סקופ: ירידה של 30% ברווחי הרבעון הראשון של 2019
קבוצת סקופ -0.86% העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות, דיווחה היום (ה') על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2019, עם עלייה של כ-1.4% בהכנסות, ירידה בשולי הרווחיות וצניחה של 30% ברווח הנקי. מניית סקופ רשמה תשואה אפסית מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 10.6 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-305.5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019, עלייה של כ-1.4% לעומת הכנסות של כ-301.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-22.3 מיליון שקל, ירידה של כ-30.4% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-32 מיליון שקל. בחברה מסבירים כי רווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד כלל רווח הון חד פעמי של כ-6.5 מיליון שקל ממכירת מבנה של חברה נכדה בפולין. כמו כן, חברת הבת סקופ ארה"ב סיימה בשנת 2018 לנצל את הפסדיה המועברים לצרכי מס וכעת מחויבת במס מלא, כאשר ברבעון הראשון נרשמו הוצאות מיסים של 4.1 מיליון שקל בסקופ ארה"ב, לעומת כ-952 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ירידה ברווחיות הגולמית לחצה את השורה התחתונה
הרווח הגולמי הסתכם בכ-93 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019, על שולי רווחיות גולמית של כ-30.5%, מדובר בירידה של כ-3.4 מיליון שקל או 3.5% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-96.4 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-32%. בחברה מציינים כי הירידה ברווח הגולמי מיוחסת להאטה בביקושים למוצרי החברה בישראל בקוריאה ובאירופה והתגברות התחרות.
בנוסף לירידה ברווחיות הגולמית כאמור, החברה הציגה הפרש של כ-7 מיליון שקל בסעיף הוצאות אחרות ברבעון הראשון של 2019 (בשל רווח הון חד פעמי של כ-6.5 מיליון שקל כאמור), מה שהוביל לירידה של כ-25.5% ברווח התפעולי אשר הסתכם בכ-34.2 מיליון שקל ברבעון הראשון, על שולי רווחיות תפעולית של כ-11.2%, לעומת כ-45.9 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-15.2% ברבעון המקביל.
- סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
- סקופ: ירידה של 5% בהכנסות הרבעון הראשון ל-290 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.כותרת טיפשית,% 30פחות מרבעון 1/18 אבל כפול מרבעון קודם (ל"ת)יש ר אלי 23/05/2019 15:58הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
