השביתה במזרחי טפחות הסתיימה - שימו לב מה קיבלו העובדים
מזרחי טפחות בתום דיון לילי, ולאחר מאבק עיקש, הנהלת מזרחי טפחות והעובדים חתמו על הסכמי שכר חדשים, והשביתה של עובדי הבנק הסתיימה הבוקר לאחר לא מעט הפגנות וליקויים בקבלת השירות של הלקוחות. נזכיר כי בנק מזרחי טפחות דחה בשבועיים את פרסום תוצאות הרבעון השני על רקע השביתה, ואלו יפורסמו לקראת סוף החודש.
לפי ההסכם שנחתם עובדי הבנק יירתמו לסייע בהצלחת המהלכים לרכישה או מיזוג של בנק אחר (אגוד) ללא עלות נוספת של הבנק.
בעקבות החתימה, עובדי בנק מזרחי טפחות יזכו במענק התמדה והירתמות מיוחד בשיעור של שתי משכורות שישולמו בארבעה תשלומים של חצאי משכורת בכל אחת מהשנים: 2018 עד 2021.
בכל הנוגע לימים בהם שבתו העובדים, ההנהלה הסכימה כי 60% מהשכר של ימי השביתה ינוכו מימי החופשה של העובדים ששבתו. השאר ינוכה משכרם באופן פרוס עד לסוף השנה הנוכחית.
עוד הוסכם כי מנהלי תחומים והמדורים בבנק יזכו לתוספת ניהול ייחודית של 5%.
הצדדים הסכימו כי התוספת ותק, המכונה 'טייס אוטומטי', של כל העובדים שייקלטו בבנק החל ממועד החתימה על הסכם השכר - תוגבל ל-3% (במקום 4%) והמרווח בין מדרגה למדרגה יהיה אחת ל-7 שנים (במקום 5).
- 8.אפרת 18/08/2017 20:06הגב לתגובה זולבין הצעת ההנהלה מלפני השביתה - שיגיד לי. עושה רושם שסתם בזבזנו את הזמן שלנו.
- 7.רונן 18/08/2017 16:42הגב לתגובה זוחייב לומר שבטח אנשים חושבים שהנה סוף סוף השגנו את התנאים שהיו מגיעים לנו, אך בתור עובד בנק חייב לומר שההסכם הזה הוא גרוע. הבנק הצליח להשיג את מה שרצה שהוא שקט תעשייתי, ואומנם אנחנו קיבלנו תוספת, אבל אפילו הימי חופשה הם לא מוכנים לשלם. משמע שאנחנו לא כל כך חשובים להם..
- 6.רונן 17/08/2017 20:17הגב לתגובה זושביתה סתמית על לא כלום
- 5.לא הבנתי : מה קיבלו או מה נתנו ??? (ל"ת)ארי 16/08/2017 14:59הגב לתגובה זו
- 4.דגלאס 16/08/2017 14:36הגב לתגובה זולקוחות עזבו את הבנק. לא צריך להשאר בבנק שהלקוחות הם כלי משחק
- 3.מרום 16/08/2017 13:22הגב לתגובה זוככה אני מבין מהכתבה קידום דרגה אחרי 7 שנים ולא חמש, אחוז העלאה 3 במקום 4? מנהלי מחלקות והתחומים שלא שבתו בדרך כלל קבלו תוספת של 5 אחוזים? אז מה קבלו העובדים? קבלו כניעה למיזוג איגוד תמורת 2 משכורת פרושות לארבע שנים? מי מוכן לתקן אותי אם אני טועה?
- 2.ועד טיטולים 16/08/2017 12:55הגב לתגובה זוועד פח
- אכן כך זה נראה ולפי זה לשפוט אם לעבוד עם בנק זה (ל"ת)ארי 16/08/2017 15:02הגב לתגובה זו
- 1.זהו ? בשביל זה שבתו? חח בדיחה.. (ל"ת)קורא 16/08/2017 11:48הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
