נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 0.25%

הריבית נותרה ללא שינוי בהתאם לצפי האנליסטים. אין רמז לשינוי בריבית בחודשים הבאים;  בנק ישראל מדגיש כי מחירי הדירות חזרו לעלות

ערן סוקול | (5)

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25% ובהתאם לצפי האנליסטים. הוועדה המוניטרית מעריכה שהריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. בנוסף, בנק ישראל מדגיש כי מחירי הדירות חזרו לעלות.

מאז החלטת הריבית הקודמת חלה ירידה בסביבת האינפלציה. מדדי יוני ויולי היו נמוכים באופן משמעותי מהצפוי, ובשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.5%; האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות הסתכמה ב-0.9%. מרבית התרומה השלילית למדד נבעה מסעיף הפירות והירקות המתאפיין בתנודתיות גבוהה, ומסעיפים שהושפעו מהייסוף ומירידת מחירי האנרגיה. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים והבינוניים ירדו; הציפיות לשנה נעות סביב הגבול התחתון של היעד, אך הציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז היעד.

מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק ב-3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, וב-8.7% מתחילת השנה. במידה והייסוף יתמיד הוא יקשה למשך זמן ממושך יותר על חזרת האינפלציה ליעד.

הכלכלה עדיין צומחת, אבל הסיכונים עלו

הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי ועד כה מסתמן שהפעילות בישראל אינה מושפעת לרעה מהסנטימנט העולמי השלילי. הצריכה הפרטית ללא בני קיימא והצריכה הציבורית הובילו את הצמיחה ברבעון השני, וגם מגמת ההתרחבות שאפיינה את היצוא בשנתיים האחרונות נמשכת, בהובלת יצוא השירותים. נתונים ראשוניים לרבעון השלישי תומכים בהערכה שהצמיחה נמשכת בסביבת הקצב הפוטנציאלי. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק.

הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית החמירו מאז החלטת הריבית האחרונה, בעיקר לנוכח החרפת "מלחמת הסחר". בארה"ב ובמשקים נוספים הופחתה הריבית וצפויות הפחתות נוספות; באירופה צפויים צעדי הרחבה מוניטרית נוספים. 

הוועדה מעריכה שלאור התפנית בסביבת האינפלציה בישראל, ובמדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית והמשך הייסוף, הריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. יתרה מזאת,  במידת הצורך, הוועדה תנקוט בצעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית, על מנת  לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחות.

מחירי הדירות עולים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הדולר 29/08/2019 08:33
    הגב לתגובה זו
    כי התשואות האגרות החוב הממשלתיות בשפל חסר תקדים.
  • 3.
    משה 28/08/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות לפחות 3.65 שח וזה הערכה בחסר
  • הוא מודע לזה 29/08/2019 00:40
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה שוק האגח כבר מתמחר הורדת ריבית השנה
  • 2.
    [email protected] 28/08/2019 17:41
    הגב לתגובה זו
    פופקורן...לברוח מטבע !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 1.
    במילים אחרות 28/08/2019 17:25
    הגב לתגובה זו
    אין הרבה ספקות, הורדת ריבית או פעולות בשוק האגח
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.