חווה סולארית בבית השקמה, נקסטקום, אנלייט, אנרגיה סולארית
צילום: אנלייט

נקסטקום: הרווח זינק בלמעלה מ-25% ל-5 מיליון שקל

תזרים המזומנים גדל ב-13%: מגזר האלחוטי בצמיחה בעוד המגזר העל קרקעי הציג חולשה: מניית החברה זינקה במעל ל-100% מתחילת השנה ועדיין נסחרת במכפילים נמוכים
אור צרפתי | (1)
נושאים בכתבה נקסטקום

קבוצת נקסטקום 0.37% , העוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות ופתרונות בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2020. הכנסות הרבעון הסתכמו ב-91 מיליון שקל, לעומת הכנסות בהיקף של 94.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019.

המגזר האלחוטי, הנחשב למנוע הצמיחה העיקרי של החברה, דחף את השורה העליונה עם גידול של כ-6.1 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מהירה כתוצאה מגידול בפעילות הסולארית והתקדמות בפרויקט טורבינות הרוח בעמק הבכא, אשר קוזזו בחלקם בירידה בפעילות הסלולרית. 

 

מנגד, המגזר העל קרקעי הציג קיטון של 9.7 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והמגזר העל קרקעי הציג ירידה קלה לעומת התקופה המקבילה. החברה הודיעה כי התחלת העבודה בפרויקט טורבינות הרוח "בראשית" צפויה להתחיל בקרוב, וכי הפרויקט נחשב ככפול מפרויקט עמק הבכא. בנוסף, התקבל צו כניסה לעבודה גם בפרויקט עם ענקית האנרגיה הצרפתית EDF לבניית שתי חוות סולאריות, וכן בפרויקט להקמת מערכות סולאריות על גבי מאגרי מים עבור קבוצת שיכון ובינוי. ״פרויקטים אלה צפויים לתרום להכנסות נוספות של עשרות מיליוני שקלים לחברה כבר ב-2021״ נכתב בהודעת הקבוצה. 

 

הרווח הגולמי הסתכם ב-11.8 מיליון שקל לעומת 11.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווחיות הגולמית עלה הרבעון ל-13.0% מסך ההכנסות, בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 12.0% ברבעון המקביל. העלייה בשיעור הרווחיות מקורה במגזר האלחוטי. 

 

בשורה התחתונה, הרווח הנקי גדל ב-25% והסתכם ב-5.5 מיליון שקל, , כ-6% מסך הכנסות החברה, בהשוואה לרווח נקי של 4.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, שהיווה כ-4.7% מסך הכנסות החברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ליום ה-30 בספטמבר, 2020, הסתכם ב-4.4 מיליון שקל לעומת כ-3.9 ברבעון המקביל. מתחילת 2020 ייצרה החברה מזומנים בהיקף של 11.7 מיליון שקל. קופת המזומנים עמדה על כ-29.9 מיליון שקל. החברה הכריזה על דיבידנד של 3 מיליון שקל, המשקף תשואה של 2% על מחיר המניה כיום. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד 26/11/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
    מה אתם חושבים ?
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: