מכריחים את הפועלים למכור את ישראכרט, האם זו הזדמנות לעשות קופה?
השלב הציבורי בהצעת המכר של חברת ישראכרט מתקיים היום (ב') וישנם משקיעים רבים שמבקשים להשתתף בהנפקה, המבוצעת במכפיל נמוך יחסית, עבור חברת כרטיסי אשראי אשר הציגה תוצאות חזקות לאורך שנים. האם האילוץ שניתן לבנק ה פועלים 2.09% להיפרד מהחברה מהווה הזדמנות לעשות קופה? לא בטוח.
במסגרת דיווחי בנק הפועלים לצורך ההנפקה, מצורפים דו"חות פרופרמה הכוללים את תוצאות החברה המאוחדות עם חברת פועלים אקספרס אשר נרכשה על ידי ישראכרט בחודש פברואר, לקראת ההנפקה. על פי הדו"חות, הרווח הנקי של החברה המאוחדת הסתכם בשנת 2018 בכ-318 מיליון שקל, המשקף מכפיל 8.5 על השווי שנקבע בשלב המוסדי, של כ-2.7 מיליארד שקל, או 13.5 שקלים למניה.
מהי השפעת חלוקת הדיבידנד הענק על הרווח?
עם זאת, במסגרת הדו"חות לא כלולה השפעת חלוקת דיבידנד ענק בהיקף של 867 מיליון שקל לבנק הפועלים (כ-32% משווי ישראכרט כפי שנקבע בשלב המוסדי), אשר בוצעה רגע לפני ההנפקה, ולצורך מימונו עשתה ישראכרט שימוש בהלוואה, אשר צפויה להקטין את הרווח הנקי בשל הוצאות המימון.
במסגרת דירוג האשראי של ישראכרט על ידי מידרוג, הוענק לחברה דירוג Aa2, כלומר מחיר החוב של החברה נאמד בכ-2%, או במילים אחרות, עלות מימון הדיבידנד צפויה לעמוד על כ-17 מיליון שקל בשנה. ביצוע התאמה זו לרווח הנקי פרופורמה, מביא את הרווח הנקי המתואם לכ-305 מיליון שקל, כלומר מכפיל הרווח (פרופורמה מתואם) לשנת 2018 מעט גבוה יותר.
- אנתרופיק שוקלת הנפקת ענק לפי שווי של יותר מ-300 מיליארד דולר
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עקרונית, ביחס לתוצאות העבר של חברות כרטיסי האשראי (שהיו מצוינות) רכישת המניות במכפיל 9 על הרווח נחזית כעסקה מצוינת, אולם צריך לזכור כי המניע המרכזי לאילוץ בנק הפועלים להיפרד מחברת כרטיסי האשראי, הינו הגברת התחרות בענף, והרגולטור מבצע מהלכים שונים ומגוונים נוספים לצורך כך.
כלומר, התוצאות בעתיד צפויות להיות פחות מזהירות מתוצאות העבר ובהתאמה המכפילים (ואיתם שערי המניות) עשויים להשתנות לרעה. לא ברור עד כמה יצליח הרגולטור להגביר את התחרות בתחום האשראי, ועד כמה קשה תהיה הפגיעה בחברות כרטיסי האשראי בעתיד כתוצאה מכך, אולם סביר להניח כי תחול הרעה בתנאים המסחריים בענף.
העבר מפואר, העתיד צפוי להיות פחות
- התיק השקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
במסגרת דירוג האשראי של ישראכרט, מעריכים בחברת דירוג האשראי מידרוג כי ענף כרטיסי האשראי בחלקו התפעולי, הכולל את מגזרי ההנפקה והסליקה, מאופיין בסיכון ענפי נמוך יחסית ואילו בתחום האשראי ובפרט באשראי צרכני רמת הסיכון גבוהה יותר, נוכח ריבוי מתחרים משמעותיים ובפרט מערכת הבנקאות.
בנוסף, מציינים במידרוג כי קצב הגידול המהיר במינוף של משקי הבית בשנים האחרונות, בתיקים הקמעונאיים של גורמי המימון וחקיקה מקלה לאחרונה בדבר כניסה ויציאה מהליך חדלות פירעון מהווים אתגר לשימור איכות הנכסים. "לדעתנו, הסביבה העסקית צפויה להיות מאתגרת יחסית עבור חברות כרטיסי האשראי בטווח הזמן הקצר והבינוני. זאת, למרות סביבה כלכלית התומכת בהמשך גידול במחזורי ההנפקה, בשיעורי החדירה של תשלומים דיגיטליים וירידה באמצעי תשלום במזומן, תוך המשך גידול במחזורי המסחר המקוון", מציינים במדרוג.
"רמת התחרות צפויה להתגבר"
- 2.בן 08/04/2019 18:39הגב לתגובה זותשואה יפה.
- 1.גרשון 08/04/2019 15:37הגב לתגובה זומספר 1 בשווקים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
