גרי גרינשפן פיוצר קרופס
צילום: יח"צ
ראיון

"אין מקום לחוסר וודאות בפירות וירקות - את זה אנחנו באים לפתור"

לקראת כניסתה של פיוצ'ר קרופס לבורסה דרך השלד אינפימר, המנכ"ל גרי גרינשפן מתאר בראיון לביזפורטל איך לטענתו פיצחו את האתגר הכלכלי שהמתחרות נפלו בו, עד כמה המחירים שלהם תחרותיים מול אלה של החקלאות המסורתית והאם הלובי החקלאי לא ישים להם רגליים
איתי פת-יה | (12)

"כשאתה קונה תרופה אתה יודע שאתה מקבל את אותו מוצר, באותה האיכות ולרוב באותו המחיר. עם החקלאות המסורתית, רשתות הקמעונאות מוצאות את עצמן כשהן פעם אחת מקבלות סחורה, ופעם אחרת לא מקבלות, פעם אחת המחיר נמוך, ופעם אחרת המחיר בשמים, פעם אחת הסחורה איכותית, ופעם אחרת היא על הפנים. אין מקום לחוסר הוודאות הזאת במוצר הכי בסיסי של בני האדם כמו פירות וירקות – ואת זה אנחנו באים לפתור" – ביום בו חברת האגרוטק פיוצ'ר קרופס מדווחת על התקדמות בדרך לכניסתה לבורסה בתל אביב, גרי גרינשפן מעביר בראיון לביזפורטל מסר שעלול להקים עליו לא מעט חקלאים.

יכעסו החקלאים או לא, בפיוצ'ר לא מתכוונים להפריע להם לבנות לגובה את העסק שלהם. לגובה תרתי משמע – החברה עוסקת בחקלאות ורטיקלית, קרי במקום לתפוס שטחים נרחבים - משאב שהולך ומצטמצם בעולם - מגדלים גידולים במבנים ייעודיים. על פי הערכות החברה, שוק החקלאות הורטיקלי העולמי מוערך בכ-3 מיליארד דולר וקצב הצמיחה השנתי שלו הינו כ-20%-27%. החברה פיתחה בשיתוף המכון הוולקני פתרונות המאפשרים חסכון בשימוש במים ובכח אדם, וגידול מבוקר של התוצרת ללא שימוש בחומרי הדברה או תלות בעונתיות (להתראות לעונת האבוקדו) ותוך התבססות על ביג דאטה.

פיוצ'ר קרופס עתידה להתמזג לתוך השלד הבורסאי אינפימר כשאחד התנאים להשלמת המהלך הוא גיוס של 35 מיליון שקל מהציבור לפי שווי של 200 מיליון שקל לפני הכסף. לפי הערכת השווי שפרסמו בפיוצ'ר קורפס, שווי החברה נאמד בכ-100-130 מיליון יורו. על רקע ההודעה מניית אינפימר קפצה בכ-50% ואחר כך התממשה ב-12%. הבעיה עם התנהגות המניה ובכלל התנהגות מניות השלדים היא שמשקיעים לא מבינים עד הסוף את המשמעות. השווי של אינפימר בבורסה מטעה - 32 מיליון שקל מכיוון שתהיה הקצאה של מניות לבעלי המניות של פיוצ'ר קרופס. לרוב מחולקות גם אופציות ויש תנאים שונים בהסכם המיזוג מקשים על הבנת הערך לאחר כל ההקצאות, אבל הערך הבורסאי של החברה הממוזגת לאחר המיזוג הוא לבטח לא 32 מיליון שקל אלא פי כמה וכמה. השאלה אם לאחר כל ההקצאות הוא עדיין כלכלי, בהינתן שלרוב גם יש דילול דרך הנפקה פרטית כדי למלא את הקופה במזומן לצורך פעילות החברה הנרכשת/ מתמזגת.   

החברה מחזיקה כיום במתקן אחד בהולנד, המתפרש על שטח של 3,000 מ"ר ובן 9 קומות ובשנת 2018 החלה למכור לראשונה את תוצרתה.  הלקוח המרכזי של פיוצ'ר הוא רשת Albert Heijn המחזיקה בנתח של 50% משוק עשבי התבלין הטריים במדינה, ולצד זאת לחברה הסכמים מסחריים עם Eldai ו-E.Lecrec. במתקן בהולנד פיוצ'ר מגדלת בזיליקום, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה. השנה צפויה החברה להתחיל לגדל ולמכור 4 סוגים נוספים של בזיליקום ועלים ירוקים. כמו כן, פיוצ'ר חתמה על הסכם לייצור קנאביס רפואי עבור חברה מפורטוגל בשם קאנת’ירסו הממתינה לאישור מטעם הרגולטור במדינה.

