הראל ויזל מנכל פוקס
צילום: דימה טליאנסקי

אלטשולר שחם עצר את העלאת השכר של הראל ויזל מפוקס

פוקס בשנה קשה בבורסה - המניה נפלה 39% לשווי של 4.6 מיליארד שקל, במקביל לירידה ברווחים; בשנה כזו קשה לתת בונוסים ולהעלות שכר למנכ"ל
נתנאל אריאל | (5)

אלטשולר שחם עצרו את העלאת השכר להראל ויזל, הבעלים ומנכ"ל רשת פוקס פוקס 1.99% . אסיפת בעלי המניות בנוגע למדיניות התגמול ועדכון תנאי הכהונה של בעלי השליטה ומקורביהם תזוז ל-22 בדצמבר ונראה שיתפרסם דוח מתוקן ובו תנאי השכר המקובלים על הגופים המוסדיים, לרבות אלטשולר שחם שהינו המוסדי הגדול ביותר עם החזקה של כ-16% בחברה.

 

על פי ההצעה הקודמת מדיניות התגמול תשתנה כאשר המרכיב המשתנה שכולל מענקים ומניות חסומות, בתגמול של ויזל יעלה מ-70% ל-80% מסך התגמול. תקרת השכר שלו תעלה מ-8.7 מיליון שקל ל-10.5 מיליון שקל בשנה ושווי המניות החסומות שיקבל יעלה ב-25% ל-25 מיליון שקל.

 

הכוונה היתה לתת לויזל מניות חסומות בהיקף של 0.35% מהחברה בדילול מלא, שיחולקו בפעימות שוות לאורך שלוש שנים. 25%ההבשלה של רוב המניות האלו תהיה כפופה לביצועים עסקיים. אז הצעה זו נדחתה, כשבינתיים יצביעו בעלי המניות על שכר הקרובים לבעלי השליטה ובעלי שליטה אחרים:  

השכר של אחיו של הראל ויזל, אסף ויזל, המשמש משנה בכיר למנכ"ל ומנכ"ל פוקס ישראל,  יעלה ל-78.5 אלף שקל לעומת 75 אלף שקל בשנה קודמת.  כמו כן, יקבל אסף ויזל, וכך גם - אלעד ורד ומיכל ריבקינד-פוקס - בתו של אברהם פוקס ומנכ"לית רשת הסטוק היוונית ג'מבו בישראל, ששייכת לקבוצה, מניות חסומות בשיעור של 0.08% מהחברה.

כך או אחרת, השנה של פוקס 1.99% בבורסה קשה - המניה ירדה בכ-39% לשווי של 4.6 מיליארד שקל. הסיבה - התוצאות של חברת האופנה חוזרות למציאות. החברה רשמה ברבעון השלישי רווח של 50.3 מיליון שקל  לעומת 87.4 מיליון ברבעון המקביל. נכון, יש הוצאות מימון משמעותיות ברבעון הנוכחי של 36 מיליון שקל (בהשוואה ל-17 מיליון אשתקד) ולכן אפשר גם להגיד שהרווח ברבעון הוא 60 מיליון שקל, אבל בכל מקרה זה מביא את החברה לקצב רווחים שנתי מייצג של 200-250 מיליון שקל בשנה. הרווחים בשנה הקודמת היו על רקע סגרי הקורונה, הירידה בהוצאות, והמכירות העצומות דרך הרשת. 

פוקס הכניסה ברבעון השלישי של 2022 1.24 מיליארד שקל, עליה של 9.1% לעומת 1.14 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה. עם זאת, הרווחיות הגולמית נשחקה מעט ל-57.1% לעומת 57.9% ברבעון המקביל. הוצאות המכירה והשיווק זינקו ב-16% ל-586 מיליון שקל (לעומת 505 מיליון אשתקד).

התוצאה היא נפילה של 24% ברווח התפעולי שעמד על 101.8 מיליון שקל (שיעור רווחיות של 8.2%), לעומת 133.8 מיליון שקל (11.8%) ברבעון המקביל, ובהשוואה ל-143.6 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2019, (רווחיות של 19.3%). הרווח הנקי כאמור נפל ב-42.5% ועמד על 50.3 מיליון שקל, לעומת 87.5 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווחיות הנקייה נפל ל-4.1%, לעומת 7.7% ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמ 23/12/2022 08:50
    הגב לתגובה זו
    הפסידו לנו בעלי קופות הגמל 11% מערכן ב 2022.מוטב ירגיעו כל חלוקת דיבידנדים ושכר חזירי כדרישת ה בכירק'ס.
  • 3.
    avnersh1 19/12/2022 19:26
    הגב לתגובה זו
    חבל שהקרן הזאת לא משפיעה על שכרם של חברי הכנסת.
  • 2.
    מקווה שגם יגור ברחוב (ל"ת)
    דני 19/12/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    במקום למכור את המניות הם עושים יחסי ציבור בשקל (ל"ת)
    מבין2 19/12/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
  • למה שימכרו?,החברה מצוינת (ל"ת)
    טלי 19/12/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עזריאלי מזנקת 8%, שו"ב אנרגיה 5.3%; ת"א 35 מתחזק ב-1.1%

עזריאלי קופצת אחרי שהיא מודיעה על נתינת שירות דאטה סנטר בנורווגיה; בית שמש בהקצאה פרטית למוסדיים עם דיסקאונט של 5.7% - מתחזקת; טראמפ ונתניהו נפגשו בפעם השישית השנה - האם יש בשורות גם לבורסה?

