אגרות החוב של טבע זינקו, הריבית בשפל - זה הזמן להחליף חוב קצר בחוב ארוך - האם טבע בדרך לחוף מבטחים?
ענקית התרופות הישראלית טבע (סימול:TEVA) פרסמה אמש את תוצאותיה לרבעון האחרון. הדו"חות של החברה טובים וגם התחזית ל-2020 טובה (לכתבה המלאה). החלק החשוב בדוחות הוא העובדה כי הנהלת החברה הצליחה להסיר כמעט לחלוטין את סוגיית החוב שהעיקה על החברה בשנתיים האחרונות.
החברה הצליחה להוריד את החוב נטו מרמה של 34 מיליארד דולר ברבעון ה-3 של 2017 לרמה של 25 מיליארד דולר בלבד בסוף הרבעון האחרון.
היקף החוב נטו של החברה ברבעון האחרונים
במקביל להורדת החוב, במהלך הרבעון האחרון, טבע ניצלה את המומנטום החיובי בשווקים וסביב המניה והצליחה לגייס כ-2.1 מיליארד דולר באגרות חוב לטובת הטיפול בחוב לשנים הקרובות. המהלך למעשה הפך את לוח הסילוקין של החברה לפשוט הרבה יותר. בקופת החברה יש כעת 1.9 מיליארד דולר ועם תזרים מזומנים חופשי של 2.2-1.8 מיליארד דולר בשנה, החברה לא צפויה להתקשות למחזר את חובותיה בשנתייים הקרובות, ואפילו מעבר לכך - ומה הלאה? ייתכן מאוד ששולץ מכין הפתעה - הנפקת אג"ח נוספת - החלפת חוב קצר בחוב לזמן ארוך, ואז באמת כבר יהיה אוויר לנשימה.
לוח הסילוקין החדש של טבע: עולם אחר ביחס ללוח הסילוקין לפני מספר רבעונים
אז נכון, הבעיות של טבע רחוקות מלהיפתר: פרשת משככי הכאבים בארה"ב עדיין מכבידה כאשר החברה עדיין לא הצליחה להגיע להסכמות מול התובעים. המכירות של הקופקסון ירדו בחדות בשנה האחרונה ושאר התרופות עדיין לא מספיקות בשביל למלא את החלל., אם כי, התחזית ל-2020 מראה שהתרופות האתיות מחליפות את הקופקסון - נמצאה תרופה למחלה של טבע - ירידה במכירות הקופקסון. ומעבר להכל, החברה הצליחה להרוויח לעצמה הרבה זמן בשביל לקבל החלטות להמשך.
הסוחרים בשוקי האג"ח לא מתעכבים ושולחים את התשואה על אגרות החוב של החברה לשפל של שנתיים וחצי. התשואה על אגרות החוב של החברה ל-2021 נסחרות כעת ברמה של 2.3% בלבד, לעומת תשואה של 7.3% בתחילת אוקטובר האחרון. התשואה על אגרות לשנת 2024 נסחרת כעת ברמה של 4.3% בלבד, לעומת תשואה של יותר מ-10% במהלך חודשי הקיץ האחרונים. ובמילים פשוטות: המשקיעים בשוק האג"ח נותנים קרדיט גדול להנהלה הנוכחית.
- משקיעים בחלומות? גם לטבע לקח 26 שנה עד שהצליחה עם הקופקסון
- ה-FDA מרחיב את האישור ליוזדי של טבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואות אגרות החוב של טבע ל-2024:
בגזרת הטכני, כפי שהערכנו בתחילת החודש האחרון (לכתבה המלאה), המניה סגרה את פער המחירים ("גאפ") סביב רף ה-14 דולר למניה, שנפתח במהלך הדו"חות במאי 2017. הכסף הגדול שזורם לאגרות החוב של החברה וסנטימנט החזק בשווקים מרמז כי המהלך של המניה עשוי להיות רק בתחילתו.
טבע הופכת ליעד לרכישה?
במהלך השנתיים האחרונות, שהיו קשות במיוחד עבור החברה, עלתה לא פעם הטענה כי החברה עשויה להיות יעד לרכישה ע"י אחת מחברות התרופה הגדולות, במקביל למיזוג של פייזר ומיילן (לכתבה המלאה).
- 3.צחי 13/02/2020 15:39הגב לתגובה זוטבע מתקדמת לאט למעלה וזה טוב ,מי שעוקב אחרי המנייה שם לב שאחרי השורטיסטים עזבו המנייה עלתה ואין שום אינטרנסטים שרוצים להוריד אותה ...
- 2.כותבי תרחישים 13/02/2020 12:12הגב לתגובה זוהשווקים מנופחים-בחירות לנשיא ברבעון אחרון 20 אל תגיד לא זכרתי
- 1.נ.ש. 13/02/2020 12:10הגב לתגובה זואלא עתידה לסגור
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
