מיכל אלשיך אלה פריד
צילום: יח"צ

אתמול האנליסטים אמרו למכור כיל, היום הם אומרים לקנות - אז מה לעשות?

מיכל אלשיך מדיסקונט הורידה המלצה לכיל, אלה פריד מלאומי העלתה המלצה - מי מהן צודקת?
לאחר שמיכל אלשיך, מנהלת מחקר בדיסקונט ברוקראז', הורידה את מחיר היעד של מניית כיל מ-21 שקל ל-18 שקל, אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון מעלה את ההמלצה למניית כיל ל"משקל יתר" ומותירה את מחיר היעד על 20.6 שקל - פרמיה של כ-20% על מחיר השוק.  לטענתה "גם לאחר התיקון האחרון כלפי מעלה, התמחור של כיל המנוהלת על ידי רביב צולר, הושפע מכפל קנס על המניה. ראשית, כיל נקנסת על רקע איומי הסחר והאטת הצמיחה בקבוצת האגרו-כימיה, ופעם שנייה על רקע החשש שהרגל היציבה הנוספת שתמכה בצמיחה - מוצרי תעשייה (ברום ופוספאט) - תיפגע גם היא". פריד סבורה שאין מקום "לקנוס" את המניה. אלשיך מנגד ממש לא רואה שהשוק "קונס" את כיל, ההיפך. היא רואה  בטווח הקרוב סנטימנט שלילי, גם בגלל ירידה במחירי הסחורות והחששות הקיימים בנוגע לענף האשלג עלולים להעיב. לאור חששות אלו, כמו גם עדכון המודל בשנה המייצגת בהשקעות גבוהות ביחס לפחת והורדה במחירי האשלג, דיסקונט ברוקראז' מורידים את מחיר היעד מ-21 שקל ל-18 שקל. המחיר מגלם אפסייד של כ-6%  -"אנו ממליצים להיחשף לחברה לכל היותר בתשואת שוק", מסכמת אלשיך (להרחבה)   בלאומי שוקי הון, כאמור אופטימים. "על אף סיכוני התעשייה במדינות המפותחות והחשש מהאטה במדינות ה-BRIC. בניתוח השוואתי נראה כי העוצמה שבה נקנסת כיל בשוק מוגזמת", כותבת פריד וממשיכה - "כפי הנראה רווחיות הברום, שנמצא בשימוש במגוון תעשיות, לא צפויה לספוג פגיעה משמעותית ב-2020. באשר לתמחור, טוענת פריד מלאומי: "ההמלצה שלנו מבוססת בעיקר על גישת השוק. מתחילת השנה הניבה כיל תשואה שלילית של כ-12%, מול תשואה כוללת של 14% למדד תא-125 ושל 22% ל-S&P 500. הפערים בין מכפיל הרווח הנקי החזוי לשנת 2020 של כיל מול מדד ה-S&P ומול קב’ יצרניות האשלג התרחבו לכ-60% וכ-28% בהתאמה. הפער שנפער בין SP500 לקב’ ההשוואה של כיל, מצביע על תחזיות פסימיות בהרבה למדדי החקלאות באופן מוקצן. התחזיות לאתנול גבוהות, למרות ההאטה בברזיל". "אנו מניחים שמחיר האשלג נמצא כיום קרוב לרמת האיזון. עם זאת, הנחנו ירידה של כ-6 דולר בחוזים הקרובים עם הודו וסין, שמתורגמת לאובדן רווח נקי של כ-23.5 מ’ ד’; מכפיל רווח נקי של כ- 12 לשנת 2019 ומכפיל של 10.7 לשנת 2020".  "הסיכון לפי הערכתינו אינו רב, שכן ירידה של כ-15 ד’ לטון במחיר האשלג גוזרת רווח נקי חזוי של כ-500 מ’ ד’ לשנת 2020 ומכפיל רווח של 12, בדומה לקב’ ההשוואה. זאת לפני פוטנציאל לרווחי הון ממכירת חברות לא סינרגטיות שסימנה ההנהלה. נציין שהתרחיש המרכזי שלנו גוזר לכיל אפ-סייד של 20%, ומגלם מכפיל רווח של 10.5 - כולל רווחי הון פוטנציאליים". "החזית האחידה שמפגינות יצרניות האשלג, והדממות הכרייה המתוכננות לצורך עבודות תחזוקה וניקוי מלאים בקנדה ובלארוס מתוזמנות לסוף השנה. כיל מתכננת בתקופה זו שיפוץ בים המלח, שיקזזו כ-40 מ’ ד’ מהרווח בישראל. כל השחקניות בסקטור משדרות נחישות להורדת עלויות, והעדפה ברורה של מחיר על פני כמות. ההדממות צפויות להוציא מהשוק עד כ-1.5 מ’ טון אשלג, והן עשויות לתמוך במו"מ שכנראה החל בשבוע שעבר בין בלארוסקלי להודו". "נקודה נוספת היא פגעי האקלים בארה"ב ובאסיה, שמחקו השנה עד 4 מ’ טון ממפת הביקושים העולמית, כמעט לא השפיעו על כיל - בשל גודלה הקומפקטי ומיקומה הגיאוגרפי.  "במגזר הפוספטים, ייעול הקומודיטי והמוצרים הביא לחיסכון של כ-25% בהוצאות, ושמר את שיעור הרווחיות על 6%, בהשוואה להפסד ענק שרשמה מוזאיק במגזר, המהווה את ליבת הפעילות שלה. בברום, שבו החברה נהנית מדומיננטיות גלובלית, ההנהלה הציגה תכניות לעבור לייצור תרכובות ולשפר את הרווחיות. לסיכום המלצה חיובית,  בניגוד להערכות של אלשיך מדיסקונט ברוקראז'. עם זאת, גם אלשיך מציגה בהערכה כי החשש הוא בעיקר לטווח הקרוב והבינוני. ההמלצה הפושרת שלה (ומטה) היא בעיקר בגלל הסנטימנט השלילי בזמן הקצר. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    יש עוד מישהו שממליץ לקנות כיל ?? (ל"ת)
    מיקי 28/01/2020 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    HAKY1 25/12/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
    השער ביום ההמלצה1729 היום 1642
  • 12.
    נו 23/09/2019 01:49
    הגב לתגובה זו
    לא ראיתי שום תוכנית רצינית למעט מחיר האשלג..... כדאי שיציגו שם תוכניות רציניות יותר מאשר לחכות שמחיר האשלג יעלה
  • Sassi6 24/09/2019 01:59
    הגב לתגובה זו
    יש לה מוצרי המשך תעשייתיים מבוססי תרכובות ברום ופוספט, יש לה תכניות להרחבת מגזר הדשנים המתקדמים בעלי שחרור איטי מושהה, המתומחרים גבוה ביחס לסלעי הפוספט והאשלג, כיל בדרך הנכונה באדפטציית ההיי-טק למחקרים כימיים באנליזה של תרכובות הדשנים, כיל נהנית ותיהנה ממוצרים איכותיים מתקדמים בסקטור הדשנים, תודה
  • 11.
    היפה חריפה וצודקת (ל"ת)
    Sassi6 22/09/2019 07:15
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כיל המקום הנכון (ל"ת)
    לורן 20/09/2019 21:51
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לרון 20/09/2019 17:09
    הגב לתגובה זו
    תיכנסו ל tipranks ותמצאו מספיק סתירות וניגודים בין אנליסטים,זה לא חדש ואין צורך בכתבה מיוחדת.
  • 8.
    אריאל 20/09/2019 00:51
    הגב לתגובה זו
    ושני אלו נראות כמו כסילות
  • למד עברית 20/09/2019 17:11
    הגב לתגובה זו
    אלו!
  • 7.
    ניתוח מעניין ברמה מאוד גבוהה (ל"ת)
    אחד המשקיעים בכיל 19/09/2019 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לרון 19/09/2019 18:06
    הגב לתגובה זו
    יגיד!
  • 5.
    שתיהן צריכות להחליף מקצוע...ויפה שעה אחת קודם (ל"ת)
    שי 19/09/2019 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שרה 19/09/2019 10:47
    הגב לתגובה זו
    הכי טוב לא להקשיב להן בכלל. תבדקו ותחליטו לבד.
  • 3.
    הכל מכור 19/09/2019 10:34
    הגב לתגובה זו
    כשרצו להרים את הפוזיציה שלהם אז העלו המלצה..אחרי שמימשו הורידו המלצה..הכל מכור..עובדים על התמימים..מנפחים את מניות הבנקים וכיל מהווה משקולת שיש להוריד בשביל לאזן..שלא יעבדו עליכם..יבוא יום וזה יתפוצץ להם בפנים
  • 2.
    דירקטור באיזה בנק ? (ל"ת)
    רוסק עמינח 19/09/2019 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיפח רוחם של המנחשים והמבלבלים הגורמים נזקים (ל"ת)
    קרקר 19/09/2019 10:11
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.