השוטר אזולאי שייקה אופיר זהרירה חריפאי קולנוע ישראלי
צילום: צילום מתוך הפרומו לערוץ 'yes קולנוע ישראל'
ניתוח Bizportal

מעשה בשוטר, חיפושית והערכת שווי שחולמת בספרדית

כמה באמת שווה פעילות קונטזרה של ארד? ואיך נמנעה חברת מערכות מדידת המים מהפסדי ירידת ערך?
ערן סוקול | (1)

למה לא עצרת בעצור? שאל השוטר את נהג החיפושית. "עזוב... זה אוטו קטן" ענה הנהג "הוא עדיין לא מבין".

עסקינן בהערכת שווי של חברה ספרדית קטנה בשם קונטזרה, אשר שווי הפעילות שלה הוערך בסך של כ-12.8 מיליון אירו נכון לסוף שנת 2017 ואשר רשומה בספרי ארד 0.12% , חברת מערכות מדידת המים אשר בשליטת קיבוץ דליה (27%) וקיבוץ רמות מנשה (27%) לפי שווי של כ-11.8 מיליון אירו.  כמדי שנה צירפה ארד לדוחותיה הכספיים הערכת שווי לפעילות קונטזרה לצורך בחינת ירידת ערך, כאשר בהתאם לכללי החשבונאות, אם הערכת השווי תציג שווי פעילות נמוך יותר מהשווי בספרים, יופחת השווי בספרים בהתאם ויירשם לחברה הפסד מירידת ערך.

מיהי קונטזרה?

קונטזרה הינה חברה ספרדית אשר בבעלותה מפעל לייצור מדי מים בעיר סרגוסה שבספרד, המשווקת את מוצריה לתאגידי המים המרכזיים בספרד. ארד רכשה לראשונה 51% ממניות קונטזרה בסוף שנת 2009 ובשנת 2013 רכשה את יתרת המניות (49%).

אגב, ללא קשר לרווחיות החברה הספרדית, לארד קיים תמריץ לביצוע פעילות מו"פ בקונטזרה שכן הממשלה הספרדית מעניקה לחברה זיכוי מס בגובה של כ-25% מהוצאות המו"פ, כאשר בדוחותיה הכספיים מציינת ארד כי היא מנצלת את הפלטפורמה השיווקית ומערך ההפצה של קונטזרה לצורך ביצוע מכירות בשוק הספרדי תוך שילוב קו המוצרים של קונטזרה יחד עם מוצריה.

הערכת שווי פעילות קונטזרה, אשר בוצעה באמצעות מודל היוון תזרימי המזומנים (DCF) הציגה כאמור שווי פעילות של כ-12.8 מיליון אירו ליום 31 בדצמבר 2017 - גבוה מהשווי בספרים, אלא שמבט חטוף בתחזיות תזרימי המזומנים מעלה סימני שאלה גדולים לגבי הסיכוי להתממשותם. כך למשל, מבט חטוף בשולי הרווחיות התפעולית מעלה כי בעוד התוצאות בפועל מצביעות על מגמה שלילית, מצב החברה צפוי להשתנות לטובה בשנות התחזית, באורך פלא.

שולי הרווח התפעולי בשנות התחזית - עולה באורך פלא בהשוואה לשולי הרווח התפעולי בפועל

בחינת תזרימי המזומנים מעלה כי השורש למצב הביש אליו נקלעה החברה הספרדית נעוץ במגמה שלילית אשר חלה בהכנסותיה לאורך השנים האחרונות, המהווה את הגורם המרכזי לשחיקה בשולי הרווחיות התפעולית של קונטזרה, זאת נוכח מבנה הוצאות התפעול של החברה אשר הינו קשיח למחצה. כלומר ירידת ההכנסות בזמן שהוצאות התפעול לא השתנו באופן מהותי, הביאה לשחיקת שולי הרווחיות התפעולית.

מגמה שלילית בהכנסות קונטזרה - שיעור צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) שלילי של כ-8%

אלא שגם הפעם, בעוד התוצאות בפועל הצביעו על מגמה שלילית, עם ירידת ההכנסות מסך של כ-11.7 מיליון אירו בשנת 2013 להכנסות בסך של כ-8.4 מיליון אירו בשנת 2017, מצב החברה צפוי להשתנות לטובה בשנות התחזית, באורך פלא. כך, בהתאם לתחזיות אשר בבסיס הערכת השווי, צפויות ההכנסות לצמוח מסך של כ-9.6 מיליון אירו בשנת 2018 לסך של כ-11.9 מיליון אירו בשנת 2022. 

