אלטשולר שחם עצר את העלאת השכר של הראל ויזל מפוקס
אלטשולר שחם עצרו את העלאת השכר להראל ויזל, הבעלים ומנכ"ל רשת פוקס פוקס 0% . אסיפת בעלי המניות בנוגע למדיניות התגמול ועדכון תנאי הכהונה של בעלי השליטה ומקורביהם תזוז ל-22 בדצמבר ונראה שיתפרסם דוח מתוקן ובו תנאי השכר המקובלים על הגופים המוסדיים, לרבות אלטשולר שחם שהינו המוסדי הגדול ביותר עם החזקה של כ-16% בחברה.
על פי ההצעה הקודמת מדיניות התגמול תשתנה כאשר המרכיב המשתנה שכולל מענקים ומניות חסומות, בתגמול של ויזל יעלה מ-70% ל-80% מסך התגמול. תקרת השכר שלו תעלה מ-8.7 מיליון שקל ל-10.5 מיליון שקל בשנה ושווי המניות החסומות שיקבל יעלה ב-25% ל-25 מיליון שקל.
הכוונה היתה לתת לויזל מניות חסומות בהיקף של 0.35% מהחברה בדילול מלא, שיחולקו בפעימות שוות לאורך שלוש שנים. 25%ההבשלה של רוב המניות האלו תהיה כפופה לביצועים עסקיים. אז הצעה זו נדחתה, כשבינתיים יצביעו בעלי המניות על שכר הקרובים לבעלי השליטה ובעלי שליטה אחרים:
השכר של אחיו של הראל ויזל, אסף ויזל, המשמש משנה בכיר למנכ"ל ומנכ"ל פוקס ישראל, יעלה ל-78.5 אלף שקל לעומת 75 אלף שקל בשנה קודמת. כמו כן, יקבל אסף ויזל, וכך גם - אלעד ורד ומיכל ריבקינד-פוקס - בתו של אברהם פוקס ומנכ"לית רשת הסטוק היוונית ג'מבו בישראל, ששייכת לקבוצה, מניות חסומות בשיעור של 0.08% מהחברה.
- פוקס: צמיחה בהכנסות, יציבות ברווח הנקי
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, השנה של פוקס 0% בבורסה קשה - המניה ירדה בכ-39% לשווי של 4.6 מיליארד שקל. הסיבה - התוצאות של חברת האופנה חוזרות למציאות. החברה רשמה ברבעון השלישי רווח של 50.3 מיליון שקל לעומת 87.4 מיליון ברבעון המקביל. נכון, יש הוצאות מימון משמעותיות ברבעון הנוכחי של 36 מיליון שקל (בהשוואה ל-17 מיליון אשתקד) ולכן אפשר גם להגיד שהרווח ברבעון הוא 60 מיליון שקל, אבל בכל מקרה זה מביא את החברה לקצב רווחים שנתי מייצג של 200-250 מיליון שקל בשנה. הרווחים בשנה הקודמת היו על רקע סגרי הקורונה, הירידה בהוצאות, והמכירות העצומות דרך הרשת.
פוקס הכניסה ברבעון השלישי של 2022 1.24 מיליארד שקל, עליה של 9.1% לעומת 1.14 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה. עם זאת, הרווחיות הגולמית נשחקה מעט ל-57.1% לעומת 57.9% ברבעון המקביל. הוצאות המכירה והשיווק זינקו ב-16% ל-586 מיליון שקל (לעומת 505 מיליון אשתקד).
התוצאה היא נפילה של 24% ברווח התפעולי שעמד על 101.8 מיליון שקל (שיעור רווחיות של 8.2%), לעומת 133.8 מיליון שקל (11.8%) ברבעון המקביל, ובהשוואה ל-143.6 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2019, (רווחיות של 19.3%). הרווח הנקי כאמור נפל ב-42.5% ועמד על 50.3 מיליון שקל, לעומת 87.5 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווחיות הנקייה נפל ל-4.1%, לעומת 7.7% ברבעון המקביל.
- מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 4.שמ 23/12/2022 08:50הגב לתגובה זוהפסידו לנו בעלי קופות הגמל 11% מערכן ב 2022.מוטב ירגיעו כל חלוקת דיבידנדים ושכר חזירי כדרישת ה בכירק'ס.
- 3.avnersh1 19/12/2022 19:26הגב לתגובה זוחבל שהקרן הזאת לא משפיעה על שכרם של חברי הכנסת.
- 2.מקווה שגם יגור ברחוב (ל"ת)דני 19/12/2022 09:01הגב לתגובה זו
- 1.במקום למכור את המניות הם עושים יחסי ציבור בשקל (ל"ת)מבין2 19/12/2022 08:56הגב לתגובה זו
- למה שימכרו?,החברה מצוינת (ל"ת)טלי 19/12/2022 10:44הגב לתגובה זו

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
