דנה עזריאלי
צילום: זיו קורן
דעה

עזריאלי.קום מפסידה 15 מיליון שקל ברבעון. האם היא המענה לאמזון?

קבוצת עזריאלי הציגה דוחות חזקים לרבעון הראשון של 2019, אבל מגזר פעילות אחד בקבוצה הציג הפסדים. מסתבר שהקמת אתר היא עסק יקר

חברת עזריאלי קבוצה 1.72% פרסמה אתמול דוחות טובים לרבעון הראשון של השנה - הרווח זינק ב-42% ל-369 מיליון שקל, מול 259 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור היה בכל המגזרים העיקריים, לרבות הקניונים והמשרדים.

למעשה רק מגזר פעילות אחד בקבוצה הציג הפסדים. מדובר במגזר "אחרים" שמבטא את כל הפעילויות שהן לא בליבה של עזריאלי או פעילויות קטנות יחסית. בעזריאלי, כך על פי ההסבר בדוחות, הפעילות הזו היא פעילות האתר – עזריאלי.קום לצד החזקות פיננסיות בלאומי (3%).

האתר אמור להיות תשובה לאיום ולפגיעה הצפויה בקניונים מצד האינטרנט ואמזון. בינתיים, האתר מסב הפסדים, הפסדים שניתן אמנם לראות אותם כסוג של השקעה/ עלויות הקמה. אבל הם כמובן משפיעים על השורה התחתונה, ומעבר לכך, היה כבר ניתן לצפות לפעילות משמעותית יותר מאשר מה שמדווח בפועל.

בפועל, המידע על האתר נמסר דרך ביאור המגזרים בדוחות הכספיים. כל מגזר ה"אחרים" הניבו הכנסות של 10 מיליון שקל ברבעון הראשון וגם אם נניח שכל הפעילות היא של עזריאלי, הרי שמדובר במספרים לא בשמיים. אחרי קרוב לשנתיים של פעילות היה ניתן לצפות ליותר. מעבר לכך, המגזר הפסיד 15 מיליון שקל, וסביר שרוב ההפסד הינו של עזריאלי.קום.

בשנת 2018 הפסיד מגזר "אחרים" 53 מיליון שקל. נראה שרוב ההפסד ואפילו כולו מפעילות האתר.

ההפסד הזה הוא לא בדיוק הפסד כלכלי. פעילות חדשה מצריכה הוצאות משמעותיות, והקמת אתר היא עסק יקר. החשבונאות לא מאפשרת להציג את ההוצאות הכבדות בהשקעה (בצדק) ולכן הסכומים האלו נזקפים אמנם כהוצאות בדוחות, אך כלכלית מדובר בעלויות שאמורות להניב רווחים בעתיד. במילים אחרות, ההפסד הזה צפוי לרדת על פני הזמן, ובהמשך להפוך לרווח.

הפעילות של מגזר "אחרים" כוללת כאמור גם החזקות פיננסיות בבנק לאומי ובעבר גם את לאומי קארד. אבל התוצאות של החזקות האלו לא מתבטאות ברווח המגזרי (אלא ברווח הכולל שבדוח רווח והפסד). כלומר, עיקר התוצאות (הכנסות והפסד) הן של האתר.

אתר עזריאלי, כך על פי הנהלת החברה, מספק פלטפורמת מסחר מקוון, שמטרתה לשלב ולחזק את פעילות הקניונים ומרכזי המסחר, באמצעות פעילות אונליין ובדרך של מכירה משולבת ויצירת חווית צרכנות, בד בבד עם פיתוח פעילות הליבה במסחר המסורתי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גם מליסרון 0.32% מפעילה אתר כדי להתמודד מול הפגיעה בקניונים והרכישות באינטרנט, וגם שם נראה שלא מלקקים דבש; ובכלל – האתרים החזקים בתחום האופנה נמצאים בהפסדים. טרמינל X של פוקס -3% מפסיד, חברת עדיקה סטייל שהיא שחקנית יחסית וותיקה בזירה האינטרנטית מתקשה לצמוח בשיעורים גבוהים, ומדווחת על הפסד בשורה התחתונה. וכל זה עוד לפני שאמזון הגיעה לארץ.

מדריכים מאתר הון

מי הם בתי ההשקעות שמצליחים גם בתקופה של ירידות?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שוקי 24/05/2019 13:18
    הגב לתגובה זו
    גם מפסידים באונליין וגם מסבים נזק לשוכרים שלהם בקניונים .. עזריאלי חשבו מסלול מחדש לא ברור הענין
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.