סיכום השנה שהייתה, ותחזיות 2016 - ריכוז כתבות נבחרות
שנת 2015 הסתיימה, ורגע לפני תחילת 2016 בבורסה בת"א - הנה כמה מהכתבות שעלו השבוע ובהן תחזיות לשנה החדשה.
הצגנו את הסיבות לאופטימיות - מדוע השווקים עשויים לעלות בשנה הבאה.
מנגד, הצגנו גם את הגישה הפסימית - ואת הסכנות האורבות למשקיעים בשנת 2016.
הגשנו את המניות המומלצות לשנה הבאה על ידי מספר בתי השקעות, שהסבירו מדוע הם חיוביים על כל מניה ומניה.
בנוסף, פנינו לאלדד תמיר ולצבי סטפק שיספקו את האסטרטגיה שלהם לקראת השנה החדשה, ואת ההמלצות שלהם למשקיעים.
- סיכום דוחות הרבעון הרביעי - איזה סקטור שוב כיכב?
- קרנות נאמנות - סיכום רבעוני ושנתי; שנה טובה לרוב קרנות האג"ח - מיהן הבולטות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה היה לנו השנה, בקצרה:
משבר החוב של יוון שלח את אירופה לירידות שערים חדות, כשנראה היה כי תסריט של יציאה של יוון מגוש האירו אפשרית. הסאגה סרבה להסתיים במשך תקופה ארוכה, כשכל אמירה של בכיר יווני או פוליטיקאי מרכזי בגוש מזיזה את המדדים, אך לבסוף - המדינות הגיעו להסדר חוב, והיבשת יצאה מחוזקת (לפחות מבחינת שוקי המניות).
החששות מההאטה בסין הביאה לפאניקה יוצאת דופן בשוקי המניות בכל העולם - כשהמשקיעים חוששים כי המצב בכלכלה השניה בגודלה בעולם רע מכפי שהיא טוענת, והדבר עשוי להוביל להאטה עולמית. מאז אותו יום אי שם באמצע אוגוסט מדדי המניות טרם התאוששו לחלוטין.
קריסת מחיר הנפט, ששבר שיאים שליליים של שנים, הביאה גם כן לירידות שערים חדות, כשמניות האנרגיה נפגעות מהמצב קשות, ושולחות גם את אגרות החוב "היי יילס" לצניחה חופשית, מה שפגע בשוק האג"ח בעולם. החשש ממחיר הנפט עשוי ללוות אותנו גם בשנה הבאה, כשהכלכלנים חצויים בדעתם האם מחיר הנפט עוד ימשיך לרדת מטה, אפילו עד ל-20 דולר לחבית - או שמא הכלכלות לא תוכלנה להתקיים במחירים כה נמוכים, חברות קטנות תצאנה מהשוק - ושיווי המשקל במחיר הזהב השחור יתייצב במחירים גבוהים יותר.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- קיסטון קופצת לאחר זינוק בהכנסות וברווח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ולבסוף - איך לא, העלאת הריבית בארה"ב: לאחר אין ספור התלבטויות ואיתותים למשקיעים, בחר הפד', בראשות ג'נט יילן להעלות את שיעור הריבית במדינה, לראשונה מזה 9 שנים - במה שנראה כמו תחילת מגמת העלאות איטית. הדבר אמנם העיד על תהליך הבראה של השוק האמריקני, אך המשקיעים חוששים מקצב העלאות גבוה מדי - שעשוי להעיב על המסחר. לפי שעה, נראה כי שאר הבנקים המרכזיים בעולם, כולל זה הישראלי, רחוקים מהעלאת ריבית במדינותיהם, כך שנוצר מצב יוצא דופן בו דווקא הכלכלה החזקה בעולם - מציעה את הריבית הגבוהה ביותר.
תשואות 2015
ולמרות כל זאת, בבחינת התשואות ל-2015, מדד הדאקס הגרמני סיים את השנה עם תשואה חיובית של 9.5% והקאק הצרפתי עלה כ-8.75%. מדד הפוטסי הבריטי היה החלש מבין המדדים האירופים, ואיבד כ-5% מערכו.
בארה"ב, טרם פתיחת יום המסחר האחרון לשנה, מדד הנאסד"ק עלה השנה כמעט 7%, ה-S&P 500 עמד במקום עם עלייה מינורית של 0.2%, והדאו-ג'ונס היה החלש מבין השלושה, וירד 1.25%.
שתהיה שנת השקעות מוצלחת!
- 1.אורן הגדול 03/01/2016 10:09הגב לתגובה זומה קורה היפסטרים ? מבחינתי השנה שחלפה הייתה מצוינת. ביבי מלך, מולך וימלוך לעולם ועד ! על אפכם ועל חמתכם כתבי פרופגנדה של מפא''י ובראשם מר גיא גרז
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
קרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתליאלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
הקרן תקבל תמורה של כ-60.8 מיליון שקל לצד פירעון מוקדם של 15 מיליון שקל מהלוואת בעלים; העסקה מבטאת תשואה שנתית ממוצעת של כ-30% להשקעה שביצעה לפני חמש שנים
קרן אלומה מודיעה על הסכם למכירת כ-38% מאחזקותיה בחברת אסקו - מתוך כ-58% שבידיה כיום, לשני גופים: דיסקונט קפיטל, שרוכשת 20%, והחברה הכלכלית ד.ב.מ שבשליטת דן בר משיח, שרוכשת 18%. העסקה נקבעה לפי שווי חברה של כ-160 מיליון שקל, ומניבה לקרן תמורה כוללת של כ-60.8 מיליון שקל: כ-40.8 מיליון שקל ישולמו עם השלמת העסקה, ועוד כ-20 מיליון שקל יועברו בתוך שנתיים ממועד ההשלמה. במקביל, הקרן תקבל פירעון מוקדם של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואת הבעלים שהעמידה לאסקו, העומדת כיום על כ-20 מיליון שקל. את העסקה ניהלה ווליו בייס מיזוגים ורכישות.
ההשקעה המקורית של אלומה באסקו בוצעה לפני כחמש שנים בהיקף של כ-16.7 מיליון שקל. ההחזקה הנמכרת של 38% - רשומה בספרים לפי כ-52 מיליון שקל. בשנים האחרונות קיבלה הקרן גם דיבידנדים ודמי ניהול בהיקף מצטבר של כ-4.4 מיליון שקל. התמורה שכבר קיבלה הקרן יחד עם התמורה הנוכחית מגיעה לכ-65.2 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של כ-30%. לאחר השלמת העסקה תיוותר הקרן עם אחזקה של כ-20% מהחברה.
מה מתוכנן בחברת אסקו?
במסגרת ההסכם הוגדר גם מנגנון Buy-Back: אם בתוך חמש שנים לא תתבצע הנפקה או מכירה נוספת של החברה בתנאים מסוימים, תהיה לאלומה אפשרות לרכוש בחזרה את חלקה של ד.ב.מ - 18%, לפי שווי חברה של 160 מיליון שקל בתוספת הרווחים שיועדו למניות עד למועד המימוש. מנגנון זה שומר לקרן את הזכות להגדיל מחדש את אחזקתה במקרה שהחברה לא תממש אירוע נזילות כמו הנפקה.
אסקו פועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית במודל של מימון, התקנה ותפעול מערכות אנרגיה מתקדמות, כשהחיוב ללקוח מתבצע מתוך החיסכון המוכח בעלויות האנרגיה. החברה ביצעה עד היום השקעות של כ-200 מיליון שקל בבתי חולים, מפעלים ותאגידים גדולים. בין לקוחותיה נמנים מפעל נשר רמלה, רשתות מלונות, מוסדות ציבור וחברות תעשייה. החברה צפויה להביא להפחתה מצטברת של כ-1 מיליון טון פליטות גזי חממה בשנים הקרובות, ולסייע ללקוחותיה ככל הנראה לשפר רווחיות ולשדרג תשתיות ללא השקעת הון עצמי.נראה כי העסקה מסמנת את תחילת שלב הצמיחה הבא של אסקו.
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשולש החדש – ד.ב.מ, אלומה ודיסקונט קפיטל, יוצר מבנה בעלות המשלב יזם פעיל בחברה כבר היום (דן בר משיח), משקיעה פיננסית ותיקה (אלומה) וגורם מוסדי גדול (דיסקונט קפיטל) שנכנס לראשונה לחברה. נראה שמדובר על מהלך חיובי עבור אסקו.
