סיכום השנה שהייתה, ותחזיות 2016 - ריכוז כתבות נבחרות
סיכום שנה שנת 2015 הסתיימה, ורגע לפני תחילת 2016 בבורסה בת"א - הנה כמה מהכתבות שעלו השבוע ובהן תחזיות לשנה החדשה.
הצגנו את הסיבות לאופטימיות - מדוע השווקים עשויים לעלות בשנה הבאה.
מנגד, הצגנו גם את הגישה הפסימית - ואת הסכנות האורבות למשקיעים בשנת 2016.
הגשנו את המניות המומלצות לשנה הבאה על ידי מספר בתי השקעות, שהסבירו מדוע הם חיוביים על כל מניה ומניה.
בנוסף, פנינו לאלדד תמיר ולצבי סטפק שיספקו את האסטרטגיה שלהם לקראת השנה החדשה, ואת ההמלצות שלהם למשקיעים.
- סיכום דוחות הרבעון הרביעי - איזה סקטור שוב כיכב?
- קרנות נאמנות - סיכום רבעוני ושנתי; שנה טובה לרוב קרנות האג"ח - מיהן הבולטות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה היה לנו השנה, בקצרה:
משבר החוב של יוון שלח את אירופה לירידות שערים חדות, כשנראה היה כי תסריט של יציאה של יוון מגוש האירו אפשרית. הסאגה סרבה להסתיים במשך תקופה ארוכה, כשכל אמירה של בכיר יווני או פוליטיקאי מרכזי בגוש מזיזה את המדדים, אך לבסוף - המדינות הגיעו להסדר חוב, והיבשת יצאה מחוזקת (לפחות מבחינת שוקי המניות).
החששות מההאטה בסין הביאה לפאניקה יוצאת דופן בשוקי המניות בכל העולם - כשהמשקיעים חוששים כי המצב בכלכלה השניה בגודלה בעולם רע מכפי שהיא טוענת, והדבר עשוי להוביל להאטה עולמית. מאז אותו יום אי שם באמצע אוגוסט מדדי המניות טרם התאוששו לחלוטין.
קריסת מחיר הנפט, ששבר שיאים שליליים של שנים, הביאה גם כן לירידות שערים חדות, כשמניות האנרגיה נפגעות מהמצב קשות, ושולחות גם את אגרות החוב "היי יילס" לצניחה חופשית, מה שפגע בשוק האג"ח בעולם. החשש ממחיר הנפט עשוי ללוות אותנו גם בשנה הבאה, כשהכלכלנים חצויים בדעתם האם מחיר הנפט עוד ימשיך לרדת מטה, אפילו עד ל-20 דולר לחבית - או שמא הכלכלות לא תוכלנה להתקיים במחירים כה נמוכים, חברות קטנות תצאנה מהשוק - ושיווי המשקל במחיר הזהב השחור יתייצב במחירים גבוהים יותר.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
ולבסוף - איך לא, העלאת הריבית בארה"ב: לאחר אין ספור התלבטויות ואיתותים למשקיעים, בחר הפד', בראשות ג'נט יילן להעלות את שיעור הריבית במדינה, לראשונה מזה 9 שנים - במה שנראה כמו תחילת מגמת העלאות איטית. הדבר אמנם העיד על תהליך הבראה של השוק האמריקני, אך המשקיעים חוששים מקצב העלאות גבוה מדי - שעשוי להעיב על המסחר. לפי שעה, נראה כי שאר הבנקים המרכזיים בעולם, כולל זה הישראלי, רחוקים מהעלאת ריבית במדינותיהם, כך שנוצר מצב יוצא דופן בו דווקא הכלכלה החזקה בעולם - מציעה את הריבית הגבוהה ביותר.
תשואות 2015
ולמרות כל זאת, בבחינת התשואות ל-2015, מדד הדאקס הגרמני סיים את השנה עם תשואה חיובית של 9.5% והקאק הצרפתי עלה כ-8.75%. מדד הפוטסי הבריטי היה החלש מבין המדדים האירופים, ואיבד כ-5% מערכו.
בארה"ב, טרם פתיחת יום המסחר האחרון לשנה, מדד הנאסד"ק עלה השנה כמעט 7%, ה-S&P 500 עמד במקום עם עלייה מינורית של 0.2%, והדאו-ג'ונס היה החלש מבין השלושה, וירד 1.25%.
שתהיה שנת השקעות מוצלחת!
- 1.אורן הגדול 03/01/2016 10:09הגב לתגובה זומה קורה היפסטרים ? מבחינתי השנה שחלפה הייתה מצוינת. ביבי מלך, מולך וימלוך לעולם ועד ! על אפכם ועל חמתכם כתבי פרופגנדה של מפא''י ובראשם מר גיא גרז
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
