ניר שטרן
צילום: תמר מצפי
דוחות

פז: שוב בתי הזיקוק סידרו לחברה את ההכנסות ברבעון, הרווח התאפס בגלל עסקת שפיר

בתי הזיקוק סידרו לחברה זינוק של 2 מיליארד שקל בהכנסות לעומת הרבעון המקביל ואלה הסתכמו ב-5.4 מיליארד שקל. הרווח התאפס בגלל המכירה של בתי הזיקוק אשדוד לשפיר. הרווח המתואם עמד על 156 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (1)

לפעמים מה שאתה חושב שהוא לא טוב בעצם הופך להיות הבוננזה שלך. כעת זה רבעון נוסף שזה קורה לחברת הנפט פז פז נפט כאשר שוב בתי הזיקוק הם אלה שסידרו לה את הרבעון: פז רשמה הכנסות של 5.4 מיליארד שקל ברבעון, לעומת 3 מיליארד ברבעון המקביל. מי שאחראי לזינוק הגדול הוא מגזר בתי הזיקוק שהכניסו 3.9 מיליארד שקל ברבעון לעומת 2.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA המדווח במגזר הזיקוק הסתכם ברווח של 159 מיליון שקל לעומת 40 מיליון שקל אשתקד, גידול של 297% - בגלל הזינוק במחירי הנפט בעולם.

אבל פז יוצאת מבתי הזיקוק כי היא זוכרת שהם היו הגיבנת שלה בעבר - הם הסבו לה הפסדים גדולים - ולא רוצה להישאר איתם.

בשורה התחתונה פז רושמת רווח נקי מתואם של 156 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2022 (לעומת 60 מיליון אשתקד). הרווח הנקי התאפס ועמד על 2 מיליון שקל בגלל המכירה לשפיר (והמתן האופציות). בחברה מציינים כי רווחי בתי הזיקוק ברבעון היו 75 מיליון שקל והם לא נכללו בדוחות של פז בעקבות חלוקת המניות כדיבידנד בעין, והם ייצברו לטובת בעלי המניות כחלק מהפיצול.

להרחבה מדוע למרות שזו נראית כמו עסקה מצוינת לפז - בעצם המרוויחה הגדולה היא שפיר, לחצו כאן:

פז רשמה EBITDA של 448 מיליון שקל לעומת 284 מיליון שקל ברבעון המקביל, גידול של 58%. הרווח התפעולי הסתכם ב-273 מיליון שקל לעומת 128 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בנטרול מגזר בתי הזיקוק פז רושמת EBITDA של 289 מיליון שקל, עליה של 18% לעומת 244 מיליון אשתקד. עם זאת, זה לא ירד לשורת הרווח והחברה רושמת בנטרול מגזר בתי הזיקוק רווח נקי של 83 מיליון שקל, לעומת 84 מיליון ברבעון המקביל.

אבל גם הוצאות המימון ברבעון השלישי זינקו ב-60% ועמדו על 77 מיליון שקל לעומת 48 מיליון שקל ברבעון המקביל, זאת עקב עליית המדד (אינפלציה) והריבית במשק שפוגעים בהלוואות ואגרות חוב צמודות המדד של פז.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל קבוצת פז ניר שטרן מסר על רקע הדוחות: "פז ממשיכה להציג תוצאות חזקות בכל תחומי הפעילות המרכזיים ורושמת ברבעון השלישי רווח נקי של 156 מיליון שקל בנטרול השפעת עסקת הזיקוק. אנו פועלים במרץ להשלמת עסקת שפיר וחלוקת מניות בית הזיקוק כדיבידנד בעין לבעליי המניות של פז ומתקדמים לחתימה על מסגרות אשראי מבנקים וגיוס חוב לזמן ארוך בפז"א בתקופה הקרובה. במקביל, ממשיכה פז להתמקד בפיתוח תחומי האנרגיה, הקמעונאות מזון והנדל"ן בהתאם לתוכניתנו האסטרטגית". 

בחלוקה למגזרים:

מגזר אנרגיה לתחבורה נהנה ברבעון השלישי מהמשך הצמיחה בצריכת דלקים לתחבורה.

סך הכנסות מגזר אנרגיה לתחבורה הסתכמו ב-2,953 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 1,627 מיליון שקל אשתקד, גידול של 81%.

ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם ב-124 מיליון שקל לעומת 113 מיליון שקל ברבעון המקביל גידול של 10%.    

מגזר קמעונאות המזון (yellow, סופריודה, פרשמרקט) שומר תוצאות חיוביות על אף השפעת עיתוי החגים ומהווה מנוע צמיחה מרכזי כחלק מיישום אסטרטגיית הקבוצה.

סך מכירות מגזר קמעונאות המזון הסתכמו ב-754 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 315 מיליון שקל אשתקד, גידול של 139%.

שיעור הרווח הגולמי המתואם של מגזר הקמעונאות הרבעון עמד על 35.7% מהגבוהים בענף. 

הEBITDA- לרבעון השלישי הסתכם ב-94 מיליון שקל לעומת 42 מיליון שקל אשתקד, גידול של 124%

מגזר הנדל"ן נהנה מגידול בהכנסות משכירות של תחנות בבעלות ושוכרים צד ג'.

 ה-EBITDA המדווח במגזר הנדלן הושפע מריווחי הון בעיקר ברבעון המקביל אשתקד והסתכם ב- 49 מיליון שקל ברבעון הנוכחי.  בנטרול רווחי הון היה עומד על 46 מיליון ש"ח ברבעון הנוכחי לעומת 39 ברבעון המקביל, גידול של 18%

מגזר גז ואנרגיות מתחדשות הושפע גם ברבעון הנוכחי מעלייה חדה במחיר חומרי הגלם (גפ"מ) כך שעל אף הגידול המשמעותי בכמויות המכירה רשמה פז גז קיטון ברווח.

מכירות מגזר גז ואנרגיות מתחדשות הסתכמו ב-221 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 175  מיליון שקל אשתקד - גידול של 26%.

ה-EBITDA הסתכם ב- 15 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל קיטון של 44% .

מגזר הזיקוק - מכירות מגזר זיקוק הסתכמו בכ-3.9 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי לעומת 2.1 מיליארד שקל אשתקד, גידול של 84%.

ה-EBITDA המדווח במגזר הזיקוק הסתכם ברווח של 159 מיליון שקל לעומת 40 מיליון שקל אשתקד, גידול של 297%.

ה-EBITDA המתואם במגזר הזיקוק הסתכם ברווח של 42 מיליון שקל לעומת 20 מיליון שקל אשתקד, גידול של 110%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 29/11/2022 17:38
    הגב לתגובה זו
    עמ' 25 במצגת של פז. הם נשארים גבוהים גם ב Q4 ולפי שיחת הועידה הם רואים בפורוורדים שגם 2023 נראית חזקה. זה רלוונטי לא רק למשקיעי פז אלא גם למשקיעי בזן.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: