יובל סמו ישראכרט
צילום: צילום מסך
ניתוח Bizportal

מכריחים את הפועלים למכור את ישראכרט, האם זו הזדמנות לעשות קופה?

מהו המכפיל המשתמע בהנפקה של חברת כרטיסי האשראי, ומהי השפעת חלוקת הדיבידנד הענק רגע לפני ההנפקה?
ערן סוקול | (2)

השלב הציבורי בהצעת המכר של חברת ישראכרט מתקיים היום (ב') וישנם משקיעים רבים שמבקשים להשתתף בהנפקה, המבוצעת במכפיל נמוך יחסית, עבור חברת כרטיסי אשראי אשר הציגה תוצאות חזקות לאורך שנים. האם האילוץ שניתן לבנק ה פועלים 0.57% להיפרד מהחברה מהווה הזדמנות לעשות קופה? לא בטוח.


במסגרת דיווחי בנק הפועלים לצורך ההנפקה, מצורפים דו"חות פרופרמה הכוללים את תוצאות החברה המאוחדות עם חברת פועלים אקספרס אשר נרכשה על ידי ישראכרט בחודש פברואר, לקראת ההנפקה. על פי הדו"חות, הרווח הנקי של החברה המאוחדת הסתכם בשנת 2018 בכ-318 מיליון שקל, המשקף מכפיל 8.5 על השווי שנקבע בשלב המוסדי, של כ-2.7 מיליארד שקל, או 13.5 שקלים למניה.

מהי השפעת חלוקת הדיבידנד הענק על הרווח? 

עם זאת, במסגרת הדו"חות לא כלולה השפעת חלוקת דיבידנד ענק בהיקף של 867 מיליון שקל לבנק הפועלים (כ-32% משווי ישראכרט כפי שנקבע בשלב המוסדי), אשר בוצעה רגע לפני ההנפקה, ולצורך מימונו עשתה ישראכרט שימוש בהלוואה, אשר צפויה להקטין את הרווח הנקי בשל הוצאות המימון.

במסגרת דירוג האשראי של ישראכרט על ידי מידרוג, הוענק לחברה דירוג Aa2, כלומר מחיר החוב של החברה נאמד בכ-2%, או במילים אחרות, עלות מימון הדיבידנד צפויה לעמוד על כ-17 מיליון שקל בשנה. ביצוע התאמה זו לרווח הנקי פרופורמה, מביא את הרווח הנקי המתואם לכ-305 מיליון שקל, כלומר מכפיל הרווח (פרופורמה מתואם) לשנת 2018 מעט גבוה יותר.

עקרונית, ביחס לתוצאות העבר של חברות כרטיסי האשראי (שהיו מצוינות) רכישת המניות במכפיל 9 על הרווח נחזית כעסקה מצוינת, אולם צריך לזכור כי המניע המרכזי לאילוץ בנק הפועלים להיפרד מחברת כרטיסי האשראי, הינו הגברת התחרות בענף, והרגולטור מבצע מהלכים שונים ומגוונים נוספים לצורך כך.

כלומר, התוצאות בעתיד צפויות להיות פחות מזהירות מתוצאות העבר ובהתאמה המכפילים (ואיתם שערי המניות) עשויים להשתנות לרעה. לא ברור עד כמה יצליח הרגולטור להגביר את התחרות בתחום האשראי, ועד כמה קשה תהיה הפגיעה בחברות כרטיסי האשראי בעתיד כתוצאה מכך, אולם סביר להניח כי תחול הרעה בתנאים המסחריים בענף.


העבר מפואר, העתיד צפוי להיות פחות  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במסגרת דירוג האשראי של ישראכרט, מעריכים בחברת דירוג האשראי מידרוג כי ענף כרטיסי האשראי בחלקו התפעולי, הכולל את מגזרי ההנפקה והסליקה, מאופיין בסיכון ענפי נמוך יחסית ואילו בתחום האשראי ובפרט באשראי צרכני רמת הסיכון גבוהה יותר, נוכח ריבוי מתחרים משמעותיים ובפרט מערכת הבנקאות. 

בנוסף, מציינים במידרוג כי קצב הגידול המהיר במינוף של משקי הבית בשנים האחרונות, בתיקים הקמעונאיים של גורמי המימון וחקיקה מקלה לאחרונה בדבר כניסה ויציאה מהליך חדלות פירעון מהווים אתגר לשימור איכות הנכסים. "לדעתנו, הסביבה העסקית צפויה להיות מאתגרת יחסית עבור חברות כרטיסי האשראי בטווח הזמן הקצר והבינוני. זאת, למרות סביבה כלכלית התומכת בהמשך גידול במחזורי ההנפקה, בשיעורי החדירה של תשלומים דיגיטליים וירידה באמצעי תשלום במזומן, תוך המשך גידול במחזורי המסחר המקוון", מציינים במדרוג. 

"רמת התחרות צפויה להתגבר"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בן 08/04/2019 18:39
    הגב לתגובה זו
    תשואה יפה.
  • 1.
    גרשון 08/04/2019 15:37
    הגב לתגובה זו
    מספר 1 בשווקים.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.