השביתה במזרחי טפחות הסתיימה - שימו לב מה קיבלו העובדים
בתום דיון לילי, ולאחר מאבק עיקש, הנהלת מזרחי טפחות והעובדים חתמו על הסכמי שכר חדשים, והשביתה של עובדי הבנק הסתיימה הבוקר לאחר לא מעט הפגנות וליקויים בקבלת השירות של הלקוחות. נזכיר כי בנק מזרחי טפחות דחה בשבועיים את פרסום תוצאות הרבעון השני על רקע השביתה, ואלו יפורסמו לקראת סוף החודש.
לפי ההסכם שנחתם עובדי הבנק יירתמו לסייע בהצלחת המהלכים לרכישה או מיזוג של בנק אחר (אגוד) ללא עלות נוספת של הבנק.
בעקבות החתימה, עובדי בנק מזרחי טפחות יזכו במענק התמדה והירתמות מיוחד בשיעור של שתי משכורות שישולמו בארבעה תשלומים של חצאי משכורת בכל אחת מהשנים: 2018 עד 2021.
בכל הנוגע לימים בהם שבתו העובדים, ההנהלה הסכימה כי 60% מהשכר של ימי השביתה ינוכו מימי החופשה של העובדים ששבתו. השאר ינוכה משכרם באופן פרוס עד לסוף השנה הנוכחית.
עוד הוסכם כי מנהלי תחומים והמדורים בבנק יזכו לתוספת ניהול ייחודית של 5%.
הצדדים הסכימו כי התוספת ותק, המכונה 'טייס אוטומטי', של כל העובדים שייקלטו בבנק החל ממועד החתימה על הסכם השכר - תוגבל ל-3% (במקום 4%) והמרווח בין מדרגה למדרגה יהיה אחת ל-7 שנים (במקום 5).
- 8.אפרת 18/08/2017 20:06הגב לתגובה זולבין הצעת ההנהלה מלפני השביתה - שיגיד לי. עושה רושם שסתם בזבזנו את הזמן שלנו.
- 7.רונן 18/08/2017 16:42הגב לתגובה זוחייב לומר שבטח אנשים חושבים שהנה סוף סוף השגנו את התנאים שהיו מגיעים לנו, אך בתור עובד בנק חייב לומר שההסכם הזה הוא גרוע. הבנק הצליח להשיג את מה שרצה שהוא שקט תעשייתי, ואומנם אנחנו קיבלנו תוספת, אבל אפילו הימי חופשה הם לא מוכנים לשלם. משמע שאנחנו לא כל כך חשובים להם..
- 6.רונן 17/08/2017 20:17הגב לתגובה זושביתה סתמית על לא כלום
- 5.לא הבנתי : מה קיבלו או מה נתנו ??? (ל"ת)ארי 16/08/2017 14:59הגב לתגובה זו
- 4.דגלאס 16/08/2017 14:36הגב לתגובה זולקוחות עזבו את הבנק. לא צריך להשאר בבנק שהלקוחות הם כלי משחק
- 3.מרום 16/08/2017 13:22הגב לתגובה זוככה אני מבין מהכתבה קידום דרגה אחרי 7 שנים ולא חמש, אחוז העלאה 3 במקום 4? מנהלי מחלקות והתחומים שלא שבתו בדרך כלל קבלו תוספת של 5 אחוזים? אז מה קבלו העובדים? קבלו כניעה למיזוג איגוד תמורת 2 משכורת פרושות לארבע שנים? מי מוכן לתקן אותי אם אני טועה?
- 2.ועד טיטולים 16/08/2017 12:55הגב לתגובה זוועד פח
- אכן כך זה נראה ולפי זה לשפוט אם לעבוד עם בנק זה (ל"ת)ארי 16/08/2017 15:02הגב לתגובה זו
- 1.זהו ? בשביל זה שבתו? חח בדיחה.. (ל"ת)קורא 16/08/2017 11:48הגב לתגובה זו

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
