מימון ישיר - הרווח זינק ב-50% ל-38 מיליון ש'; זה לא רווח מייצג
חברת האשראי החוץ בנקאי מימון ישיר 2.46% מדווחת על גידול של כ-2.2% בהכנסות ל-146 מיליון שקל, ועל זינוק של 50% ברווח הנקי לרמה של 38.3 מיליון שקל. למרות המשבר, החברה מדווחת על ירידה של כ-60% בהוצאה לחובות מסופקים לכ-7.8 מיליון שקל. בנוסף, החברה נקטה בתכנית התייעלות שהובילה לחיסכון של כ-13 מיליון שקל.
ההכנסות ברבעון השלישי לשנת 2020 הסתכמו בכ-146 מיליון שקל לעומת כ-142.8 ברבעון המקביל אשתקד. עיקר העלייה נובעת מרכיב ההצמדה - עליית המדד ברבעון השלישי בשיעור 0.1%, מול שחיקה בשיעור של 0.7% בתקופה המקבילה אשתקד וכן, גידול בריביות ללווים בשיעור של כ-0.4% בשל גידול בסיכוני גבייה לאור המשבר. כמו כן, היקף תיק ההלוואות הממוצע המוחזק על ידי החברה עלה בכ-37% בעקבות הגידול בהיקף ההון והקיטון בהמחאות תיקי הלוואות ביחס לתקופה מקבילה אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בכ-38.3 מיליון שקל בהשוואה לכ-25.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-49%. החברה נקטה בתכנית התייעלות שבעקבותיה הוצאות החברה היו נמוכות יותר בכ-12.6 מיליון שקל מאשר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, הרווח הנקי הושפע מההלוואות שהועמדו בריבית גבוהה יותר שנועדה לשקף את הגידול המסוים בסיכון עקב המשבר ומעליית המדד בשיעור של 0.1% לעומת שחיקה של 0.7% ברבעון המקביל אשתקד, כאמור, שתרמה לעליה בהכנסות מהצמדה. בנוסף, חלה ירידה במהלך הרבעון השלישי בהוצאות חובות מסופקים ואבודים. ירידה זאת נובעת מירידה חדה בשיעור הלקוחות שנכנסו לכשל ברבעון השלישי וכן, מעליה בשיעור הריקברי של ההלוואות שהיו בכשל. במילים אחרות, מימון ישיר מציגה הפרשה נמוכה מהצפוי בגין הפסדי אשראי בגלל ריקברי של הערכות קודמות. המשמעות היא שההוצאות בגין הפסדי אשראי היו אמורות להיות גבוהות יותר. זה די ברור על רקע הקורונה והחשש הגדל ממשבר כלכלי כזה שיגרום לחובות שלא יוחזרו למערכת הבנקאית והחוץ בנקאית. אז אומנם מדובר בתוצאות טובות, אבל קחו את המספרים בערבון מוגבל.
הוצאות החובות המסופקים ואבודים הסתכמו ברבעון השלישי בכ-7.8 מיליון שקל לעומת כ-19.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד וכ-25.7 ברבעון השני של 2020. הירידה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד נבעה משיפור בשיעורי הגביה מהלקוחות וירידה חדה בתיקים שהועברו לטיפול משפטי. במהלך הרבעון השלישי שיעורי הגביה היו טובים יותר אף מהתקופה של טרום משבר הקורונה.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזק האשראי המשוקלל ברבעון השלישי של 2020 הסתכם ב-0.91% ומשקף שיפור ביחס לרבעון המקביל אשתקד שבו הסתכם נזק האשראי המשוקלל ב-2.64%. השיפור נובע ממודל האשראי, הקשחת החיתום בתקופת משבר הקורונה, שיפור הגבייה והקטנת החשיפה להלוואות שאינן מגובות בטוחה.
הוצאות המימון נטו של החברה גדלו בכ-211% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-13.3 מיליון שקל לעומת כ-4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מעליית מדד המחירים לצרכן ברבעון השלישי לשנת 2020 בשיעור של 0.1% למול ירידה בתקופה המקבילה אשתקד בשיעור של 0.7% וכן, עקב גידול של כ-32% בהיקף ניצול האשראי.
נכון ליום 30 בספטמבר 2020 יתרת תיק ההלוואות שהעמידה ושיווקה החברה הסתכם בכ-8.6 מיליארד שקל, בדומה ליתרת התיק ליום 30 בספטמבר, 2019.
ההון של החברה נכון ליום 30.9.2020 הסתכם בכ-656.2 מיליון שקל לעומת כ-481.9 מיליון שקל ב-31.12.2019. הגידול נובע מהנפקת מניות לציבור בתמורה לכ-138 מיליון שקל (נטו) ומרווח שנרשם בתקופת הדוח בסך של כ-36.5 מיליוני שקל.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מגזרי פעילות
הכנסות תחום הלוואות רכב הסתכמו ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-110.7 מיליון ש"ח לעומת כ-106 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. החברה צמצמה את היקף ההלוואות בתחום זה בכ-20% ברבעון השלישי ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בתחום הלוואות לרכב הסתכם בכ-24.2 מיליון ש"ח בהשוואה לכ-23.1 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה מהלוואות שהועמדו בריבית גבוהה יותר, ירידת המדד וכן, בשל ירידה בהוצאות חובות מסופקים ואבודים.
הכנסות תחום הלוואות סולו הסתכמו ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-33.2 מיליון ש"ח לעומת כ-34.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. עם פרוץ משבר הקורונה החליטה הנהלת החברה להשהות את העמדת ושיווק הלוואות סולו חדשות ללקוחותיה עקב הקושי בהערכת הסיכון הטמון בהלוואות אלו על רקע המשבר. עם זאת, החברה שבה להעמיד בתחום זה פלח ספציפי של הלוואות לצורך השלמת הון עצמי לרוכשי רכבים נבחרים בלבד. היקף ההלוואות סולו שהועמד ברבעון השלישי הסתכם בכ-12 מיליון ש"ח.
הרווח הנקי בתחום הלוואות סולו הסתכם ברבעון השלישי לשנת 2020 בכ-13.4 מיליון ש"ח בהשוואה לכ-3.1 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח נבע בעקבות צמצום משמעותי בכח האדם במחלקות המתפעלות את הלוואות הסולו, קיטון בנזקי האשראי ועלייה במדד לעומת ירידה במדד ברבעון המקביל אשתקד, כאמור לעיל .
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
