גלעד גליק איתמר מדיקל
צילום: יח"צ

איתמר מגדילה הכנסות: 41 מיליון ב-2020 לעומת 31 מיליון ב-2019

החברה צופה גידול של 29% ב-2019 ו-32% בשנה הבאה; מניית החברה מזנקת במחזור גדול 
איתן גרסטנפלד |

חברת איתמר מדיקל הדואלית (סימול: ITMR), המפתחת מכשירים רפואיים לא פולשניים לאבחון וטיפול בהפרעות נשימה בשינה, פרסמה את תחזיותיה להכנסות ברבעון הרביעי לשנת 2019, ותחזית ההכנסות לשנת 2020. במסגרתם, היא צופה כי הכנסות החברה בשנת 2019 יסתכמו בכ-31.3 מיליון דולר גידול של כ-29% לעומת 2018. החברה צופה כי ההכנסות לשנת 2020 צפויות להסתכם בכ-41 מיליון דולר (ממוצע הטווח) - גידול של 35%. בתגובה מזנקת מניית החברה ב-6% לשווי של 550 מיליון שקל, במחזור של 2.3 מיליון שקל פי 5 מהמחזור הממוצע.

 

מרבית הכנסות החברה מגיעות ממכירת מכשיר ה-WatchPAT אשר צפויות להסתכם ב-28.9-29  מיליון דולר, גידול של 30%-29%, בהשוואה ל-22.4 מיליון דולר אשתקד. 

החברה צופה כי ההכנסות לשנת 2020 צפויה להיות בטווח של 39.5-42 מיליון דולר, המשקפת צמיחה מוערכת של 35%-26%, בהשוואה להכנסות צפויות של 31.1-31.3 מיליון דולר בשנת 2019.

ההכנסות ברבעון הרביעי של 2019 צפוי להיות בטווח של 9.6-9.8 מיליון דולר, גידול של 49%-46% בהשוואה ל-6.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממכירת WatchPAT ברבעון הרביעי של 2019 צפויות להיות בטווח של 8.9-9.1 מיליון דולר, גידול של 52%-48%, בהשוואה ל-6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

אתמול דיווחה החברה כי תשתתף בפרויקט 10K של מכון ויצמן, במסגרתו תספק 150 אלף בדיקות לאבחון וניטור דום נשימה בשינה (ללא תמורה) ותקבל גישה לנתונים והמידע שיאסף במסגרת הפרויקט.

"הישגי החברה במהלך שנת 2019 משקפים את  הערך הקליני והמסחרי הגדל משימוש בטכנולוגיית ה-WatchPAT", מסר גלעד גליק, נשיא ומנכ"ל איתמר מדיקל. "ההשקות המוצלחות של מערכות ה-WatchPAT 300 וה- WatchPAT One והרחבת המכירות לאזורים נוספים בארה"ב היוו את הסיבות העיקריות לצמיחה. עם המעבר ל-2020, אנו נרגשים מההזדמנויות הגלומות בשיתוף הפעולה עם BioTelemetry וכניסתנו לתחום השיווק הישיר לצרכן (DTC) המתבססת על פלטפורמת הרפואה הדיגיטלית שלנו ועל השותפות עם SoClean".

"בכל הקשור לביטוחים הרפואיים, אנו מעודדים מהמספר הגדל של תוכניות הביטוח המכסות את טכנולוגיית ה-WatchPAT ומהיתרון לו זכינו בשיפוי הביטוחי בהתאם לגובה השיפוי שנקבע על ידי SCM לשנת 2020. אנו מתכננים למנף את המומנטום העסקי עם כניסתנו לשנת 2020 ומאמינים כי אנו ממוצבים היטב להגדיל עוד יותר את נתח השוק שלנו בתעשייה הצומחת של בדיקות השינה. אנו מאמינים כי המחויבות המתמשכת שלנו להגברת הנגישות למכשור פשוט, מדויק וחסכוני לאבחון דום נשימה בשינה, לצד שמירה על ערך החדשנות, יאפשר לנו להמשיך ולהשיא ערך למטופלים ולבעלי המניות בשנה הקרובה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה צומחת בקצב טוב, אבל עדיין לא עברה לרווחיות

ההכנסות ברבעון השלישי של 2019 גדלו ב-33% לרמת שיא של 8.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-6.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה בהכנסות נבעה ברובה מגידול במכירות ה-WatchPAT בארה"ב, ביפן ובאירופה ומגידול במכירות ה-EndoPAT. בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-1.1 מיליון דולר או 10 סנט למניה, בהשוואה ל-1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

יש לציין כי על בסיס תוצאות העבר והתוצאות החזויות כאמור, איתמר מדיקל אמנם מציגה צמיחת הכנסות בשיעור שנתי ממוצע (CAGR) של כ-19.4%, אולם עדיין לא עברה לרווחיות בשורה התחתונה.

* על בסיס אמצע טווח תחזיות הנהלת החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים