הראל ויזל מנכל פוקס
צילום: דימה טליאנסקי

אלטשולר שחם עצר את העלאת השכר של הראל ויזל מפוקס

פוקס בשנה קשה בבורסה - המניה נפלה 39% לשווי של 4.6 מיליארד שקל, במקביל לירידה ברווחים; בשנה כזו קשה לתת בונוסים ולהעלות שכר למנכ"ל
נתנאל אריאל | (5)

אלטשולר שחם עצרו את העלאת השכר להראל ויזל, הבעלים ומנכ"ל רשת פוקס פוקס 0% . אסיפת בעלי המניות בנוגע למדיניות התגמול ועדכון תנאי הכהונה של בעלי השליטה ומקורביהם תזוז ל-22 בדצמבר ונראה שיתפרסם דוח מתוקן ובו תנאי השכר המקובלים על הגופים המוסדיים, לרבות אלטשולר שחם שהינו המוסדי הגדול ביותר עם החזקה של כ-16% בחברה.

 

על פי ההצעה הקודמת מדיניות התגמול תשתנה כאשר המרכיב המשתנה שכולל מענקים ומניות חסומות, בתגמול של ויזל יעלה מ-70% ל-80% מסך התגמול. תקרת השכר שלו תעלה מ-8.7 מיליון שקל ל-10.5 מיליון שקל בשנה ושווי המניות החסומות שיקבל יעלה ב-25% ל-25 מיליון שקל.

 

הכוונה היתה לתת לויזל מניות חסומות בהיקף של 0.35% מהחברה בדילול מלא, שיחולקו בפעימות שוות לאורך שלוש שנים. 25%ההבשלה של רוב המניות האלו תהיה כפופה לביצועים עסקיים. אז הצעה זו נדחתה, כשבינתיים יצביעו בעלי המניות על שכר הקרובים לבעלי השליטה ובעלי שליטה אחרים:  

השכר של אחיו של הראל ויזל, אסף ויזל, המשמש משנה בכיר למנכ"ל ומנכ"ל פוקס ישראל,  יעלה ל-78.5 אלף שקל לעומת 75 אלף שקל בשנה קודמת.  כמו כן, יקבל אסף ויזל, וכך גם - אלעד ורד ומיכל ריבקינד-פוקס - בתו של אברהם פוקס ומנכ"לית רשת הסטוק היוונית ג'מבו בישראל, ששייכת לקבוצה, מניות חסומות בשיעור של 0.08% מהחברה.

כך או אחרת, השנה של פוקס 0% בבורסה קשה - המניה ירדה בכ-39% לשווי של 4.6 מיליארד שקל. הסיבה - התוצאות של חברת האופנה חוזרות למציאות. החברה רשמה ברבעון השלישי רווח של 50.3 מיליון שקל  לעומת 87.4 מיליון ברבעון המקביל. נכון, יש הוצאות מימון משמעותיות ברבעון הנוכחי של 36 מיליון שקל (בהשוואה ל-17 מיליון אשתקד) ולכן אפשר גם להגיד שהרווח ברבעון הוא 60 מיליון שקל, אבל בכל מקרה זה מביא את החברה לקצב רווחים שנתי מייצג של 200-250 מיליון שקל בשנה. הרווחים בשנה הקודמת היו על רקע סגרי הקורונה, הירידה בהוצאות, והמכירות העצומות דרך הרשת. 

פוקס הכניסה ברבעון השלישי של 2022 1.24 מיליארד שקל, עליה של 9.1% לעומת 1.14 מיליארד ברבעון המקביל בשנה שעברה. עם זאת, הרווחיות הגולמית נשחקה מעט ל-57.1% לעומת 57.9% ברבעון המקביל. הוצאות המכירה והשיווק זינקו ב-16% ל-586 מיליון שקל (לעומת 505 מיליון אשתקד).

התוצאה היא נפילה של 24% ברווח התפעולי שעמד על 101.8 מיליון שקל (שיעור רווחיות של 8.2%), לעומת 133.8 מיליון שקל (11.8%) ברבעון המקביל, ובהשוואה ל-143.6 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2019, (רווחיות של 19.3%). הרווח הנקי כאמור נפל ב-42.5% ועמד על 50.3 מיליון שקל, לעומת 87.5 מיליון ברבעון המקביל. שיעור הרווחיות הנקייה נפל ל-4.1%, לעומת 7.7% ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמ 23/12/2022 08:50
    הגב לתגובה זו
    הפסידו לנו בעלי קופות הגמל 11% מערכן ב 2022.מוטב ירגיעו כל חלוקת דיבידנדים ושכר חזירי כדרישת ה בכירק'ס.
  • 3.
    avnersh1 19/12/2022 19:26
    הגב לתגובה זו
    חבל שהקרן הזאת לא משפיעה על שכרם של חברי הכנסת.
  • 2.
    מקווה שגם יגור ברחוב (ל"ת)
    דני 19/12/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    במקום למכור את המניות הם עושים יחסי ציבור בשקל (ל"ת)
    מבין2 19/12/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
  • למה שימכרו?,החברה מצוינת (ל"ת)
    טלי 19/12/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.