קו מנחה: רווח תפעולי רבעוני של 4 מ' ש' על הכנסות של 19 מ' ש'
קו מנחה קבוצת קו מנחה המספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון והפיננסים, מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2020. הכנסות הרבעון הסתכמו בכ-19 מיליון שקל לעומת כ-21.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, אך מעל כ-17.7 מיליון שקל ברבעון השני. הירידה מיוחסת למכירת פעילויות עסקיות במהלך השנה השוטפת, לצד קיטון בכמות האגרות הממשלתיות.
על אף הקיטון בהכנסות, החברה הציגה שיפור ברווחיות הגולמית שעמדה על 52% לעומת כ-48.6%. הרווח התפעולי הסתכם ב-3.3 מיליון שקל אבל בנטרול הוצאות בגין פעילות חדשה (תחום דירוג האשראי) הרווח התפעולי מסתכם בכ-4 מיליון שקל - 10% מעל הרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, החברה דיווחה על רווח נקי בסך של 800 אלף שקל, בנטרול ההוצאות של הפעילות החדשה מדובר כ-1.5 מיליון שקל, לעומת כ-1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. נזכיר, כי ברבעון השני הרווח הנקי הסתכם בכ-6.3 מיליון שקל, הכולל הכנסות אחרות בסך 4.6 מיליון שקל ממכירת אתר ביזפורטל. בניכוי הכנסות אחרות, הרווח הנקי הסתכם בכ-1.7 מיליון שקל.
הירידה בהכנסות מיוחסת למכירת פעילות ביזפורטל ולירידה בפעילות המגזר הממשלתי. מנגד, החברה ממשיכה לגדול בפעילויות שנרכשו מיינביז ופינבוט שמספקות שירות CRM והנהלת חשבונות/ חשבות דרך מערכות מתקדמות (Saas). ההכנסות בתחום זה הסתכמו ב-1.5 מיליון שקל לעומת 0.6 מיליון שקל ברבעון מקביל.
המזומנים נטו, נכון לתום הרבעון, עמדה על 51.7 מיליון שקל. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-1.5 מיליון שקל. סך ההון של החברה 107 מיליון שקל.
על רקע הדוחות נמסר מהחברה - "אנחנו מסכמים רבעון טוב, עם רווח תפעולי של 3.3 מיליון שקל. אנחנו שמחים על רבעון עם צמיחה משמעותית של פעילות ה-CRM ורבעון מלא ראשון של פעילות דירוג האשראי. בנטרול ההוצאה בגינה, הרווח התפעולי הוא כ-4 מיליון שקל - גידול נאה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. פעילויות אחרות בקבוצה הפגינו איתנות ושמרו על יציבות גם בתקופת הקורונה, ובמקביל אנו עמלים על חיזוק מעמד החברה בשווקים בהם היא פועלת, תוך מיקוד בהמשך הצמיחה והשאת ערך לבעלי המניות".
- בעלת השליטה בגיידליין מנסה למחוק אותה מהמסחר
- קו מנחה עלתה לאחזקה של 80% בסיירינקס תמורת כ-5 מ' ש' נוספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
