רן עמיר קנאשור
צילום: גולי כהן
דוחות

אחרי שנה קשה - קנאשור החלה להתאזן

החברה הציגה הפסד מתואם של כ-1 מיליון שקל ברבעון השני של השנה - אך ההון החוזר שלה עדיין שלילי בהיקף של כ-5.3 מיליון שקל, החברה צופה הכנסות של 21 מיליון שקל במחצית השנה שנותרה
גלעד מנדל |

חברת הקנאביס קנאשור הכניסה 13.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, זאת אל מול הכנסות זניחות במחצית המקבילה אשתקד - בה הפעילות של החברה עדיין הייתה בחיתוליה.

בשורה התחתונה, רשמה החברה במחצית הפסד של כ-9.7 מיליון שקל, זאת אל מול הפסד של 13.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

אבל בתוך הדוח של החברה, שלא מדווחת בנפרד דוחות רבעוניים - היא גם הציגה פילוח לרבעונים של ההכנסות ושאר הפרמטרים. ההכנסות ברבעון השני של השנה הסתכמו בכ-9.8 מיליון שקל, זאת אל מול הכנסות של 3.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה.

ההכנסות צמחו כך מכיוון שברבעון השני החברה החלה למכור באופן מסיבי יותר תוצרת שהיא קונה מהחווה של חברת קנערבה ואחרות וכמו כן בגלל עלייה בהיקפי הייצור במפעל שלה - בין היתר ממוצרים של חברת קנדוק שבבעלות אינטרקיור -0.07% .

בשורה התחתונה, החברה הציגה הפסד Non-Gaap (בו החברה נטרלה את כל הוצאות הפחת, כך שזה קצת דומה לאביטדה) של 4.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה ו-1 מיליון שקל ברבעון השני. ההפסד הזה לא כולל הוצאות מחקר ופיתוח שהסתכמו בכ-318 אלף שקל ו-418 אלף שקל בשני הרבעונים בהתאמה.

כלומר החברה כמעט מאוזנת על פי תוצאות הרבעון השני. נכון, היא עדיין הפסדית - אבל בהיקף יחסית מינורי כך שעם צמיחה נוספת בהכנסות ייתכן מאוד שהיא תציג איזון. אם זאת, נסייג ונדגיש שלחברה הון חוזר שלילי של כ-5.3 מיליון, כך שהמצב הפיננסי שלה אינו איתן למדי - והיא זקוקה מאוד לאיזון הזה.

הצפי של החברה, שעל פי ההנהלה הוא עדיין הצפי הוא להכנסות של 34 מיליון שקל בכל שנת 2021. כלומר ההנהלה מעריכה הכנסות של עוד 21 מיליון שקל עד לסיום השנה, בערך 10.5 מיליון שקל לרבעון (אם כי יתכן כמובן שזה לא יתפרס בצורה שווה).

רן עמיר, מנכ"ל קנאשור: "הרבעון השני היה רבעון שיא עבורנו מבחינת המכירות, כאשר שילשנו את המכירות לעומת הרבעון הראשון, בהתאם לציפיותינו המוקדמות, ובדרך ליעד שהצבנו – מכירות של כ-34 מיליון שקל בשנת 2021. צירפנו מספר שחקנים מובילים בענף הקנאביס הישראלי, כגון קנדוק, בטר וקנערבה, לרשימת לקוחות הייצור שלנו, עדות לעוצמת המפעל שהקמנו, כאשר אנו מאמינים שאליהם יצטרפו לקוחות נוספים. מוצרי החברה נמכרים כיום במעל ל-160 בתי מרקחת, ביניהם רשת Be שהצטרפה לאחרונה, כאשר מוצרי החברה הייחודיים, ביניהם זן הפרויד שמגודל במתקן שלנו, וניוטון המיובא, זוכים לביקוש גבוה. אני סמוך ובטוח שהייחודית של החברה, שרשרת ערך מלאה, הכוללת גידול, ייצור וייבוא קנאביס, הפצה בכלל וישירות לבית המטופל, ימשיכו לבדל את החברה בתחום המתפתח של הקנביס בישראל ובעולם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.