ב-9 החודשים הראשונים של 2020 הכנסות פיוצ'ר קרופס הסתכמו בכ-630 אלף יורו, ונרשם הפסד תפעולי של 4 מיליון יורו והפסד נקי בסך 4.3 מיליון יורו. במסגרת המיזוג תרשם לטובת הרוכשים הלוואת בעלים בסך 2.5 מיליון דולר, שההחזרים לטובתה יחלו כשפיוצ'ר תגיע לרווח המצרפי לאחר מס של מיליון דולר, אז תצטרך להקצות מחצית מהרווח השנתי לאחר מס לצורך סילוק החוב.

"פורד לא היה הראשון שהמציא את המכונית – אבל הוא הראשון שהפך אותן למוצר להמונים, לכן הוא הצליח כמו שהוא הצליח", כך משיב גרינשפן באלגוריה מעולם הרכב לשאלה מדוע פיוצ'ר תצליח איפה שאחרות נכשלו בעבר. "חברות שהתנסו קודם לכן בחקלאות ורטיקלית עשו את זה בנפח מאד קטן, בשונה מהם, בהולנד הצלחנו להוכיח שאפשר לבנות מתקן שמסוגל לספק תוצרת חקלאית בכמויות מסחריות".

"האתגר הגדול הוא כלכלי, עוד לפני ההיבט הטכנולוגי. בשונה מאחרים שמגדלים במתקנים ורטיקלים בשיטה הידרופונית (הצמחים אינם שתולים באדמה אלא בתמיסה של מי ההשקיה וחומרי הזנה – א.פ), למיטב ידיעתי אנחנו היחידים שפועלים בשיטת מצע אדמה – גאופוניקה, שעליו שותלים את הגידולים. כך אפשר להצמיח גידולים גבוהים יותר, וזה מה שהופך את כל הסיפור לכלכלי יותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשקיעים קוראים כותרות על פוד-טק, בשר מתורבת וחלבון מהצומח, נשמע כמו מפץ טכנולוגי, בזמן שאתם מביאים חדשנות לגידול של בזיליקום. למה שישימו את הכסף דווקא אצלכם?

"זה עניין של שיקול דעת של כל משקיע, אבל אני אזכיר כתבה שהייתה בפורבס, ובעוד עיתונים מהנחשבים ביותר בעולם שתיארו את 20 הטכנולוגיות שישנו את פני האנושות בשני העשורים הקרובים. רובן היו מתחומי התקשורת וההייטק. בתחום המזון הטכנולוגיה היחידה שהזכירו הייתה החקלאות האנכית – לא בשר מתורבת, לא חלבונים ולא שום דבר אחר".

בינתיים הטכנולוגיה הזאת עדיין בשלבי חדירה לשוק. המחירים של הגידולים שלכם תחרותיים בכלל מול אלה של החקלאות המסורתית?

"צריך לזכור שהמחירים באירופה שונים בין מדינה למדינה. בגרמניה ואנגליה מחירי התוצרת החקלאית מאד נמוכים, ובצרפת הולנד הם יותר גבוהים. אם נסתכל על הולנד, התוצרת שלנו לא יותר יקרה מאשר זו של החקלאות הרגילה. אנחנו יותר זולים מתוצרת אורגנית גם. מה שכן, יש לנו לקוח שיכול לייבא מאפריקה במחירים זולים ב-10-15% מאלה שלנו, ועדיין הוא בוחר בנו ואפילו לא מגלגל את הפער לצרכן".

הגדלת היקף הפעילות שלכם לא עשויה להיתקל בלובי מצד החקלאים, בהולנד או בכל שוק אחר שתנסו לחדור אליו?

"בכל עסק יש אתגר אבל אני מאמין באמת אחת – האמת הקוסמית, ובמקרה הזה היא שאם אתה מצליח להביא מוצר יותר טוב באותו מחיר, יש לך מתכון מנצח. אז עד כמה שיהיה לובי, הוא לא יצליח לבלום את הקדמה. אי אפשר. זה כמו שרדיולוגים ינסו לעכב קידום של טכנולוגיה של עיבוד תמונה. נטפל בכל בעיה נקודתית שלא תצוץ.