מערכת ביזפורטל |

אקוואריוס אקוואריוס מנוע 13.84%  קופצת היום. אקוואריוס שתיקרא בקרוב ולוריקס הודיעה על כוונה לרכוש שליטה בחברה ביטחונית העוסקת ברחפנים. נזכיר שהחברה החליטה לפני שבוע למכור את פעילות מנוע הבעירה לצד שלישי בתמורה לתמלוגים, או אם נתרגם לתרגום חופשי - לזנוח את פעילות הליבה שניסתה לקדם (ועליה גייסה ודיללה שוב ושוב) במשך ארבע שנים בהן התרסקה בקירוב ל-90% אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה, זאת אחרי הפרישה הפתאומית של עמית בירק שכיהן בחברה פחות מחצי שנה וניסה להוביל אותה להתייעלות ולגיוסי הון שכשלו בין השאר בשל "מצגי שווא" כטענת המשקיעים - עמית בירק פורש מאקוואריוס - מה המשכורת של המנכ"ל החדש?

המנכ"ל רועי בר-גיל, מדווח על חתימת מזכר הבנות, לא מחייב, לרכישת השליטה (70%) בחברה בטחונית מובילה ו"רווחית" כלשון ההודעה  בתחום הרחפנים, בתמורה לסך של עד 35 מיליון שקל (במספר שלבים), עם אופציה ל- 36 חודשים לרכישת מלוא מניות החברה, בכפוף להערכת שווי. החברה הבטחונית, שוב להערכת החברה, היא בעלת אופק עסקי וצמיחה מהותית בעולמות הרחפנים, התעופה והחומרים המורכבים, כמוצרים בדידים ובנוסף כחלק מפתרון הוליסטי לנושא Homeland Security.

רועי בר-גיל מגיע מהתעשייה האווירית, סביר להניח שהוא מביא איתו רקע וקשרים שיוכלו לקדם חברה כזאת, אבל קשה שלא לתהות איזו חברת רחפנים ביטחונית תסכים להתמזג לשלד כמו אקוואריוס ועוד בתג מחיר נמוך כזה. אקוואריוס מזנקת היום, לכאורה אין לה את המשאבים הדרושים להשלמת העסקה הזאת אז אפשר לצפות לגיוסים נוספים, לדילולים עמוקים רק שלפחות אולי הפעם החלום לא יאכזב אותנו בפעם המי-יודע-כמה.



עזריאלי עזריאלי קבוצה 8.22%   מדווחת על התפתחות חיובית בתחום הדאטה סנטרס, מנוע צמיחה שנראה שקצת "העלה אבק" וכעת חוזר שוב לפוקוס וביתר שאת. קבוצת עזריאלי מדווחת כי היא חתמה על הסכם למתן שירותי דאטה סנטר ללקוח בינלאומי, בקמפוס ייעודי חדש שיוקם בנורבגיה. ההסכם נחתם לתקופה של 15 שנים, עם אופציה להארכה ב-15 שנים נוספות. היקף השירות יעמוד על 80 מגה-וואט, שייפרסו בשלבים לאורך כשנתיים וחצי ממועד ההתקשרות, כאשר אספקת 20 מגה-וואט הראשונים מתוכננת לסוף מרץ 2027. 

עד כמה זה משמעותי? באיי.בי.איי מסבירים: ה-NOI השנתי הממוצע מהפרויקט מוערך בכ־117 מיליון אירו, בעוד שעלות ההקמה נאמדת בכמיליארד אירו, לצד עלויות מימון נוספות של כ-60 מיליון אירו. איי.בי.איי מציינים שמדובר בעסקה משמעותית במיוחד, הראשונה מזה זמן בתחום מאז פרויקט טיקטוק, והיא מסירה חלק מהחששות סביב קצב הצמיחה של מנוע הדאטה סנטרס. המחיר למגה-וואט בעסקה הזאת גבוה בכפי שניים מהמחיר בעסקת טיקטוק, וההערכה היא שהחוזה יסייע בקידום הכנסת שותף או משקיע לפעילות, בשווי גבוה מההערכות המוקדמות, תוך פוטנציאל להצפת ערך לחברה.