"סלקום ופרטנר הן אופציות להתאוששות עתידית בשוק התקשורת"
שוק התקשורת עבר סערות גדולות בשנים האחרונות, כשמאז רפורמת כחלון, שריסקה את המחירים והפכה את השוק לתחרותי מאוד, השחקניות בו מתקשות להרוויח בהיקפים משמעותיים. מעבר להקלה שכולנו חשנו בכיס לאחר אותם ימי חזירות עליזים של חברות הסלולר והטלקומוניקציה, ההשפעות של שוק מוטה וחסר איזון פגע קשות גם ביכולת החברות לפרוש תשתיות מתקדמות כמו סיבים אופטיים ורשת 5G – אלה הנדרשים כדי לייצר תקשורת מהירה וטובה.
בחודשים האחרונים ישנה התעוררות בשוק. זה החל עם עסקת בזק -0.1% סרצ'לייט, שבה סופסוף חברת התקשורת הלאומית קיבלה בעל בית שמבין בתחום.
>>שוק הסלולר - מיזוגים או הסדרי חוב
השבוע מניית בזק זינקה, לאחר שהחברה גם קיבלה המלצה חיובית מ-UBS, אבל גם בגלל שיש תחושה בשוק לפיה משרד התקשורת סופסוף מבין את צרכיה של גוליית התקשורת המקומי והקריטי לתשתיות המדינה.
עסקת סרצ'לייט היא התפתחות חשובה בשוק התקשורת כשלאחריה דיברו על מיזוג בין הוט לפרטנר 0.45% – זה שבינתיים ירד מהפרק – ואז המיזוג בין סלקום -0.83% לגולן טלקום, זה שאושר סופסוף על ידי הרגולטורים; לאחר שלפני 4 שנים כבר נדחה על הסף. בינתיים, עיניהם של בכירי רשות התחרות ומשרד התקשורת נשואות כעת לחברת אקספון, שאמורה להישאר מחולל התחרות היחיד בשוק.
- ברקליס: בזק המניה המועדפת בסקטור; מה מחירי היעד של מניות התקשורת?
- משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז נכון שאקספון מגייסת לקוחות חדשים – רבים מהם ודאי לקוחות של גולן שלא מעוניינים לחזור לסלקום – וכרגע יש לה כ-300 אלף לקוחות. פחות או יותר 3% מהשוק. אז תחרות היא לא מייצרת לענקיות הסלולר, בינתיים. עדיין, צריך לשמור עליה מכל משמר.
לאן הולך השוק?
"המיזוג בין סלקום וגולן הוא מיזוג רוחבי. זה לא כמו הוט ופרטנר, כשהרעיון היה לחבר את כל פעילות התקשורת. זה רק סלולר וסלולר. ההשפעה של זה על השוק תהיה מוגבלת, אבל זה יוביל בוודאות לעליית מחירים מסוימת", אומר אנליסט שוק התקשורת, ערן יעקובי, מרוסאריו.
יעקובי לא יודע בכמה יעלו המחירים, כי אי אפשר באמת לדעת – אבל הערכות בשוק הן כי מדובר בעשרות אחוזים נוספים בכל חודש. אין מה לפחד. אין מה להתלהם. בינתיים אנחנו לא חוזרים עשור אחורה לימי החזירות. העלאות המחירים נדרשות לשוק כמו אוויר לנשימה. בלעדיהן אי אפשר להניח תשתיות, תחום שבו עד לפני עשור ישראל הייתה בין המובילות בעולם וכיום המיקום שלה מתדרדר באופן עקבי משנה לשנה. גם במשרד התקשורת ובממשלה מבינים שאי אפשר לתת למצב להימשך.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
"כל עשרה שקלים לחשבון זה למעלה מ-300 מיליון שקל ל-EBITDA בחודש. עליית מחירים נשמע נורא, אבל צריך לזכור שהמחירים בישראל לא מאפשרים שיווי משקל לשוק, זה בגלל מבנה עלויות שונה של כל חברה", ממשיך יעקובי. "מחירי הסלולר נורא זולים פה, עכשיו המטרה של הרגולטורים היא לשמר את התחרות שנוצרה כאן. יש משמעות לאישור למיזוג והוא מוצדק, אבל בתנאי שלא חוזרים אחורה".
אקספון 3% מהשוק – היא באמת מעודדת תחרות?
"יש חשיבות מאוד גדולה לרגולטורים שצריכים לשמור שאקספון לא תקרוס. אם יעבדו נכון, זה יוריד את רמת התחרות וזה בסדר, אם החברות יוכלו להרוויח ולהשקיע בתשתיות, כדי שישראל לא תמשיך להתדרדר בדירוג העולמי.