"עובדה היא, שעוד לפני שפתחנו את המתקן הראשון שלנו היה לנו חוזה עם אחת החברות הגדולות באירופה. זה מראה עד כמה הפוטנציאל גדול, ועדיין, זה תהליך הדרגתי וזה לא שמחר בבוקר מחליפים את כל הספקים לטובתנו. הלקוחות שלנו רוצים לראות שאנחנו עומדים בהבטחות שלנו. לרשתות הגדולות יש קריטריונים נוקשים מאד, פעם אחת לא סיפקת את מה שביקשו – אתה שרוף. לכן כשהם עובדים מול סטארט אפ הן גדלים איתו לאט לאט. עד כמה שאנחנו יודעים לייצר יפה, אנחנו עדיין פרוטה של פרוטה של פרוטה של התוצרת החקלאית שמיוצרת בעולם, אז אנחנו לא מאיימים על אף חקלאי".

עוד חמש שנים מהיום, גם תהיו פרוטה של פרוטה של פרוטה?

"אם נעמוד בתכניות שלנו פיוצ'ר תהיה בסדר גודל אחר לגמרי, וגם אז רוב התוצרת החקלאית בעולם תיוצר בשטחים חקלאיים מסורתיים. תחשוב על כמה מתקנים צריך לבנות בשביל לשנות את המגמה, זה תהליך שלוקח זמן. מה שכן, לפחות אצל חלק מהלקוחות שלנו נהווה נתח משמעותי".

פיוצ'ר קרופס החלה כשותפות ב-2014 ושנתיים לאחר מכן הוקמה ע"י גרינשפן, שפועל בתחום מוצרי המזון זה שני עשורים ובעבר שימש כמנכ"ל של חברה המוחזקת ע"י קבוצת שטראוס ותאגיד פפסיקו. גרינשפן מחזיק ב-5% ממניות פיוצ'ר ובעלי מניות נוספים הם A&F Realty (כ-80%) של משפחת לרמן. במסגרת הסכם המיזוג מול אינפימר, כ-69% ממניותיה האחרונה יהפכו למניות של פיוצ'ר.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חגצגח 17/01/2021 11:35
    הגב לתגובה זו
    זהירות שלא תבכו אחרכך..שהאחרון יכבה את האור בבקשה. תודה
  • 10.
    מהנדס תוכנה 17/01/2021 10:18
    הגב לתגובה זו
    לכל פרוייקט דוחפים באז-וורדס כדי לשוות לו עתידנות - כולה מגדלים חסה ופטרוזיליה
  • 9.
    האגרונום 17/01/2021 08:47
    הגב לתגובה זו
    חברה ללא הכנסות עם מודל עסקי לא כדאי מנפיקה חלום במחיקי עתק , הסוף ידוע.
  • 8.
    רמי 17/01/2021 08:01
    הגב לתגובה זו
    את NKLA
  • 7.
    דומה שתי טיפות מים לבועז ביסמוט! (ל"ת)
    אנונימי 16/01/2021 23:12
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבי 16/01/2021 19:45
    הגב לתגובה זו
    שהחברה חתמה על הסכם לגידול קנאביס עבור חברה בפורטוגל. קנאביס זו בוננזה ענקית ובמיוחד כאשר מדובר על גידול בתנאי מעבדה...משמע איכותי יותר!!! ואין כאן מקום לטעויות בגידול כמו בגידול רגיל. אני צופה לחברה עתיד ורוד!
  • 5.
    יש 16/01/2021 19:28
    הגב לתגובה זו
    לדעתי הרעיון ויישום מדהימים! במיוחד בעלייה בצריכה של אורגגני. אנשים פוחדים עכשיו ממחלות ולכן הרצון לאורגני רק ילך ויעלה. מאמין מאוד בתוכנית. כל ההודעות פה שנגד הן של אנשים ממורמרים שלא מבינים את התקדמות העולם.
  • 4.
    חכם בלילה 16/01/2021 17:28
    הגב לתגובה זו
    חקלאות ורטיקלית מ אימה למקומות שאין בהם שמש ואין קרקע, ויש מספיק כסף לשלם עם גידול יקר בטירוף (עלות המתקן, עלות המנורות, עלות החשמל...וכו'). ברוב העולם אין בעיה כזו. בסופו של יום, מדובר בחברה חקלאית עם שטח של 3000 מ"ר × 9 קומות = 27 דונם. שווה 100 מיליון דולר???
  • 3.
    ביפן וסין השיטה הזו עובדת אין פה חדש תחת השמש ההשק 16/01/2021 16:08
    הגב לתגובה זו
    ביפן וסין השיטה הזו עובדת אין פה חדש תחת השמש ההשקעה בתשומות הנדרשות לגידול אנכי לא כלכלית כרגע כמו כן דורשת אנרגיה רבה לתאורה קירור או חימום תחזוקת המבנים יקרה גם היא כך שמוכרים פה חלום יפה המציאות רחוקה מאד מהחלום
  • 2.
    עם מכירות אפסיות ומכירות של מילים לבורסה רצים להנפ 16/01/2021 13:12
    הגב לתגובה זו
    עם מכירות אפסיות ומכירות של מילים לבורסה רצים להנפיק. לא פחות הזוי שמישהו מוכן לקנות את המניות של החברות האלו
  • נורית 17/01/2021 07:34
    הגב לתגובה זו
    בגאות מנפיקים כל חנות מכולת
  • 1.
    רותי 16/01/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    לא מבינה מדוע הציבור לא יוצא להפגנות בדרישה להוציא את הכנסת המיותרת לחל"ת,ולדרוש מראש הממשלה השקרן -לקצץ בשכר כולם 20 אחוז ולהודיע על הפסקת המימון השערורייתי של משפחתו. מעל-250,000 ש"ח מידי חודש???על משלוחה,שמלות,לק וצבע,שתייה,נייר טואלט וטמפונים ריחניים?????מה זה????
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 3.94%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג'

