נקסטקום: הרווח זינק בלמעלה מ-25% ל-5 מיליון שקל
נקסטקום קבוצת נקסטקום -0.9% , העוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות ופתרונות בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2020. הכנסות הרבעון הסתכמו ב-91 מיליון שקל, לעומת הכנסות בהיקף של 94.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019.
המגזר האלחוטי, הנחשב למנוע הצמיחה העיקרי של החברה, דחף את השורה העליונה עם גידול של כ-6.1 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מהירה כתוצאה מגידול בפעילות הסולארית והתקדמות בפרויקט טורבינות הרוח בעמק הבכא, אשר קוזזו בחלקם בירידה בפעילות הסלולרית.
מנגד, המגזר העל קרקעי הציג קיטון של 9.7 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והמגזר העל קרקעי הציג ירידה קלה לעומת התקופה המקבילה. החברה הודיעה כי התחלת העבודה בפרויקט טורבינות הרוח "בראשית" צפויה להתחיל בקרוב, וכי הפרויקט נחשב ככפול מפרויקט עמק הבכא. בנוסף, התקבל צו כניסה לעבודה גם בפרויקט עם ענקית האנרגיה הצרפתית EDF לבניית שתי חוות סולאריות, וכן בפרויקט להקמת מערכות סולאריות על גבי מאגרי מים עבור קבוצת שיכון ובינוי. ״פרויקטים אלה צפויים לתרום להכנסות נוספות של עשרות מיליוני שקלים לחברה כבר ב-2021״ נכתב בהודעת הקבוצה.
הרווח הגולמי הסתכם ב-11.8 מיליון שקל לעומת 11.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווחיות הגולמית עלה הרבעון ל-13.0% מסך ההכנסות, בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 12.0% ברבעון המקביל. העלייה בשיעור הרווחיות מקורה במגזר האלחוטי.
- נקסטקום בעסקת אגירה של 17 מיליון שקל
- פריים אנרג'י ונקסטקום בהסכם בהיקף של כ-200 מיליון שקל להקמת פרויקטים סולאריים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, הרווח הנקי גדל ב-25% והסתכם ב-5.5 מיליון שקל, , כ-6% מסך הכנסות החברה, בהשוואה לרווח נקי של 4.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, שהיווה כ-4.7% מסך הכנסות החברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ליום ה-30 בספטמבר, 2020, הסתכם ב-4.4 מיליון שקל לעומת כ-3.9 ברבעון המקביל. מתחילת 2020 ייצרה החברה מזומנים בהיקף של 11.7 מיליון שקל. קופת המזומנים עמדה על כ-29.9 מיליון שקל. החברה הכריזה על דיבידנד של 3 מיליון שקל, המשקף תשואה של 2% על מחיר המניה כיום.
- 1.דוד 26/11/2020 17:56הגב לתגובה זומה אתם חושבים ?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