מגמה חיובית בהכנסות בשנות התחזית - שיעור צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-5.5%

מעריך השווי מסביר כי "בשנת 2017 קטנו הכנסות החברה בכ-21%, זאת בעיקר בשל דחייה ואי זכייה במספר מכרזים גדולים". עם זאת מסביר מעריך השווי כי "מניתוח תקציב החברה לשנת 2018, צפויה צמיחה בהכנסות כתוצאה מקבלת מספר פרויקטים חדשים". בהתאם לכך, הניח מעריך השווי "צמיחת הכנסות של 15% בשנת 2018, וצמיחה מתונה יותר לאורך שנות התחזית והתייצבות על גידול של 3% בשנה המייצגת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שיעור צמיחת ההכנסות בפועל בהשוואה לשיעור צמיחת ההכנסות בשנות התחזית

כלומר, מעריך השווי יוצא מנקודת הנחה שהחברה תעמוד בתקציב לשנת 2018 ותציג צמיחה של כ-15% בשנה זו, כאשר בשנת 2019 צפויה צמיחה של כ-10% ללא נימוק כלשהו, מלבד התכנסות לשיעור צמיחה של 3% בטווח הארוך.

יש לציין כי הסתמכות של מעריך השווי על תקציב החברה הינה פרקטיקה מקובלת בדרך כלל, זאת מתוך הנחה שהנהלת החברה מסוגלת לתת תחזיות ריאליות יותר ממעריך השווי, מתוך היכרות עמוקה יותר עם פעילות החברה ומאפייניה. אולם, לכל כלל יש יוצא מהכלל, שכן במידה וחברה מספקת תחזיות אשר בדיעבד אינן עולות בקנה אחד עם התוצאות בפועל, ההיגיון הבריא אומר כי יש להתייחס לתחזיותיה בעירבון מוגבל.

בדיקת Bizportal העלתה כי רק בשנה אחת מבין השנים 2017-2014 קונטזרה עמדה בתקציב ההכנסות וגם אז עם סטייה מהותית, באופן אשר מעלה ספק רב אם אכן ניתן להסתמך על תקציב ההכנסות של החברה, ללא דיסקאונט כלשהו. למעשה, בשנים האחרונות החברה פספסה את תחזית ההכנסות שלה בשיעור ממוצע של כ-15% ביחס לתוצאות בפועל.

בשנים 2017-2014 החברה השיגה הכנסות נמוכות בכ-15% בממוצע ביחס לתקציב

מהתרשים לעיל עולה כי רק בשנת 2015 החברה "עקפה" את תקציב ההכנסות שלה, כאשר בשנת 2014 ובשנים 2017-2016 החברה רשמה הכנסות נמוכות בכ-20% עד 27% ביחס להכנסות החזויות לפי התקציב.

עוד עולה מבדיקת Bizportal כי דיסקאונט של כ-15% על ההכנסות החזויות לפי תקציב החברה, ללא שינוי יתר ההנחות, היה מפחית את שווי פעילות קונטזרה בכ-2 מיליון אירו, כלומר ירידת ערך של כמיליון אירו (תרחיש 1 בתרשים להלן). בתרחיש נוסף שנבחן, הכולל דיסקאונט של כ-15% על ההכנסות החזויות לפי תקציב החברה, והתכנסות לשיעור צמיחת הכנסות של 3% בטווח הארוך, שווי הפעילות המוערכת היה מופחת בכ-3 מיליון אירו, כלומר ירידת ערך של כ-2 מיליון אירו (תרחיש 2 בתרשים להלן).

תרחיש 1 -  דיסקאונט של כ-15% על ההכנסות החזויות לשנת 2018, ללא שינוי בהנחות נוספות.

תרחיש 2 - דיסקאונט של כ-15% על ההכנסות החזויות לפי תקציב החברה, והתכנסות לשיעור צמיחת הכנסות של 3% בטווח הארוך.

אם כן, הפעם ארד ניצלה מרישום הפסד בגין ירידת ערך של פעילות קונטזרה. אז מה יהיה שנה הבאה? תלוי אם החברה תעמוד בתחזיות.

זוכרים את השוטר?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 02/04/2018 08:47
    הגב לתגובה זו
    ערן, כתבה מעניינת, המשך לעקוב אחרי הערכות השווי המגוחכות בדוחות הכספיים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.