מאזדה
צילום: Bizportal

דלק רכב: רבעון שני פחות גרוע מהצפי בשוק - המניה מזנקת ב-5%

ההכנסות ירדו ב-16% ברבעון השני של 2019, הרווח הנקי ירד ב-8%. מניית החברה ירדה בכ-16% בחודש האחרון והחברה נסחרת במכפיל 8.2 על הרווח הנקי
ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה ורידיס כלי רכב

יבואנית רכבי מאזדה ופורד בישראל, חברת דלק רכב 1.49%  דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של 2019 בו נכללו תוצאות קבוצת ורידיס הפועלת בתחום איכות הסביבה והתשתיות אותה רכשה בתחילת חודש יולי (לכתבה המלאה). לאור הרכישה, החברה צירפה דו"חות פרופורמה בהם נכללו תוצאות ורידיס גם ברבעון המקביל אשתקד, באופן אשר מאפשר השוואת התוצאות ומצביע על ירידה של כ-16% בהכנסות וירידה של כ-8% ברווח הנקי, אשר מיוחס להפרש בסעיף הוצאות המימון נטו.

הכנסות דלק רכב ברבעון השני של 2019 הסתכמו בכ-810 מיליון שקל, ירידה 16.3% לעומת הכנסות (פרופורמה) של כ-968 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת בעיקר לירידה בהיקף מכירות כלי הרכב.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-40.2 מיליון שקל, ירידה של כ-7.9% ביחס לרווח הנקי (פרופורמה) ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-43.7 מיליון שקל.

עם זאת, על רקע החולשה בשוק הרכב המקומי, המשקיעים ציפו לתוצאות חלשות יותר ושלחו את מניית החברה לירידה של כ-16% במהלך החודש האחרון - החברה נסחרת כעת במכפיל 8.2 על הרווח הנקי (פרופורמה) של 12 החודשים האחרונים.

הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם בכ-116 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של 14.3%. מדובר בירידה של כ-6.4% ביחס לרווח הגולמי (פרופורמה) ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-124.1 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-12.8%. עיקר השיפור בשולי הרווח הגולמי מיוחס לתוצאות פעילות מגזר הרכב והחלפים. 

למרות הירידה ברווח הגולמי, החברה הציגה עלייה של כ-3.6% ברווח התפעולי, אשר הסתכם בכ-75 מיליון שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות גידול של כ-9.8 מיליון שקל בחלקה של החברה ברווחי חברות מוחזקות אשר הסתכם בכ-11.8 מיליון שקל - גידול זה מיוחס בעיקר להשפעת איחוד פעילות ורידיס.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א 21/08/2019 15:36
    הגב לתגובה זו
    רכבים פח עם טכנולוגיה ישנה,כל השנים עבדו עם ליסינג ומעולם לא ספרו את הלקוח הפרטי,אז,למה שיקנו מהם רכבים?שיירקבו!
  • 1.
    המשקיע הנבון 21/08/2019 15:23
    הגב לתגובה זו
    המלצה ברורה לקניה כי יש שם אפסייד על הרווח הנקי , ובכל זאת אנשים משקיעים בחברות פח אחרות .
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.