ביותר. אך הם קיימים.

מלחמת השבבים

תמצית למי שטרם נחשף: ארה"ב רואה מזה לא מעט שנים את סין כמתחרה הגלובלית הגדולה שלה. זהו אחד הנושאים הבודדים בו יש הסכמה גורפת בין דמוקרטים לרפובליקנים, כשהאמריקנים חוששים שסין תפתח עד שנת 2030 בינה מלאכותית חזקה יותר ממה שארה"ב מסוגלת לפתח. סין זקוקה לשבבים מתקדמים לשם כך, כמו גם עבור מחשבי-על, טילים בינ-יבשתיים, ביג-דאטה, שירותי ענן ועוד. סין נכשלה במאמציה לפתח תעשיית שבבים מתקדמים לאחר שהשקיעה מעל 80 מיליארדי דולרים במהלך החל מאמצע העשור הקודם. ביידן הוציא בסוף 2022 סדרת דירקטיבות שחוסמות מכירת שבבים מתקדמים לסין לא רק מארה"ב אלא מכל חברה שיש לה קשר כלשהו לארה"ב (בפועל - כל חברה רלבנטית בעולם). האמריקנים הכניסו בכך את הסינים לפינה. הם גורמים להם לפגיעה קשה ביותר בתוכניות עתידיות במגוון של תחומים כלכליים וביטחוניים.

טאיוואן, אי שמצוי במרחק 168 ק"מ בלבד מחופי סין, הוקמה ע"י סינים לאומנים שברחו מסין היבשתית אחרי עליית הקומוניסטים. הם הפכו אותה לדמוקרטיה משגשגת, שמייצרת כ-80% מהשבבים המתקדמים בעולם, כמו גם כ-50% מהשבבים הפשוטים יותר. סין היא הקניינית השנייה הגדולה ביותר של תעשיית השבבים הטאיוואנית (אחרי ארה"ב). במאמר מוסגר, זהו כישלון קולוסאלי בניהול הסיכונים האסטרטגיים של העולם המערבי וטאיוואן מצידה חתרה מצידה והצליחה לרכז את רוב ייצור השבבים העולמי אצלה, בין היתר כדי שהעולם יגן עליה ביום פקודה. היסטורית, הסינים הקומוניסטים תמיד אמרו שהאי טאיוואן הוא שלהם ובשנים האחרונות הם בנו את הצי המלחמתי הגדול בעולם שיוכל לאפשר להם לפלוש לטאיוואן במידת הצורך. שי, המנהיג הסיני העליון, הזכיר בנאומו האחרון את טאיוואן ואמר לאומתו להתכונן לזמנים קשים...

• לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
• פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

מנגד ארה"ב ויפן התחייבו להגן על טאיוואן ומדינות נוספות עשויות להצטרף החל מבריטניה, אוסטרליה ועוד. יפן גם קיבלה לאחרונה החלטה להכפיל את ההוצאות הצבאיות שלה בחמש השנים הקרובות, תוך ציון איומים מצד סין וצפון קוריאה.

הסינים כאמור שוקלים מהלך של סגר ימי ואווירי על טאיוואן. התממשות התרחיש הוא נוראי לכלכלה העולמית בדגש על ההייטק. מדובר יהיה במחסור עולמי חמור ביותר של שבבים מכל הסוגים, על כל המשתמע מכך. כפי שראינו במקרה הרוסי - תהיינה סנקציות כלכליות גם על סין. וההשלכות? קפיצה אינפלציונית גדולה, פגיעה קשה בהייטק העולמי, קריסת כלכלות ושוקי הון...

מה ההסתברות? אומרים שמנהיג סין, שי, צריך להיות משוגע כדי שזה יקרה. אלא שאמרו את זה גם על פוטין... עדיין, ההסתברות אכן נמוכה.

הרוסים יתקפו את מזרח אירופה?

פוטין אמר פעם שכוחות נאט"ו נמצאים כבר במרחק "השתנה" (במילותיו הוא) מרוסיה. רוסיה רואה במדינות מזרח אירופה את "בנות חסותה" והשתמשה בהן בנקודות מסוימות בהיסטוריה כסוג של חיץ מפני מדינות מערב אירופה. כחלק ממשחק השחמט, פוטין יכול להחליט שכדי להטות את הדברים לטובתו באוקראינה, עליו להזיז כוחות רוסיים נוספים ולפתח לחץ על מזרח אירופה, זאת תוך סיכון רב להתכתשות כוחותיו עם נאט"ו עצמה. המטרה - ללחוץ על האירופאיים שהם בתורם ילחצו על אוקראינה לוותר. לא סתם פולין הכריזה לאחרונה שהיא מתכננת לבנות את הצבא האירופי הגדול ביותר. כמדינה שהשתחררה מעולה של ברה"מ ז"ל, היא מבינה את הסיכונים היטב. מה ההסתברות? נמוכה אך בהחלט קיימת.

