קו מנחה: רווח תפעולי רבעוני של 4 מ' ש' על הכנסות של 19 מ' ש'
קו מנחה קבוצת קו מנחה המספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון והפיננסים, מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2020. הכנסות הרבעון הסתכמו בכ-19 מיליון שקל לעומת כ-21.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, אך מעל כ-17.7 מיליון שקל ברבעון השני. הירידה מיוחסת למכירת פעילויות עסקיות במהלך השנה השוטפת, לצד קיטון בכמות האגרות הממשלתיות.
על אף הקיטון בהכנסות, החברה הציגה שיפור ברווחיות הגולמית שעמדה על 52% לעומת כ-48.6%. הרווח התפעולי הסתכם ב-3.3 מיליון שקל אבל בנטרול הוצאות בגין פעילות חדשה (תחום דירוג האשראי) הרווח התפעולי מסתכם בכ-4 מיליון שקל - 10% מעל הרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, החברה דיווחה על רווח נקי בסך של 800 אלף שקל, בנטרול ההוצאות של הפעילות החדשה מדובר כ-1.5 מיליון שקל, לעומת כ-1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. נזכיר, כי ברבעון השני הרווח הנקי הסתכם בכ-6.3 מיליון שקל, הכולל הכנסות אחרות בסך 4.6 מיליון שקל ממכירת אתר ביזפורטל. בניכוי הכנסות אחרות, הרווח הנקי הסתכם בכ-1.7 מיליון שקל.
הירידה בהכנסות מיוחסת למכירת פעילות ביזפורטל ולירידה בפעילות המגזר הממשלתי. מנגד, החברה ממשיכה לגדול בפעילויות שנרכשו מיינביז ופינבוט שמספקות שירות CRM והנהלת חשבונות/ חשבות דרך מערכות מתקדמות (Saas). ההכנסות בתחום זה הסתכמו ב-1.5 מיליון שקל לעומת 0.6 מיליון שקל ברבעון מקביל.
המזומנים נטו, נכון לתום הרבעון, עמדה על 51.7 מיליון שקל. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-1.5 מיליון שקל. סך ההון של החברה 107 מיליון שקל.
על רקע הדוחות נמסר מהחברה - "אנחנו מסכמים רבעון טוב, עם רווח תפעולי של 3.3 מיליון שקל. אנחנו שמחים על רבעון עם צמיחה משמעותית של פעילות ה-CRM ורבעון מלא ראשון של פעילות דירוג האשראי. בנטרול ההוצאה בגינה, הרווח התפעולי הוא כ-4 מיליון שקל - גידול נאה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. פעילויות אחרות בקבוצה הפגינו איתנות ושמרו על יציבות גם בתקופת הקורונה, ובמקביל אנו עמלים על חיזוק מעמד החברה בשווקים בהם היא פועלת, תוך מיקוד בהמשך הצמיחה והשאת ערך לבעלי המניות".
- בעלת השליטה בגיידליין מנסה למחוק אותה מהמסחר
- קו מנחה עלתה לאחזקה של 80% בסיירינקס תמורת כ-5 מ' ש' נוספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
