מחוברים רשת תקשורת פלאפון סלולר
צילום: Istock
זרקור

"סלקום ופרטנר הן אופציות להתאוששות עתידית בשוק התקשורת"

לאחר שנים של סטגנציה, שוק הטלקומוניקציה המקומי מתחיל להתעורר. שר התקשורת החדש הולך לקראת בזק ומי שירוויח מכך זה השוק כולו. "צריך לשמור שאקספון לא תקרוס", אומר האנליסט ערן יעקובי מרוסאריו
ארז ליבנה | (1)

שוק התקשורת עבר סערות גדולות בשנים האחרונות, כשמאז רפורמת כחלון, שריסקה את המחירים והפכה את השוק לתחרותי מאוד, השחקניות בו מתקשות להרוויח בהיקפים משמעותיים.  מעבר להקלה שכולנו חשנו בכיס לאחר אותם ימי חזירות עליזים של חברות הסלולר והטלקומוניקציה, ההשפעות של שוק מוטה וחסר איזון פגע קשות גם ביכולת החברות לפרוש תשתיות מתקדמות כמו סיבים אופטיים ורשת 5G – אלה הנדרשים כדי לייצר תקשורת מהירה וטובה. 

 

בחודשים האחרונים ישנה התעוררות בשוק. זה החל עם עסקת בזק 0.43% סרצ'לייט, שבה סופסוף חברת התקשורת הלאומית קיבלה בעל בית שמבין בתחום. 

>>שוק הסלולר - מיזוגים או הסדרי חוב

השבוע מניית בזק זינקה, לאחר שהחברה גם קיבלה המלצה חיובית מ-UBS, אבל גם בגלל שיש תחושה בשוק לפיה משרד התקשורת סופסוף מבין את צרכיה של גוליית התקשורת המקומי והקריטי לתשתיות המדינה.

 

עסקת סרצ'לייט היא התפתחות חשובה בשוק התקשורת כשלאחריה דיברו על מיזוג בין הוט לפרטנר 1.4% – זה שבינתיים ירד מהפרק – ואז המיזוג בין סלקום 2.24% לגולן טלקום, זה שאושר סופסוף על ידי הרגולטורים; לאחר שלפני 4 שנים כבר נדחה על הסף. בינתיים, עיניהם של בכירי רשות התחרות ומשרד התקשורת נשואות כעת לחברת אקספון, שאמורה להישאר מחולל התחרות היחיד בשוק.

 

אז נכון שאקספון מגייסת לקוחות חדשים – רבים מהם ודאי לקוחות של גולן שלא מעוניינים לחזור לסלקום – וכרגע יש לה כ-300 אלף לקוחות. פחות או יותר 3% מהשוק. אז תחרות היא לא מייצרת לענקיות הסלולר, בינתיים. עדיין, צריך לשמור עליה מכל משמר.

 

לאן הולך השוק?

"המיזוג בין סלקום וגולן הוא מיזוג רוחבי. זה לא כמו הוט ופרטנר, כשהרעיון היה לחבר את כל פעילות התקשורת. זה רק סלולר וסלולר. ההשפעה של זה על השוק תהיה מוגבלת, אבל זה יוביל בוודאות לעליית מחירים מסוימת", אומר אנליסט שוק התקשורת, ערן יעקובי, מרוסאריו.

 

יעקובי לא יודע בכמה יעלו המחירים, כי אי אפשר באמת לדעת – אבל הערכות בשוק הן כי מדובר בעשרות אחוזים נוספים בכל חודש. אין מה לפחד. אין מה להתלהם. בינתיים אנחנו לא חוזרים עשור אחורה לימי החזירות. העלאות המחירים נדרשות לשוק כמו אוויר לנשימה. בלעדיהן אי אפשר להניח תשתיות, תחום שבו עד לפני עשור ישראל הייתה בין המובילות בעולם וכיום המיקום שלה מתדרדר באופן עקבי משנה לשנה. גם במשרד התקשורת ובממשלה מבינים שאי אפשר לתת למצב להימשך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"כל עשרה שקלים לחשבון זה למעלה מ-300 מיליון שקל ל-EBITDA בחודש. עליית מחירים נשמע נורא, אבל צריך לזכור שהמחירים בישראל לא מאפשרים שיווי משקל לשוק, זה בגלל מבנה עלויות שונה של כל חברה", ממשיך יעקובי. "מחירי הסלולר נורא זולים פה, עכשיו המטרה של הרגולטורים היא לשמר את התחרות שנוצרה כאן. יש משמעות לאישור למיזוג והוא מוצדק, אבל בתנאי שלא חוזרים אחורה".

 

אקספון 3% מהשוק – היא באמת מעודדת תחרות?

"יש חשיבות מאוד גדולה לרגולטורים שצריכים לשמור שאקספון לא תקרוס. אם יעבדו נכון, זה יוריד את רמת התחרות וזה בסדר, אם החברות יוכלו להרוויח ולהשקיע בתשתיות, כדי שישראל לא תמשיך להתדרדר בדירוג העולמי.

