דניאל מוס מ-TCI האמריקנית: "מאמין שהפעם הגיוס יצליח"
דניאל מוס חודשיים לאחר שחברת הנדל"ן TCI האמריקנית נסוגה מתוכניתה להנפיקה אג"ח בבורסה בת"א בהיקף של 100 מיליון דולר, מנסה כעת החברה להנפיק אג"ח בהיקף של 40 מיליון דולר. המנכ"ל דניאל מוס, מסביר מדוע המוסדיים חששו אז להשתתף בהנפקה הקודמת ומדוע הוא מאמין שהפעם ההנפקה תצליח.
חברת Transcontinental Realty Investors נסחרת בבורסה הראשית בניו-יורק תחת הסימול TCI. הקבוצה פועלת בתחום הנדל"ן בארה"ב למגורים ומשרדים.
בסיכום שנת 2015 החברה ייצרה הכנסות של כ-102 מיליון דולר, אך בשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-8.5 מיליון דולר. הסיבה העיקרית להפסד - הוצאות מימון גבוהות.
הנפקת האג"ח בישראל היא של חברה בת בשם Southern Properties Capital - ישות משפטית שהוקמה באוגוסט 2016 לצורך ההנפקה ומוחזקת בבעלות מלאה (100%) על-ידי TCI.
הנכסים שבחברה החדשה סאות'רן ייצרו בששת החודשים הראשונים של שנת 2016 הכנסות של 25.4 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 27.5 מיליון דולר הודות לשערוכי נדל"ן בהיקף של 22.8 מיליון דולר.
הנכסים שהועברו לחברה הפרטית החדשה הם נדל"ן מניב למגורים, נדל"ן מניב למשרדים ומעט קרקעות. המדינות שבהן פועלת החברה הן: טקסס, ארקנסו, טנסי, מיסיסיפי ואלאבמה.
בניסיון ההנפקה הקודם חברת סאות'רן תכננה להשתמש במרבית הכסף שיגויס (75 מיליון דולר מתוך 100 מיליון דולר) לפירעון הלוואות קיימות ואילו בניסיון ההנפקה הנוכחי מחצית מכספי ההלוואה (20 מיליון דולר מתוך 40 מיליון דולר) מיועדים להחזר הלוואות, בעיקר כאלה עם ריביות גבוהות יחסית, ומחצית לרכישת נכסים חדשים.
קיבלתם דירוג A אז מדוע ההנפקה הקודמת לא הצליחה?
דניאל מוס: "בעיקר בגלל פרסומים שגויים בתקשורת הישראלית שהציגו מידע לפיו ג'ין פיליפס הוא בעל השליטה בחברה בעוד שהאמת היא שפיליפס כבר העביר את מלוא מניותיו לידי ילדיו. הפרסומים גרמו למוסדיים לחשוש מלהשתתף בהנפקה".
ומה הרושם שאתה מקבל עכשיו?
"אני אמרתי בוא נחזור לישראל והפעם עם היקף הנפקה נמוך יותר. זה אותו פורטפוליו של נכסים ואף אחד לא אמר לנו שהנכסים לא טובים. תזרים המזומנים שלנו מכסה בקלות את ההתחייבויות. יש לנו מאזן חזק ונכסים טובים ואני מאמין שהפעם נצליח לגייס".
למה רק 40 מיליון דולר?
"זה באמת לא הרבה כסף במונחים של נדל"ן בארה"ב, אבל מבחינתי זאת הזדמנות להכיר את החברה לישראלים ובהמשך נחזור ונגייס שוב".
חברת סאות'רן מתכננת לרכוש שלושה נכסי מולטי פמילי (מקבץ דירות להשכרה) בטקסס (דאלאס), וג'ורג'יה (מיסיסיפי) וכך להגיע לנכסים בהיקף של כמעט 600 מיליון דולר.
שוק הנדל"ן בארה"ב עבר בשנת 2008 משבר ענק קשה על רקע השכיחות של הלוואות סאב-פריים. אלו היו 4 שנים קשות שבהן לא הייתה צמיחה בשוק הנדל"ן כי שוק העבודה היה חלש. עכשיו אנשים עובדים אז הביקוש לדירות גדל. בשלוש השנים הבאות צפוי ביקוש ל-4 מיליון דירות בארה"ב, אך יש בתכנון או בניה ורק חצי מהכמות - המשמעות היא שוק חזק", מסביר דניאל מוס.
נקודת חוזק של החברה בתחום המגורים היא שכל הדירות שלה הן מסוג A קלאס עם שוכרים איכותיים יחסית שמשלמים בממוצע 1,000 דולר לחודש. "אין לנו נכסים עם שכ"ד מסובסד לטובת שכירויות לאוכלוסיות חלשות וכך אנחנו יכולים לדרוש מחיר שוק מלא, להעלות מחירים כשצריך ולבל משכנתא בקלות".
דניאל מוס: "בחירת דונאלד טראמפ לתפקיד הנשיא תיצור הרבה מקומות עבודה כי התוכנית הכלכלית שלו מתמקדת בהשקעה בתשתיות. זה ייצור עוד מקומות עבודה וביקוש לדירות - וזה טוב לעסק שלנו".
למה בחרתם לגייס בישראל?
"פיתחתם בישראל מוצר מיוחד שמאפשר הנפקת אג"ח וזה מאוד אטרקטיבי. אין היום בעולם השקעה בטוחה יותר מאשר ארה"ב - בטח עם הנשיא החדש. בנוסף, כיהודי אני מרגיש שיש לי מקום חם בלב לישראל. אני ומשפחתי ביקרנו כאן מספר פעמים בעבר ונמשיך לעשות זאת, אני אוהב את המדינה, אמרו לי לא לוותר ואני מאמין שנצליח הפעם".
חברות אמריקניות שהנפיקו אג"ח בישראל:
מוניאן גרופ
דה זראסאי אגח א
לייטסטון אגח א
רילייטד אגח א
דה לסר אגח ב
אקסטל אגח א
ספנסר אגח א
אול-יר אגח ב
ג'י.אף.איי אגח א
אמ.די.ג'י אגח א
ברוקלנד אגח א
דלשה קפיטל אגח א
נמקו אגח א
קורנרסטון אגח א
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
