אגרות החוב של טבע זינקו, הריבית בשפל - זה הזמן להחליף חוב קצר בחוב ארוך - האם טבע בדרך לחוף מבטחים?
ענקית התרופות הישראלית טבע (סימול:TEVA) פרסמה אמש את תוצאותיה לרבעון האחרון. הדו"חות של החברה טובים וגם התחזית ל-2020 טובה (לכתבה המלאה). החלק החשוב בדוחות הוא העובדה כי הנהלת החברה הצליחה להסיר כמעט לחלוטין את סוגיית החוב שהעיקה על החברה בשנתיים האחרונות.
החברה הצליחה להוריד את החוב נטו מרמה של 34 מיליארד דולר ברבעון ה-3 של 2017 לרמה של 25 מיליארד דולר בלבד בסוף הרבעון האחרון.
היקף החוב נטו של החברה ברבעון האחרונים
במקביל להורדת החוב, במהלך הרבעון האחרון, טבע ניצלה את המומנטום החיובי בשווקים וסביב המניה והצליחה לגייס כ-2.1 מיליארד דולר באגרות חוב לטובת הטיפול בחוב לשנים הקרובות. המהלך למעשה הפך את לוח הסילוקין של החברה לפשוט הרבה יותר. בקופת החברה יש כעת 1.9 מיליארד דולר ועם תזרים מזומנים חופשי של 2.2-1.8 מיליארד דולר בשנה, החברה לא צפויה להתקשות למחזר את חובותיה בשנתייים הקרובות, ואפילו מעבר לכך - ומה הלאה? ייתכן מאוד ששולץ מכין הפתעה - הנפקת אג"ח נוספת - החלפת חוב קצר בחוב לזמן ארוך, ואז באמת כבר יהיה אוויר לנשימה.
לוח הסילוקין החדש של טבע: עולם אחר ביחס ללוח הסילוקין לפני מספר רבעונים
אז נכון, הבעיות של טבע רחוקות מלהיפתר: פרשת משככי הכאבים בארה"ב עדיין מכבידה כאשר החברה עדיין לא הצליחה להגיע להסכמות מול התובעים. המכירות של הקופקסון ירדו בחדות בשנה האחרונה ושאר התרופות עדיין לא מספיקות בשביל למלא את החלל., אם כי, התחזית ל-2020 מראה שהתרופות האתיות מחליפות את הקופקסון - נמצאה תרופה למחלה של טבע - ירידה במכירות הקופקסון. ומעבר להכל, החברה הצליחה להרוויח לעצמה הרבה זמן בשביל לקבל החלטות להמשך.
הסוחרים בשוקי האג"ח לא מתעכבים ושולחים את התשואה על אגרות החוב של החברה לשפל של שנתיים וחצי. התשואה על אגרות החוב של החברה ל-2021 נסחרות כעת ברמה של 2.3% בלבד, לעומת תשואה של 7.3% בתחילת אוקטובר האחרון. התשואה על אגרות לשנת 2024 נסחרת כעת ברמה של 4.3% בלבד, לעומת תשואה של יותר מ-10% במהלך חודשי הקיץ האחרונים. ובמילים פשוטות: המשקיעים בשוק האג"ח נותנים קרדיט גדול להנהלה הנוכחית.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואות אגרות החוב של טבע ל-2024:
בגזרת הטכני, כפי שהערכנו בתחילת החודש האחרון (לכתבה המלאה), המניה סגרה את פער המחירים ("גאפ") סביב רף ה-14 דולר למניה, שנפתח במהלך הדו"חות במאי 2017. הכסף הגדול שזורם לאגרות החוב של החברה וסנטימנט החזק בשווקים מרמז כי המהלך של המניה עשוי להיות רק בתחילתו.
טבע הופכת ליעד לרכישה?
במהלך השנתיים האחרונות, שהיו קשות במיוחד עבור החברה, עלתה לא פעם הטענה כי החברה עשויה להיות יעד לרכישה ע"י אחת מחברות התרופה הגדולות, במקביל למיזוג של פייזר ומיילן (לכתבה המלאה).
- 3.צחי 13/02/2020 15:39הגב לתגובה זוטבע מתקדמת לאט למעלה וזה טוב ,מי שעוקב אחרי המנייה שם לב שאחרי השורטיסטים עזבו המנייה עלתה ואין שום אינטרנסטים שרוצים להוריד אותה ...
- 2.כותבי תרחישים 13/02/2020 12:12הגב לתגובה זוהשווקים מנופחים-בחירות לנשיא ברבעון אחרון 20 אל תגיד לא זכרתי
- 1.נ.ש. 13/02/2020 12:10הגב לתגובה זואלא עתידה לסגור
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
