סבינה לוי
צילום: אורי כץ; לילך צור

"בזק עשויה לא לחלק דיבידנד עד 2020"

סבינה לוי, מנהלת מחלקת מחקר בלידר שוקי הון מנתחת את עתיד חלוקת הדיבידנד של בזק 
ירדן סמדר | (8)

ההפרשה לפרישה מוקדמת והמחיקה הצפויה ביס לא יאפשרו לבזק לחלק דיבידנדים ב-2019, כאשר מחיקת נכס המס, אם תתבצע, תמנע מהחברה לחלק דיבידנדים גם ב-2020", כך מעריכה סבינה לוי מנהלת מחקר בלידר שוקי הון. "בזק הודיעה לאחרונה על רישום הפרשה מהותית לפרישה מוקדמת של עובדי התחום הקווי בדו"חות הרבעון הרביעי בהיקף של כ-0.5 מיליארד שקל. ההפרשה תאפס את הרווח של הקבוצה. כמו כן, בזק צפויה לבצע ברבעון מחיקה מהותית של כמאות מליוני שקלים בגין ירידת ערך של יס", כותבת לוי לוי מעריכה כי קיים סיכוי כי החברה תידרש למחוק בעתיד הקרוב את נכס המס בגין ההפסדים המועברים של יס בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל. לוי מזכירה את העבר המפואר של בזק בתחום חלוקת הדיבידנדים: "בזק יצרה בשנים האחרונות תזרימי מזומנים חזקים וחילקה 100% מרווחיה כדיבידנד. בנוסף החברה ביצעה במהלך השנים 2011-2013 חלוקת דיבידנד חריגה בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, באמצעות הפחתת הון. תשואות הדיבידנד של החברה נחשבו לגבוהות הן ביחס למרבית מניות ת"א 125 והן ביחס לתשואה הממוצעת בקרב חברות הטלקום באירופה. תשואת הדיבידנד הממוצעת של בזק בחמש השנים האחרונות נאמדת בכ-9%, לעומת תשואה ממוצעת של כ-5% בקרב מניות הטלקום באירופה".  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מחיר מומלץ לקניה 240-260 (ל"ת)
    בן בסט 15/01/2019 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כרגע לא ניתן לבנות דירה רק על אוויר,ללא יסודות על הקרקע (ל"ת)
    כרגע, 14/01/2019 21:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בדירה גרים = קורת גג, לעומת מגורים ברחוב (ל"ת)
    בדירה גרים = קורת גג 14/01/2019 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זובור 14/01/2019 14:40
    הגב לתגובה זו
    למה צריך דיבידנד ולשם מס כאילו הרווחת?
  • לרון 14/01/2019 17:54
    הגב לתגובה זו
    לאורך זמן תוך עליה בהיקפו לרוב יציבה יותר ומרוויחה יותר אלא אם נלקחה הלוואה לצורך חלוקה לבעלי השליטה
  • 2.
    אבנר 14/01/2019 13:34
    הגב לתגובה זו
    ממש
  • 1.
    הכתיבה שלה והחיוך שלה לא מעיד על הבנתה (ל"ת)
    חחחחחח 14/01/2019 13:07
    הגב לתגובה זו
  • סתם 15/01/2019 03:31
    הגב לתגובה זו
    סתם נפקנית שיודעת לכאורה לשאוב טוב ולא מעבר.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: