איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט
צילום: יח"צ

אנליסט - מובילה בתשואות, אבל עדיין קטנה בהיקפים

אנליסט מדווחת על גידול של בהכנסות ובנכסים המנוהלים, אך הרווח צנח עקב עלייה בהוצאות הנהלה וירידה ברווחי הנוסטרו
גיא טל | (7)

בית ההשקעות אנליסט 1.15%  מהוותיקים בשוק ההון הישראלי, המנהל קופות גמל, קרנות נאמנות ותיקי השקעות הוא תעלומה. למרות התשואות הטובות, למרות השם הטוב, למרות שהבעלים הגיעו מתחום ניהול ההשקעות (בדומה לאלטשולר שחם, ילין לפידות ומור), למרות הוותק, היקף הכספים המנוהלים בבית, יחסית קטן. נכון, יש שיפור ענק לעומת השנים האחרונות וזה מתבטא גם בשווי החברה וגם בגיוסים בשנה וחצי האחרונות (היקף הנכסים בקופות הגמל ל-14 מיליארד שקל) אבל איפה אנליסט ואיפה  ילין לפידות, ואלטשולר שחם?  משהו במכונת הגיוסים של אנליסט צריך לעלות הילוך.  

לדוחות של בתי השקעות נוספים:

>>> מור גמל בדרך לבורסה; מנהלת כ-30 מיליארד שקל; קצב ההכנסות - 150 מיליון שקל (לכתבה)

>>> אלטשולר שחם מעלה הילוך - קצב רווחים של 300 מיליון שקל; מכפיל רווח של 11 בלבד (לכתבה)

כך או אחרת, בית ההשקעות מדווח כי סך ההכנסות עלה ל-36 מיליון שקל לעומת 25 מיליון ברבעון המקביל. אך עקב ירידה ברווחים מנכסי הנוסטרו של החברה ועליה בהוצאות ההנהלה ירד הרווח הנקי מ-6.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ו-7.3 מיליון שקל ברבעון הקודם ל-1.8 מיליון ברבעון הנוכחי. בתשעת החודשים האחרונים לעומת זאת הסתכם הרווח ב-15.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 4.9 מיליון שקל בשנה שעברה שנבע בחלקו הגדול מפרוץ משבר הקורונה וירידות השערים בשווקים. 

>>> נותנים לך מתנה - לא תיקח? המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

הגידול בהוצאות הנהלה נבע בעיקר עקב עליה בהוצאות שכר המותנה בהשגת יעדים אישיים, מעליה בהוצאות שיווק תפעול והפצה התלויות בהיקף הנכסים וכן מעליה בהוצאות פרסום. 

החברה מדווחת שנכון לסוף הרבעון השלישי סך הנכסים המנוהלים על ידי החברה מסתכם ל-21.4 מיליארד שקל. 5.4 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, 14.5 מיליארד בקופות גמל ו-2.6 מיליארד בתיקי השקעות, זאת לעומת 19.9 ברבעון המקביל המייצג גידול של 7.5%. עיקר הגידול בנכסים המנוהלים הוא בסגמנט קופות הגמל שבניהול החברה. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של 405 מיליון שקל לאחר שמניית החברה הציגה עליה של כ-100% בשנה האחרונה עקב התאוששות השוק ממשבר הקורונה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תנודתיות נוראית 01/12/2021 12:13
    הגב לתגובה זו
    יורדים יותר מכולם. תבדקו אותם בשנת 2008, שהיתה שנה קשה. אלוהים ישמור מה שקרה אז לקופות שלהם. טבח נוראי, טבח ממש. היה לי מזל שחיכיתי עד סוף 2009, שאז הירידות נמחקו, וברחתי לילין לפידות, ששם התנודתיות הרבה יותר נמוכה. משקיעים נרתעים מהחברה הזאת. אולם יש לציין שבעליות היא עולה יותר מכולם, כמו בעת הנוכחית. הם מאד ותיקים , ואלה שבאו אחריהם השיגו אותם.
  • ירושלמי 07/12/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    נכון שהייתה ירידה מסחררת ב-2008, אבל אם לא נזקקת לכסף בדיוק אז והמתנת בסבלנות, העליה בחזרה הייתה לא פחות מסחררת. היה לי אמון בהם בשיא המשבר והמשכתי להפקיד - הרווח היה מסחרר בהתאם. כך שאמנם צריך עצבים מברזל כדי להיות אתם בזמן המשברים הגלובאליים, אבל הסבלנות והדבקות בהם משתלמת מאד. התנודתיות הזו, מצד שני, לא עושה להם פרסומת טובה והם חלשים בשיווק ויחצון של ההצלחות, אז זה כנראה מה שמסביר את היקף הגיוסים המצומצם יחסית. וכנראה גם הצניעות של הבעלים.
  • 2.
    משווק 30/11/2021 18:25
    הגב לתגובה זו
    פתיחת חשבון חדש כשלושה שבועות , שיוך כסף לחשבון שבועיים לפחות . התפעול קשה עד בלתי אפשרי , נכון לא חייבים כמו מור תוך שעתיים במערכת FMR אפשר תוך 3-4 ימים כמו אלטשולר , אקסלנס , ילין ואחרים. בקיצור : תשואות טובות יביאו כסף , תפעול טוב יביא המון כסף. שמחתי לעזור
  • צודק. השירות חשוב. 01/12/2021 12:15
    הגב לתגובה זו
    שילמדו מילין איך לתת שירות.
  • 1.
    מישהו 30/11/2021 09:11
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר גייסו המון וכעת מבול של פדיונות. ילין גייסו מצוין ויום יש פדיונות. זמן הפדיונות של מור בוא יבוא. לפעמים עדיפות עיניים קטנות.
  • יוסף 30/11/2021 14:51
    הגב לתגובה זו
    0.8% אלטשולר מובילה בדמי הניהול
  • קניין 30/11/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    יש סבלנות ...קונה ...קונה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?