בסיס צה"ל נקסטקום
צילום: יח"צ

נקסטקום דיווחה על רווח של 13 מיליון שקל ב-2019

הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו ב-346.3 מיליון שקל, גידול בהשוואה להכנסות בהיקף של 345.3 מיליון שקל ב- 2018
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה נקסטקום

קבוצת נקסטקום -0.9% , העוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות ופתרונות בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019.

 

הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו ב-346.3 מיליון שקל, גידול בהשוואה להכנסות בהיקף של 345.3 מיליון שקל ב- 2018. ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו ב-91 מיליון שקל, בהשוואה ל- 105 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, אז נרשמה הכנסה חריגה בגין פרויקט במגזר העל קרקעי.

 

העלייה בהכנסות החברה ב-2019 נובעת מגידול במחזור המכירות במגזרי פעילות תשתיות על קרקעיות ותשתיות אלחוטיות.

 

במגזר העל קרקעי עיקר הגידול נובע מהגדלה בסך היקפי פעילות ההתקנות עבור חלק מחברות הטלוויזיה הרב ערוציות, והתקדמות משמעותית בביצוע פרויקט עם חברת TSG מקבוצת תעשייה אווירית לישראל, פרויקט מהותי בהיקף כולל צפוי של כ-100 מיליון שקל אשר האתר הראשון בו נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים.

 

במגזר האלחוטי עיקר הגידול בהכנסות נבע מהתקדמות בפרויקט עמק הבכא, פרויקט מהותי בהיקף של 132 מיליון שקל המבוצע עבור עמק הבכא אנרגיית רוח ובשותפות (50/50) עם קבוצת מנרב לייצור חשמל בהספק של 96 מגה-וואט באמצעות 34 טורבינות רוח. נכון ליום הדוח הכספי, השלים הפרויקט 20.6% ביצוע, ונקסטקום מכירה בהכנסות של כ-12 מיליון שקל מהפרויקט בשנת 2019 וברבעון הרביעי של 2019 מכירה לראשונה וברווח גולמי מהפרויקט בסך של כ-1.6 מיליון שקל.

 

בספטמבר 2019 התקשרה נקסטקום, במסגרת השותפות עם מנרב, עם רוח בראשית, שותפות מוגבלת לביצוע פרויקט בראשית, פרויקט לייצור חשמל בהספק של כ-190 מגה וואט באמצעות 39 טורבינות רוח ברמת הגולן ואשר התמורה הצפויה בגינו נאמדת בכ-260 מיליון שקל.

 

הצמיחה בשני מגזרי פעילות אלו, שהתבטאה בתוספת הכנסות של 12 מיליון שקל ב-2019, קוזזה בחלקה מקיטון בהיקפי הפעילות במגזר התת קרקעי, אשר מקורו בעיקר בסיום פרויקט עבור לקוח בדרום. 

הרווח הגולמי בשנת 2019 הסתכם ב-40.1 מיליון שקל, עליה בהשוואה לרווח גולמי של 38.0 מיליון שקל ב-2018. שיעור הרווחיות הגולמית ב-2019 עלה ל-11.6% מסך ההכנסות, בהשוואה לכ-11% ב-2018. הגידול ברווח הגולמי מקורו בעיקר מהגידול ברווח שנבע מפרויקטי תשתיות קווי נתונים. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם ב-10.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח גולמי של 10.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרווח הנקי בשנת 2019 הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 11.3 מיליון שקל ב- 2018. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם ב-2.7 מיליון שקל.

 

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-2019 ב-11.6 מיליון שקל בהשוואה ל-6.6 מיליון שקל ב-2018.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמת הגולן אמור להיות אזור תיירותי ולא תעשייתי-חזירי בצע (ל"ת)
    אמיר 28/03/2020 00:23
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?