השביתה במזרחי טפחות הסתיימה - שימו לב מה קיבלו העובדים

גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בתום דיון לילי, ולאחר מאבק עיקש, הנהלת מזרחי טפחות והעובדים חתמו על הסכמי שכר חדשים, והשביתה של עובדי הבנק הסתיימה הבוקר לאחר לא מעט הפגנות וליקויים בקבלת השירות של הלקוחות. נזכיר כי בנק מזרחי טפחות דחה בשבועיים את פרסום תוצאות הרבעון השני על רקע השביתה, ואלו יפורסמו לקראת סוף החודש.

לפי ההסכם שנחתם עובדי הבנק יירתמו לסייע בהצלחת המהלכים לרכישה או מיזוג של בנק אחר (אגוד) ללא  עלות נוספת של הבנק.

בעקבות החתימה, עובדי בנק מזרחי טפחות יזכו במענק התמדה והירתמות מיוחד בשיעור של שתי משכורות שישולמו בארבעה תשלומים של חצאי משכורת בכל אחת מהשנים: 2018 עד 2021.

בכל הנוגע לימים בהם שבתו העובדים, ההנהלה הסכימה כי 60% מהשכר של ימי השביתה ינוכו מימי החופשה של העובדים ששבתו. השאר ינוכה משכרם באופן פרוס עד לסוף השנה הנוכחית.

עוד הוסכם כי מנהלי תחומים והמדורים בבנק יזכו לתוספת ניהול ייחודית של 5%.

הצדדים הסכימו כי התוספת ותק, המכונה 'טייס אוטומטי', של כל העובדים שייקלטו בבנק החל ממועד החתימה על הסכם השכר - תוגבל ל-3% (במקום 4%) והמרווח בין מדרגה למדרגה יהיה אחת ל-7 שנים (במקום 5).

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אפרת 18/08/2017 20:06
    הגב לתגובה זו
    לבין הצעת ההנהלה מלפני השביתה - שיגיד לי. עושה רושם שסתם בזבזנו את הזמן שלנו.
  • 7.
    רונן 18/08/2017 16:42
    הגב לתגובה זו
    חייב לומר שבטח אנשים חושבים שהנה סוף סוף השגנו את התנאים שהיו מגיעים לנו, אך בתור עובד בנק חייב לומר שההסכם הזה הוא גרוע. הבנק הצליח להשיג את מה שרצה שהוא שקט תעשייתי, ואומנם אנחנו קיבלנו תוספת, אבל אפילו הימי חופשה הם לא מוכנים לשלם. משמע שאנחנו לא כל כך חשובים להם..
  • 6.
    רונן 17/08/2017 20:17
    הגב לתגובה זו
    שביתה סתמית על לא כלום
  • 5.
    לא הבנתי : מה קיבלו או מה נתנו ??? (ל"ת)
    ארי 16/08/2017 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דגלאס 16/08/2017 14:36
    הגב לתגובה זו
    לקוחות עזבו את הבנק. לא צריך להשאר בבנק שהלקוחות הם כלי משחק
  • 3.
    מרום 16/08/2017 13:22
    הגב לתגובה זו
    ככה אני מבין מהכתבה קידום דרגה אחרי 7 שנים ולא חמש, אחוז העלאה 3 במקום 4? מנהלי מחלקות והתחומים שלא שבתו בדרך כלל קבלו תוספת של 5 אחוזים? אז מה קבלו העובדים? קבלו כניעה למיזוג איגוד תמורת 2 משכורת פרושות לארבע שנים? מי מוכן לתקן אותי אם אני טועה?
  • 2.
    ועד טיטולים 16/08/2017 12:55
    הגב לתגובה זו
    ועד פח
  • אכן כך זה נראה ולפי זה לשפוט אם לעבוד עם בנק זה (ל"ת)
    ארי 16/08/2017 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זהו ? בשביל זה שבתו? חח בדיחה.. (ל"ת)
    קורא 16/08/2017 11:48
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.