האירופאים חווים קפיצה אדירה בהוצאות שימשכו שנים רבות

אירופה סובלת מאד מהזדקנות מואצת של אוכלוסייתה ומעבר צעירים לערים הגדולות, תוך נטישת כפרים ועיירות. תהליכים שיוצרים פסימיזם ודיכאון פנים אירופי. הם יצטרכו להוציא הרבה כסף על אנרגיה, בדגש על יבוא גז נוזלי. הם גם יצטרכו להוציא הרבה על ביטחון, במסגרת מרוץ החימוש להתגוננות מהדוב הרוסי. ב-2022 פגעה בהם הבצורת הקשה ביותר מזה 500 שנים. זה יחייב אותם להתפיל מי ים ולשפר את מערכות השבת מי הקולחין שלהם. אך אולי לפחות חלק זה לא מפתיע לאור ההתרעות בדבר שינויי האקלים. הקפיצה האדירה בהוצאות הממשלתיות עלולה למשל לגרום לעליית פרמיית הסיכון על אג"ח אירופאיות.

נטל הריבית יביא לפשיטות רגל במדינות עולם שלישי

לפני 2020 היתה הסכמה כמעט מוחלטת שאנו חיים בעולם ללא אינפלציה, ודאי ביחס לרמות שהיו לפני מעל 10 שנים. כדוגמא מורכבת למדינה שסבלה אך גם נהנית באופן עקיף מגלי ההלם ניתן לקחת את מצרים. כיבואנית החיטה הגדולה בעולם נוצר בור כביר בתקציבה, בהיקף מוערך של כ-6 מיליארדי דולרים, כאשר יתרות המט"ח שלה ירדו מכ-38 מיליארדי $ בתחילת השנה לכ-32 מיליארדי $ בסופה. מצד שני הרעב האירופאי העצום לאנרגיה הביא למצרים שיא ביצוא גז מונזל (שמקורו מישראל) ולהכנסות של מיליארדים שקיזזו חלק מן ההפסדים מעליית מחירי החיטה. בכל מקרה, דירוג האשראי המצרי מצוי בסימן שאלה והיא נאלצת להיעזר בקרן המטבע הבינלאומית. היא מצטרפת לשורה ארוכה של מדינות מתפתחות שעליית מחירי המזון, הדשנים והריבית, זעזעו את כלכלותיהן עד כדי חשש מפשיטות רגל (גאנה פשטה רגל לאחרונה ומצטרפת בכך לסרי לנקה). גם אי שקט חברתי יגיע ועמו הפלת משטרים.

תקיפה ישראלית באיראן ותגובה איראנית

מה הסיכוי להתכתשות שלנו עם איראן ב-2023? האיראנים האיצו את תוכנית הגרעין שלהם, אך הם עדיין רחוקים, כנראה במכוון, מלהתקרב לאותם קווים שנראים לישראל ולמערב כאסורים לחצייה. לישראל יכולת לתקוף, אך יתכן שלא באופן שמספק בשלב זה בביטחון גבוה, את יכולת ההרס שאנו מצפים לה. מכיוון שהצפי הוא לתגובה קשה הן מצידם והן מצד חיזבאללה, כדאי שיהיו לנו מלבד כיפת ברזל, גם מספיק מערכות לייזר עובדות, שמסוגלות להפיל אינספור טילים ורקטות שעלולים להגיע מלבנון. מערכות הלייזר טרם נפרשו – הן עדיין בפיתוח. מצד שני, מחאות החיג'אב באיראן פותחות לראשונה מזה זמן רב אפשרות להחלפת המשטר שם. ז"א יתכן בהחלט שכדאי לישראל להמתין עם תוכניות התקיפה, ולו מסיבות אלו. לפיכך סיכוי לתרחיש זה ב-2023 נמוך מאד, אך כמובן קיים.

סיכון לגירעונות תקציביים בעיתוי גרוע

ישראל עלולה לסבול דווקא מסיכון פנימי למשק בשל "התפרעות" סקטוריאלית חרדית על התקציב. זה ממש לא עיתוי טוב למהלך כזה בתקופה של האטה בהייטק בפרט ובמשק הישראלי והעולמי בכלל ועל רקע הסכנה לפגיעה כלל עולמית בכלכלות באשר הן, במידה ויתממשו תרחישים גיאופוליטיים מטרידים.

מסקנות

מכיוון שהסיכונים הגיאופוליטיים הגלובליים הם הגבוהים מאז מלחמת העולם השנייה ושוקי המניות יותר רגישים לסיכונים אלו משוקי האג"ח, המסקנה המתבקשת היא הקטנה מסוימת של החשיפה למניות והגדלת רכיב האג"ח והפיקדונות בתיקי ההשקעות. ברור שמבחינה פסיכולוגית זהו מהלך לא קל, על רקע המחירים המעניינים יחסית של המניות ביחס לשנתיים האחרונות, אך שוקי האג"ח והפיקדונות נותנים פיצוי כעת בדמות ריביות ותשואות לפדיון גבוהות ממה שראינו מזה יותר מעשור.