מה עשו מנהלי התיקים בחודש יוני? ובמחצית הראשונה של 2019?
לאחר חודש מאי, שאופיין בירידות שערים, הגיע חודש יוני ושימש כתמונת ראי. מדדי המניות בארץ ובחו"ל עלו בצורה חדה - ת"א 125 עלה ב-3.5%, S&P500 עלה כ-6.9% ו-DAX הגרמני עלה ב-5.7%. גם מדדי האג"ח בארץ ובארה"ב רשמו עליות שערים נאות. בחודש יוני, מנהלי התיקים הגדילו חשיפה למניות בחו"ל ומכרו אג"ח קונצרני.
תיקי השקעות בחשיפה מנייתית גבוהה (30%) הציגו את התשואות הגבוהות ביותר בחודש יוני ועדיין שומרים על ביצועים עודפים בבחינת 12 החודשים האחרונים. התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, המרכזים את מרבית כספי החוסכים (למעלה מ-50%) רשמו תשואה של כ-1.52% בחודש יוני, התיקים בעלי חשיפה מנייתית של עד 20% רשמו תשואה של כ-1.19%, והתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 10% הציגו תשואה של כ-0.87%.
בחודש יוני מנהלי התיקים קנו מניות בחו"ל ומכרו אג"ח קונצרני
על פי אומדנים שנערכו על ידי קלי פרימיום מקבוצת קלי אודות אפיקי התיקים המנוהלים הפופולאריים ביותר, אשר מרכזים את מרבית כספי החוסכים, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות בחודש יוני, היו הגדלת רכיב המניות בחו"ל בכ-4% והגדלת רכיבי האג"ח הממשלתי השקלי ב-1.4% והממשלתי צמוד המדד ב-3%. מנגד נרשמה ירידה של כ-1.6% ברכיב האג"ח הקונצרני השקלי וירידה של כ-1.1%% ברכיב האג"ח הקונצרני הצמוד.
על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות בחודש יוני, היו הגדלת רכיב המניות בחו"ל בכ-2.2%, והגדלת רכיב המניות בישראל בכ-1.1%, כנגד הקטנת רכיב האג"ח הקונצרני הצמוד בכ-0.8% והקטנת החשיפה לאג"ח חו"ל בכ-2.1%.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
בסיכום חצי שנתי, השווקים עלו חזק
עליות השערים בחצי הראשון של השנה נראו בכל אפיקי ההשקעה וסייעה לכך סביבת הריבית הנמוכה כאשר האפיק היחיד שאיכזב היה הדולר שנחלש מול השקל. בתוך כך, S&P500 עלה ב-17.3%, הנאסד"ק רשם זינוק של כ-22.7%, ה-DAX הגרמני עלה ב-17.4%, ומדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חצי שנתי תשואה חיובית של עד כ-11.4%.
בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד רשמו במחצית הראשונה של השנה תשואה חיובית גבוהה של עד 6.3%, וגם בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם עלייה נאה של כ-4.3%.
במחצית הראשונה של 2019 מנהלי התיקים השתמשו במזומנים לרכישת מניות בחו"ל
על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות במחצית הראשונה של 2019, היו הגדלת רכיב המניות בחו"ל בכ-5.5% והגדלת רכיב המניות בישראל ב-3.1%. מנגד נרשמה ירידה של כ-3.2% ברכיב האג"ח הקונצרני השקלי וירידה של כ-6.2% ברכיב המזומן (עו"ש ופקדונות).
על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות במחצית הראשונה של 2019, היו הגדלת רכיב האג"ח הקונצרני השקלי בכ-3.1%, והגדלת רכיב המניות בישראל בכ-5.1%, כנגד הקטנת רכיב המזומן בכ-6.9% והקטנת החשיפה לאג"ח חו"ל בכ-3.1%.
הבהרה: חלק מהשינויים בשיעורי החשיפה לאפיקי ההשקעה השונים נובעים מתנודות בשוק, כלומר משינויים פאסיביים ולא בהכרח משינויים אקטיביים שבוצעו על ידי מנהלי התיקים.
- 2.תוסיפו לתשואות את דצמבר 2018 (ל"ת)משה 13/07/2019 08:24הגב לתגובה זו
- 1.למה אין תשואות מתחילת שנה לא עשו טוב? (ל"ת)מנהל השקעות 11/07/2019 16:38הגב לתגובה זו
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
