מנכ"ל מנורה: אם משבר הסאבפריים יחזור על עצמו - שווי קרנות הפנסיה יצנח בעד 30%

מערכת Bizportal | (2)
נושאים בכתבה מנורה

בשנת 2008 היה משבר חריף בשוק ההון, אולם המשבר לא הורגש בשוק החיסכון הפנסיוני, והפורשים לפנסיה קיבלו רשת הגנה מהמדינה. בכנס 'אתגרי הדירקטוריון' אומר היום יהודה בן-אסייג, מנכ"ל קרן הפנסיה של מנורה מבטחים, כי הוא רואה זרימה גדולה של כסף לחסכונות הפנסיוניים ארוכי הטווח, כאשר במקביל לעלייה בהיקף הכספים המצטברים חלה גם עלייה ברמת הסיכון.

 

בכנס של איגוד החברות הציבוריות ואיגוד הדירקטורים שנערך הבוקר (ג') בבורסה בת"א, בן אסייג מנה מספר גורמים שמשפיעים על האסטרטגיה ואת רכיבי האסטרטגיה עצמה. הנקודות הבולטות הן הגדלת השקעה ברכיב המנייתי בשל קיצור זמני ההתאוששות ממצבים משבריים בשוק המניות, השקעה הולכת וגוברת של כספי עמיתים בקרנות השקעה, בין היתר בשל השפעת חוק שכר הבכירים, כמו גם השקעה במדדים סלקטיביים. 

כך, בין הגורמים שמשפיעים על האסטרטגיה הדגיש את תופעת קיצור זמני ההתאוששות ממשברים בשוק המניות-בהשוואה לתקופות קודמות, "בין היתר בשל זמינות ההון, הטכנולוגיה וגורמים נוספים. לכן לא בהכרח הייתי ממליץ להתרחק מהשקעה במניות בהשקעות שהן לטווח קצר יחסית", ציין.

בן אסייג ציין כי לצערו הגידול בהיקף הכספים איננו מנוצל להשקעה בתשתיות לאומיות. "לצערי כל הפניות שלי לשרים, וליו"רי הוועדות השונות לא עוזרים. אנו מעוניינים להשקיע כסף גם לטווחי ארוכים של 40-50 שנה מכיוון שאין לנו היום נכסים שנותנים מענה לכיסוי ההתחייבויות ארוכות הטווח שלנו כלפי עמיתים, וזו בעיה", הדגיש בן אסייג. 

חשש מהותי אותו ציין בן אסייג הוא מעדר של משיכת כספים כי שקרה במשבר 2008. בן אסייג מסביר כי במשבר הקודם שווי הכספים בקרנות הפנסיה נחתך בכ-15%-20% ואם כיום אותו משבר יחזור על עצמו הרי שהשווי ייחתך בכ-25%-30% (אחוזים מערך הצבירה של כל חוסך וחוסך). לדבריו מכיוון שזמני ההתאוששות ממשבר בשוק המניות קצרים יותר מבעבר הרי שהבעיה טמונה לא בזמן ההתאוששות אלא בפאניקה הציבורית המלווה משברים כאלו, מה שמביא למשיכה מאסיבית של כספים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 07/03/2017 16:01
    הגב לתגובה זו
    עפ'י המסורת בשוק ההון כל 7 שנים מתרחשת מפולת.הפעם האחרונה היתה ב-2008 בסאבפריים.מאז עברו 9 שנים . היום מומחים רבים חוזים מפולת מתקרבת.
  • 1.
    בגלל זה מנורה הקפיצו את דמי הניהול למקס' לכל הלקוחות ? (ל"ת)
    שי 07/03/2017 14:54
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.