הראל ויזל מנכל פוקס
צילום: דימה טליאנסקי

אלטשולר שחם עצר את העלאת השכר של הראל ויזל מפוקס

פוקס בשנה קשה בבורסה - המניה נפלה 39% לשווי של 4.6 מיליארד שקל, במקביל לירידה ברווחים; בשנה כזו קשה לתת בונוסים ולהעלות שכר למנכ"ל
נתנאל אריאל | (5)

אלטשולר שחם עצרו את העלאת השכר להראל ויזל, הבעלים ומנכ"ל רשת פוקס פוקס 4.18% . אסיפת בעלי המניות בנוגע למדיניות התגמול ועדכון תנאי הכהונה של בעלי השליטה ומקורביהם תזוז ל-22 בדצמבר ונראה שיתפרסם דוח מתוקן ובו תנאי השכר המקובלים על הגופים המוסדיים, לרבות אלטשולר שחם שהינו המוסדי הגדול ביותר עם החזקה של כ-16% בחברה.

 

על פי ההצעה הקודמת מדיניות התגמול תשתנה כאשר המרכיב המשתנה שכולל מענקים ומניות חסומות, בתגמול של ויזל יעלה מ-70% ל-80% מסך התגמול. תקרת השכר שלו תעלה מ-8.7 מיליון שקל ל-10.5 מיליון שקל בשנה ושווי המניות החסומות שיקבל יעלה ב-25% ל-25 מיליון שקל.

 

הכוונה היתה לתת לויזל מניות חסומות בהיקף של 0.35% מהחברה בדילול מלא, שיחולקו בפעימות שוות לאורך שלוש שנים. 25%ההבשלה של רוב המניות האלו תהיה כפופה לביצועים עסקיים. אז הצעה זו נדחתה, כשבינתיים יצביעו בעלי המניות על שכר הקרובים לבעלי השליטה ובעלי שליטה אחרים:  

השכר של אחיו של הראל ויזל, אסף ויזל, המשמש משנה בכיר למנכ"ל ומנכ"ל פוקס ישראל,  יעלה ל-78.5 אלף שקל לעומת 75 אלף שקל בשנה קודמת.  כמו כן, יקבל אסף ויזל, וכך גם - אלעד ורד ומיכל ריבקינד-פוקס - בתו של אברהם פוקס ומנכ"לית רשת הסטוק היוונית ג'מבו בישראל, ששייכת לקבוצה, מניות חסומות בשיעור של 0.08% מהחברה.

כך או אחרת, השנה של פוקס 4.18% בבורסה קשה - המניה ירדה בכ-39% לשווי של 4.6 מיליארד שקל. הסיבה - התוצאות של חברת האופנה חוזרות למציאות. החברה רשמה ברבעון השלישי רווח של 50.3 מיליון שקל  לעומת 87.4 מיליון ברבעון המקביל. נכון, יש הוצאות מימון משמעותיות ברבעון הנוכחי של 36 מיליון שקל (בהשוואה ל-17 מיליון אשתקד) ולכן אפשר גם להגיד שהרווח ברבעון הוא 60 מיליון שקל, אבל בכל מקרה זה מביא את החברה לקצב רווחים שנתי מייצג של 200-250 מיליון שקל בשנה. הרווחים בשנה הקודמת היו על רקע סגרי הקורונה, הירידה בהוצאות, והמכירות העצומות דרך הרשת. 

פוקס הכניסה ברבעון השלישי של 2022 1.24 מיליארד שקל, עליה של 9.1% לעומת 1.14 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה. עם זאת, הרווחיות הגולמית נשחקה מעט ל-57.1% לעומת 57.9% ברבעון המקביל. הוצאות המכירה והשיווק זינקו ב-16% ל-586 מיליון שקל (לעומת 505 מיליון אשתקד).

התוצאה היא נפילה של 24% ברווח התפעולי שעמד על 101.8 מיליון שקל (שיעור רווחיות של 8.2%), לעומת 133.8 מיליון שקל (11.8%) ברבעון המקביל, ובהשוואה ל-143.6 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2019, (רווחיות של 19.3%). הרווח הנקי כאמור נפל ב-42.5% ועמד על 50.3 מיליון שקל, לעומת 87.5 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווחיות הנקייה נפל ל-4.1%, לעומת 7.7% ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמ 23/12/2022 08:50
    הגב לתגובה זו
    הפסידו לנו בעלי קופות הגמל 11% מערכן ב 2022.מוטב ירגיעו כל חלוקת דיבידנדים ושכר חזירי כדרישת ה בכירק'ס.
  • 3.
    avnersh1 19/12/2022 19:26
    הגב לתגובה זו
    חבל שהקרן הזאת לא משפיעה על שכרם של חברי הכנסת.
  • 2.
    מקווה שגם יגור ברחוב (ל"ת)
    דני 19/12/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    במקום למכור את המניות הם עושים יחסי ציבור בשקל (ל"ת)
    מבין2 19/12/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
  • למה שימכרו?,החברה מצוינת (ל"ת)
    טלי 19/12/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.