 

"אם היינו מדברים לפני שנה, אף אחד לא היה מאמין שאקספון שבפחות משנתיים בשוק החברה כבר תהיה עם 300 אלף לקוחות. כנראה שהחברה עובדת נכון ומגייסת. הקצב לא נפסק. רואים כל חודש את מספר הניודים ושם אי אפשר לרמות. רואים שהחברה גדלה. כדי שהיא תמשיך לעשות את זה, צריך לוודא שלא מפריעים לה להמשיך".

 

מה קורה עם הוט מובייל?

הוט נרגעה עם הסלולר לפני כמה חודשים. היא עדיין חברה גדולה שמייצרת EBITDA של 40% מהמכירות. אבל החברה נפגעת בליבת העסקים שלה בגלל האגרסיביות של פרטנר וסלקום, הדרך שלה להיות חזרה אגרסיבית היא להוריד את מחירי הסלולר והוט מובייל הכי אגרסיבית.

 

הם רוצים להתרחב והם לא הקימו חברה בשביל מיליון וקצת לקוחות. צריך להבין שבגלל הכניסה של פרטנר וסלקום לתחומי הליבה של הוט, מרבעון לרבעון החברה נפגעת בעסקים וברווחים והיא צריכה להכות חזרה".

 

אגב, זה לא דבר פשוט בכלל. כי בהתחלה לפחות, כל חברה שנכנסת למגרש של מישהו אחר נפגעת כלכלית. בדרך כלל זה מצריך השקעה ראשונית גדולה עם החזר לא מובטח, אבל גם הרגולציה היא פקטור משמעותי, כשבניגוד למצב הקיים, הרגולציה צריכה להיות מעודדת ולא מגבילה.

 

מה החששות שלך מהשוק?

"אני חושש ממשבר נוסף בשוק התקשורת, בגלל הרצון העז להניח סיבים. נוצר היום מצב אבסורדי, כי אין סיבה ש-4 חברות יניחו סיבים. בכל העולם זה מקסימום 2 תשתיות. מקסימום. פהרוצים ש-4 חברות יניחו 4 תשתיות. בעולם זה גם מגיע זה בדרך כלל עם סוג של סבסוד. פה פשוט זרקו את כולם למים".

 

זו בעיה קשה, לא?

"תראה כיום שומעים את הקולות החדשים ממשרד התקשורת, שם מרגישים איזושהי שפיות בתהליך קבלת ההחלטות. הוט כנראה תקבל פטור מהנחת סיבים. על בזק מקשים. המטרה כרגע היא למצוא מנגנון שיאפשר ללקוח לקבל את מה שהוא צריך, אבל גם החברות".

 

מה עם בזק?

"יש תחושה בשוק שמשרד התקשורת מתחיל להבין את הצרכים של בזק. גם רואים את זה במניית החברה. בקומה השלישית של הקבוצה היא קיבלה נכס אמיתי וזה סרצ'לייט. יש בעלים שמבין את הנושא ואת השוק, ושלא נבהל מהרגולציה המקומית.

 

"סרצ'לייט החלו להתעניין בחברהעוד לפני תיק 4000 ורק לאחר שהוא נפתר הם חזרו. היא נותנת לקבוצה שקט לעבוד ולא פחות חשוב, לעבוד נכון. הם לא לחוצים על דיבידנדים, שזו גם הקלה גדולה. בספינה גדולה כמו בזק זה ממש לא פשוט. לביקום כרגע יש שקט לפחות בשנתיים שלוש הקרובות וזה המון".

 

איך כל השינויים האלה ישפיעו על מניות חברות התקשורת?

"אני חושב שבזק בשינוי כיוון חיובי, בעיקר בגלל ההבנה של הרגולטורים. כי כמו שבזק תלויה במדינה, המדינה תלויה בבזק. מדובר בתשתיות קריטיות. אז יש הבנות בין הצדדים. וזה חיובי. במקרה של פרטנר ובסלקום הדרך יותר קשה.

 

"אני רואה אותם כאופציות ארוכות להתאוששות שוק התקשורת. אופציות מטבען הן תנודתיות. כשהרגולציה תאזן בין צרכי המדינה, צרכי הצרכן וצרכי החברות ותלך לאמצע המשולש הזה, אז זה יעזור למניות הסלולר – אבל אי אפשר לדעת מתי כל זה יקרה". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החברות מקיזות דם כמה שנים וכעת יותר.רבעון שני ללא 15/06/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    החברות מקיזות דם כמה שנים וכעת יותר.רבעון שני ללא נדידה וכנראה שגם רבעון שלישי שאמור להיות חזק יהיה גרוע.צופה הפסדים רבעוניים לפרטנר וסלקום . המניה עולה על כל פסיפס של ספקולציה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.