אלטשולר שחם עצר את העלאת השכר של הראל ויזל מפוקס
אלטשולר שחם עצרו את העלאת השכר להראל ויזל, הבעלים ומנכ"ל רשת פוקס פוקס 4.18% . אסיפת בעלי המניות בנוגע למדיניות התגמול ועדכון תנאי הכהונה של בעלי השליטה ומקורביהם תזוז ל-22 בדצמבר ונראה שיתפרסם דוח מתוקן ובו תנאי השכר המקובלים על הגופים המוסדיים, לרבות אלטשולר שחם שהינו המוסדי הגדול ביותר עם החזקה של כ-16% בחברה.
על פי ההצעה הקודמת מדיניות התגמול תשתנה כאשר המרכיב המשתנה שכולל מענקים ומניות חסומות, בתגמול של ויזל יעלה מ-70% ל-80% מסך התגמול. תקרת השכר שלו תעלה מ-8.7 מיליון שקל ל-10.5 מיליון שקל בשנה ושווי המניות החסומות שיקבל יעלה ב-25% ל-25 מיליון שקל.
הכוונה היתה לתת לויזל מניות חסומות בהיקף של 0.35% מהחברה בדילול מלא, שיחולקו בפעימות שוות לאורך שלוש שנים. 25%ההבשלה של רוב המניות האלו תהיה כפופה לביצועים עסקיים. אז הצעה זו נדחתה, כשבינתיים יצביעו בעלי המניות על שכר הקרובים לבעלי השליטה ובעלי שליטה אחרים:
השכר של אחיו של הראל ויזל, אסף ויזל, המשמש משנה בכיר למנכ"ל ומנכ"ל פוקס ישראל, יעלה ל-78.5 אלף שקל לעומת 75 אלף שקל בשנה קודמת. כמו כן, יקבל אסף ויזל, וכך גם - אלעד ורד ומיכל ריבקינד-פוקס - בתו של אברהם פוקס ומנכ"לית רשת הסטוק היוונית ג'מבו בישראל, ששייכת לקבוצה, מניות חסומות בשיעור של 0.08% מהחברה.
- פוקס: צמיחה בהכנסות, יציבות ברווח הנקי
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, השנה של פוקס 4.18% בבורסה קשה - המניה ירדה בכ-39% לשווי של 4.6 מיליארד שקל. הסיבה - התוצאות של חברת האופנה חוזרות למציאות. החברה רשמה ברבעון השלישי רווח של 50.3 מיליון שקל לעומת 87.4 מיליון ברבעון המקביל. נכון, יש הוצאות מימון משמעותיות ברבעון הנוכחי של 36 מיליון שקל (בהשוואה ל-17 מיליון אשתקד) ולכן אפשר גם להגיד שהרווח ברבעון הוא 60 מיליון שקל, אבל בכל מקרה זה מביא את החברה לקצב רווחים שנתי מייצג של 200-250 מיליון שקל בשנה. הרווחים בשנה הקודמת היו על רקע סגרי הקורונה, הירידה בהוצאות, והמכירות העצומות דרך הרשת.
פוקס הכניסה ברבעון השלישי של 2022 1.24 מיליארד שקל, עליה של 9.1% לעומת 1.14 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה. עם זאת, הרווחיות הגולמית נשחקה מעט ל-57.1% לעומת 57.9% ברבעון המקביל. הוצאות המכירה והשיווק זינקו ב-16% ל-586 מיליון שקל (לעומת 505 מיליון אשתקד).
התוצאה היא נפילה של 24% ברווח התפעולי שעמד על 101.8 מיליון שקל (שיעור רווחיות של 8.2%), לעומת 133.8 מיליון שקל (11.8%) ברבעון המקביל, ובהשוואה ל-143.6 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2019, (רווחיות של 19.3%). הרווח הנקי כאמור נפל ב-42.5% ועמד על 50.3 מיליון שקל, לעומת 87.5 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווחיות הנקייה נפל ל-4.1%, לעומת 7.7% ברבעון המקביל.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
- 4.שמ 23/12/2022 08:50הגב לתגובה זוהפסידו לנו בעלי קופות הגמל 11% מערכן ב 2022.מוטב ירגיעו כל חלוקת דיבידנדים ושכר חזירי כדרישת ה בכירק'ס.
- 3.avnersh1 19/12/2022 19:26הגב לתגובה זוחבל שהקרן הזאת לא משפיעה על שכרם של חברי הכנסת.
- 2.מקווה שגם יגור ברחוב (ל"ת)דני 19/12/2022 09:01הגב לתגובה זו
- 1.במקום למכור את המניות הם עושים יחסי ציבור בשקל (ל"ת)מבין2 19/12/2022 08:56הגב לתגובה זו
- למה שימכרו?,החברה מצוינת (ל"ת)טלי 19/12/2022 10:44הגב לתגובה זו

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
פתחנו את השנה ברגל ימין - הבורסה מסיימת את היום הראשון של 2026 בעליות. דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס
הבורסה בתל אביב סיימה את יום המסחר הראשון של 2026 בעליות חדות, בפתיחה חיובית לשנה חדשה אחרי שנה חריגה בעוצמתה. המדדים המובילים רשמו עליות ומטפסים בשיעור מצטבר של 2.4%, על רקע סנטימנט חיובי, המשך זרימת כספים לשוק המקומי ופעילות ערה במניות הביטוח, הביטחוניות
והאנרגיה. מחזורי המסחר היו גבוהים יחסית לפתיחת שנה, והיום נחתם בתחושה של המשכיות מהמומנטום של 2025, לצד מודעות גבוהה יותר לשאלות שילוו את השוק בהמשך הדרך.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ריטיילורס ריטיילורס 14% מקבלת רוח גבית מהסנטימנט החיובי סביב נייקי Nike Inc 4.12% , שאותה היא מייצגת בישראל ובשווקים נוספים. העלייה החדה במניית נייקי, אחרי רצף רכישות עצמיות מצד הנהלת החברה והדירקטוריון, כמו גם רכישות ממנכ"ל אפל טים קוק נתפסת בשוק כאיתות אמון ביכולת ההתאוששות
של המותג וביישום תוכנית ההבראה - טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?
