חווה סולארית בבית השקמה, נקסטקום, אנלייט, אנרגיה סולארית
צילום: אנלייט

נקסטקום: הרווח זינק בלמעלה מ-25% ל-5 מיליון שקל

תזרים המזומנים גדל ב-13%: מגזר האלחוטי בצמיחה בעוד המגזר העל קרקעי הציג חולשה: מניית החברה זינקה במעל ל-100% מתחילת השנה ועדיין נסחרת במכפילים נמוכים
אור צרפתי | (1)
נושאים בכתבה נקסטקום

קבוצת נקסטקום -0.4% , העוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות ופתרונות בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2020. הכנסות הרבעון הסתכמו ב-91 מיליון שקל, לעומת הכנסות בהיקף של 94.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019.

המגזר האלחוטי, הנחשב למנוע הצמיחה העיקרי של החברה, דחף את השורה העליונה עם גידול של כ-6.1 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מהירה כתוצאה מגידול בפעילות הסולארית והתקדמות בפרויקט טורבינות הרוח בעמק הבכא, אשר קוזזו בחלקם בירידה בפעילות הסלולרית. 

 

מנגד, המגזר העל קרקעי הציג קיטון של 9.7 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והמגזר העל קרקעי הציג ירידה קלה לעומת התקופה המקבילה. החברה הודיעה כי התחלת העבודה בפרויקט טורבינות הרוח "בראשית" צפויה להתחיל בקרוב, וכי הפרויקט נחשב ככפול מפרויקט עמק הבכא. בנוסף, התקבל צו כניסה לעבודה גם בפרויקט עם ענקית האנרגיה הצרפתית EDF לבניית שתי חוות סולאריות, וכן בפרויקט להקמת מערכות סולאריות על גבי מאגרי מים עבור קבוצת שיכון ובינוי. ״פרויקטים אלה צפויים לתרום להכנסות נוספות של עשרות מיליוני שקלים לחברה כבר ב-2021״ נכתב בהודעת הקבוצה. 

 

הרווח הגולמי הסתכם ב-11.8 מיליון שקל לעומת 11.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווחיות הגולמית עלה הרבעון ל-13.0% מסך ההכנסות, בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 12.0% ברבעון המקביל. העלייה בשיעור הרווחיות מקורה במגזר האלחוטי. 

 

בשורה התחתונה, הרווח הנקי גדל ב-25% והסתכם ב-5.5 מיליון שקל, , כ-6% מסך הכנסות החברה, בהשוואה לרווח נקי של 4.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, שהיווה כ-4.7% מסך הכנסות החברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ליום ה-30 בספטמבר, 2020, הסתכם ב-4.4 מיליון שקל לעומת כ-3.9 ברבעון המקביל. מתחילת 2020 ייצרה החברה מזומנים בהיקף של 11.7 מיליון שקל. קופת המזומנים עמדה על כ-29.9 מיליון שקל. החברה הכריזה על דיבידנד של 3 מיליון שקל, המשקף תשואה של 2% על מחיר המניה כיום. 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד 26/11/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
    מה אתם חושבים ?
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.