איתמר מגדילה הכנסות: 41 מיליון ב-2020 לעומת 31 מיליון ב-2019
חברת איתמר מדיקל הדואלית (סימול: ITMR), המפתחת מכשירים רפואיים לא פולשניים לאבחון וטיפול בהפרעות נשימה בשינה, פרסמה את תחזיותיה להכנסות ברבעון הרביעי לשנת 2019, ותחזית ההכנסות לשנת 2020. במסגרתם, היא צופה כי הכנסות החברה בשנת 2019 יסתכמו בכ-31.3 מיליון דולר גידול של כ-29% לעומת 2018. החברה צופה כי ההכנסות לשנת 2020 צפויות להסתכם בכ-41 מיליון דולר (ממוצע הטווח) - גידול של 35%. בתגובה מזנקת מניית החברה ב-6% לשווי של 550 מיליון שקל, במחזור של 2.3 מיליון שקל פי 5 מהמחזור הממוצע.
החברה צופה כי ההכנסות לשנת 2020 צפויה להיות בטווח של 39.5-42 מיליון דולר, המשקפת צמיחה מוערכת של 35%-26%, בהשוואה להכנסות צפויות של 31.1-31.3 מיליון דולר בשנת 2019.
ההכנסות ברבעון הרביעי של 2019 צפוי להיות בטווח של 9.6-9.8 מיליון דולר, גידול של 49%-46% בהשוואה ל-6.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממכירת WatchPAT ברבעון הרביעי של 2019 צפויות להיות בטווח של 8.9-9.1 מיליון דולר, גידול של 52%-48%, בהשוואה ל-6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
- ההפסד של איתמר גדל ל-8 מיליון דולר, לעומת 2.5 מיליון דולר
- אקזיט לאיתמר: נמכרת בכ-540 מ' ד' ובפרמיה של 50% ל-ZOLL
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתמול דיווחה החברה כי תשתתף בפרויקט 10K של מכון ויצמן, במסגרתו תספק 150 אלף בדיקות לאבחון וניטור דום נשימה בשינה (ללא תמורה) ותקבל גישה לנתונים והמידע שיאסף במסגרת הפרויקט.
"הישגי החברה במהלך שנת 2019 משקפים את הערך הקליני והמסחרי הגדל משימוש בטכנולוגיית ה-WatchPAT", מסר גלעד גליק, נשיא ומנכ"ל איתמר מדיקל. "ההשקות המוצלחות של מערכות ה-WatchPAT 300 וה- WatchPAT One והרחבת המכירות לאזורים נוספים בארה"ב היוו את הסיבות העיקריות לצמיחה. עם המעבר ל-2020, אנו נרגשים מההזדמנויות הגלומות בשיתוף הפעולה עם BioTelemetry וכניסתנו לתחום השיווק הישיר לצרכן (DTC) המתבססת על פלטפורמת הרפואה הדיגיטלית שלנו ועל השותפות עם SoClean".
"בכל הקשור לביטוחים הרפואיים, אנו מעודדים מהמספר הגדל של תוכניות הביטוח המכסות את טכנולוגיית ה-WatchPAT ומהיתרון לו זכינו בשיפוי הביטוחי בהתאם לגובה השיפוי שנקבע על ידי SCM לשנת 2020. אנו מתכננים למנף את המומנטום העסקי עם כניסתנו לשנת 2020 ומאמינים כי אנו ממוצבים היטב להגדיל עוד יותר את נתח השוק שלנו בתעשייה הצומחת של בדיקות השינה. אנו מאמינים כי המחויבות המתמשכת שלנו להגברת הנגישות למכשור פשוט, מדויק וחסכוני לאבחון דום נשימה בשינה, לצד שמירה על ערך החדשנות, יאפשר לנו להמשיך ולהשיא ערך למטופלים ולבעלי המניות בשנה הקרובה".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
החברה צומחת בקצב טוב, אבל עדיין לא עברה לרווחיות
ההכנסות ברבעון השלישי של 2019 גדלו ב-33% לרמת שיא של 8.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-6.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה בהכנסות נבעה ברובה מגידול במכירות ה-WatchPAT בארה"ב, ביפן ובאירופה ומגידול במכירות ה-EndoPAT. בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-1.1 מיליון דולר או 10 סנט למניה, בהשוואה ל-1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
יש לציין כי על בסיס תוצאות העבר והתוצאות החזויות כאמור, איתמר מדיקל אמנם מציגה צמיחת הכנסות בשיעור שנתי ממוצע (CAGR) של כ-19.4%, אולם עדיין לא עברה לרווחיות בשורה התחתונה.
* על בסיס אמצע טווח תחזיות הנהלת החברה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
