השביתה במזרחי טפחות הסתיימה - שימו לב מה קיבלו העובדים
מזרחי טפחות בתום דיון לילי, ולאחר מאבק עיקש, הנהלת מזרחי טפחות והעובדים חתמו על הסכמי שכר חדשים, והשביתה של עובדי הבנק הסתיימה הבוקר לאחר לא מעט הפגנות וליקויים בקבלת השירות של הלקוחות. נזכיר כי בנק מזרחי טפחות דחה בשבועיים את פרסום תוצאות הרבעון השני על רקע השביתה, ואלו יפורסמו לקראת סוף החודש.
לפי ההסכם שנחתם עובדי הבנק יירתמו לסייע בהצלחת המהלכים לרכישה או מיזוג של בנק אחר (אגוד) ללא עלות נוספת של הבנק.
בעקבות החתימה, עובדי בנק מזרחי טפחות יזכו במענק התמדה והירתמות מיוחד בשיעור של שתי משכורות שישולמו בארבעה תשלומים של חצאי משכורת בכל אחת מהשנים: 2018 עד 2021.
בכל הנוגע לימים בהם שבתו העובדים, ההנהלה הסכימה כי 60% מהשכר של ימי השביתה ינוכו מימי החופשה של העובדים ששבתו. השאר ינוכה משכרם באופן פרוס עד לסוף השנה הנוכחית.
עוד הוסכם כי מנהלי תחומים והמדורים בבנק יזכו לתוספת ניהול ייחודית של 5%.
הצדדים הסכימו כי התוספת ותק, המכונה 'טייס אוטומטי', של כל העובדים שייקלטו בבנק החל ממועד החתימה על הסכם השכר - תוגבל ל-3% (במקום 4%) והמרווח בין מדרגה למדרגה יהיה אחת ל-7 שנים (במקום 5).
- 8.אפרת 18/08/2017 20:06הגב לתגובה זולבין הצעת ההנהלה מלפני השביתה - שיגיד לי. עושה רושם שסתם בזבזנו את הזמן שלנו.
- 7.רונן 18/08/2017 16:42הגב לתגובה זוחייב לומר שבטח אנשים חושבים שהנה סוף סוף השגנו את התנאים שהיו מגיעים לנו, אך בתור עובד בנק חייב לומר שההסכם הזה הוא גרוע. הבנק הצליח להשיג את מה שרצה שהוא שקט תעשייתי, ואומנם אנחנו קיבלנו תוספת, אבל אפילו הימי חופשה הם לא מוכנים לשלם. משמע שאנחנו לא כל כך חשובים להם..
- 6.רונן 17/08/2017 20:17הגב לתגובה זושביתה סתמית על לא כלום
- 5.לא הבנתי : מה קיבלו או מה נתנו ??? (ל"ת)ארי 16/08/2017 14:59הגב לתגובה זו
- 4.דגלאס 16/08/2017 14:36הגב לתגובה זולקוחות עזבו את הבנק. לא צריך להשאר בבנק שהלקוחות הם כלי משחק
- 3.מרום 16/08/2017 13:22הגב לתגובה זוככה אני מבין מהכתבה קידום דרגה אחרי 7 שנים ולא חמש, אחוז העלאה 3 במקום 4? מנהלי מחלקות והתחומים שלא שבתו בדרך כלל קבלו תוספת של 5 אחוזים? אז מה קבלו העובדים? קבלו כניעה למיזוג איגוד תמורת 2 משכורת פרושות לארבע שנים? מי מוכן לתקן אותי אם אני טועה?
- 2.ועד טיטולים 16/08/2017 12:55הגב לתגובה זוועד פח
- אכן כך זה נראה ולפי זה לשפוט אם לעבוד עם בנק זה (ל"ת)ארי 16/08/2017 15:02הגב לתגובה זו
- 1.זהו ? בשביל זה שבתו? חח בדיחה.. (ל"ת)קורא 16/08/2017 11:48הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
