עפר קוטלר מסיים את תפקידו כמנכ"ל שיכון ובינוי לאחר 7.5 שנים

מנכ"ל סולל בונה ירון קריסי יחליף את קוטלר בתפקידו. "הצלחנו להפוך את שיכון ובינוי לחברה גלובלית אמיתית"
לירן סהר |

לאחר כ- 7.5 שנים בתפקיד מנכ"ל שיכון ובינוי, הודיע עפר קוטלר כי יסיים את תפקידו בחברה בעוד כחודשיים. ההחלטה על סיום התפקיד התקבלה בהסכמה משותפת בין המנכ"ל לחברה. דירקטוריון החברה החליט היום על מינויו של ירון קריסי (50), מנכ"ל סולל בונה, למנכ"ל שיכון ובינוי .

 

ירון קריסי, המנכ"ל הנכנס, מכהן ב- 6 השנים האחרונות כמנכ"ל סולל בונה (חברת בת של שיכון ובינוי). לקריסי כ-25 שנות ניסיון בתפקידי ניהול, ביצוע וייזום בתחומי התשתיות, הקבלנות והנדל"ן. קריסי מוסמך בהנדסה אזרחית מהטכניון. במהלך תפקידו בסולל בונה, קידם קריסי תהליכי פיתוח עסקי, מיקוד אסטרטגי ובקרה כלכלית, והביא אותה להישגים כחברה רווחית, עם איתנות פיננסית מרשימה.

 

צוות ההנהלה המנוסה בראשות המנכ"ל הנכנס ירון קריסי, ביחד עם היו"ר משה לחמני ודירקטוריון שיכון ובינוי, ימשיכו להוביל את החברה בדרכה למימוש היעדים האסטרטגיים ארוכי הטווח.

 

משה לחמני, יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי: "אני מודה לעפר קוטלר על התרומה הרבה שלו לשיכון ובינוי, שהפכה לחברה גלובאלית מובילה בתחומה. הדירקטוריון וצוות ההנהלה ימשיכו להצעיד את החברה בדרכה למימוש מוצלח של יעדיה האסטרטגיים. אני מברך את ירון קריסי עם מינויו למנכ"ל החברה. בתפקידו האחרון כמנכ"ל סולל בונה, ירון הוכיח יכולות גבוהות של ניהול ומנהיגות של פעילות מגוונת בתחומי התשתיות והקבלנות. לירון ניסיון בינלאומי והצלחה בבנייה ותשתיות וביישום מהלכים עסקיים ואסטרטגיים".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: