לב לבייב ושאול אלוביץ נפלטו מרשמית העשירים של 'פורבס'
מגזין "פורבס" פרסם את רשימת 100 עשירי ישראל כאשר יותר מהכל בולטת העדרותם של שני טייקונים ששמם השתרברב בכל שנה ברשימה המכובדת - לב לבייב ושאול אלוביץ.
העשירייה הראשונה עדיין נשלטת על ידי אנשי התעשייה והפיננסים הוותיקים, אך משנה לשנה אפשר לראות כיצד אילי הטכנולוגיה והסטארט־אפ הצעירים מתעשרים ונושפים בעורפם – חלקם ותיקים יותר כמו מייסדי צ׳ק פוינט, וחלקם חדשים יחסית כמו טדי שגיא ומייסד Wework אדם נוימן.
לאחר שהודח בשנה שעברה מהמקום הראשון על ידי אייל עופר, חוזר פטריק דרהי השולט באימפריית התקשורת אלטיס, לכבוש את תואר האיש העשיר בישראל. הונו של דרהי עומד כיום על כ-49 מיליארד שקל.
מי שעוד הגדילו את הונם באופן משמעותי השנה הם שמואל חרל"פ שזינק בעקבות מכירת מובילאיי אל המקום ה-19 ברשימה עם הון של 7.1 מיליארד שקל ורמי לוי, שעל אף החקירות, שווה כיום כ-2.1 מיליארד שקל. בראיון מיוחד הוא משיב לטענות המופנות כלפיו בפרשת הקניון במבשרת ומסמן את הסכנה הגדולה לרשת הקמעונאות שלו – הקניות באינטרנט. הונו של ארנון מילצ'ן עוד כיום על 19.5 מיליארד שקל, כמעט ללא שינוי מהשנה שעברה. מן הצד השני, כמה שמות חדשים נכנסו השנה אל הרשימה, ביניהם בעלי הפועל ירושלים בכדורסל, אורי אלון, ומשפחת רוטלוי, מבעלי רציו.
- ממשרד הכלכלה ל"בורג' חליפה הירושלמי": אמנון מרחב ינהל את אם.או אפשטיין
- סופה של תקופה: אחרי 21 שנה לבייב עוזב את תפקידו כיו"ר אפריקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העשיריה הראשונה:
פטריק דרהי - 49 מיליארד שקל
אייל עופר - 33.6 מיליארד שקל
משפחת ורטהיימר - 20 מיליארד שקל
שרי אריסון - 20 מיליארד שקל
ארנון מילצ'ן - 19.5 מיליארד שקל
משפחת עזריאלי - 18 מיליארד שקל
יצחק תשובה - 14.1 מיליארד שקל
טדי שגיא - 13 מיליארד שקל
שאול שני - 12.1 מיליארד שקל
- 1.עמית 21/09/2017 12:14הגב לתגובה זוקראו להם טייקונים על כספי-ציבור ולאנשים כאלה אין מקום במדינת-חוק!! כסף שלא היה שלהם אף פעם!
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?
חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.33% דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.
כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.
הסיבות לשדרוג
הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%.
האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים.
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.
