השביתה במזרחי טפחות הסתיימה - שימו לב מה קיבלו העובדים
בתום דיון לילי, ולאחר מאבק עיקש, הנהלת מזרחי טפחות והעובדים חתמו על הסכמי שכר חדשים, והשביתה של עובדי הבנק הסתיימה הבוקר לאחר לא מעט הפגנות וליקויים בקבלת השירות של הלקוחות. נזכיר כי בנק מזרחי טפחות דחה בשבועיים את פרסום תוצאות הרבעון השני על רקע השביתה, ואלו יפורסמו לקראת סוף החודש.
לפי ההסכם שנחתם עובדי הבנק יירתמו לסייע בהצלחת המהלכים לרכישה או מיזוג של בנק אחר (אגוד) ללא עלות נוספת של הבנק.
בעקבות החתימה, עובדי בנק מזרחי טפחות יזכו במענק התמדה והירתמות מיוחד בשיעור של שתי משכורות שישולמו בארבעה תשלומים של חצאי משכורת בכל אחת מהשנים: 2018 עד 2021.
בכל הנוגע לימים בהם שבתו העובדים, ההנהלה הסכימה כי 60% מהשכר של ימי השביתה ינוכו מימי החופשה של העובדים ששבתו. השאר ינוכה משכרם באופן פרוס עד לסוף השנה הנוכחית.
עוד הוסכם כי מנהלי תחומים והמדורים בבנק יזכו לתוספת ניהול ייחודית של 5%.
הצדדים הסכימו כי התוספת ותק, המכונה 'טייס אוטומטי', של כל העובדים שייקלטו בבנק החל ממועד החתימה על הסכם השכר - תוגבל ל-3% (במקום 4%) והמרווח בין מדרגה למדרגה יהיה אחת ל-7 שנים (במקום 5).
- 8.אפרת 18/08/2017 20:06הגב לתגובה זולבין הצעת ההנהלה מלפני השביתה - שיגיד לי. עושה רושם שסתם בזבזנו את הזמן שלנו.
- 7.רונן 18/08/2017 16:42הגב לתגובה זוחייב לומר שבטח אנשים חושבים שהנה סוף סוף השגנו את התנאים שהיו מגיעים לנו, אך בתור עובד בנק חייב לומר שההסכם הזה הוא גרוע. הבנק הצליח להשיג את מה שרצה שהוא שקט תעשייתי, ואומנם אנחנו קיבלנו תוספת, אבל אפילו הימי חופשה הם לא מוכנים לשלם. משמע שאנחנו לא כל כך חשובים להם..
- 6.רונן 17/08/2017 20:17הגב לתגובה זושביתה סתמית על לא כלום
- 5.לא הבנתי : מה קיבלו או מה נתנו ??? (ל"ת)ארי 16/08/2017 14:59הגב לתגובה זו
- 4.דגלאס 16/08/2017 14:36הגב לתגובה זולקוחות עזבו את הבנק. לא צריך להשאר בבנק שהלקוחות הם כלי משחק
- 3.מרום 16/08/2017 13:22הגב לתגובה זוככה אני מבין מהכתבה קידום דרגה אחרי 7 שנים ולא חמש, אחוז העלאה 3 במקום 4? מנהלי מחלקות והתחומים שלא שבתו בדרך כלל קבלו תוספת של 5 אחוזים? אז מה קבלו העובדים? קבלו כניעה למיזוג איגוד תמורת 2 משכורת פרושות לארבע שנים? מי מוכן לתקן אותי אם אני טועה?
- 2.ועד טיטולים 16/08/2017 12:55הגב לתגובה זוועד פח
- אכן כך זה נראה ולפי זה לשפוט אם לעבוד עם בנק זה (ל"ת)ארי 16/08/2017 15:02הגב לתגובה זו
- 1.זהו ? בשביל זה שבתו? חח בדיחה.. (ל"ת)קורא 16/08/2017 11:48הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
