הסכם אשלג לכיל בסין - המניה מתאוששת משפל של 7 שנים
כיל חברת כימיכלים לישראל (כיל), מקבוצת חברה לישראל שבשליטת עידן עופר, הודיעה אמש על החתימה של הסכם מסגרת עם לקוחות בסין לאספקת אשלג בהיקף כולל של 3.4 מיליון טון בשלוש השנים הקרובות (2018-2016).
מניית כיל מתאוששת משפל של 7 שנים ועולה הבוקר עם פתיחת המסחר ביותר מ-3% במחזור של 6.3 מיליון שקל. המחזור החודשי היומי הממוצע עומד על 53.2 מיליון שקל.
המחיר שייקבע לאספקה יהיה בהתאם למחיר האשלג המקובל בשוק הסיני במועד האספקה. לפי הערכות מדובר בהיקף של 950 מיליון דולר בהנחה שהסינים יממשו את מלוא אופציית הרכישה. ההסכם שנחתם מהווה עלייה של 3% בכמות האספקה לעומת ההסכמים התלת שנתיים שחתמה החברה עם לקוחות בסין.
כיל תספק 1.1 מיליון טון אשלג ב-2016, 1.14 מיליון טון ב-2017 ו-1.16 מיליון טון ב-2018. האשלג והפוספט שכיל כורה ומייצרת משמש כמרכיב בדשנים וכמרכיב חיוני בתעשיות התרופות ותוספי המזון. את שנת 2014 סיימה החברה עם מכירות של 6.1 מיליארד דולר כאשר 48% מהן נבע מייצור המתבצע בישראל. לאחרונה כיל עלתה לכותרות על רקע האישור השנוי במחלוקת שניתן לחברה לקדוח בשדה בריר שליד ערד, למרות התנגדות משרד הבריאות.
גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז': "מבחינת שוק האשלג, שנת 2016 אמורה להיות שנה קשה. ההסכם של כי"ל עם סין הבטיחה כמויות, אך ללא מחיר אנחנו לא יודעים מה המשמעויות של העסקה. אנו מחכים שסין תגיע להסכם עם הרוסים או האמריקאים למשל. חוזה חדש של סין עם רוסיה או קנדה ברבעון הראשון 2016 אמנם יכול להציב רצפה מתחת למחירים, אולם זו עלולה להיות רצפה נמוכה למדי".
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.עובדי כיל האומללים 05/01/2016 16:13הגב לתגובה זובעתיד כיל תמכור לסין משיתוף הפעולה שלה עם סין . פיטורי העובדים בכיל זה רק עניין של זמן. כולל האגדה על ביבי שהוא שוכנע שהתמלוגים לא יפגעו בכיל. אז לאופר אומר ההפך על כיל. אז למי להאמין לראש הממשלה או לאופר.
- 3.גועל נפש 05/01/2016 16:10הגב לתגובה זואו שלא מבינים כלום. בעבר אמרו ששישנסקי כבר מגולם וזה היה במחיר גבוה בהרבה מהמלצת הדמיקולו שלהם. שישנסקי זה עושק המשקיעים בתירוץ שזה לטובת הצבור איך זה לטובת הצבור לא ברור . ביבי מכר את כולם למען הכסא ותודה ליהיר לפיד הפופוליסט כל פעם שהוא אומר משהו זה דמגוגיה זולה . ממשלה של ליצנים
- 2.מי אתה גלעד אלפרד 05/01/2016 14:46הגב לתגובה זומי שמחליט על המחיר, מאז שהמניה נסחרת בחו"ל, זה הבורסה בניו-יורק, אתה מבין את זה גבר! אתה וחבריך הממליצים לא השפעתם במהומה על המחיר מאז שהמניה נסחרת בחו"ל. מה פתאום קפצת להביע דעה היום אחרי החוזה!!! אתה וחבריך הייתם בדום שתיקה כל התקופה שהמניה נשחטה, שתקתם כמו "דגים" ועכשיו אתה התעוררת ואחריך בטח יתעוררו יתר חבריך הממליצים. ממליץ לך ולחבריך להמשיך ולשתוק ולאפשר למניה להתנהג כפי שהשוק מכתיב. השוק שמכתיב זה הבורסה בניו-יורק ולא חוות הדעת שלך. אתה הבנת את זה גלעד! לסיכום אתם הממליצים על הקרח לא משפיעים על מניות שנסחרות בחו"ל, המניה בקצב הזה תגיע ל2400 תוך שלושה ארבעה חודשים....ביי,
- 1.עיסקה של מילארד דולר 05/01/2016 09:34הגב לתגובה זוהגיע זמן התיקון מנייה חטפה והרבה
- תמשיך ליפול (ל"ת)סוסו 05/01/2016 12:17הגב לתגובה זו
- תיכנס לפני שתפספס את ה-2600 בעוד 60 יום (ל"ת)אתה מכרת ונפלת! 05/01/2016 14:32
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
