איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

הבורסה לני"ע יוצאת להנפקה ראשונית לציבור - IPO בהובלת ג'פריס

בנק ההשקעות ג'פריס, יוביל את ההנפקה במטרה לאפשר גם למשקיעים בינלאומיים להשתתף; במקביל דיווחה הבורסה על תוצאות הרבעון הראשון, עם רווח נקי של כ-5.4 מיליון שקל
ערן סוקול | (3)

הבורסה לניירות ערך בתל-אביב מדווחת היום (ה') כי תצא להנפקה ראשונית לציבור (IPO) – בנק ההשקעות הגלובלי ג'פריס, יוביל את הנפקת הבורסה ובכך יאפשר גם למשקיעים הבינלאומיים להשתתף בהנפקה. נזכיר, כי מוקדם יותר השבוע דיווחנו שג'פריס פנה לקבלת אישור להצטרף כחבר רחוק בבורסה בתל אביב.

בנוסף מדווחת הבורסה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2019. על פי הדיווח, ההכנסות ברבעון הראשון לשנת 2019 הסתכמו בכ-64.6 מיליון שקל, לעומת 66.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-2%. הקיטון בהכנסות נובע מירידה במחזורי המסחר והסליקה בדומה למגמה הכלל עולמית וכן מהשפעת הרפורמה בקרנות הסל שהתרחשה בסוף שנת 2018. לעומת זאת בהכנסות מדמי רישום, שירותי מסלקה והפצת מידע חל גידול לעומת הרבעון המקביל.  

בשורה התחתונה דיווחה הבורסה על רווח נקי לרבעון הראשון של שנת 2019 של כ-5.4 מיליון שקל לעומת כ-8.1 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018. הירידה בהכנסות והגידול בהוצאות הביאו לירידה ברווח הנקי שקוזזה מגידול בהכנסות המימון על תיקי ההשקעות של החברה. 

 

הוצאות הבורסה ברבעון עמדו על כ-61.7 מיליון שקל לעומת 55.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 12%. סעיף משמעותי שחל בו גידול הוא הוצאות השיווק שהופנו בעיקרם לקמפיין רחב היקף שערכה הבורסה. כמו כן חל גידול בהוצאות הפחת בשל הפעלת השקעות שבוצעו בשנת 2018 ובהוצאות השכר בשל "הטייס האוטומטי". בשאר הסעיפים בהם הוצאות מנהלה וכלליות חלה ירידה או שמירה על היקף הוצאות דומה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שווה עלייה של 5אחוז (ל"ת)
    לפלפוני 06/06/2019 12:37
    הגב לתגובה זו
  • נכון , שווה רק חמישה אחוזים מעל האפס... (ל"ת)
    יוסי 06/06/2019 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבורסה לא שווה בגלל ההסכמים עם העובדים... (ל"ת)
    שישו 06/06/2019 11:59
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.