בסיס צה"ל נקסטקום
צילום: יח"צ

נקסטקום דיווחה על רווח של 13 מיליון שקל ב-2019

הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו ב-346.3 מיליון שקל, גידול בהשוואה להכנסות בהיקף של 345.3 מיליון שקל ב- 2018
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה נקסטקום

קבוצת נקסטקום -2.76% , העוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות ופתרונות בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019.

 

הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו ב-346.3 מיליון שקל, גידול בהשוואה להכנסות בהיקף של 345.3 מיליון שקל ב- 2018. ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו ב-91 מיליון שקל, בהשוואה ל- 105 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, אז נרשמה הכנסה חריגה בגין פרויקט במגזר העל קרקעי.

 

העלייה בהכנסות החברה ב-2019 נובעת מגידול במחזור המכירות במגזרי פעילות תשתיות על קרקעיות ותשתיות אלחוטיות.

 

במגזר העל קרקעי עיקר הגידול נובע מהגדלה בסך היקפי פעילות ההתקנות עבור חלק מחברות הטלוויזיה הרב ערוציות, והתקדמות משמעותית בביצוע פרויקט עם חברת TSG מקבוצת תעשייה אווירית לישראל, פרויקט מהותי בהיקף כולל צפוי של כ-100 מיליון שקל אשר האתר הראשון בו נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים.

 

במגזר האלחוטי עיקר הגידול בהכנסות נבע מהתקדמות בפרויקט עמק הבכא, פרויקט מהותי בהיקף של 132 מיליון שקל המבוצע עבור עמק הבכא אנרגיית רוח ובשותפות (50/50) עם קבוצת מנרב לייצור חשמל בהספק של 96 מגה-וואט באמצעות 34 טורבינות רוח. נכון ליום הדוח הכספי, השלים הפרויקט 20.6% ביצוע, ונקסטקום מכירה בהכנסות של כ-12 מיליון שקל מהפרויקט בשנת 2019 וברבעון הרביעי של 2019 מכירה לראשונה וברווח גולמי מהפרויקט בסך של כ-1.6 מיליון שקל.

 

בספטמבר 2019 התקשרה נקסטקום, במסגרת השותפות עם מנרב, עם רוח בראשית, שותפות מוגבלת לביצוע פרויקט בראשית, פרויקט לייצור חשמל בהספק של כ-190 מגה וואט באמצעות 39 טורבינות רוח ברמת הגולן ואשר התמורה הצפויה בגינו נאמדת בכ-260 מיליון שקל.

 

הצמיחה בשני מגזרי פעילות אלו, שהתבטאה בתוספת הכנסות של 12 מיליון שקל ב-2019, קוזזה בחלקה מקיטון בהיקפי הפעילות במגזר התת קרקעי, אשר מקורו בעיקר בסיום פרויקט עבור לקוח בדרום. 

הרווח הגולמי בשנת 2019 הסתכם ב-40.1 מיליון שקל, עליה בהשוואה לרווח גולמי של 38.0 מיליון שקל ב-2018. שיעור הרווחיות הגולמית ב-2019 עלה ל-11.6% מסך ההכנסות, בהשוואה לכ-11% ב-2018. הגידול ברווח הגולמי מקורו בעיקר מהגידול ברווח שנבע מפרויקטי תשתיות קווי נתונים. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם ב-10.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח גולמי של 10.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרווח הנקי בשנת 2019 הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 11.3 מיליון שקל ב- 2018. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם ב-2.7 מיליון שקל.

 

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-2019 ב-11.6 מיליון שקל בהשוואה ל-6.6 מיליון שקל ב-2018.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמת הגולן אמור להיות אזור תיירותי ולא תעשייתי-חזירי בצע (ל"ת)
    אמיר 28/03/2020 00:23
    הגב לתגובה זו
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.