יובל סמו ישראכרט
צילום: צילום מסך
ניתוח Bizportal

מכריחים את הפועלים למכור את ישראכרט, האם זו הזדמנות לעשות קופה?

מהו המכפיל המשתמע בהנפקה של חברת כרטיסי האשראי, ומהי השפעת חלוקת הדיבידנד הענק רגע לפני ההנפקה?
ערן סוקול | (2)

השלב הציבורי בהצעת המכר של חברת ישראכרט מתקיים היום (ב') וישנם משקיעים רבים שמבקשים להשתתף בהנפקה, המבוצעת במכפיל נמוך יחסית, עבור חברת כרטיסי אשראי אשר הציגה תוצאות חזקות לאורך שנים. האם האילוץ שניתן לבנק ה פועלים 0.15% להיפרד מהחברה מהווה הזדמנות לעשות קופה? לא בטוח.


במסגרת דיווחי בנק הפועלים לצורך ההנפקה, מצורפים דו"חות פרופרמה הכוללים את תוצאות החברה המאוחדות עם חברת פועלים אקספרס אשר נרכשה על ידי ישראכרט בחודש פברואר, לקראת ההנפקה. על פי הדו"חות, הרווח הנקי של החברה המאוחדת הסתכם בשנת 2018 בכ-318 מיליון שקל, המשקף מכפיל 8.5 על השווי שנקבע בשלב המוסדי, של כ-2.7 מיליארד שקל, או 13.5 שקלים למניה.

מהי השפעת חלוקת הדיבידנד הענק על הרווח? 

עם זאת, במסגרת הדו"חות לא כלולה השפעת חלוקת דיבידנד ענק בהיקף של 867 מיליון שקל לבנק הפועלים (כ-32% משווי ישראכרט כפי שנקבע בשלב המוסדי), אשר בוצעה רגע לפני ההנפקה, ולצורך מימונו עשתה ישראכרט שימוש בהלוואה, אשר צפויה להקטין את הרווח הנקי בשל הוצאות המימון.

במסגרת דירוג האשראי של ישראכרט על ידי מידרוג, הוענק לחברה דירוג Aa2, כלומר מחיר החוב של החברה נאמד בכ-2%, או במילים אחרות, עלות מימון הדיבידנד צפויה לעמוד על כ-17 מיליון שקל בשנה. ביצוע התאמה זו לרווח הנקי פרופורמה, מביא את הרווח הנקי המתואם לכ-305 מיליון שקל, כלומר מכפיל הרווח (פרופורמה מתואם) לשנת 2018 מעט גבוה יותר.

עקרונית, ביחס לתוצאות העבר של חברות כרטיסי האשראי (שהיו מצוינות) רכישת המניות במכפיל 9 על הרווח נחזית כעסקה מצוינת, אולם צריך לזכור כי המניע המרכזי לאילוץ בנק הפועלים להיפרד מחברת כרטיסי האשראי, הינו הגברת התחרות בענף, והרגולטור מבצע מהלכים שונים ומגוונים נוספים לצורך כך.

כלומר, התוצאות בעתיד צפויות להיות פחות מזהירות מתוצאות העבר ובהתאמה המכפילים (ואיתם שערי המניות) עשויים להשתנות לרעה. לא ברור עד כמה יצליח הרגולטור להגביר את התחרות בתחום האשראי, ועד כמה קשה תהיה הפגיעה בחברות כרטיסי האשראי בעתיד כתוצאה מכך, אולם סביר להניח כי תחול הרעה בתנאים המסחריים בענף.


העבר מפואר, העתיד צפוי להיות פחות  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במסגרת דירוג האשראי של ישראכרט, מעריכים בחברת דירוג האשראי מידרוג כי ענף כרטיסי האשראי בחלקו התפעולי, הכולל את מגזרי ההנפקה והסליקה, מאופיין בסיכון ענפי נמוך יחסית ואילו בתחום האשראי ובפרט באשראי צרכני רמת הסיכון גבוהה יותר, נוכח ריבוי מתחרים משמעותיים ובפרט מערכת הבנקאות. 

בנוסף, מציינים במידרוג כי קצב הגידול המהיר במינוף של משקי הבית בשנים האחרונות, בתיקים הקמעונאיים של גורמי המימון וחקיקה מקלה לאחרונה בדבר כניסה ויציאה מהליך חדלות פירעון מהווים אתגר לשימור איכות הנכסים. "לדעתנו, הסביבה העסקית צפויה להיות מאתגרת יחסית עבור חברות כרטיסי האשראי בטווח הזמן הקצר והבינוני. זאת, למרות סביבה כלכלית התומכת בהמשך גידול במחזורי ההנפקה, בשיעורי החדירה של תשלומים דיגיטליים וירידה באמצעי תשלום במזומן, תוך המשך גידול במחזורי המסחר המקוון", מציינים במדרוג. 

"רמת התחרות צפויה להתגבר"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בן 08/04/2019 18:39
    הגב לתגובה זו
    תשואה יפה.
  • 1.
    גרשון 08/04/2019 15:37
    הגב לתגובה זו
    מספר 1 בשווקים.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים