נקסטקום דיווחה על רווח של 13 מיליון שקל ב-2019
קבוצת נקסטקום -0.31% , העוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות ופתרונות בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019.
הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו ב-346.3 מיליון שקל, גידול בהשוואה להכנסות בהיקף של 345.3 מיליון שקל ב- 2018. ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו ב-91 מיליון שקל, בהשוואה ל- 105 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, אז נרשמה הכנסה חריגה בגין פרויקט במגזר העל קרקעי.
העלייה בהכנסות החברה ב-2019 נובעת מגידול במחזור המכירות במגזרי פעילות תשתיות על קרקעיות ותשתיות אלחוטיות.
במגזר העל קרקעי עיקר הגידול נובע מהגדלה בסך היקפי פעילות ההתקנות עבור חלק מחברות הטלוויזיה הרב ערוציות, והתקדמות משמעותית בביצוע פרויקט עם חברת TSG מקבוצת תעשייה אווירית לישראל, פרויקט מהותי בהיקף כולל צפוי של כ-100 מיליון שקל אשר האתר הראשון בו נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים.
במגזר האלחוטי עיקר הגידול בהכנסות נבע מהתקדמות בפרויקט עמק הבכא, פרויקט מהותי בהיקף של 132 מיליון שקל המבוצע עבור עמק הבכא אנרגיית רוח ובשותפות (50/50) עם קבוצת מנרב לייצור חשמל בהספק של 96 מגה-וואט באמצעות 34 טורבינות רוח. נכון ליום הדוח הכספי, השלים הפרויקט 20.6% ביצוע, ונקסטקום מכירה בהכנסות של כ-12 מיליון שקל מהפרויקט בשנת 2019 וברבעון הרביעי של 2019 מכירה לראשונה וברווח גולמי מהפרויקט בסך של כ-1.6 מיליון שקל.
- נקסטקום בעסקת אגירה של 17 מיליון שקל
- פריים אנרג'י ונקסטקום בהסכם בהיקף של כ-200 מיליון שקל להקמת פרויקטים סולאריים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בספטמבר 2019 התקשרה נקסטקום, במסגרת השותפות עם מנרב, עם רוח בראשית, שותפות מוגבלת לביצוע פרויקט בראשית, פרויקט לייצור חשמל בהספק של כ-190 מגה וואט באמצעות 39 טורבינות רוח ברמת הגולן ואשר התמורה הצפויה בגינו נאמדת בכ-260 מיליון שקל.
הצמיחה בשני מגזרי פעילות אלו, שהתבטאה בתוספת הכנסות של 12 מיליון שקל ב-2019, קוזזה בחלקה מקיטון בהיקפי הפעילות במגזר התת קרקעי, אשר מקורו בעיקר בסיום פרויקט עבור לקוח בדרום.
הרווח הגולמי בשנת 2019 הסתכם ב-40.1 מיליון שקל, עליה בהשוואה לרווח גולמי של 38.0 מיליון שקל ב-2018. שיעור הרווחיות הגולמית ב-2019 עלה ל-11.6% מסך ההכנסות, בהשוואה לכ-11% ב-2018. הגידול ברווח הגולמי מקורו בעיקר מהגידול ברווח שנבע מפרויקטי תשתיות קווי נתונים. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם ב-10.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח גולמי של 10.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018.
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
הרווח הנקי בשנת 2019 הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 11.3 מיליון שקל ב- 2018. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם ב-2.7 מיליון שקל.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-2019 ב-11.6 מיליון שקל בהשוואה ל-6.6 מיליון שקל ב-2018.
- 1.רמת הגולן אמור להיות אזור תיירותי ולא תעשייתי-חזירי בצע (ל"ת)אמיר 28/03/2020 00:23הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
