דודי רזניק
צילום: Bizportal
ראיון

"באג"ח הקונצרני צפויה הרבה עצבנות ונטייה לירידות בתקופה הקרובה"

כך מעריך דודי רזניק, אסטרטג אג"ח וריביות בלאומי שוקי הון; להערכתו להתפרצות נגיף הקורונה יש פוטנציאל משמעותי להשפיע על החלטת הריבית בארה"ב
ערן סוקול | (1)

"באג"ח הקונצרני אנחנו נראה בתקופה הקרובה הרבה עצבנות ונטייה לירידות שערים", כך מעריך דודי רזניק, אסטרטג אג"ח וריביות בלאומי שוקי הון בראיון ל-Bizportal, על רקע הירידות החדות שנרשמו אתמול בבורסה. להערכתו להתפרצות נגיף הקורונה יש פוטנציאל משמעותי להשפיע על החלטת הריבית בארה"ב.

האג"ח נחשב כנכס דפנסיבי יחסית, ובכל זאת ראינו אתמול ירידות של עד 0.65% במדדי התל בונד. למה?

"הנכס שנחשב דפנסיבי הוא בעיקר האג"ח הממשלתי, מה שבעיקר ירד אתמול בבורסה זה האג"ח הקונצרני שיש לו קורלציה מסוימת עם שוק המניות. יש לזה שתי סיבות. ראשית, בגלל הפדיונות בקרנות הנאמנות, שמאלצות את מנהלי הקרנות למכור אג"ח בכל מחיר. שנית, צריך לזכור שתשואת האג"ח הקונצרני משקפת את רמת הסיכון של החברה, כלומר, ברגע שמניות החברות יורדות, יש לזה גורם פונדומנטלי (ירידה ברווחיות הצפויה) ובהתאמה, גדל גם הסיכון הגלום בחוב של החברה". 

האם לדעתך מדובר באירוע חד פעמי שנובע מהיסטריה?

"להערכתי באג"ח הקונצרני אנחנו נראה בתקופה הקרובה הרבה עצבנות ונטייה לירידות שערים, עם המשך קורלציה (לא מלאה) עם שוק המניות, וזאת עד שנבין מה היקף הנזק שנגרם לכלכלה הסינית ולכלכלה העולמית בכלל. אנחנו עדיין בהתחלה של האירוע הזה. ה-SARS למשל (ב-2003) השפיע על השווקים למשך מספר חודשים. אז מתי זה ייגמר, קשה להעריך כרגע, אבל ככל הנראה זה יישאר איתנו בזמן הקרוב".

האם להתפרצות הקורונה עשויה להיות השפעה על החלטות הריבית?

"לנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהתפרצות הקורונה יש פוטנציאל משמעותי להשפיע על החלטת הריבית של הפד' בארה"ב, להערכתי המצב הנוכחי מעלה משמעותית את הסיכוי להורדת ריבית, אבל זה ייקח זמן עד שהפד' יקבל החלטה. גם בפד' יקבלו החלטה רק לאחר שנבין מה היקף הנזק שנגרם לכלכלה האמריקאית. להערכתי זה יקרה לקראת אפריל-מאי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כלכלן 03/02/2020 12:12
    הגב לתגובה זו
    התשואות הריאליות לפידיון הינן שליליות ,גם מלווה קצר מועד. אין היום מקום בטוח לשים את הכסף ועדיין סבור שזה עניין של זמן מועט בלבד עד שיוכל רכיב מטבע חוץ והדולר יעבור שער 4.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 שנה; ומה יהיה היום בבורסה?

מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

כדאי לכם להיכנס לסקר כאן, כמות ההצבעות היא רבבות בודדות (כ-30 אלף), לא מספרים "מטורפים", אבל זה כבר מדגם מייצג -  תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?. אתם אופטימיים! נדגיש שוב שחוכמת ההמון התבררה בעבר כטובה יותר מהערכות המומחים. אנחנו בתחושה שהשוק יקר וצפוי תיקון - אבל, אף אחד לא נביא.  

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.  


מניית אפקון החזקות 0%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"