בגלל הורדת התחזיות -הורדת דירוג לתדיראן

מעלות מורידה את הדירוג של תדיראן בנוץ' אחד, ברקע הורדת התחזיות וביצועים תפעוליים שהיו נמוכים מהצפי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תדיראן דירוג

חברת תדיראן גרופ תדיראן גרופ סופגת מכה נוספת, והפעם היא מגיעה מכיוון שוק החוב. סוכנות הדירוג S&P מעלות (Maalot) הורידה את דירוג המנפיק של החברה ל-'ilA+'. הורדת הדירוג היא ירידה בנוץ' אחד מ-'ilAA-', כאשר תחזית הדירוג יציבה.

פעולת הדירוג מגיעה כהמשך ישיר לעדכוני התחזיות של החברה כלפי מטה. סוכנות הדירוג מציינת במפורש כי ההורדה נובעת בעיקר מהיחלשות הפרופיל הפיננסי של החברה, כמו גם התוצאות התפעוליות שהיו נמוכות מהצפי. 

נזכיר כי תדיראן הודיעה על קיצוץ משמעותי בתחזית ההכנסות ל-2026 ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, ירידה של 45% לעומת היעד המקורי של 4.5 מיליארד שקל שהוצג במאי 2024. העדכון נבע בין היתר מהערכה מחודשת של קצב הצמיחה המתון בשוק הסולארי באיטליה, מה שהוביל להפחתת מוניטין לא תזרימית של 73 מיליון שקל על חברת הבת VP Solar. בנוסף, מימוש הפוטנציאל בתחום מערכות האגירה בישראל נדחה לשלהי 2026 ולשנים מאוחרות יותר. מדובר בעדכון שלישי כלפי מטה בתוך שנה, המשקף פער עצום בין הצהרות ההנהלה למציאות העסקית בשווקי האנרגיה. להרחבה - תדיראן שוב מאכזבת את המשקיעים - מעדכנת תחזיות למטה

החולשה בפעילות ובפרופיל הפיננסי

השיקול המרכזי להורדה הוא פער משמעותי בין ציפיות הצמיחה המקוריות לבין הביצועים בפועל בתחומי הפעילות המרכזיים, קרי מוצרי צריכה ואנרגיה מתחדשת. S&P מעלות מציינת כי הביצועים היו נמוכים מהתחזיות, בין היתר בשל הסביבה המקרו-כלכלית, עליית הריבית והירידה החדה במחירי המוצרים בשל שינויים בשיטת התמריצים בשוק האיטלקי. בשנה החולפת, ההאטה בצמיחה והשחיקה ברווחיות בתחום האנרגיה באיטליה נבעו בין היתר מהסביבה המקרו כלכלית שכללה שיעורי אינפלציה וריבית גבוהים, מהצטברות מלאי גדול של מערכות סולאריות אצל יצרנים עולמיים שהובילה לירידה חדה במחירי המערכות באירופה, ומשינויים בשיטת התמריצים של ממשלת איטליה שהקטינו את כדאיות רכישתן עבור לקוחות הקצה.

היחלשות הפרופיל הפיננסי באה לידי ביטוי ביחסים המתואמים. יחס חוב ל-EBITDA המתואם עמד על כ-3.9x ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2025 , רמה שלטענת הסוכנות אינה הולמת את דירוג ה-'ilAA-' הקודם. בנוסף, סוכנות הדירוג נתנה משקל משמעותי להפחתת המוניטין המהותית שביצעה החברה. ההכרה בירידת ערך מוניטין של כ-73 מיליון שקל בפעילות האיטלקית (VP Solar) הובילה להפסד נקי של כ-52 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025.