"אם היינו מדברים לפני שנה, אף אחד לא היה מאמין שאקספון שבפחות משנתיים בשוק החברה כבר תהיה עם 300 אלף לקוחות. כנראה שהחברה עובדת נכון ומגייסת. הקצב לא נפסק. רואים כל חודש את מספר הניודים ושם אי אפשר לרמות. רואים שהחברה גדלה. כדי שהיא תמשיך לעשות את זה, צריך לוודא שלא מפריעים לה להמשיך".
מה קורה עם הוט מובייל?
הוט נרגעה עם הסלולר לפני כמה חודשים. היא עדיין חברה גדולה שמייצרת EBITDA של 40% מהמכירות. אבל החברה נפגעת בליבת העסקים שלה בגלל האגרסיביות של פרטנר וסלקום, הדרך שלה להיות חזרה אגרסיבית היא להוריד את מחירי הסלולר והוט מובייל הכי אגרסיבית.
הם רוצים להתרחב והם לא הקימו חברה בשביל מיליון וקצת לקוחות. צריך להבין שבגלל הכניסה של פרטנר וסלקום לתחומי הליבה של הוט, מרבעון לרבעון החברה נפגעת בעסקים וברווחים והיא צריכה להכות חזרה".
אגב, זה לא דבר פשוט בכלל. כי בהתחלה לפחות, כל חברה שנכנסת למגרש של מישהו אחר נפגעת כלכלית. בדרך כלל זה מצריך השקעה ראשונית גדולה עם החזר לא מובטח, אבל גם הרגולציה היא פקטור משמעותי, כשבניגוד למצב הקיים, הרגולציה צריכה להיות מעודדת ולא מגבילה.
מה החששות שלך מהשוק?
"אני חושש ממשבר נוסף בשוק התקשורת, בגלל הרצון העז להניח סיבים. נוצר היום מצב אבסורדי, כי אין סיבה ש-4 חברות יניחו סיבים. בכל העולם זה מקסימום 2 תשתיות. מקסימום. פהרוצים ש-4 חברות יניחו 4 תשתיות. בעולם זה גם מגיע זה בדרך כלל עם סוג של סבסוד. פה פשוט זרקו את כולם למים".
זו בעיה קשה, לא?
"תראה כיום שומעים את הקולות החדשים ממשרד התקשורת, שם מרגישים איזושהי שפיות בתהליך קבלת ההחלטות. הוט כנראה תקבל פטור מהנחת סיבים. על בזק מקשים. המטרה כרגע היא למצוא מנגנון שיאפשר ללקוח לקבל את מה שהוא צריך, אבל גם החברות".
מה עם בזק?
"יש תחושה בשוק שמשרד התקשורת מתחיל להבין את הצרכים של בזק. גם רואים את זה במניית החברה. בקומה השלישית של הקבוצה היא קיבלה נכס אמיתי וזה סרצ'לייט. יש בעלים שמבין את הנושא ואת השוק, ושלא נבהל מהרגולציה המקומית.
"סרצ'לייט החלו להתעניין בחברהעוד לפני תיק 4000 ורק לאחר שהוא נפתר הם חזרו. היא נותנת לקבוצה שקט לעבוד ולא פחות חשוב, לעבוד נכון. הם לא לחוצים על דיבידנדים, שזו גם הקלה גדולה. בספינה גדולה כמו בזק זה ממש לא פשוט. לביקום כרגע יש שקט לפחות בשנתיים שלוש הקרובות וזה המון".
איך כל השינויים האלה ישפיעו על מניות חברות התקשורת?
"אני חושב שבזק בשינוי כיוון חיובי, בעיקר בגלל ההבנה של הרגולטורים. כי כמו שבזק תלויה במדינה, המדינה תלויה בבזק. מדובר בתשתיות קריטיות. אז יש הבנות בין הצדדים. וזה חיובי. במקרה של פרטנר ובסלקום הדרך יותר קשה.
"אני רואה אותם כאופציות ארוכות להתאוששות שוק התקשורת. אופציות מטבען הן תנודתיות. כשהרגולציה תאזן בין צרכי המדינה, צרכי הצרכן וצרכי החברות ותלך לאמצע המשולש הזה, אז זה יעזור למניות הסלולר – אבל אי אפשר לדעת מתי כל זה יקרה".
- 1.החברות מקיזות דם כמה שנים וכעת יותר.רבעון שני ללא 15/06/2020 15:37הגב לתגובה זוהחברות מקיזות דם כמה שנים וכעת יותר.רבעון שני ללא נדידה וכנראה שגם רבעון שלישי שאמור להיות חזק יהיה גרוע.צופה הפסדים רבעוניים לפרטנר וסלקום . המניה עולה על כל פסיפס של ספקולציה
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
