שמעון אבודרהם מנכל אמות
צילום: תמר מצפי
דוחות

אמות: ה-NOI גדל ב-19% ל-228 מ' ש', ה-FFO צמח ב-24% ל-180 מ' ש'

החברה מעלה את תחזיותיה לשנת 2022 לפיהן ה-NOI צפוי להסתכם בכ-905-915 מיליון שקל וה-FFO צפוי להסתכם בכ-713-723 מיליון שקל
דור עצמון | (2)

חברת אמות אמות 0.37% העוסקת בייזום, השכרת וניהול נדל"ן, מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה לפיהם ה-NOI גדל בכ-19% והסתכם לכ-228 מיליון שקל, בהשוואה לכ-193 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-FFO צמח בכ-24% והסתכם לכ-180 מיליון שקל לעומת כ-145 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הרווח הנקי של אמות זינק ברבעון השני בכ-56% והסתכם לכ-305 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 196 מיליון שקל ברבעון המקביל. לחברה יתרות מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-450 מיליון שקל ומסגרות אשראי בלתי מנוצלות בסך של 1.1 מיליארד שקל.

מניית אמות ירדה מתחילת השנה ב-4% למחיר של 23.4 שקל המבטא שווי של 11 מיליארד שקל. הרווח של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-195 מיליון שקל על הכנסות של 241.5 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 932 מיליון שקל על הכנסות של 841.6 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 11.

שווי פורטפוליו הנדל"ן המניב של החברה צמח לכ-16 מיליארד שקל, ויחד עם ההשקעות בנדל"ן בהקמה וייזום שהסתכמו למועד הדו"ח בכ-2 מיליארד שקל, סך הנדל"ן להשקעה מסתכם בכ-18 מיליארד שקל.

החברה מעלה את תחזיותיה לשנת 2022 לפיהן ה-NOI צפוי להסתכם בכ-905-915 מיליון שקל וה-FFO צפוי להסתכם בכ-713-723 מיליון שקל.

שמעון אבודרהם, מנכ"ל אמות: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם תוצאות שיא המשקפות צמיחה דו-ספרתית ב-FFO, ב-NOI ובכל הפרמטרים התפעוליים. התוצאות מבטאות את עוצמתה של החברה הנובעת, בין היתר, מפורטפוליו נכסים איכותי ורחב המייצר תזרים מזומנים חזק ויציב, מביזור נכון של הפעילויות בתחומי הנדל"ן וממנועי צמיחה מפעילות ייזום ופיתוח בהיקף משמעותי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צחי 11/08/2022 08:33
    הגב לתגובה זו
    מנכ"ל מבנה שמתדהר "בביצועי" חברתו צריך לקחת שיערים מאמות , כיצד מנהלים חברת נדל"ן מניב !
  • 1.
    נירו 09/08/2022 10:38
    הגב לתגובה זו
    אחד שיודע
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?