שמעון אבודרהם מנכל אמות
צילום: תמר מצפי
דוחות

אמות: ה-NOI גדל ב-19% ל-228 מ' ש', ה-FFO צמח ב-24% ל-180 מ' ש'

החברה מעלה את תחזיותיה לשנת 2022 לפיהן ה-NOI צפוי להסתכם בכ-905-915 מיליון שקל וה-FFO צפוי להסתכם בכ-713-723 מיליון שקל
דור עצמון | (2)

חברת אמות אמות 0.16% העוסקת בייזום, השכרת וניהול נדל"ן, מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה לפיהם ה-NOI גדל בכ-19% והסתכם לכ-228 מיליון שקל, בהשוואה לכ-193 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-FFO צמח בכ-24% והסתכם לכ-180 מיליון שקל לעומת כ-145 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הרווח הנקי של אמות זינק ברבעון השני בכ-56% והסתכם לכ-305 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 196 מיליון שקל ברבעון המקביל. לחברה יתרות מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-450 מיליון שקל ומסגרות אשראי בלתי מנוצלות בסך של 1.1 מיליארד שקל.

מניית אמות ירדה מתחילת השנה ב-4% למחיר של 23.4 שקל המבטא שווי של 11 מיליארד שקל. הרווח של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-195 מיליון שקל על הכנסות של 241.5 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 932 מיליון שקל על הכנסות של 841.6 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 11.

שווי פורטפוליו הנדל"ן המניב של החברה צמח לכ-16 מיליארד שקל, ויחד עם ההשקעות בנדל"ן בהקמה וייזום שהסתכמו למועד הדו"ח בכ-2 מיליארד שקל, סך הנדל"ן להשקעה מסתכם בכ-18 מיליארד שקל.

החברה מעלה את תחזיותיה לשנת 2022 לפיהן ה-NOI צפוי להסתכם בכ-905-915 מיליון שקל וה-FFO צפוי להסתכם בכ-713-723 מיליון שקל.

שמעון אבודרהם, מנכ"ל אמות: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם תוצאות שיא המשקפות צמיחה דו-ספרתית ב-FFO, ב-NOI ובכל הפרמטרים התפעוליים. התוצאות מבטאות את עוצמתה של החברה הנובעת, בין היתר, מפורטפוליו נכסים איכותי ורחב המייצר תזרים מזומנים חזק ויציב, מביזור נכון של הפעילויות בתחומי הנדל"ן וממנועי צמיחה מפעילות ייזום ופיתוח בהיקף משמעותי".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צחי 11/08/2022 08:33
    הגב לתגובה זו
    מנכ"ל מבנה שמתדהר "בביצועי" חברתו צריך לקחת שיערים מאמות , כיצד מנהלים חברת נדל"ן מניב !
  • 1.
    נירו 09/08/2022 10:38
    הגב לתגובה זו
    אחד שיודע
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור אם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר. 

  

לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ-350 מיליארד שקל החל מ-2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד שקל מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית. 

בשנים האחרונות ההוצאה הביטחונית כבר קפצה במידה ניכרת על רקע המלחמה, והחוב הממשלתי עלה לסביבת כ־69% תוצר, לאחר שנים שבהן נשמר סביב 60%. המשמעות של התוספת שמוצעת היא הפיכת רמת ההוצאה הביטחונית הגבוהה מ”זמנית בגלל המלחמה” לבסיס קבוע של התקציב. בנוסף וכפי שניתן לראות בטבלה שמצורפת למטה, כמעט בכל שנה מסגרת תקציב הביטחון נפרצת, מה שמעיד על גישה "גמישה" למדי בכל מה שקשור בעמידה ביעדי התקציב - מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?



מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח