סיכום השנה שהייתה, ותחזיות 2016 - ריכוז כתבות נבחרות

קישורים לכתבות לקראת השנה החדשה - וסיכום האירועים הגדולים של 2015
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה סיכום שנה

שנת 2015 הסתיימה, ורגע לפני תחילת 2016 בבורסה בת"א - הנה כמה מהכתבות שעלו השבוע ובהן תחזיות לשנה החדשה.

הצגנו את הסיבות לאופטימיות - מדוע השווקים עשויים לעלות בשנה הבאה.

מנגד, הצגנו גם את הגישה הפסימית - ואת הסכנות האורבות למשקיעים בשנת 2016.

הגשנו את המניות המומלצות לשנה הבאה על ידי מספר בתי השקעות, שהסבירו מדוע הם חיוביים על כל מניה ומניה.

בנוסף, פנינו לאלדד תמיר ולצבי סטפק שיספקו את האסטרטגיה שלהם לקראת השנה החדשה, ואת ההמלצות שלהם למשקיעים.

אז מה היה לנו השנה, בקצרה:

משבר החוב של יוון שלח את אירופה לירידות שערים חדות, כשנראה היה כי תסריט של יציאה של יוון מגוש האירו אפשרית. הסאגה סרבה להסתיים במשך תקופה ארוכה, כשכל אמירה של בכיר יווני או פוליטיקאי מרכזי בגוש מזיזה את המדדים, אך לבסוף - המדינות הגיעו להסדר חוב, והיבשת יצאה מחוזקת (לפחות מבחינת שוקי המניות).

החששות מההאטה בסין הביאה לפאניקה יוצאת דופן בשוקי המניות בכל העולם - כשהמשקיעים חוששים כי המצב בכלכלה השניה בגודלה בעולם רע מכפי שהיא טוענת, והדבר עשוי להוביל להאטה עולמית. מאז אותו יום אי שם באמצע אוגוסט מדדי המניות טרם התאוששו לחלוטין.

קריסת מחיר הנפט, ששבר שיאים שליליים של שנים, הביאה גם כן לירידות שערים חדות, כשמניות האנרגיה נפגעות מהמצב קשות, ושולחות גם את אגרות החוב "היי יילס" לצניחה חופשית, מה שפגע בשוק האג"ח בעולם. החשש ממחיר הנפט עשוי ללוות אותנו גם בשנה הבאה, כשהכלכלנים חצויים בדעתם האם מחיר הנפט עוד ימשיך לרדת מטה, אפילו עד ל-20 דולר לחבית - או שמא הכלכלות לא תוכלנה להתקיים במחירים כה נמוכים, חברות קטנות תצאנה מהשוק - ושיווי המשקל במחיר הזהב השחור יתייצב במחירים גבוהים יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ולבסוף - איך לא, העלאת הריבית בארה"ב: לאחר אין ספור התלבטויות ואיתותים למשקיעים, בחר הפד', בראשות ג'נט יילן להעלות את שיעור הריבית במדינה, לראשונה מזה 9 שנים - במה שנראה כמו תחילת מגמת העלאות איטית. הדבר אמנם העיד על תהליך הבראה של השוק האמריקני, אך המשקיעים חוששים מקצב העלאות גבוה מדי - שעשוי להעיב על המסחר. לפי שעה, נראה כי שאר הבנקים המרכזיים בעולם, כולל זה הישראלי, רחוקים מהעלאת ריבית במדינותיהם, כך שנוצר מצב יוצא דופן בו דווקא הכלכלה החזקה בעולם - מציעה את הריבית הגבוהה ביותר.

תשואות 2015

ולמרות כל זאת, בבחינת התשואות ל-2015, מדד הדאקס הגרמני סיים את השנה עם תשואה חיובית של 9.5% והקאק הצרפתי עלה כ-8.75%. מדד הפוטסי הבריטי היה החלש מבין המדדים האירופים, ואיבד כ-5% מערכו.

בארה"ב, טרם פתיחת יום המסחר האחרון לשנה, מדד הנאסד"ק עלה השנה כמעט 7%, ה-S&P 500 עמד במקום עם עלייה מינורית של 0.2%, והדאו-ג'ונס היה החלש מבין השלושה, וירד 1.25%.

שתהיה שנת השקעות מוצלחת!

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן הגדול 03/01/2016 10:09
    הגב לתגובה זו
    מה קורה היפסטרים ? מבחינתי השנה שחלפה הייתה מצוינת. ביבי מלך, מולך וימלוך לעולם ועד ! על אפכם ועל חמתכם כתבי פרופגנדה של מפא''י ובראשם מר גיא גרז
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 40, אבל כשגיא פרופר יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא מסרב לשלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או תמרור אזהרה למחיר של המניה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?